הבית-מזבח

בע"ה ב שבט התשע"ח

מישל בן שושן

 

הבית- מזבח

בא- הרב נמחם ליבטאג-הפר יונתן גרוסמן

  1. המכה העשירית

בכל תשע המכות הראשונות, לא נצטוו ישראל לעשות שום דבר כדי להינצל. הם ניצלו מכל המכות . בנוסף, ההבדל בינם ובין המצרים התגלה עוד יותר. ככל שהוכו המצרים במכה, זה גרם לטובה אצל היהודים.("מכה למצרים ורפא ליהודים").

אם כן, למה יש צורך דווקא במכה העשירית, מכת בכורות, לעשות מעשה (קרבן פסח) כדי להינצל? סיפור היציאה ממצרים שמתחיל במצווה הראשונה בתורה ("החודש הזה ..ויקחו שה לבית אבות..") קודם למכת בכורות. כאילו המכה העשירית היא שונה בתכלית משאר המכות. לא רק בגלל חריפותה אלא , כנראה, בגלל שהיא קשורה לעצם היציאה של היהודים:

  • המכה תתבצע בשעת היציאה ממש
  • המכה עלולה לפגוע ביהודים
  • יש טקס (קרבן פסח) שאמור ללוות ההצלה מהמכה ודווקא הטקס הזה יימשך לדורי דורות, בצורה קצת שונה אמנם, אבל זה יהווה מהות ושמו של חג הפסח.

כנראה, שמכת בכורות היא "המכה". עליה דובר כבר בהתחלת השליחות של משה:

שמות פרק ד(כג) וָאֹמַר אֵלֶיךָ שַׁלַּח אֶת בְּנִי וְיַעַבְדֵנִי וַתְּמָאֵן לְשַׁלְּחוֹ הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג אֶת בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ:

כאילו כל תשע המכות הראשונות הן רק הכנה . או שיש להן תכלית שונה. אבל עצם היציאה חייבת להתבצע עם מכת בכורות. וזה דורש עיון.

הרב לבטאג מצדד ברעיון שהמטרה היא ללמד את ישראל שהיציאה ממצרים לא נעשתה בזכותם אלא בגלל זכות אבות, בגלל ההבטחה. בגלל שהם חלק מסיפור גדול יותר! והוא משווה את ההצלה ממצרים להצלתו של לוט מסדום. גם שם, לוט ניצל לא בזכויותיו אלא בזכות אברהם.

גם שם, לוט עשה מעשה שאפשר לו , ברגע האחרון להינצל, כמו שבני ישראל מתבקשים לעשות מעשה שיציל אותם ברגע האחרון. והמעשה הזה קשור בשני המקרים ל"בית" שלהם!:

בראשית פרק יט (א) וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב וְלוֹט יֹשֵׁב בְּשַׁעַר סְדֹם וַיַּרְא לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה:(ב) וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא אֶל בֵּית עַבְדְּכֶם וְלִינוּ וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשְׁכַּמְתֶּם וַהֲלַכְתֶּם לְדַרְכְּכֶם וַיֹּאמְרוּ לֹּא כִּי בָרְחוֹב נָלִין: (ג) וַיִּפְצַר בָּם מְאֹד וַיָּסֻרוּ אֵלָיו וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּיתוֹ וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ:

  רש":  ומצות אפה – פסח היה:

למה רש"י דאג לקשור את מצות לוט לסעודת פסח? אולי כדי להזמין אותנו לעשות את השוואה בין שני המקרים!

סדום                                        מצרים
כולה משקה-אין תפילה לגשם- עושר – רשעות כולה משקה-אין צורך בתפילה לגשם- עושר רשעות
הצלת לוט לא בזכותו- אלא בזכות אברהם הצלת בני ישראל לא בזכותם- אלא בזכות אבות
אפיית מצות אכילת מצות
מעשה שמציל אות לוט: הכנסת אורחים לבית מעשה שמציל את ישראל: הפיכת הבית למזבח

 

  1. הפיכת הבית למזבח

כאן אנו נדרשים לרעיונו של הפרופסור יונתן גרוסמן מישיבת עציון:

כל מה שמתבקשים בני ישראל לעשות באותו ערב של היציאה, דומה מאוד לקרבן. אמנם, בלי מזבח, בלי כהן, בלי מקדש, בלי זריקת דם, בלי ניתוח אברים.

אבל עם הרבה נקודות שכן מזכירים קרבן:

מאפיינים של קרבן
מצווה אלוהית על "סעודה" מיוחדת
שימוש בדם  הבהמה השוחטה
צורה מיוחדת של הקרבן "ראשו על כרעיו ועל קרבו"**
הגדרה מדויקת של הקרבן :שה תמים זכר בן שנה
לא תותירו ממנו עד בוקר: איסור נותר
לא להוציא מהקרבן מחוץ לבית
איסור אכילת חמץ בבית באותו ערב- כמו על המזבח.
אפיית מצות ואכילת מצות עם הקרבן -מנחה-
צורת הבישול: אך ורק "צלי אש"

 

** זה מזכיר את ההוראה לגבי קרבן חטאת :

ויקרא פרק ד (יא) וְאֶת עוֹר הַפָּר וְאֶת כָּל בְּשָׂרוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל כְּרָעָיו וְקִרְבּוֹ וּפִרְשׁוֹ:

 

כל הנקודות האלה , מביאות אותנו להשוות את הבית שבו נעשה פסח מצרים למזבח ממש!

