שבועות פי2

בע"ה ג סיוון התשע"ח

מישל בן שושן

https://divretorah.com/

 

שבועות פי 2

 

 

  1. ממחרת השבת- רבי יהודה הלוי.(רעיון של הרב סמט)

 

לפי ריה"ל, ייתכן מאוד שהמילים האלה "ממחרת השבת" הם רק משל כדי להסביר מתי יחול שבועות. אם הבאת העומר נופלת ביום ראשון בשבוע (מחר השבת) אז שבועות יפול גם כן ביום ראשון בשבוע. ואם זה ביום שני אז שבועות יפול ביום שני!:

ר' יהודה הלוי בספר הכוזרי (מאמר שלישי סעיף מא):

אף אם נודה לקראים בפירושם לדברי הכתוב "ממחרת השבת" ו"עד ממחרת השבת" – כי הכוונה היא ליום ראשון בשבת, הלא נוסיף ונאמר: אחד השופטים או הכוהנים או המלכים הטובים בעיני הא-לוה היטיב לפרש כך, והסכימו הסנהדרין וכל החכמים על ידו, כי כוונת המספר הזה אינה כי אם לשים רווח חמישים יום בין ביכורי קציר שעורים לבין 'ביכורי קציר חיטים' ולשמור על 'שבעה שבועות', שהם 'שבע שבתות תמימות'. ומה שהכתוב מזכיר את היום הראשון בשבוע אינו אלא למשל – כאילו הוא אומר: אם תהיה ההתחלה – 'מהחל חרמש בקמה' – באחד בשבת, אז תגיעו לסוף ספירתכם באחד בשבת; ומזה נוכל להקיש כי אם תהיה ההתחלה בשני בשבת – נספור עד לשני בשבת. אולם זמן 'החל חרמש בקמה' בידנו ניתן: כל זמן שנמצָאֶנּוּ ראוי לכך נתחיל בו ונספור ממנו – ואכן זמן זה נקבע ביום שני בפסח, דבר שאין בו סתירה לתורה. ונתחייבנו לקבל קביעה זו כמצווה, כי 'מן המקום אשר יבחר ה" באה, לפי התנאים שהוזכרו, וייתכן כי בנבואה מאת הא-לוה יתברך באה, דבר שהוא בגדר האפשרות – ובזה נסתלק מן המבוכה בה מכניסים אותנו המביכים.

וכך, מסתלקים מה"מבוכה" והמחלוקת בין הפרושים שטוענים שמדובר במחרת הפסח והצדוקים והקראים שטוענים שמדבר ביום שבת שבוע.

בעצם, מאחורי העמדה הזאת, יש הגיון רב:

אין קשר, לכאורה בין חג הפסח להתחלת הבאת עומר השעורים. בתורה, יש הפרדה גמורה ביניהם. כאילו  זה זמן בלתי תלוי לחג הפסח:

ויקרא פרק כג (ד) אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְקֹוָק מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם:(ה) בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח לַיקֹוָק:… כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: פ

(ט) וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (י) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן: (יא) וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי יְקֹוָק לִרְצֹנְכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן:(יב) וַעֲשִׂיתֶם בְּיוֹם הֲנִיפְכֶם אֶת הָעֹמֶר כֶּבֶשׂ תָּמִים בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה לַיקֹוָק: (….(יד) וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם: ס

(טו) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה:(טז) עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיקֹוָק:(יז) מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַיקֹוָק:(יח) וְהִקְרַבְתֶּם עַל הַלֶּחֶם שִׁבְעַת כְּבָשִׂים …(כ) וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם עַל לֶחֶם הַבִּכּוּרִים תְּנוּפָה לִפְנֵי יְקֹוָק עַל שְׁנֵי כְּבָשִׂים קֹדֶשׁ יִהְיוּ לַיקֹוָק לַכֹּהֵן:(כא) וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם: (כב) וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם: ס

 

פסוק ט מתחיל פרשה חדשה. הוא מתחיל בפתיחה עצמאית "וידבר ה' אל משה.." והוא מציין זמן מיוחד מאוד שהוא תלוי לגמרי בישיבה על ארץ ישראל. אין לו תאריך (יום וחודש) בניגוד לשאר החגים בתורה. הוא אך ורק תלוי בזמן הקציר.מי קובע מתי מתחיל הקציר? החקלאים! . במה זה תלוי? אך ורק במצב התבואה ומזג האוויר!!

יש אולימגבלה אחת: זה צריך להיות אחרי פסח. אבל יש הוראה מפורשת שפסח חייב ליפול בחודש האביב! כלומר סמוך מאוד לזמן קציר השעורים (שהוא תמיד מקדים את זמן קציר החיטים).

