קרח פי2

בע"ה ג סיוון התשע"ח

מישל בן שושן

https://divretorah.com/

קורח פי2

סיפור הפרשה:

הפרשה מתארת תרעומות שונות של העם כולו ושל חלק ממנהיגיו נגד השלטון של משה ואהרון. קרח שייך לשתי קבוצות שונות:

  1. דתן, אבירן, און בן פלט..: הם נראים מתנגדים בעיקר נגד שלטונו של משה. הם יוצרים "משכן אלטרנטיבי" ואינם מסכימים לסור למרותו של משה. הם מאשימים את משה בכישלון חרוץ של מהלך יציאת מצרים לקראת כניסה לארץ .
  2. 250 נשיאי עדה: הם נראים מתנגדים לבחירתו של אהרון ככהן הגדול. האם הם רוצים כהן גדול אחר או לבטל את מעמד הכהונה ? אולי הם רוצים להיות כוהנים בעצמם או אולי הם רוצים שכל העם כולו יהיו כוהנים?

נגד שתי הקבוצות האלה, מחולקות גם במקום שהם מתכנסים (דתן ואבירם באוהליהם במחנה ראובן- 250 איש במשכן), ולהם רצונות , תלונות שונות. לכן משה מזמין שני עונשים שונים:

  1. דתן ואבירם וחבריהם נבלעים באדמה
  2. 250 נשיאי העדה נשרפים בהקריבם קטורת.

 

מעניין לשים לב לכמה נקודות:

1.מות קורח:

קרח משתייך לשתי הקבוצות! עד כדי כך, שאנו לא מצליחים לעקוב אחריו. הוא גם בקבוצה של דתן ואבירם ונראה נבלע באדמה איתם והוא גם נמצא במקום אחר, עם 250 האנשים ונראה , אולי , נשרף איתם. גם מקורות אחרים בתורה שמדברים על מות אותם האנשים משאירים אותנו בספק בקשר לצורת מותו של קרח.

2 העם כולו

נראה לכאורה שרק קרח ושתי הקבוצות, קשורים במרד . אבל, גם אחרי מות שתי הקבוצות, העם ממשיך להתלונן נגד משה ואהרון. וה' מחליט להרוג את…..כל העם! רק מעשה אמיץ של אהרון שרץ עם הקטורת בידו מצמצם את המתים ל14700 "בלבד!

היינו חושבים שהמגפה הנוראה הזו מסיימת את הסיפור. אבל ה' שוב מצווה לערוך מבחן נוסף עם מטות שאחד מהם, המטה של אהרון פורח ומוציא שקדים. דבר שמראה שאהרון נבחר, אבל המעשה הזה נעשה גם כדי לענות על תלונות "בני מרי". זה סימן שהתלונות עדיין לא הסתיימו בשלב הקודם!

3.מתנות כהונה

כל סופה של הפרשה מוקדש למתנות שיש לתת לכהנים וללווים.

אם המטרה היתה להנמיך את קובה הלהבות של המרד, למה להוסיף עוד אש על המדורה כשהתורה מזכירה (זה כבר נאמר בהרבה מקומות אחרים בעבר) שלכהנים מגיעים מתנות!!

נראה שהפרשה כולה באה דווקא להסביר שוב ושוב את איכות וסיבת בחירת שבט אחד ,שבט לוי, "מעל" שאר השבטים: ההסבר פשוט: לא מדובר בבחירה ותפקיד ששם את השבט הזה "מעל" כולם אלא בחירה שמשרתת את אחדות כל העם, כשהשבט הזה, שבט לוי, מטרתו היא דווקא לשמור על אחדות כל העם!

 

אבל נעסוק בנקודות מעניינות אחרות

 

  1. מה פשר העונש היוצא דופן של פתיחת פי הארץ ובליעת עדת דתן ואבירם?

 

הרב מנשה וינר משווה בין הסיפור הזה לבין סיפור פתיחת פי הארץ שבלע את דמי הבל אחרי שקיין אחיו הרג אותו! אכן, הזהר קובע שמשה הוא "גלגולו " של הבל  וקרח גלגולו של קין!. כלומר, המחלוקת הזו בין קרח למשה היא גלגלו מחלוקת קדומה מאוד בין קין והבל. מחלוקת זו, כנראה ממשיכה גם מעבר לקרח ומשה עצמם.

