חיי שרה פי2

בע"ה י מרח שוון התשעח

מישל בן שושן

 

חיי שרה פי2

הרב מנשה וינר

 

  1. המכפלה

א . מי היא "המכפלה"?

בדרך כלל , רגילים להגיד "מערת המכפלה" כאילו המערה קרואיה בשם "מכפלה". אבל בקריאת הפסוקים, מתברר שיש אמנם מערה, יש מסביב שדה, יש עצים, וכולם נמצאים באזור שנקרא "מכפלה":

(כג-יז) וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לִפְנֵי מַמְרֵא הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ וְכָל הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר בְּכָל גְּבֻלוֹ סָבִיב:(יח) לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה

(כג-יט)וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֶל מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל פְּנֵי מַמְרֵא הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן:

השדה נמצא בתוך המכפלה!

המערה נמצאת בתוך השדה.

אם כן, השדה, העצים והמערה, כולם נמצאים באזור שנקרא "מכפלה"!

לפי הפסוק השני, ובמיוחד המילה "הוא חברון "יש מקום לחשוב שאולי "המכפלה" היא בעצם חברון עצמה!. אבל לפחות, היא לא מצומצמת למערה כי השדה גם הוא נקרא "מכפלה". אברהם קונה אם כן לא רק מערה אלא גם שדה וגם העץ (עצים?) עד "לגבול"(?) מסביב לשדה.

ב. השם "מכפלה"

רבותינו הרבו בפירושים למילה. אולי מדובר ב"זוגות" (אדם וחווה אשתו, אברהם ושרה אשתו…) במובן הזה, יש חשיבות לעובדה שזוגות נקברים שם ביחד.

אבל ניתן גם להרחיב ולהגיד ש"הכפילות" היא בעצם "חיבור" בין הפכים. לא רק איש ואישה אלא הפכים של רעיונות, השקפות עולם. כך שחברון, היא עיר שמחברת יחדיו הפכים שמשלימים אחד את השני. כמו , דרך ירושלים שהיא עיר "שחוברה לה יחדיו".

כשהתורה מרחיבה את שם המקום ההוא לעוד מושג:"קריית ארבע", אז החיבור הוא כפילות של כפילות!  וזה קשור למקום, אפילו לפני בואם של האבות. ארבע ענקים גרו בה. ארבע זוגות (אדם-אברהם-יצחק ויעקב, עם נשותיהם). ייתכן ששלושת השמות האלה (קרית ארבע-חברון-מכפלה), שכנראה מצביעים על מקום אחד, מתארים חיבור , זוגיות והמשכיות (דור אחר דור, גם אחר המוות) מושגים שנראה, מפותחים בפרשה.

ג. ארכיטקטורת המכפלה:

יש גמרא שמדברת על שתי תפיסות עולם שונות ומשלימות בתלמוד: העמדות של רב ושל שמואל. כשלא תמיד יודעים מי חושב מה, העיקר הוא לתאר את המחלוקות בניהם כדי להגיד לנו ששתי העמדות אמיתיות ומשלימות אבל סותרות אחת את השניה:

תלמוד בבלי מסכת עירובין דף נג עמוד א גמרא. רב ושמואל..

מערת המכפלה, רב ושמואל; חד אמר: שני בתים זה לפנים מזה,

וחד אמר: בית ועלייה על גביו.

בשלמא למאן דאמר זה על גב זה – היינו מכפלה. אלא למאן דאמר שני בתים זה לפנים מזה, מאי מכפלה? – שכפולה בזוגות. +בראשית ל"ה+ ממרא קרית ארבע, אמר רבי יצחק: קרית הארבע זוגות: אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה

ויהי בימי אמרפל, רב ושמואל; חד אמר: נמרוד שמו,

וחד אמר: אמרפל שמו, ……

ויקם מלך חדש על מצרים, רב ושמואל; חד אמר: חדש ממש,

וחד אמר: שנתחדשו גזירותיו….

הרב מנשה וינר רואה הקבלה בין כל המלוקות האלה.