ריה"ל, אם כן, מנסה לתת לנו הרגשה שאין קשר הכרחי בין פסח והבאת העומר. וזה יכול להיות כל יום בשבוע או כל יום בחודש! תלוי בנסיבות החקלאיות!

בניגוד לחג הפסח שאיננו תלוי בישיבה בארץ, שני הימים האלה: הבאת העומר וחג השבועות כן תלוים לגמרי ביישוב הארץ.

 

  1. וספרתם לכם

שלושה פעמים בתורה יש את ההוראה לספור "לך" או לה" או "לכם"

  1. הזב והזבה שסופרים לעצמם שבעה ימים נקיים
  2. ספירת העומר על ידי כל אחד
  3. ספירת השנים לשמיטות וליובלות, על ידי הסנהדרין

בשלושת המקרים האלה, כל האחריות של הספירה נופלת על הסופר בצורה כזו שהתוצאה החשובה כולה תלויה בספירה. הזב ייכנס למקדש אחרי ספירתו, רק הוא סופר ואין פיקוח עליו. התוצאה של טהרתו חשובה מאוד אבל הוא לקוח על עצמו את האחריות הזו .

גם הספירה של שנו השמיטה, תלויה אך ורק בכניסה של העם בארץ ישראל ברובו וביישוב הארץ. רק אז הוא מתחיל לספור. הספירה שלו הרת גורל מבחינה הלכתית כי זה יקבע שמיטות ויובלות. אבל הכל תלוי בהחלטת העם להתיישב בארץ ברובו. כך קרא בימ יהושוע (נזכור שהכניסה נדחתה כמה שנים כי העם לא היה מוכן, וכן היום שאנו מחכים (עדיין בסבלנות) שרוב העם היהודי יואיל נא בטובו לעלות ארצה כדי שנוכל להתחיל לספור , מדאורייתא את שנות השמיטות והיובל (בינתיים אין ספירה עצמאית והיא ממשיכה ספירה ישנה מסורתית).

אם כן, אני מציע לפרש את המילה "לכם"= על אחריותכם המלאה.

הרבה יותר מאשר בפסח ששם, האחריות של התאריך משולב:

  • התורה קבעה שזה ב15 בניסן
  • הבית דין קובע מתי יחול חודש ניסן (עיבור) ומתי יחול ראש חודש.

אבל הבאת העומר, לפי התורה כולה תלויה בחקלאים! ולכן יש צורך בספירה כדי לקבוע מתי חל שבועות

 

  1. הקשר עם פסח.

אם כן, יש הגיון רב להבין את פשט הפסוקים כריה"ל. ולקבוע את התחלת קציר השעורים רק לפי החקלאים. אבל החכמים, בחכמתם קשרו אותו לפסח. למה?

  • ייתכן שלא רצו לסבך את כל עם ישראל בתאריכים של אחד במקומו יחליט מתי זה התחלת הקציר. כדי שכולם יחגגו שבועות ביחד.ובכך, המעיטו בחשיבות החופש הגדול שניתן מהתורה וחברו את שני החגים. זה כבר מספיק מסובך לקבוע מתי יהיה פסח ולהפיץ התאריך לכל עם ישראל
  • מכיוון שיש הוראה מן התורה לקבוע את פסח בחודש האביב, יש כבר אילוץ עונתי לקבוע מתי יחול פסח. אם כן, האילוץ החקלאי של התחלת הקציר, יכול להיות מחובר לאילוץ הראשון. כלומר, אם שניהם הם פונקציה של מחזור השמש (ולא רק של הירח כמו שאר החגים), אז החכמים חיברו בינהם.
  • העובדה שאין לפסח יום שמיני כמו סוכת, גרמה לחכמים לתת לשבועות את התפקיד של היום השמיני החסר הזה והם קבעו ששבועות הוא בעצם העצרת של פסח כמו ששמיני עצרת הוא לסוכות. ולכן, מיד ממחרת היום הראשון של חג המצות, מתחילים את החול המועד הארוך הזה של 49 ימים עד לשבועות.
  • החיבור בין פסח לשבועות, מבחינת התאירכים, מאפשר גם לחבר בין המצוות שאינן תלויות בארץ (כמו חג המצות) לחג שתלוי כולו בארץ (חג הקציר). חיבור דומה, אנו מוצאים בין חג הסוכות שמתואר בסוף רשימת חגי תשרי , לבין חג הסוכות השני שמתואר אחרי סיום החגים ובו יש מצוות הקשורות לארץ כמו הבאת הלולב ובניית סוכות (מצוות שחסרות בתיאור חג הסוכות הראשון ברשימה). ובכך, התורה עצמה חיברה בין חג הסוכות שאיננו תלוי בארץ לחג הסוכות שתלוי כולו בארץ . ולכן, כנראה, כתבה שהסוכות של ארץ ישראל יחברו אותנו לסוכות שנעשו במדבר, בחוץ לארץ (למען ידעו…כי בסוכות הושבתי..בהוציאי אותם..)