ייתכן שמחלוקת זו היא מחלוקת בין שתי תפיסות אנושיות עמוקות. אפילו אם התורה מתארת את עדת קרח כרשעים גמורים, ברור שיש אמת כל שהי בטענותיהם ואפילו הגמרא מחייבת אותנו להכיר בעובדה שקרח הוא תלמיד חכם. המסורת יודעת להדגיש פעמיים:

  • "בני קרח לא מתו" (פסוק מהתורה) , פירושו, כנראה שיש דברים טובים שיש לחלץ מתוך קורח. יש אפילו מזמורי תהילים שנאמרו לבני קרח.
  • שמואל הנביא הוא מצאצאי קרח. שמואל, כנראה יעשה את התיקון של החלקים הרעים אצל קרח ויגלה את הטוב שיש בטענותיו.

נחזור לקין: חווה, אמו, נתנה לו שם זה כי "קניתי איש עם אלוהים". עניין הקניין, העושר, השייכות המטריאליסט. העובדה שעכשיו האדם יכול להידמות לאלוהים כי הוא גם יכל ליצור דבר חדש בעולם, עלולים להוביל אותו להרגשה של כוח עצום ושל עצמאות מופרזת. אפילו אם הוא מביא מנחה לאלוהים, ספק אם זה בתור שוויון אתו או כדי "לעשות עסקים אתו"! אני נותן לך משהו כדי לחזק את המעמד שלי מולך ואולי כדי לקבל ממך דברים אחרים. להבל, חווה לא נותנת הסבר לשמו. הוא רק "אחיו" של קין. אבל, השם "הבל" אינו זקוק לפרשנות. ברור שהוא כבר הרבה פחות שווה. עיקרו איננו ממשי. אולי הוא יותר מדי רוחני. לא מרגישים ביתרון שלו, בעולם התחרותי, עסקי, כלכלי. בעולם קפיטליסטי, למשל, הבל איננו שווה כלום! אולי איש דת או אומן, אבל גם זה, הוא חייב להוכיח במבחן ה"יעילות" האם הוא אומן  שווה כלכלית או איש דת שמוכיח את עצמו.

בגלל זה, אומרים הרבה שכל טענות קורח נראות צודקות מאוד. לכן הוא מתואר כעשיר מופלג. בעצם קרח טוען: כל בעיה פתירה. תנו את הרשימה שלך הבעיות ואני אפתור את כולן. כי הרי כולנו הגענו למדרגה של "קדושים". קוראים לזה דמגוגיה אבל, אפילו אם נתייחס לקרח כבעל כוונות טהורות (מה שאין לו), אלה הטענות של האנשים שלא מקבלים את מורכבות הבעיות האנושיות. עבורם, הכל פתיר ויש קריטריונים ברורים להצלחה. בשביל קרח, אין מקום לאדם כמו הבל! בעיני , זה דומה מאוד לתפיסה ה " אולטרה ליבראלית" .

מול זה, משה יכול רק "ליפול על פניו"! כי הוא מייצג בדיוק ההיפך: אנו עדיין לא הגענו למצב של "כולם קדושים". אנו הולכים לשם אבל הדרך ארוכה ומלאת תקלות , עיכובים וכישלונות.

 

אבל יש גורם שלישי לדילמה הזו: ה'! ה' העניש את קין. ה' גורם לארץ לפתוח את פיה כדי לבלוע את דתן ואבירם. ה' נמצא בצד משה! כי משה זקוק לעזרת ה'! הצד של קרח איננו זקוק לה'! אנשים חילונים, אתאיסטים, יכולים להסתדר מצויין עם טענות קרח. יש מדע, יש הגיון. יש חכמה. הכל מביא ליעילות ולהצלחה. יש להסתכל על החיים באופן חיובי של יעילות וכדאיות. אכן, העולם "מתקדם" על ידי הטענות האלה.

אבל, מי יכול לעוזר לטענה הנגדית שהכל מורכב ושיש אנשים חלשים בחברה. ולא כולם מצליחים להיות יעילים ולא כולם זהים ולא הכל פתיר?

