יציאה וביאה

בע"ה יח ניסן התשע"ח

מישל בן שושן

יוצא-נכנס

מתוך שיעור של הרב מידן

 

 

סיכום:

היציאה לחרות עוברת דרך הלימוד הבסיסי של השליטה על "מה/מי נכנס ומה /מי יוצא" מהגוף, מהבית,מהעם.נבחן רעיון זה דרך נושאים שונים, כמו: התפילין, המזוזה, דם פסח, דם המילה,הבית והיובל.

 

  1. התפילין:

גם בתפילה של יד וגם בתפילה של ראש, יש "בית" שבו כתובים ארבע פרשיות

שתי פרשיות שלקוחות מספר שמות "קדש לי כל בכר" העוסקות ביציאת מצרים

שתי פרשיות שלקוחות מספר דברים "והיה אם שמוע " ואהבת" העוסקות בכניסה לארץ.

 

  1. המזוזה

כתובים במזוזה רק שתי פרשיות :,שמע ואהבת,כלומר שתי הפרשיות  של הכניסה לארץ.

למה לא הוזכרה המזוזה ביציאת מצרים, בפרשת "קדש לי כל בכור" יחד עם התפילין?

ייתכן מאוד שכמו שיש "פסח מצרים" ו"פסח דורות", יש "מזוזת מצרים" ומזוזת דורות"! כי הרי יותר מפעם אחת מופיעה המזוזה בטקס של קרבן פסח במצרים: שמו את הדם של הקרבן על המשקוף ועל שתי המזוזות. המטרה היתה לשמור על פתח הבית שלו ייכנס שם המשחית להרוג את הבכורות. מי שלא שם דם עם הפתח היה נתון למלאך המוות!

זה מסביר אולי למה המזוזה שלנו נחשבת למגן מפני כל מני סכנות:

על המזוזה כתוב השם "ש (שומר) ד(דלתות) י(ישראל). ורש"י, במסכת פסחים מסביר שחובה על הדייר לשים מזוזה (ולא על בעל הבית) כי המזוזה משמרת את הדר בבית.

עניין השמירה מופיע אם בן בשתי המזוזות:

מזוזת מצרים עם הדם עליה הגנה מפני המשחית ושומרת על בני המשפחה בבית

מזוזות דורות עם מה שכתוב בתוכה מגינה מפני המזיקים ושומרת על דיירי הבית.

 

  1. הבית

בכל פרשת יציאת מצרים, עניין הבית חוזר על עצמו כל הזמן. המילה "בית" חוזרת בכל מיני נסיבות בתיאור הקרבת הקרבן במצרים .

למילה "בית" יש שני מובנים:

  • בית= המבנה שבו גרים. ולכל בית יש פתח אחד לפחות
  • בית= בני המשפחה. למשל, השה היה חייב להימנות על כל אלה מהמשפחה שיוכלו אותו. "שה לבית אבות , שה לבית".

היה צריך להגן על בני המשפחה (הבית) ועל הבית עצמו! לכן יש לצרף את הדם של הקרבן שהוא מסמל את השה שכל בני המשפחה תאכל, עם המזוזה של הבית שהוא פתח המבנה. וכך, ,הבית, בשני מובניו (משפחה ומבנה) יקבלו הגנה.

בערב פסח, מקפידים שלא להזמין אורחים לא יהודים. אבל מצד שני, פותחים את הדלת לכל דכפין! השאלה בערב פסח היא ,מי הוא יהודי" מי נכנס בתוך עם ישראל? מה משמעות הזהות היהודית.

 

  1. עבד עברי

כשעבד עברי מתחתן אצל אדונו, ואפילו אם נולדים לו ילדים, הם לא נחשבים כמשפחתו. כשהוא יוצא מאדוניו, "האישה וילדה תהיה לאדוניו והוא יצא בגפו"! כאילו לעבד אין משפחה

הגמרא מציינת שגם בית (במובן של מבנה פרטי אישי, אין לעבד. וזה אחד מהמאפיינים של העבד: אין לו בית משלו.

אם כן, לעבד אין בית, לא במובן המשפחתי ולא במובן של מקום פרטי ,אישי .

מה שמאפיין בית (מבנה) זו היכולת לשלוט על הכניסה אליו. אם כל אחד  יכול להיכנס אז זה כבר לא בית. זה אולם או מקום ציבורי. רשות היחיד מתאפיינת על ידי היכולת לשלוט על הפתח.

ברור שמטרת יציאת מצרים היא היציאה מעבדות וכל המאפיינים של היציאה מהעבודות מתגשמות במושגים של בית, והמשפחה.