במערת המכפלה, ה"כפילות" בין שני תחומים, היא כפילות שנמצאת נושא בתוך נושא או שני נושאים שונים. האם יש שם בית בתוך בית או בית מעל לבית אחר. כמובן שאין כאן שאלה ארכיטקטונית אלא רעיונית

אם ניקח למשל את הבעיה :"האם עם ישראל הוא עם אוניברסאלי, כלומר עם מטרה להיות ארו לגויים או שמה עם ישראל חייב לדאוג לעצמו, באופן פרטיקולארי. עם לבדד ישכון? זו המחלוקת בין יהודה ליוסף אבל זו בעיה שאברהם אבינו כבר חשב עליה (ראה למטה "ממרה"). "בית בתוך בית", בשמעותו, במחלוקת הזו, שאפשר להיות אוניברסאלי דרך בניית העם הפרטיקולארי. "בית מעל בית" משמעותו שיש שני מישורים נפרדים וחבייבים לטפל בשניהם בנפרד. בנקודות שונות.

כך למשל בקשר לאנטישמיות: האם גוי שאוהב יהודים (פרעה של יוסף) יכול להתהפך ולשנוא אותם (נתחדשו גזרותיו) או שמה יש גויים שאוהבים יהודים ויש גוים ששונאים יהודים (מלך חדש ממש)

וכן האם הבעיה של מגדל בבל היתה מרידה בה'(נמרוד) או שמה הם הלכו אחרי רודן שחיפש רק שלטון(אמרפל)

 

ד. למה דווקא מערה זו?

מדרש המוכר רוצה שנקשר בין קבלת הפנים של המלאכים אצל אברהם והקבורה של האבות: כשאברהם רץ לחפש בן בקר לשחוט כדי לתת למלאכים לאכול, ה"בקר" הזה ברח והגיע למערת המכפלה. שם אברהם גילה שיש אור מיוחד ואפילו אדם הראשון קיבל את פניו!! מה הקשר בין אדם, מלאכים, אוכל וקבורה??

אדם הראשון חטא על עניין האוכל (עץ הדעת). אברהם בא לתקן את החטא הזה על ידי קידוש החומר: ניתן להשתמש נכונה בחומר, באוכל, בצד הבהמי של האדם כדי לעלות אותו ולקדש אותו עד כדי כך שמלאכים יאכלו ממנו. איפה שאדם הראשון כשל ונענש על ידי המיתה, אברהם מתקן

  • מצד האוכל על ידי עלייה מעל למדרגת המלאכים בקידוש החומר
  • מצד המיתה כשאברהם מראה שיש חיים מעבר למוות: הוא רוצה להיקבר עם אשתו. הוא רוצה להיקבר במקום שבו חטאו אדם וחווה. יש תיקון מעבר לדורות.

מעבר לתיקון החטא של אדם על ידי אברהם, מעבר לתיקון החטא של חווה על ידי שרה, יש תיקון הזוגיות של אדם וחווה על ידי הזוגיות של אברהם ושרה.

 

ה. באלוני ממרא

כתוב במפורש שאברהם קרב את שרה:

" אֶל מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל פְּנֵי מַמְרֵא הִוא חֶבְרוֹן.."

מה המשמעות של זה?

נזכור שאברהם הלך להתייעץ עם שלושת חבריו, בעניין המילה. שנים בהם שללו את רעיון ורק ממרא דחף אותו למול את עצמו. השאלה ידועה? האם אברהם פחד מלעשות מצוות ה'? למה ללכת לשאול עצות כשמדובר במצווה ברורה של ה' אליו? התשובה מעניינת:

אברהם ידע שה' אמר לו להיות "אב המון גויים". ובמיוחד:" ונברכו בך כל משפחות האדמה" כלומר לאברהם יש משימה אוניברסאלית. אם כן, איך הגויים יקבלו העובדה שהוא יהיה , עם ברית מילה, שונה מהאחרים? איך זרעו, שמל את עצמו ימשיך להיות אוניברסאלי? איך זה יתקבל על ידי אומות העולם ? האם המילה עלולה לפגוע במשימה העליונה?. לכן, דעת הגויים חשובה לו. בטוח שהוא כן היה מל את עצמו אבל הוא רצה להבין את התגובה של הגויים. מהרגע שאחד מהם (אפילו לא הרוב) מבין שאפשר להיות אוניברסאלי דרך בניין עם נפרד, אז הוא הבין את הסוד של החיבור בין שני הרעיונות המנוגדים האלה: אוניברסאלי ופרטיקולארי.

בדיוק במקום הזה השייך לגוי שהבין את אפשרות החיבור, אברהם בוחר להיקב ר עם אשתו.

זו ההגדרה של "המכפלה"!

 

  1. למה כסף?

 

כשאברהם פונה לבני חת, הם מיד מסכימים לתת לו קבר חינם.

" בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבֹר אֶת מֵתֶךָ"

אבל הוא מתעקש. הוא רוצה

  1. מקום מסוים= מערת המכפלה:" וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר, וְיִתֶּן לִי אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה.."
  2. דרך קניין, עם כסף, ולא במתנה " בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִי בְּתוֹכְכֶם לַאֲחֻזַּת קָבֶר.."

הוא רוצה "אחוזת קבר" ולא רק "קבר". ייתכן שהיו שם מקומות קבורה לזרים שעבור ולא היו אנשי המקום. הוא לא מקבל זאת אלא קניין ולא מתנה.

ראינו לעיל כמה פנים לחשיבות מקום זה (הכפילות, החיבור, התיקון..)

אבל כנראה שכולם קשורים לעניין האחוזה, קניין הארץ:

א. קידוש החומר

כבר ראינו את חשיבות קידוש החומר אצל אברהם. הוא מאכיל מלאכים. קבלת האורחים הגשמית,יותר חשובה מהקבלת פני השכינה. רק דרך קידוש החומר אברהם מבין את נושא הרוחניות.

אבל מעבר לזה, יש קדושת החומר נוספת, עליונה יותר. עד כה ראינו קדושת מטלטלין. אוכל, חפצים, "רכוש" (ראה למטה "רכוש"). אבל יש מעלה גבוה יותר: הארץ עצמה. "נכסי דלא דניידי" ובמיוחד ארץ ישראל שנקראת אז כנען. לכן, הפסוקים חוזרים כל הזמן על העובדה שהמערה, חברון, כולם נמצאים "בארץ כנען"!! קדושת הארץ היא עליונה מקדושת הרכוש הנייד. ויש להבין את קשר עניין זה עם העניינים האחרים שכבר ראינו. כי הכל הוא עניין אחד למרות שאנו לומדים הרבה פנים שונים לסיפור הזה.

אברהם קובע: המקום, הארץ, הזו, נקנו בכסף כי יש קביעות, יש דברים שאינם מתים. בני אדם שנקברים במקום הזה, אינם מתים לגמרי! כי הם מרגישים שהם חלק משושלת ארוכה שמתחברת לכוונת ביראת האדם על ידי הבורא. לא, לחומר אין "סופיות". לחיי אדם אין נקודה סופית. קונים אחוזת קבר להדגיש שזה אין סופי, קבוע!

ב. גר ותושב

המילים הראשונות שאברהם אומר לבני , זה " גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם..".

לכאורה, אלה דברי פיוס. כאילו הוא טוען שהוא עדיין לא קיבל אזרחות אבל הוא בתהליך! יש לו תעודת מעבר. הוא כן מתכוון להיות תושב אבל בנתיים הוא רק גר. כאילו "אני לא מספיק וותיק" ובכל זאת תיתנו לי אחוזה! כל מהגר עובר תהליך כזה של התאקלמות מצידו ומצד יושבי המקום הוותיקים. אם כן, היינו חושבים שהוא אומר: אמנם אני גר אבל בכוונתי להיות אתכם תושב. אני בנתיים גר אבל אהיה תושב.

יש אולי משמעות שונה למילים האלה. נזכור שגם ה' בעצמו קורא לעם ישראל "כי גרים ותושבים אתם עמדי". וזאת, אחרי כמה שנות היסטוריה!

אולי נקרא את הקביעה הזו של אברהם , לא כהתנצלות אלה כקביעה חשובה מאוד שמגדירה אותו, את ייחודיותו ואת כל המהלך הקנייה של הקבר:( ראה, לצורך זה, הקובץ "חיי שרה מ, עם החידושים של מניטו בעניין זה)

אברהם הוא גם גר וגם תושב! הוא תושב בזכות זה שהוא מרגיש גר! רק מי שירגיש גר יוכל לזכות בארץ! לכן ה' מבטיח לו "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם" ורק אחר כך יזכו לבוא לרשת הארץ הזאת. כל מי שלא מקבל עליו הגלות או אפשרות הגלות, איננו זוכה בארץ הזו!

מצד שני, אברהם איננו גר לשם גרות תמידית. הוא רוצה להיות תושב. אבל אף פעם לא לשכוח שהוא גר בארץ, כמוש כל אדם גר בעולם.

בתור "גר ותושב" אברהם רוצה לחבר בין שני העולמות: הגרות והתושבות

האדם שייך לעולם הגשמי הזה הוא אכן תושב

האדם מרגיש גר בעולם הגשמי . יש בו רוח אלוהית, יש בו צלם אלוהים, נשמה. והיא מרגישה זרה

דווקא בחיבור שיש בין החיים והמתים, בין הגר והתושב, יש לחבר ולתת משמעות לחיבור הפרדוקסאלי הזה!