לסיכום:

שבועות כולה קשורה לקציר שמתחיל עם קציר השעורים ביום הבאת העומר (זה פותח את העונה , עבור כל ישראל במקומותם, לאכילת התבואה החדשה) ומסתיים בקציר החיטים עם הבאת שני הלחמים חמץ למקדש ופותח העונה שבה ניתן להביא למקדש מהתבואה החדשה, כולל, כמובן, הביכרים עד חג החנוכה בערך.

חג השבועות, אם כן, כולה תלויה בתנאי החקלאות בארץ ישראל. ייתכן שהגלות והחורבן, אילצו את חכמי ישראל לחבר לחג הזה את העניין של מתן תורה למרות שהתורה לא מחברת בניהם.

הם לפחות חברו בין שבועות לחג הפסח. דבר שאפשר לחגוג את החג השבועות ללא קשר ישיר עם החקלאות הארץ ישראלית.

אבל עכשיו שב"ה חזרנו, עלינו לחזור למשמעותיות הראשוניות ולחגוג את החג הקציר על אדמת ישראל.

 

 

 

 

 

קרבנות החג

לקוח מרעיון של הרב מנשה וינר- ישיבת מעלות.

פרשת אמר: ויקרא פרק כג (י) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן:(יא) וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי יְקֹוָק לִרְצֹנְכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן:(יב) וַעֲשִׂיתֶם בְּיוֹם הֲנִיפְכֶם אֶת הָעֹמֶר כֶּבֶשׂ תָּמִים בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה לַיקֹוָק:(יג) וּמִנְחָתוֹ שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן אִשֶּׁה לַיקֹוָק רֵיחַ נִיחֹחַ וְנִסְכֹּה יַיִן רְבִיעִת הַהִין:(יד) וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם: ס

(טו) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה:(טז) עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיקֹוָק:(יז) מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַיקֹוָק:(יח) וְהִקְרַבְתֶּם עַל הַלֶּחֶם שִׁבְעַת כְּבָשִׂים תְּמִימִם בְּנֵי שָׁנָה וּפַר בֶּן בָּקָר אֶחָד וְאֵילִם שְׁנָיִם יִהְיוּ עֹלָה לַיקֹוָק וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיקֹוָק:   (ט) וַעֲשִׂיתֶם שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת וּשְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה לְזֶבַח שְׁלָמִים:(כ) וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם עַל לֶחֶם הַבִּכּוּרִים תְּנוּפָה לִפְנֵי יְקֹוָק עַל שְׁנֵי כְּבָשִׂים קֹדֶשׁ יִהְיוּ לַיקֹוָק לַכֹּהֵן:(כא) וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם:(כב) וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם: ס

 

לסיכום הקרבנות שמביאים ביום הבאת העומר ובשבועות:

 

  קרבן מנחה
סולת חיטים שמן יין
הבאת עומר חיטים כבש לעלה שני עשרונים רביעית (נסכה) רביעית ההין
שבעה שבועות הספירה
 

חג שבעות :

שני לחם חיטים שני עשרונים

 

 

 

עולה

7כבשים      
פר      
2איילים      
חטאת עשיר עיזים      
זבח שלמים 2כבשים      

 

  1. שני כבשים לזבח שלמים

בין היום הראשון לספירה, הבאת עומר השעורים למקדש לבין  שבועות,מדובר בתהליך ארוך. הוא מתחיל בהבאת כבש אחת לעולה. דבר שהוא מראה על קרבן בסיסי, שגרתי, שנעשה כל יום בשנה. ומכאן,מגיעים בשבועות להביא שני כבשים .

למה שני הכבשים של שבועות הם "זבח שלמים".

זה הקרבן היחיד שהוא "שלמים" ובכל זאת הוא קודש קדשים. כל השלמים , נאכלים הן על ידי המזבח, הן על ידי הכהנים, והם על ידי הבעלים. אבל שני הכבשים האלה לא נאכלים על ידי הבעלים! ובכל זאת הם נקראים "שלמים". כדי לציין הבדל זה קוראים להם "שלמי ציבור" בדיוק כמו השלמים שהקריבו בהר סיני!.  אם כן מה הוא החלק שהבעלים אוכלים?? כי זה מה שהמינוח אומר:בכל זאת  אלה שלמים!. יש חלק לבעלים! אבל לא כתוב מה הוא החלק לבעלים! מה הוא?? זה פשוט כל התבואה החדשה שמתחילים לאכול מעכשיו על ידי הבאת הביכורים. קציר החטים וכל פרות הארץ כולם.

