במדבר פי2

בע"ה  ג סיוון התשע"ח

מישל בן שושן

 

במדבר פי2 

 

  1. כמה מפקדים היו? (מתוך רעיון של הרב אלחנן סמט)

 

אנו מתחילים את ספר במדבר שנקרא "ספר הפקודים" כי , לפחות בהתחלתו, הוא עוסק בספירת עם ישראל. כמה פעמים ספרו את העם בתורה?

אנו זוכרים שביציאת מצרים, התורה אומרת שהיו "כשש מאות אלף הגברים לבד מטף". אבל לא כתוב שהיה "מפקד" כלומר בבני ישראל יצטוו לעשות מפקד . התורה יודעת כמה היו ומספרת לנו זאת. וגם היא לא מדייקת במספר. "כשש מאות..". אבל , אם נחפש , בשאר התורה, כמה פעמים עשו מפקד ממש, אז אנו עונים מיד: שלושה. למה? כי אנו  רגילים לקרוא את הפרשה לפי פירוש רש"י. ורש"י (בפרשת כי תישא) הסביר לנו שהיו שלושה מפקדים:

  1. המפקד הראשון קרה מיד אחרי שמשה ירד מהר סיני ביום כיפור עם הלוחות השניים. הוא ציווה לאסוף תרומות לבניית המשכן. ואז התחיל לספור את בני ישראל על ידי מחצית השקל(מהכסף הזה יצקו האדנים שעליהם עומד המשכן). בפרשת פקודי, דרך אגב הדוח הכספי של כל התרומות, מלמדת אותנו התורה שמספר בני ישראל (הזכרים מעל גיל עשרים) היו במספר 603550. רש"י מסביר שאז, היתה חשיבות לספור אותם כדי לדעת "מניין הנותרים" אחרי המתים של חטא העגל.
  2. מפקד השני קורא בפרשה שלנו, מקסימום שבעה חודשים אחרי המפקד הראשון. אנו נמצאים בראש חודש אייר בשנה השנית. חודש אחרי חנוכת המשכן. ומוכנים לעזוב את הר סיני לקראת הכיבוש של ארץ כנען ( זה לא יקרה מיד בגלל חטא המרגלים שיבוא). לפי רש"י, גם המפקד הזה נעשה על ידי מחצית השקל(מהשקלים האלה קנו את כל הבהמות לקרבנות). זה מאוד עוזר לרש"י כדי לפרש את המילים "לכפר על נפשותיכם" שכתובים בפרשת כי תישא: הקרבנות אכן יכפרו על חטאי בני ישראל. המפקד הזה מתואר ברוב פרטים וחזרות בפרשה שלנו. ומגיעים לסכום זהה : 603550איש
  3. מפקד שלישי, 38 שנים אחרי, רגע אחרי המגפה שהרגה כ22000איש בגלל חטא פעור, ולפני הכניסה לארץ כנען. המפקד הזה מתואר בפרשת פינחס. והסכום שמגיעים אליו הוא 601730איש.

 

11תשרי 01 התחלת בניין המשכן 603550
1 אייר 02 חודש אחרי חנוכת המשכן 603550
שנה38 אחרי המגפה (פעור). ערבות מואב 601730

 

 

  1. האמנם?

יש כמה קשיים בפירוש של רש"י שהבאנו לעיל. (הרמב"ן במיוחד מעלה כמה קשאים על רש"י):