פסחים דף צו עמוד א הא תנא רב יוסף: שלשה מזבחות היו שם, על המשקוף ועל שתי המזוזות.

רב יוסף בגמרא לא פחד להגיד שהיו יותר ממזבח אחד! שלושה מזבחות שהם המשקוף של הבית ושתי המזוזות!

אם כן, יש לנו קרבן מוגדר : שה . עם הלכות מחמירות כמו לגבי קרבן: תמים, בן שנה. הוא נצלה, על ידי אש בלבד, בדיוק כמו שקורה על המזבח. לא מותירים ממנו החוצה, בדיוק כמו במקדש. שורפים את הנותר ממנו בבוקר בדיוק כמו מצוות נותר במקדש. ועושים שימוש בדם: מקבלים את הדם בשחיטה , בתוך כלי וזורקים הדם על כל כיווני פתחי הבית. כמו בכל קרבן, אוכלים מנחות שהן מצה. אסור להעלות על המזבח חמץ (כל השנה!) .

ויקרא ב (יא) כל מִנחה אשר תקריבו לפני יי לא תיעשׂה חמץ כי כל שׂאור וכל דבש לא תקריבו מִמנו לפני יי:

וזה ההסבר הראשון והעיקרי של אכילת מצות : כי זה בדיוק מה שחייבים לעשות על המזבח!

אם כן, בני ישראל מתבקשים להפוך את הבית שלהם למן מזבח שעליו יש להקריב קרבן.

זה מסביר שהבית הזה יגן עליהם ממידת הדין של המשחית!

גם המזבח במקדש היה מגן על כל מי שחיפש להינצל מגזרת הדין. חוץ מהרוצח במזיד:

שמות פרק כא(יד) וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת: ס

זה סימן שכל מי שאוחז בקרנות המזבח, ניתל ממערכת המשפט הרגילה. כאילו המזבח הוא שגרירות של הקדשו ברוך הוא בעולם. כמו שמבקשים מקלט בארץ זרה ונכנסים לשגרירות מדינה אחרת כדי להינצל, כך ניתן להינצל ממערכת המשפט ולאחוז בקרנות המזבח.

 

אם כן, כאן, היהודים היו נידונים למוות! לפחות הבכורות שלהם

אבל נזכור שכל עם ישראל הוא נחשב לבכורו של הקדוש ברוך הוא  :"בני בכורי ישראל".

על היהודים להרגיש שהם נידונים , כמו המצרים למוות. בדיוק כמו לוט בסדום.

רק שזכות אבותיהם וההבטחות, יכולות להציל אותם.

עליהם לפחות לעשות מעשה אחד משמעותי כדי להינצל ממערכת הדין העליונה. כי הם לא שונים בהרבה מהמצרים. הם עובדי עבודה זרה. הם לא נימולים. הם רק בני האבות בלבד ובתור בני האבות , כלומר יהודים, הם יינצלו!

הפיכת הבית שלהם למזבח מאפשרת להם שלושה דברים:

  1. לעשות מעשה שייתן להם בכל זאת זכות קטנה, כמו שלוט עשה מעשה של הכנסת אורחים.
  2. המעשה הזה מקשר אותם לרצון להיות ניצולים ושייכים לעם שלהם, כלומר להשתייך לאבות ולעם שלהם
  3. באופן טכני, זריקת הדם וקרבן הפסח, הופך את הבית שלהם למזבח, למקלט מפני מידת הדין!

 

למה כל כך חשוב לנו, בכל דור ודור לזכור ולשחזר את ההצלה הזו?

הרי אנו קוראים לחג בשם "פסח" כלומר שה' פסח על בתי בני ישראל והציל אותם מכליה!

כי אנו חייבים להבין ולזכור כל הזמן שאנו קודם כל שייכים לסיפור גדול של העם היהודי. שאנו, קודם כל יהודים. בני האבות. שזה מקור הצדקת הקיום שלנו (ולכן זה מקור ההצלה מהמוות).

אין אנו יהודים בגלל שאנו קבלנו התורה. אלא קבלנו את התורה בגלל שאנו יהודים!

היהדות איננה דת. היא שייכות לעם, לסיפור גדול מאוד. עם כוונות מיוחדת של הבורא .

דרושה ממנו קודם שייכות לעם הזה והיסטוירה הזו. זו התחלת הזהות שלנו.

שלושת החגים מתחילות בפסח ולא בשבועות! כלומר יש לשים את הדברים בסולם הערכים הנכונה: פסח זה התזכורת שהזהות שלנו היא קודם כל משפחתית, לאומית.

 

עכשיו נבין יותר טוב את כל מה שכתוב בתורה לגבי עשיית הפסח במצרים: נבחן חשיבות המילה "בית".

שמות פרק יב ג) דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת:(ד) וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיֹת מִשֶּׂה וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל בֵּיתוֹ בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ תָּכֹסּוּ עַל הַשֶּׂה:(ה) שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּוְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם:(ז) וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם:(ח) וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ:(ט) אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם כִּי אִם צְלִי אֵשׁ רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ:(י) וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ…(יב) וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי יְקֹוָק:(יג) וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: (יד) וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיקֹוָק לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ..

 

זו ההגדרה הטובה ביותר של "הבית היהודי"! זה מקום "אקסטרה -טריטוריאלי" (מחוץ למשפט המקומי). השייך לאלוהים. שבו נדרשים להתנהג כמו בבית האלוהים, במקדש, על המזבח. וככה ניתן אולי לשרוד ולהתקיים בהיסטוריה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.