בע"ה י טבת התשעח
מישל בן שושן
ראשו של עשיו
ויחי מניטו
בקובץ "החיפוש אחר השבט השלושה עשר", דברנו על האפשרות שעשיו היה מתחתן עם דינה ויוצר איתה את השבט השלושה עשר. לאינו שיעקב לא רצה בכך והתוצאות של הסירוב הזה.
בניתי , בסוף המאמר ההוא כמן "פאזל" עם כל הדמויות שמשחקים בחיפוש אחר השבט השלושה עשר:
עשיו ראשו של עשיו
דינה שכם יוסף אשת פוטיפר
לוי שמעון אסנת מנשה חצי שבט מנשה אפרים
אבל לא הסברתי מה עושה "ראשו של עשיו" בסיפור! הנה כמה הסברים שלמדתי מהשיעורים של מניטו בנושא:
עשיו איננו "אח שנדחה" כמו שישמעאל היה. ישמעאל היה בנה של הגר ויה יותר קל להיפרד ממנו. הוא לא נולד מהאימהות שלנו. אבל עשיו נולד מבטנה של רבקה אמנו והוא גם האח התיאום של יעקב! אי אפשר לדחות אותו על הסף. הסיפור של עשיו יהיה תמיד קשור לזה של יעקב עד אחרית הימים!
עשיו היה יכול להיות ישראל אם רק היה מקבל על עצמו לטפל בעולם הגשמי ולקבל את יעקב כאח שמטפל בעולם הרוחני. שניהם היו יכולים ליצור את עם ישראל.
זה לא נעשה. אבל זו היתה אפשרות ריאלית ביותר.
יעקב ינסה להיות הוא בעצמו ישראל. אבל מה מקומו של עשיו ?
נקרא מדרש מהפרשה שלנו , ויחי:
כתר יונתן בראשית פרק נ פסוק יג :(יג) וישאו אותו בניו לארץ של כנען ונִשׁמע הדבר לעשו הרשע ויסע מהר של גבלה בחילות גדולים ויבא לחברון ולא היה עוזב ליוסף לִקבור את אביו במערת המכפלה מיד הלך נפתלי וירץ וירד למִצרים ויבא בההוא [באותו] היום ויביא שטר (מכר) שכתב עשו ליעקב אחיו על חלקו במערת המכפלה ומיד רמז לחושים בן דן ויקח חרב ויקטע ראשו של עשו הרשע והיה ראשו של עשו מתגלגל עד שבא לתוך המערה וינח בחיקו של יצחק אביו וגופו קברו בניו של עשו בשדה המכפלה ואחרי כן קברו אותו בניו ליעקב במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם את השדה לאחוזת קבר מעפרון החִתי על פני ממרא:
עשיו בא למנוע קבורת יעקב במערת המכפלה! הוא רוצה את המקום עבורו!!
עד היום, גם בני ישמעאל וגם בני עשיו, מתאחדים כדי למנוע את הבעלות שלנו על המקום ההוא.
יהודה מנסה להרוג את עשיו והוא לא יכול: עשיו דומה יותר מדי ליעקב אביו!
לכן, חושים בן דן הורג את עשיו וחותך לו את ראשו שמתגלל לתוך המערה.
ראשו של עשיו כן נקבר במערת המכפלה עם האבות שלנו!!
מניטו מסביר שראשו של עשיו הוא החלק הטוב של עשיו:
ההיגיון, המדע, מידת הדין. בזכות עשיו, והתרבות היוונית והרומית, נקבע בעולם מחוייבות לחוק.
הבעיה היא שהחוק שנקבע על ידי בני אדם, הוא יחסי. ובהרבהמקרים אין בו מוסר. בגלל העדר "מוסר עליון" (כל אחד קובע את המוסר שלו), קבעו בני עשיו שיש לצטט לחוק. החוק הופך להיות המוסר!
וזו אין אנו יכולים לקבל. אנו, היהודים, מחשיבים את המוסר מעל לחוק. החוק בא רק כדי לשרת את המוסר.
לכן, אנו לא מקבלים את שאר גופו של עשיו!!
אנו מודים לעשיו על העבודה שעשה בהיסטוריה להשליט חוק וסדר. אבל עד כאן! רק את הראש הזה. לא יותר
כי המעשים, התרגום בפועל של החוק חייב להיות כפוף למוסר.
היום, למשל, אנו יכולים להיתקל בבעיות חמורות שבהם המוסר נרמס בגלל החוק.