  • א. איך יכול להיות שהמספר שאליו מגיעים בשני מפקדים זהה לחלוטין? על שאלה זו רש"י כבר נתן תשובה: הגילאים נספרים מראש השנה לראש השנה. כך ששני המפקדים נעשו "באותה שנה " אזרחית ולכן לא נוספו אנשים למפקד.
  • ב. הרמב"ן כאמור חולק וטוען שאף פעם לא ראינו שהגיל של האדם נספר מראש השנה אלא "מעט לעט" כלומר על פי הים שבו הוא נולד סופרים לו השנים. ואם כן, היו הרבה אנשים בני 19 שבשבעה החודשים עבור לגיל עשרים ויש לצפות שהמניין גדל.
  • ג. איך לא סופרים המתים? תוך 7חודשים מתו הרבה אנשים. התורה מספרת לפחות על שניים (נדב ואביהו) ועל טמאי מתים שהתעסקו במתים, חודש לפני. סימן שכן מתו אנשים. ואם כן, איך יכול להיות שהמספר לא זז?
  • ד. הרמב"ן עונה שאולי מספר המתבגרים מ19 ל20 היה זהה למספר המתים, כך שזה יתקזז!
  • ה. אבל הארב"ן ראה שתשובה זו איננה מציאותית ומציע הסבר אחר: במפקד הראשון ספרו את הלויים וכאן לא! כך שההפרש בין המתבגרים (מינוס המתים) עולה בדיוק 22000 , שהוא מספר הלויים. הסבר זה נראה עוד יותר בלתי מציאותי, במיוחד שרוב הפרשנים טוענים שהלויים לא נספרו אף פעם עם שאר העם, אפילו לא במפקד הראשון (כי כבר הלויים נמנו במקום הבכורות, אחרי חטא העגל)
  • ו. הרב אבן עזרא פוטר הבעיה בפשטות: הוא אומר שהיה נס שגרם לשני המפקדים להיות זהים בתוצאותיהן. אם כן, למה קרה נס זה? נס יכול להתרחש אבל חייבת להיות סיבה ותועלת לנס. והתורה לא מספרת על שהיה נס או על סיבה אפשרית לנס כזה. היא פשוט מספרת מה היו תוצאות המפקד.
  • ז. הנציב מוולוזין נותן טעם חשוב מאוד ומנסה בכך לענות על הבעיה: יש מספר מינימאלי שהוא בסיסי לקרוא לעם ישראל בשם עם ולבקש ממנו משימות ולהתחיל איתו מהלך משמעותי. ללא הגעה למספר כזה, עם ישראל איננו עדיין בשל כדי למלא את תפקידו. המספר הזה, הוא כנראה 603550איש. אחרי שהגיעו לספר הזה, במפקד השני, הפסיקו לספור ולגייס את החיילים לצבא! ונשאר המספר הזה כתוצאה לפקד השני. וזו הסיבה שהמספר זהה בשני המפקדים.
  • ח. זה עניין נכון וחשוב מאוד. רק שיש קושיה עליו: למה , במפקד שהלישי, לא חיכו עד שנגיע לאותו המספר והסתפקו ב601730? כדי להיכנס לארץ??. ועוד מה היא משמעות המספר הזה? האם 600000 איננו מספיק? (אומרים שזה המספר של היהודים שגרו ביישוב בשעת הכרזת הקמת המדינה ב1948!)
  1. הפתרון!

 

הרב משה דוד קסוטו (1883-1951) , בעקבות גילוי מפקדים שנערכו במסופוטמיה העתיקה, מציע פתרון הרבה יותר פשוט: לא היו שני מפקדים אלה מפקד אחד!! והוא ארך זמן מה. אכן הוא נעשה , כאמור בתורה, על ידי מחצית השקל , בזמן בניין המשכן. אבל הציווי למפקד ניתן אך ורק בפרשה שלנו. לפני כן, נאמר רק "כי תישא.." כלומר במידה ותעשה מפקד, אז כך תעשה אותו: על ידי מחצית השקל. אבל לא היו שני ציווים לעשות שני מפקדים. אלה שהתורה מספרת בפרשת פקודי על תוצאות המפקד שלנו, דרך אגב מניין החומרים שנאספו כתרומות. אבל עכשיו , חודש אחרי יכמת המשכן (ואולי חודש מסמל התחלת קביעות הישיבה בבית) אז אפשר להתחיל את המסע לישראל ויש לספור ולארגן את החיילים למחנה ולצבא.