 

ג. החתונה וקניין אחוזה

הגמרא במסכת קידושין מחברת מהר מאוד בין קניין האישה על ידי כסף וקניין שדה המכפלה בכסף:

תלמוד בבלי מסכת קידושין דף ב עמוד א   האשה נקנית בשלש דרכים, … בכסף, בשטר, ובביאה……..גמ'. … וכסף מנ"ל? גמר קיחה קיחה משדה עפרון, כתיב הכא: (דברים כב) כי יקח איש אשה, וכתיב התם: " נתתי כסף השדה קח ממני", וקיחה איקרי קנין, דכתיב: " השדה אשר קנה אברהם"..

הגמרא היתה יכולה בקלות להתחבר לחלק השני של הפרשה: הגמלים והנזמים שאליעזר נותן לרבקה כדי לקנות אותה לאישה ליצחק! למה לחבר דווקא עם הכסף שאברהם נותן לעפרון??

נראה לי שיש בקידושין אותה המשמעות של "גר ותושב".

האיש והאישה חייבים להרגיש כל הזמן שהחתונה יכולה להישבר בכל רגע. שיש לעמול בכל הכוח כל הזמן, כדי לזכות בהמשך הזוגיות. אמנם בני זוג הם "תושבים" קבועים בזוגיות, אבל מצד שני הם יכולים בקלות לעבור ולהיות זרים, "גרים" אחד עבור השני! ההרגשה הזו אמורה לדרבן בני הזוג לעמול קשה כל הזמן כדי לזכות בנישואין מוצלחים. בדיוק מה שנדרש מעם ישראל בארץ: לזכות כל הזמן בזכות להיות תושב המקום. וזה אפשרי רק כשמרגישים האפשרות של הגלות!

 

מעבר לזה, עניין "הכסף" מביע "כיסופים". אהבה, משיכה. האם האדם מוכן לשלם עבור הדבר? זה ימדוד כמה הוא קשור ואוהב ונכסף לדבר.

ארץ ישראל נקנית כי אוהבים אותה. אם היא היתה מתנת חינם, היא הייתה כפויה או מובנת מאליה.

גם כך האישה: משלמים כסף כדי להביע את הכיסופים, האהבה, הרצון העז, והמוכנות לשלם מחיר ממשי עבורו!

 

  1. עפרון בן צוחר

 

א. העפר

 

התורה מדגישה את שמו של בעל השדה. אפילו את שם אביו היא מציינת. מה משמעות שמות אלה?

האדם בנוי משני חלקים שונים: עפר ונשמת חיים מהאלוהים:

בראשית פרק ב (ז) וַיִּיצֶר יְקֹוָק אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה:

יש לעבור מהעפר לנפש חייה.

אדם הראשון חטא ועל כן נאמר לו:

בראשית פרק ג (יט) בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב:

אכן, יש אפשרות להיות בן אדם: לראות רק את החלק הבהמי. את העפר. ואכן, במובן הזה, המוות היא חזרה אל העפר וסוף סיפור. חטא אדם הראשון גרם לו להיות העפר הזה ולמות, ולחזור אל העפר!

 

עפרון הוא אדם שמתעסק בקברים! הוא הקברן! הוא ממשיך להחזיר את האנשים אל העפר. כך שמו כי כך הוא רואה את האדם. כמו שאדם הראשון ראה אותו אחרי החטא!

אברהם בא מול עפרון , המייצג של האידיאולוגיה הזו וקונה ממנו הקבר כי הוא רוצה לעשות מזה משהוא אחר: הוא רוצה לתקן את חטא אדם הראשון. הוא רוצה שהאדם לא יהיה אך ורק עפר!

 

צוחר= שם אביו, מלשון "צחר" לבן. כמו בשירת דברוה:

שופטים פרק ה (י) רֹכְבֵי אֲתֹנוֹת צְחֹרוֹת יֹשְׁבֵי עַל מִדִּין וְהֹלְכֵי עַל דֶּרֶךְ שִׂיחוּ:

רש"י רוכבי אתונות צחורות – הסוחרים .. שירכבו מעתה על אתונות לבנות

השם הזה, האישיות הזו, אנו מוצאים אותה אצל "לבן". גם איתו יהיה לנו עסקי רכוש. וגם ענייני נשים!. לבן הוא רמאי. גם עפרון הוא רמאי. הוא נראה כאילו נותן השדה "חינם" אבל אחרי שהוא רואה שאברהם מאוד מעוניין בשדה   הוא דורש עליו סכום כסף עצום!