אפילו משה הרגיש שהוא איננו יכול לעמוד בתפקיד המנהיג "המספק סחורה" ! ולכן, ה' בחר בו! כי הוא נציג הצד הזה , ולכן הוא בחר בו דווקא! ה' לא בחר בקרח כי הוא אינו זקוק בבחירה של ה'!

ה' חייב לאזן את המשוואה ולכן הוא מצדד במשה והתורה מצדדת במשה!

אבל ייתכן מאוד שעולם שיהיה מלא אך ורק באנשים כמו משה, באנשים כמו הבל, לא היה "מתקדם" הרבה!!

לכן משה דורש מה' שהוא לא יקבל את ה"מנחה" שהביאו דתן ואבירם.(לא חשוב לדעת על איזה מנחה מדובר) . בדיוק כמו שה' עשה עם מנחת קין! ה' לא שעה למנחת קין!! הוא העדיף את מנחת הבל כי הבל הביא את עצמו כמתנה ("והבל הביא –גם הוא"= הוא הביא גם את עצמו, הוא הרגיש שהוא שייך לבורא, מלא ענווה).

למה משה דורש זאת? כנראה בגלל שיש מקום לקבלת מנחת דתן ואבירם! אם לא, משה לא היה דורש שהיא לא תתקבל! משה מבקש שמה שכבר נעשה על ידי ה' כלפי מנחת קין וגרם הרג הבל, שוב יחזור כאן ויקרא. היה אולי חשש מאת ה' שמה יקרא שוב אסון אם לא יקבל המנחה! משה לוקח אחריות על התוצאות: אני משה מוכן לעמוד מול הטענות שלהם ולהציל את חיי הבל הפעם!

 

שמואל הנביא

  1. לפי המסורת הוא מצאצאי קרח. בתקופתו, הכהן הגדול היה עלי. אבל בני עלי היו מושחתים. שמואל בא לתקן את שחיטות הכהנים האלה. קרח כבר הזהיר מפני סכנת השחיטות השלטונית וריכוז הכוחות אצל הכהן הגדול. והנה ששמואל מבניו בא לתקן זאת. הוא אפילו ריכז באדם אחד את שני המנהיגים משה ואהרון ביחד והיה שקול כנגד שניהם.

תהלים פרק צט (ו) מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ קֹרִאים אֶל יְקֹוָק וְהוּא יַעֲנֵם:

שמואל הוא ההוכחה שהיו דברים טובים בטענות קרח. אבל יש רק לחכות שהזמן יגיע . להיות סבלני ולעבוד קשה עד שזה יגיע כי אנו בטוחים שיום אחד נגיע למצב אידיאלי זה. קרח צודק לעתיד לבוא!

 

תליט שכולה תכלת

המדרש מוכר: קרח הביא טלית שכולה תכלת ושאל את משה האם היא זקוקה לפתיל תכלת למרות שכל החוטים שלה כבר תכלת? זה דומה מאוד לטענה שכולם קדושים ואין צורך בכהנים או לויים שיתווכו.

אבל יש משהוא מעבר: פרשת ציצית אומרת בדיוק את מה שקרח אומר!!:

  1. תשימו פתיל תכלת, כמו שיש לכהן הגדול
  2. תשימו ציצת, כמו שיש לכהן הגדול ציץ על פתיל התכלת
  3. כדי שכולכם תהיו קדושים : והייתם קדושים לאלוהיכם"

אכן, הפרשה שקדמה לסיפור קרח, בתורה היא פרשת ציצית. כי בא זה ודרש שמה שכתוב כאן יילקח בחשבון: כולם קדושים! הוא טעה בדבר אחד: ו דרישה כדי שנגיע בשלב מאוחר יותר לאידיאל הזה. בינתיים יש לעמול קשה בערת מצוות כדי להגיע למצב שאכן לא נצטרך יותר במתווכים!

 

  1. הקרבת הקטורת

משה מציע ל250 אנשי עדת קרח, לעבור מבחן: נראה במי ה' יבחר כדי להיות כהן גדול! אבל המבחן הזה מזכיר מאוד את מה שהביא כבר למיתת בני אהרון!

לקיחת מחתה

לשים עליה אש

לשים על זה קטורת

ולהיות מול ה' שיבחר מי הוא "הקדוש" (בדיוק מה שנאמר על נדב ואביהו "בקרובי אקדש")

במקום להרתיע את ה250 איש (כי הרי הם יודעים שזה מתכון למיתה בשרפה, כולם מצייטים ומגיעים מול המשכן עם מחתות! זה דבר פלא! האם הם רוצים להתאבד? או שמה הם מוכנים לקחת סיכון רק כדי להיבחר?