זה באמת נותן לנו תשובה לשתי השאלות:

למה יש צורך לעשות מפקד חדש אחרי כל כך פחות זמן (7חודשים) כששום דבר משמעותי לא קרא בנהים?

למה המספרים זהים?

התשובה היא אחת: היה רק מפקד אחד!

 

יש לשים לב שכל הפרשנים הלכו (שבוים)אחרי הנחת היסוד של רש"י(שני מפקדים). מה שהעסיק אותם אלו ההסברים המפולפלים של זיהוי שני המספרים. אבל הם לא חשבו לדחות את הנחת היסוד של שני המפקדים! עד שבא קסוטו בגאונות ובתעוזה שמתחדשת בעידן המודרני, ומצא את פתרון החידה!!

בעצם, ספר במדבר הוא המשכו הישיר, באופן כרונולוגי  ,של ספר שמות. . אחרי "פקודי" יש לנו ספר ה"פקודים" ושניהם עסקו באותו הדבר ,מזווית שונה. פעם, דרך אגב סכומי הכסף שהתקבלו לבניין המשכן ופעם לעניין בניית המחנה לקראת הכניסה לארץ.

 

מאחורי הקלעים

 

הפרשה שלנו נראית די "משעממת" כי היא עוסקת , כנראה, רק במספרים. כל כך הרבה פסוקים ופרשה (וחצי) שלמה רק כדי להגיע למספר הנפקדים? פסוק אחד היה לגמרי מספיק! לכן, אנחנו שמאמינים שאין מילה בתורה  שאין לה משמעות ולימודים, חייבים לעיין עוד יותר בפרשה כזו ולחפש משמעויות, במיוחד כשהם נראות דלות.

  1. מספרי בניים

למה התורה נותנת לנו סכומי בניים? היא נותנת לנו מספר כל שבט ואחר כך מספר כל מחנה (שלושה שבטים) ואחר כך המספר הכולל שהוא בדיוק סכום מספרי הבניים (למעט זה של בני לוי- ראה הסבר בהמשך).

נראה לי שהכוונה עמוקה: למרות שהמספר הכולל חשוב כי אליו, פונים במפקד רגיל, המספרים החלקיים הם חשובים לא פחות! כי זה מגדיר את מצב עם ישראל וקשור למהותו המיוחדת:

עם ישראל הוא פסיפס של כל האנושות! הוא לא עם כשאר העמים. הוא מייצג בתוכו את כל האפשרויות להיות בן אדם בעולם. בנוסף, הוא בונה מכל הפרצופים השונים האלה "עם אחד" ובכך הוא מעיד על אחדות המידות, ועל אחדותו של הבורא . לכן , יש לו שני תפקידים שונים ומנוגדים:

  • לייצג את ריבוי הפרצופים בעולם. ובכך, חשובים השבטים, חשובים שבעים הנפשות שיצאו מיעקב וירדו למצרים. חשובים ה600000. כי הם המספר המינימאלי לייצוג כל פרצופי האדם. חשובים גם כן הדגלים כי כל אחד חייב לעמוד על זהותו ועדתו ומקומו. חשובים מספר האנשים המרכיבים כל שבט כי , כמו בתמונה הכוללת מיליוני נקודות (פיקסלים), כמות הנקודות הכחולות וכמות הנקודות האדומות, גורם, ישירות, למה שנקבל בתמונה כוללת.
  • להיות עם אחד. ובכך, סכום כל האנשים, כל אחד בשמו ובייחודו, בונה כלל אחד שמגדיר את עם ישראל. זה מצדיק את הסכום הכולל.