"בן צחר"= 250 בגימטרייה= עפר!

 

כשמנסים להיות "לבנים", בהירים, ללא צללים, אז מגלים אכזריות אין סופית! הרבה פעמים נתקלים באנשים שנראים מאוד "בסדר" ומגלים שהם בעצם האויבים המרים ביותר שלנו! (ישמעאל, עשיו, לבן, וכאן עפרון בן צחר). למה?

כי האדם מורכב. ומי שממאן להכיר במורכבות הזו, הוא בעצם שולל חלק חשוב מהאדם ומגיע לאכזריות. כשאדם איננו מוכן לקבל את הצדדים האפורים שקיימים בבן אנוש, אז הוא משליך את כל הרע (שהוא שולל מעצמו) אל עבר האחרים!! הוא נראה , אז, מאוד לבן והאחרים מאוד שחורים!

הקושי זה לקבל על עצמנו את כל הצדדים. הלבנים, השחורים והאפלים! ולחבר בניהם!!

לכן אברהם מעוניין לקחת ממנו דווקא את השדה זה כדי לבנות חיבורים, כפילויות, תיקונים, עיסוק בדברים האפילים ולא הצגת מראה לבן שווא!.

 

ב. עפר ואפר

אברהם יגדיר את עצמו (בסיפור התפילה עבור אנשי סדום): "אני עפר ואפר"

כשהעפר עובר דרך האור, האש, הוא הופך לאפר.

אי אפשר להתכחש שהאדם עשועי מעפר. אבל יש לדעת שהוא עשוי גם מאור!

ייתכן מאוד שזה סוד הפרה האדומה: "את עורה ואת בשרה ישרף" עד שמקבלים אפר. ועם האפר, מטהרים מטומאת מת! כלומר שוללים את הדיכאון של המוות. לא המוות הוא לא סוף פסוק! האדם איננו רק עפר!

 

האדם הוא גם עפר אבל הוא גם אור ,אש, שהופך העפר לאפר!

 

בתורתו של רבי מאיר היה כתוב "ויעש להם כותנות אור" במקום "כותנות עור"

 

במה ה' הלביש את האדם? בעור או באור? יכול להיות שזה תלוי באדם עצמו! מה הוא עושה מעצמו? עור, גשמיות בלבד או שהוא מעלה העור לאור ומגלה האור שיש לו?

 

ג. סוכות ושמיני עצרת

בסוכות מביאים 70 פרים כנגד 70 אמות העולם. כי אנו, בני ישראל, אוניברסאלים. אנו דואגים לשלום כל האנושות. אנו דואגים לתיקון כל האנושות.

אבל בשמיני עצרת, אנו מביאים רק פר אחד. סמל לייחודיותו של עם ישראל. הפרטיקולריזם של עם ישראל.

  • עפר= ע-פר= 70 פרים
  • אפר= א-פר= פר אחד

אברהם מחבר בין שני התפקידים: הוא גם אב המון גויים והוא גם אבי האומה הישראלית.

לכן, הוא מסוגל להפוך את העפר לאור! יש חיים אחרי המוות! יש משימות אחרי המוות. יש לקבור אותי ואת שרה, ביחד, במקום של אדם וחווה, במקום של האבות האחרים שיבואו ויבנו התיקון עבור כל האנשוות, דרך יצירת זהות פרטיקולארית של עם ישראל!

דרך אגב, ניתן להבין המחלוקת של רב ושמואל גם דרך חגים אלה: שמיני עצרת הוא חג בפני עצמו וסוכות בפני עצמו, או שאחד כלול בשני ואין שמיני בלי שבעה?

 

 

 

ד. עפרון או עפרן?

 

בתורה, לפעמים כתוב עפרון עם וו ולפעמים בלי:

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו – מס' דעמלק פרשה א ד"ה וישמע יתרו   שמתחלה היו קוראין אותו עפרון, וכששקל הכסף מיד אברהם פחתו אות אחת משמו, שנאמר וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרן את הכסף, עפרן כתיב.

אחרי שהוא קיבל את הכסף מאברהם, הוא הפסיק להיות בעל השדה הזה שנקברו בו אדם וחווה. הוא הפסיק להיות הפוטנציאל של התיקון. הוא בעצם איבד את "וו" החיבור! אברהם קנה ממנו את התפקיד של החיבור, בחברון, במכפלה. עפרון היה עד כה הנציג של הבעיה הצועקת. אברהם קנה ממנו המקום כדי להתחיל בתיקון! הוא בעצם קנה את ה"וו" שהיה בעפרון למשמרת התקווה האלוהית. עפרון חזר להיות עפרן.