אולי הם עושים זאת מתוך ייאוש?? השאלה נשארת בקשיותה!

אבל יש עוד דבר דומה למה שקרא עם נדב ואביהו: סיפור מיתת נדב ואביהו לימד את כל תהליך סדר העבודה לדורות לכל מי שירצה להיכנס לקדש הקדשים.

כאן, מיתת 250 האנשים יישאר גם הוא בתודעה הלאומית: מהמחתות ייעשה פח נחושת שיכסה את מזבח העולה לתמיד!

בשני המקרים, נלמד משהוא חשוב ועקרוני עבור עם ישראל לדורות!

נדב ואביהו ו250 האנשים, הקריבו את עצמם "למען" תוספת חשובה במקדש עבור בני ישראל לדורות.

 

  1. מה פשר מבחן המטות?.

אחרי שכל עדת קרח מתו ואחרי שעם ישראל שוב בא בתלונות ואחרי עונש של 14700 מתים, עדיין מרגישים באוויר את טענות העם ("בני מרי"). עד שה' בעצמו יוזם מבחן נוסף כדי להראות שאכן הוא זה שממנה את אהרון ואת משה. הפעם המבחן הוא לא אלים. הוא אפילו "יפה":

כל נציג שבט יביא מטה: חתיכת עץ יבשה ויכתוב עליו את שם שבטו. וגם אהרון, בתור נציג שבו לוי מביא את מטהו ושם אותו יחד עם שאר המטות, במשכן.

משה מוציא את המטות והנה המטה של אהרון פרח ואפילו הוציא ציץ ואפילו שקדים.

אי אפשר שלא להשוות בין הסיפור הזה למנורה:

שמות פרק כה  (לא) וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר …(לד) וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ:

נחשוב על ה12 המטות מסביב למטה אהרון, המטה ה13. , זה בדיוק המנורה שבה יש פרחים, גביעים משוקדים , כשהכהן המדליק חובש ציץ על מצחו!

 

 

 

 

ששת קני המנורה היוצאים מצדיה מסמלים את כל הדעות השונות של כל השבטים שנראים יוצאים מהקנה האמצעי המקובל. כל קנה הולך לדרכו, זווית ישירה מחוץ לקנה האמצעי. ואחר כך, הקנה עושה סיבוב לקראת קו הישר שמחבר בין כל הקנים. ההדלקה של המנורה גורמת לסגירת חצי המעגל הזה שנוצר כשכל נר פונה אל עבר הנר המרכזי המאחד את כל המנורה.

גם כאן, מטה אהרון הוא נגד הנר המרכזי של המנורה. הפריחה שלו התאפשרה בזכות הימצאותם של 12 המטות האחרים שנמצאים משני צדדיו!

כמו שהמנורה נדלקת כדי שהנר המרכזי יואר וייתן גם הוא מכוחו לשאר הקנים היוצאים ממנו, כך אהרון בא כדי לאחד את כל חלקי העם ולתת להם משמעות בהיותם ביחד.

לא רק חיות ואחדות מטה אהרון נותן אלא תקווה שאפילו מעץ יבש יוציאו פרחים ציצים ושקדים!

למה במנורה שישה קנים מכל עבר וכאן 12?  נראה לעניות דעתי שכל אחד חייב להרגיש חצי, כמו במחצית השקל. אם כל שבט מרגיש "חלק" אז, בשותפות עם שבט אחר הוא בונה קנה אחד של המנורה! וביחד כל הקנים את עם ישראל.

 

 

 

  1. שתי מיתות שונות:

ניתן להסביר את המחלוקת בין ראייה אופקית של החברה (שוויון )(משה) לבין ראיה אנכית (קרח ועדתו).