אם כן, יש חשובות בשני המישורים: הסכומים הקטנים, המפורטים והסכומים הכוללים. אין אנו מעוניינים לקבל סכום כולל אם כולם שווים בתוכו!! נכון שמבחינת "מחצית השקל" כולם שווים, אבל זה שוויון שדווקא מכריז על כל דיעה, על כל עמדה, על כל אדם, כחשוב לא פחות מחברו!! העשיר לא ירבה. עמדת העשיר לא חשובה יותר. הדל לא ימעיט בחשיבותו!. וזה, לעניות דעתי, פירוש "במספר שמות..לגולגלותם"

מספר= החשיבות לגבי הכלל. כולם שווים וכל אחד הוא מספר

שמות= לכל אחד יש הייחודיות שלו שיש לכבד. ובלי השוני הזה, אין צורך במספרים! המספרים באים כדי להבליט השם של כל אחד ואחד!!

 

  1. משמעות 3550

ביציאת מצרים , התורה מכריזה על כ600000 רגלי. אבל כאן, יש לנו, בנוסף למספר הבסיסי הזה , 3550 איש !. מה משמעות התוספת הזו? (ובכך נעזור לטענותיו של הנציב שהבאנו לעיל)

בהתחלת ספר שמות, התורה מכריזה על הסכום הכולל של "שבעים נפש" שיורדים למצרים .(סכום זה כבר הוזכר בסוף ספר בראשית). אבל כשנכנסים לפרטים ומנסים לדעת איך היא הגיעה לזה, יש לנו בעיה! האם סופרים את בני יוסף? ואת יוסף? (שכבר היו במצרים) האם סופרים את בני יהודה (ער ואונן) שמתו בארץ כנען? האם סופרים את יעקב?. בעצם יכולים להגיע למספר של 71 ואף 72. בדומה למספר יושבי הסנהדרים שהיו 70 אבל, בנוסף לאב בית הדין מגיעים ל71 (ובנוסף לנשיא ל72).

בעם, 71 הוא המספר שמציין את הכלל (70) עם הכולל (1) המייצג את חיבור כל החברים (כמו, למשל, יעקב בירידה למצרים). אם כן, 71 הוא המספר שמייצג את האחדות של הריבוי.

המספר 50, הוא מספר כולל גם הוא שפונה אל עולם הבא. כמו המספר שמונה. לכן, שבועות חל ביום החמישים, היום שאנו לא יכולים ספור אלא רק לחגוג, כי הוא המטרה. 50 הוא גם זמן היובל שמפנה אותנו למציאות של עולם הבא, אידיאלית.

71X 50=3550!

כלומר, יש למצוא בסכום הכולל של עם ישראל את שני הממדים:

  • 600000איש המייצגים את כל הפרצופים, שבונים את העם פנימה
  • 71X50=3550 המייצגים את הדאגה להיות אור לגוים, כלפי חוץ!

ובכך מגיעים לסכום הכולל של 603550!

 

  1. שבט שמעון ושבט מנשה (הרב מנשה וינר)

לכאורה, לכל שבט , יש אותו "טיפול" על ידי פסוקי הפרשה. אבל לא כך הדבר. יש הבדלים אמנם קטנים מאוד, אבל הם מצביעים על כמה נקודות שונות בכל שבט. הרב מנשה וינר שם את הפוקוס על שני שבטים במיוחד: שבט שמעון ושבט מנשה והקשר בניהם:

כשאנו משווים בין המפקד שלנו בתחילת שנות המדבר והמפקד בפרשת פנחס, 38 שנים אחר כך, יש הבדלים במספר האנשים בכל שבט. אבל, השינויים הבולטים במיוחד נוגעים לשני השבטים האלה:

 

יוצאי דופן שנה שניה (פרשת במדבר) שנת 40 (פרשת פנחס)
שמעון 59300 22200
מנשה 32200 52700

 

שבט שמעון:

שבט שמעון "יורד" בצורה דראסטית במספרו. ייתכן שזה קשור למגפה על דבר פעור שהוא היה מעורב בה במיוחד (זמרי הוא ראש שבט שמעון). אבל בכל זאת, יש כמה סימנים שמראים ששמעון הולך ונעלם בהיסטוריה. החלק הגאוגרפי שלו בארץ כנען הולך ומצתמצם. הוא נבלע באיטיות בתוך נחלת יהודה, בנגב . שמעון איננו מופיע בברכות משה לשבטים. לא ששמעון נעלם לגמרי , אבל הוא נמצא "בגבול" ליציאה מהעם!!