 

דרך אגב, מגלים את הוו בחזרה בתוך המילה "מאת"

לפני העסקה, מדובר בארבע "מאת" שקל בלי וו

אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא

אחרי העסקה, הכסף מקבל את הוו החסר: "מאות" על וו החיבור:

וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְרוֹן וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר

אחרי שהכסף שולם על ידי אברהם, הוא מקבל את הוו שהיה חסר בדברי עפרון! בעצם, לעפרון היה וו והוא לא היה מודע אליו ולא רצה לממש אותו. ורואים זאת בכסף שלו, זה חסר וו! אבל אצל אברהם יש וו! ורואים זאת בכסף שהוא נותן!

  1. 4. הרכוש

 

הרב ווינר מבקש לשים לב לריבוי הימצאות הביטוי הזה "רכוש" בסיפור אברהם ובכלל. כאילו יש חשובות ברכוש! האנטישמיים הרבו להאשים את היהודים בריצה אחרי הכסף והרכוש. במקום להיות "רוחניים" כביכול כמו הנוצרים למשל! ואכן אנו מוצאים את המושג הזה הרבה:

 

בראשית פרק יב (ה) וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן:

בראשית פרק יג (אברהם ולוט)(ו) וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב ..

בראשית פרק יד (טז) וַיָּשֶׁב אֵת כָּל הָרְכֻשׁ וְגַם אֶת לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב וְגַם אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הָעָם:

בראשית פרק יד (כא) וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ סְדֹם אֶל אַבְרָם תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ:

בראשית פרק טו (יד) וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל:

בראשית פרק לא (יַעֲקֹב) יח) וַיִּנְהַג אֶת כָּל מִקְנֵהוּ וְאֶת כָּל רְכֻשׁוֹ אֲשֶׁר רָכָשׁ מִקְנֵה קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּפַדַּן אֲרָם

בראשית פרק לו (יעקב ועשיו)(ז) כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב מִשֶּׁבֶת יַחְדָּו

בראשית פרק מו(ו) וַיִּקְחוּ אֶת מִקְנֵיהֶם וְאֶת רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכְשׁוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ מִצְרָיְמָה

במדבר פרק טז (לב) וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרֲכוּשׁ:

 

הרכוש חשוב. לוקחים אותו כדי לבוא אל הארץ. זוכים בו ביציאת מצרים. בגללו נפרדים לוט ואברם, נפרדים יעקב ועשיו. והכל תלוי במה שעושים ברכוש. קרח היה עשיר והשתמש בעשרו לרעה, אז כל רכושו נפגע איתו. צדיקים, ממונם חשוב כגופם! כי יש ברכוש כוח עצום של גשמיות שיש להעלות לרוחניות! בשימוש נכון.

כך הרב מבין את המדרש על פרשתנו:

בראשית רבה פרשה נח ד"ה ח ויקם שדה   אר"א כמה דיות משתפכות כמה קולמוסין משתברין כדי לכתוב בני חת, עשרה פעמי' כתיב בני חת, בני חת, עשרה כנגד עשרת הדברות ללמדך שכל מי שהוא מברר מקחו של צדיק, כאילו מקיים עשרת הדברות,

כתוב עשר פעמים "בני חת" בפרשה שלנו שחכמנו משווים זאת לעשרת הדברות!! כלומר, השימוש הנכון ברכוש, עסקאות כמו רכישת חבל ארץ ישראל, לא פחות חשובה מקיום עשרת הדברות!! אין רוחניות מנותקת מהחומר!! להיפך! החומר, הרכוש, מאפשר קיום הרוחניות דרכו!!

 

לסיכום:

אברהם ושרה (וילדיהם שיקברו כאן) באים כדי לתקן את חטא אדם וחווה שקבורים כאן.התיקון עובר דרך חיבורים נכונים מחודשים:

  • בין הגשמי והרוחני (העפר, והאור- האפר) בין הגוף והנשמה.
  • בין אדם לאשתו
  • בין החיים בעולם הזה והחיים בעולם הבא ( המיתה איננה סוף פסוק)
  • בין המשימה האוניברסאלית והמשימה האינדיבידואלית של עם ישראל(פר אחד או 70 פרים).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.