כאילו שני הכבשים האלה הם החלק הראשון של קרבן שלמים ענק שכולל את כל תבואת השנה החדשה!!

 

  1. מנחה כפולה

ביום הבאת העומר, מביאים מנחה כפולה: שני עשרונים סולת חיטים! וזה בניגוד גמור לכל חוקי המנחות: עבור כבש מביאים רק עשרון אחד של סולת. כמו שמפורש בפרשת הנסכין בפרשת שלח לך:

פרשת שלח לך. הנסכין :במדבר פרק טו (ד) וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב קָרְבָּנוֹ לַיקֹוָק מִנְחָה סֹלֶת עִשָּׂרוֹן בָּלוּל בִּרְבִעִית הַהִין שָׁמֶן:(ה) וְיַיִן לַנֶּסֶךְ רְבִיעִית הַהִין תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה אוֹ לַזָּבַח לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד:(ו) אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה סֹלֶת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן שְׁלִשִׁית הַהִין:(ז) וְיַיִן לַנֶּסֶךְ שְׁלִשִׁית הַהִין תַּקְרִיב רֵיחַ נִיחֹחַ לַיקֹוָק:(ח) וְכִי תַעֲשֶׂה בֶן בָּקָר עֹלָה אוֹ זָבַח לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ שְׁלָמִים לַיקֹוָק:(ט) וְהִקְרִיב עַל בֶּן הַבָּקָר מִנְחָה סֹלֶת שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן חֲצִי הַהִין:(י) וְיַיִן תַּקְרִיב לַנֶּסֶךְ חֲצִי הַהִין אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיקֹוָק:(יא) כָּכָה יֵעָשֶׂה לַשּׁוֹר הָאֶחָד אוֹ לָאַיִל הָאֶחָד אוֹ לַשֶּׂה בַכְּבָשִׂים אוֹ בָעִזִּים:

 

קרבן סולת שמן יין
כבש עשרון רביעית ההין רביעית
איל שני עשרונים שלישית שלישית
בן בקר שלושה עשרונים חצי ההין חצי ההין

מה פשר כפילות המנחה?

הרב מנשה וינר מציע שזה רמז לשני הלחמים שיביאו בחג השבועות שהם שני עשרונים! כאילו קובעים מראש לאן חוטרים!

 

משמעות כפולה לחג השבועות:

  • שבועות היא חג בפני עצמה:

מדברים על שלושה רגלים: פסח שבועות וסוכות

יש לשבועות חול המועד של 49 ימים בין היום  הראשון שהוא הבאת העומר ובין היום השביעי שהוא שבועות.

אפשר לצדד מימד זה של עצמאות חג השבועות על ידי הפסוקים הבאים:

פרשת כי תצא : דברים פרק טז (ט) שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת:

(י) וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ:

 

  • שבועות היא עצרת של פסח

אבל, כמובן, ניתן להיגד שיש רק שני חגים . פסח וסוכות. שחלים ביום 15 לחודש, כל שישה חודשים. לכל אחד יש את העצרת שלה ושבועות היא רק עצרת של פסח.

 

בעיית הקרבנות השונים

אם מעיינים במקורות השונים לקרבנות של שבועות נהמים לגלות שיש הבדלים במקורות:

הנה מה שכתוב פרשת פנחס.:

פרשת פנחס: במדבר פרק כח (כו) וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיקֹוָק בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ:(כז) וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיקֹוָק פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם אַיִל אֶחָד שִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה:(כח) וּמִנְחָתָם סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר הָאֶחָד שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל הָאֶחָד:(כט) עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים:(ל) שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם:

 

קרבן מנחה
עולה 2פרים שלושה עשרוניםX   2
איל אחד שני עשרונים    X    1
7כבשים עשרון                X   7
חטאת שעיר עיזים  

 

אם כן, יש להביא פר אחד ושני אילים (ככתוב בפרשת אמור-ראה למעלה בטבלה הראשונה) או שני פרים ואיל אחד כמו בטבלה הזאת??

יש שניסו לענות שגם וגם! זה קרבן עבור החג וזה קרבן עבור שני הלחמים!!

שוב כפילות לחג המיוחד הזה!!

 

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.