מההתחלה שמעון היה משונה. כשהוא התחבר ללוי, והרג תושבי שכם, אביו יעקב נזף בו ואף חשב לדחות אותו (בסודם אל תבוא נפשי..) לוי , שיהה , כנראה בעל אותם התכונות הקיצוניות, השתמש בהם לטובה ושמעון לרעה. המדרש אומר ששמעון הוא זה שהמציא את הרעיון להרוג את יוסף. הוא זה שיוסף יאסור אותו ויפריד אותו מאחיו שהוא שולח בחזרה אל אביהם.

בפרשה שלנו, יש סימנים קטנים על ייחודיותו. למשל, לגביו כתוב "והחונם" בלי יוד, כמו כולם שכתוב לגבם" "והחונים" מלא. כאילו יש לו קושי לחנות עם כולם!

הוא היחיד , אחרי ראובן שמתחיל הרשימה, שמוזכר אצלו "פקודיו":

במדבר פרק א (כב) לִבְנֵי שִׁמְעוֹן תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם פְּקֻדָיו בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת

לגביו, המילה "שמות" מופיעה עם וו:

במדבר פרק א (כב) לִבְנֵי שִׁמְעוֹן תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם פְּקֻדָיו בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת לְגֻלְגְּלֹתָם

כלומר, התורה, ברמז, מתארת את שבט שמעון כעומדת בצד, עומדת לפרוש מעם ישראל.

 

שבט מנשה.

לעומתו, שבט מנשה מגדיל את מספרו בין שני המפקדים. מההתחלה, מנשה התאפיין בדאגה לחיבור בין השבטים

כשיעקב בוחר למנות את אחיו הקטן, אפרים כבכור, מנשה איננו מגיב בכעס. וזו הפעם הראשונה בכל ספר בראשית שאח בכור "שמח" בזכיית אחיו הקטן בתואר! עד מנשה , כולם היו מוכנים להרוג את האח שלהם עבור הבכורה. זו הסיבה שמברכים את הבנים שיהיו "כאפרים וכמנשה" כלומר, שתשרור אחווה בניהם.

כשבוחנים את המיקום של אפרים ומנשה בתורה, מגלים דבר מעניין:

עד לכיבוש הארץ, כולל בפרשה שלנו,תמיד אפרים מקדים את מנשה. אפרים הוא הבכור הרוחני.

אבל, כשנכנסים לארץ, מנשה מקדים את אפרים. כי משנה הוא הבכרו מבחינה מעשית, ארצית.

 

בראשית פרק מו (כ) וַיִּוָּלֵד לְיוֹסֵף . אֶת מְנַשֶּׁה וְאֶת אֶפְרָיִם:

בראשית פרק מח (ה) וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ .. .. לִי הֵם אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי:

בראשית פרק מח (כ) וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה:

במדבר פרק א (י) לִבְנֵי יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד לִמְנַשֶּׁה גַּמְלִיאֵל בֶּן פְּדָהצוּר

במדבר פרק יג (ח) לְמַטֵּה אֶפְרָיִם הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן..יא) לְמַטֵּה יוֹסֵף לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה גַּדִּי בֶּן סוּסִי:

 

אבל הסדר מתהפך, לפני הכניסה לארץ:

במדבר פרק כו (כח) בְּנֵי יוֹסֵף לְמִשְׁפְּחֹתָם מְנַשֶּׁה וְאֶפְרָיִם:

במדבר פרק לד (כג) לִבְנֵי יוֹסֵף לְמַטֵּה בְנֵי מְנַשֶּׁה נָשִׂיא ..:(כד) וּלְמַטֵּה בְנֵי אֶפְרַיִם נָשִׂיא ..