מחבל שרצח מול כולם אנשים, יכול להשתחרר מהכלא בגלל פרוצדורה לקויה!
החוק הוא יבש, קר ובלי לב.
ואת זה היהודים דוחים על הסף. מקבלים את ראש עשיו אבל לא את השאר!
עוד חידושים על ויחי ממניטו:
עוד על " ראשו של עשיו":
המדרשים מספרים לנו שעשיו היה מתפלפל עם יצחק אביו על דקדוקי הלכות. איך מעשרים את המלח…
רבי מאיר הוא גר . הוא נולד ממשפחה רומית. הוא צאצא של עשיו.! לכן רבי מארי מאוד חריף בפלפולים ובהלכה
כשיעקב חזר מאת לבן והיה אמור לפגוש את עשיו, המדרש אומר שהוא "פחד להרוג את אחרים"
אחרים= רבי מאיר!
יעקב לא רצה להרוג את עשיו (אם זה היה בא להרוג אותו) בגלל הטוב שיצא מצאצאי עשיו! והוא רבי מאיר, או כל מה שהוא מסמל.
- "צדק תרדוף"= תחפש את המוסר דרך הדין!
- "הוו מתונים בדין"= לבחור דיין בעל רחמים. זקן.
- התורה שבעל פה קדמה לתורה שבכתב.
התורה שבכתב מצומצמת מאוד . כשה' מבקש ממשה לכתוב :"כתוב זאת בספר"=הוא בעצם אומר לו: רק את זה תכתוב, לא את השאר, לא את התורה שבעל פה שהיא העיקר! העיקר זה מה שלא כתוב! הכתוב בא לכתוב את הבעל פה. אנו עם התורה שבעל פה. אנו לא צדוקים. אדום והנצרות צדוקים.
- מכאן, למשל,עמי שאין לו מספיק אמונה, מכפר על ידי קיום קפדני של ההלכה!!
מניטו מסכם כך ההבדל בין הצדוקים והפרושים:
- הצדוקים לומדים ומאמינים במה שהם למדו והבינו
- הפרושים (אנחנו),מאמינים. ולומדים כדי לדעת את מה אנו מאמינים בו!
אל נא תקברני
יש שני סיפורים בהתחלת הפרשה:
הראשון, פרשה סתומה (סודית)היא הבקשה של יעקב להיקבר בכנען ולא במצרים
השני, פרשה פתוחה (גלויה), היא הברכה למנשה ואפרים
מניטו טוען ששני הסיפורים האלה הם אותו הסיפור רק שיש לו פן סודי ופן גלוי.
העובדה שיעקב הופך שני מצרים (מנשה ואפים) כאילו הם עברים ומכניס אותם בתוך המשפחה העברית, מקבילה לעובדה שיש לעזוב את המצריות ולחזור להיקבר בכנען!
ויקרבו ימי ישראל למות
לא כתוב שישראל ימות אלא רק הימים של ישראל. הימים של העם היהודי בארץ כנען, הם ימי ישראל, והם קרבים למות בגלל התחלת הגלות
ויקרא לבנו ליוסף
למה יעקב קורה דווקא ליוסף כדי שיקבור יקבור אותו בארץ כנען?
רש"י: כי יש לו את היכולת!
מניטו: כי יוסף הוריד אותו אז שהוא יעלה אותו!
יוסף אחראי על העלייה של היהודים בחזרה לארץ כנען בגלל שהוא היה אחראי על הירידה שלהם!
אנכי אעשה כדבריך
עדיין יעקב לא ביקש מיוסף להישבע לו על הקבורה בכנען. ובכל זאת, יוסף אומר לו "אנוכי אעשה כדבריך", כלומר: אני אעשה אותו הדבר: הבנתי את המסר! אבקש להיקבר בארץ כנען!
האבות והבנים:
- דור האבות= דור ההבטחות
- דור הבנים= התחלת ההגשמה
זה ההבדל המהותי בין ספר ברשאית (האבות), לשאר הספרים (הבנים)
זה גם ההבדל בין הגלות (האבות של הדור הקודם לנו) ומדינת ישראל(הבנים, ההגשמה של התקווה)
ויוסף עושה את החיבור ביניהם: הוא גם אב מבחינה זו שהוא אב למנשה ואפרים, שני שבטים
והוא כמובן גם בן.
יוסף הוא בעצם איש החיבורים הגדול. הוא המאסף . הוא זה שיחזיר את נידחי ישראל עם משיח בן יוסף.
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 