 

  1. היובל

ביובל, כולם חופשיים. התורה מתארת את החופש הזה על ידי החזרה של העבדים לחיק משפחתם ולחיק ביתם. ביובל, לכל אחד יש משפחה ויש בית. וכך, אין יותר עבדים ביובל:

"ושב איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו ישובו"

זה בדיוק מה שרוצים לעשות ביציאת מצרים: שלכל אחד יהיה בית ולכל אחד תהיה משפחה.

"איש שה לבית אבות שה לבית".

  1. הדם

ראינו שההצמדה של הדם אל המזוזה , מצמידה בעצם את שני המובנים של המילה "בית".

אבל המסורת צירפה לאותו הטקס עוד דם אחר: דם המילה:

  1. ברית מילה

ביום הראשון של פסח קוראים את ההפטרה שבה יהושוע , בכניסה לארץ כנען, מל את בני ישראל "שנית", כלומר אחרי שהוא כבר מל אותם בערב היציאה ממצרים.

בספר יחזקאל , יש עוד רמז לברית המילה במצרים: ואומר לך "בדמייך חיי"

למה כתובה המילה "דמייך" בלשון רבים? כי מדובר, אומר המדרש בדם פסח ובדם מילה

כלומר, בערב היציאה, יחד עם אכילת הקרבן (ודווקא בגללו) בני ישראל נימולו.

"כל ערל לא יאכל בו". אסור לאכול את קרבן הפסח בלי ברית מילה.

אבל אם נחשוב על המשמעות שנותנים חז,ל לשמירת ברית המילה, מוצאים שהדרך לשמור על הבירת היא לשמור על הזרע היוצא, שלא יצא לבטלה, ושלא יצא במקרה של יחסים אסורים. יוסף שמר על ברית המילה כשהוא לא הלך עם אשת פוטיפר.    כאילו ברית המילה היא פתח (תחתון) של הגוף שיש לשים לב מה יוצא ולאן יוצא הזרע. אבל כשהזרע יוצא בצורה נאותה, אז ממנו נולד עם ישראל!

  1. הפה

מוכר מאוד הנוטריקון "פסח= פה סח"

אבל פשט הפסוקים מראה שיש שתי מצוות עיקריות בפסח:

  • לאכול –מצה,קרבן,מרור, כוסות יין…
  • לדבר- לספר ביציאת מצרים.

הפה הוא האמצעי שמאפשר לקיים את שתי המצוות האלה. הפה הוא פתח (עליון) לגוף. יש להיזהר מאוד מה מכניסים לתוכו (הלכות כשרות..) למרות שחיוני מאוד להכניס לתוכו אוכל!

מצד שני אין להוציא ממנו דברים לא ראויים (שקר, לשון הרע, דברים בטלים). יש לשמור על מה שיוצא מהפה אבל יש מצווה להוציא ממנו דברים טובים.

  1. היציאה והביאה

בדיני קרבן פסח יש מצוות חשובות מאוד על איסור היציאה מהבית

  • אין לצאת מהבית (לא תצאו..)
  • אין להוציא מהבית מקרבן הפסח (לא תוציאו ממנו ..)

וכן, כבר ראינו שהדם על המזוזות והמשקוף מגינה מהמשחית "לבוא, אל בתיכם.."

מדברים על "יציאה ממצרים" ועל "ביאה לארץ".

  1. אברהם אבינו

מעניין לשים לב שבאותו היום שבו אברהם קיבל את שלושת המלאכים, התקבצו בו כל המוטיבים שדברנו עליהם :

  • ברית המילה= זה היה היום השלישי לברית מילה שלו וה' בא לבקר אותו ולרפותו מהברית מילה
  • פתח= הכל מתרחש בפתח האוהל. הפתח פתוח לאורחים אבל מצד שני, שרה נמצאת בפנים "באוהל" ואברהם לא נותן לאנשים הזרים לפגוש אותה בקלות! הסעודה מתרחשת תחת העץ, בחוץ!
  • פסח= המדרשים מסבירים שזה התרחש בפסח! וכן הוא אפה מצות.
  • קרבן= אברהם שוחט בן בקר.
  • הזרע= המלאכים מבשרים לאברהם ושרה שייולד להם בן בשנה הבאה.

 לסיכום:

השליטה על פתחים היא סימן החירות. חשובה ההגנה מכניסת מרעים אבל חשובה גם כן ההכנסה של האורחים הרצויים. (כל דכפין יצא ויכול). כמו כן, אין להוציא החוצה כל דבר . יש לווסט את היציאות. ומאותם הפתחים  יש יציאות רצויות מאוד שמיהם יוצאים דברים חיוניים .

 

  אות ליציאה אות לכניסה
תפילין שתי פרשיות על היציאה שתי פרשיות על הכניסה
מזוזה מגינות בזמן היציאה מכילות שתי פרשיות של כניסה
ברית מילה אין להוציא זרע לבטלה תנאי לזרע ישראל

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.