 

מנשה הוא זה שדואג לחיבורים. ולכן, משה ישים חצי שבטו מאחורי הירדן, כדי לשמור על האחדות בין שני השבטים (ראובן וגד) היושבים מזרחה לבין אחיהם היושבית מערבה לירדן. מנשה הוא גם יהיה החבירו בין הפנים והחוץ של ארץ ישראל. בנות צלפחד, משבטו , יסמלו את החיבה לארץ .

והנה, נראה שמנשה "מכפר" על שמעון:

במספרים: ככל ששמעון יתמעט, כך מנשה מתרבה.

בברת יעקב, הדבר כבר נחזה:

בראשית פרק מח (ה) וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ .. .. לִי הֵם אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי:

 

ראובן אפרים
שמעון מנשה

 

  1. במספר שמות (הרב מנשה וינר)

המילה "שמות", מופיעה ארבע פעמים בכתיב מלא, עם וו ,ושאר הפעמים בכתיב חסר, בלי וו :שמת".

פרק א (כ) וַיִּהְיוּ בְנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת לְגֻלְגְּלֹתָם

במדבר פרק א (כב) לִבְנֵי שִׁמְעוֹן תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם פְּקֻדָיו בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת לְגֻלְגְּלֹתָם

במדבר פרק א (כד) לִבְנֵי גָד תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת

במדבר פרק א (כו) לִבְנֵי יְהוּדָה תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שמת

במדבר פרק א (כח) לִבְנֵי יִשָּׂשכָר תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמֹת

במדבר פרק א (ל) לִבְנֵי זְבוּלֻן תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמֹת

במדבר פרק א (לב) לִבְנֵי יוֹסֵף לִבְנֵי אֶפְרַיִם תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמֹת

במדבר פרק א (לד) לִבְנֵי מְנַשֶּׁה תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת

במדבר פרק א (לו) לִבְנֵי בִנְיָמִן תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמֹת

במדבר פרק א (לח) לִבְנֵי דָן תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמֹת

במדבר פרק א (מ) לִבְנֵי אָשֵׁר תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמֹת

במדבר פרק א (מב) בְּנֵי נַפְתָּלִי תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמֹת

עם וו, היא מופיעה עבור השבטים: ראובן, גד, מנשה ושמעון.

ארבעת השבטים האלה הם השבטים יוצאי הדופן. ראובן וגד ישבו מזרחה לירדן. גם מנשה, ייתישב בחלק שם. וכמו שראינו , שמעון גם הוא "יושב" על הגדר. לא פיזית, אבל רעיונית בהחלט.

הרב מנשה וינר מצא שכל פעם שיש כתיב מלא או חסר במילה עם וו, מדובר על עניין האחדות:

המילה "שמלות":    בסיפור של שמשון עם הפלישטים, הוא מציע להם "שלושים שמלת" (בלי וו) והם יתנו לו "שלושים שמולת"(עם וו). ויש משמעות שהמפרשים העירו כבר שהשמלות כולם באותה המידה כשמדובר ב"שמלת" ובמידות שונות כשכתוב עם וו.

וכן ב"שמלות" שנותן יוסף לאחיו, כולם עם וו, אבל לאחיו, הוא נתן חמש "שמלת" בלי וו, כולם במידה זהה.

המילה "כפות": גם ההלכה המעשית קבעה שלמשל יש לקחת , בחג הסוכות, לולב אחד, למרות שכתוב שיש לקחת "כפות תמרים" רבים. ה"קרי –כתיב" קובע. כתוב "כפת" ולא "כפות" וזה מכתיב לולב אחד בלבד.

אם כן, אכן, המילה "שמת" מסמלת הרגשה של שייכות טבעית לעם , בעוד שהמילה "שמות" מגלה קשיים לגבי עניין זה. הריבוי של השמות הכלולים בשבט גולשים גם לעניין השאלה האם אנו חלק מהעם או לא.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.