בראיה אנכית, כל אחד נמצא על סולם כשיש אנשים לפניו ואחרים אחוריו. במצב הזה , כשאני מרגיש כאילו "עומד בטור" יש שתי אופציות:

  1. לרצות להתקדם עוד יותר מהר למעלה
  2. לרצות להוריד את האנשים שקודמים אותי! להפיל אותם, כדי לקדם את העניינים שלי

האופציה הראשונה, היא האופציה של 250 הנשיאים: הם רוצים לגשת לעבודת הכהונה ולקדם את עצמם

האופציה השנייה, היא  זו דתן ואבירם שרוצים להפיל את משה והמנהיגות הנוכחית . הם לא רוצים "לעלות"(לא נעלה) אלה שהאחרים ירדו!

לפי הסבר זה, מבינים את שני סוגי המיתות:

  1. 250 האנשים שרצו להתקדם הלאה, נשרפו בקרבתם אל הקדושה הנכספת
  2. דתן ואבירם שרצו להוריד את המנהיגות מטה, ירדו עוד יותר, בתוך האדמה מטה!

 

  1. לסיכום:

כל העדה קדושים. כל עם ישראל אמור להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש" אבל, בגלל אילוצים של המציאות, בגלל חטא העגל, בני ישראל עדיין לא הגיעו למדרגה הזו הנכספת. לכן, יש שבט אחד שנבחר מתוכם שמטרתו היא להביא למטרה הנכספת! לגרום לעם ישראל לשאוף לקדושה ולהתאחד.

בחירת שבט לוי והכהנים אינה פסילת שאר העם. להיפך. היא באה כדי לשרת את העם. ולכן, סוף הפרשה העוסק במתנות כהונה באים להגיד דבר פשוט: העם מזין את הכהנים והלויים. אבל הכוהנים והלויים מזינים את העם כולו באחדות, בלימוד, בכפרה, ומלמדת להם איך לגשת לעולם הקדושה.

קרח ועדתו צודקים אבל לא בעיטוי הנכון. טענותיהם כתובה כבר בפרשה הקודמת, פרשת ציצית. אבל היישום מבקש תהליך ארוך שבו יש לבחור בשבט אחד שידאג להצלחת התהליך.

משה רבינו נבחר כדי ללמד לעם ישראל שהמטרה היא ביטול התיווך בין האדם והבורא. אבל הם בקשו ממנו בהר סיני להיות המתווך. לכן, משה הוא המתווך שמלמד איך לחיות בל תיווך

שבט לוי בא כדי לחנך את העם עד שלא יזדקק לו.

עד שבסופו של דבר כל עם ישראל יהיה באמת עם כהנים וגוי קדוש כולו

ואחר כך, כל עמי הארץ יקבלו את כהונת עם ישראל כלפיהם, וגם זה יבוטל כשכל עמי הארץ ידעו את ה' כמים הים מכסים!

 

  1. מזמור מסכם

המזמור שמסכם הכי יפה את הפרשה הוא מזמור שיר ליום השבת:

תהלים פרק צב (א) מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת:(ב) טוֹב לְהֹדוֹת לַיקֹוָק וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן:…( ח) בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד:(ט) וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְקֹוָק:(…יב) וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי:(יג) צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה:(יד) שְׁתוּלִים בְּבֵית יְקֹוָק בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ:(טו) עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ:(..

נזכור קודם כל את המשנה:

משנה מסכת אבות פרק ה משנה ו [ה] עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן פי הארץ ופי הבאר ופי האתון והקשת והמן והמטה והשמיר והכתב והמכתב והלוחות ויש אומרים אף המזיקין וקבורתו של משה ואילו של אברהם אבינו ויש אומרים אף צבת בצבת עשויה:

מטה אהרון, זה שפרח, נברא "בין השמשות" בערב שבת!  כי הוא אמור לחבר בין שני עולמות שונים ומנוגדים. בין הבל לקין, בין עולם החול ועולם הקודש. במזמור שאנו קוראים בשבת בין השמשות, מוזכרים בו שתי פריחות:

  1. הפריחה של הרשעים
  2. הפריחה של הצדיק

לכאורה, הרשעים הם אלה שפורחים בעולם!   אבל האמת היא שהצדיקים הם אלה שפורחים באמת, כמו המטה של אהרון. הם אפילו יכולים להפריח עץ יבש! ולגמול שקדים!  אנו מאמינים שצדיקים כן יפרחו כתמר!     "צדיק כתמר יפרח"….      התמר הוא הפרי שמסמל תום הרע     תמר= תם-מר.

נזכור שאחרי קריעת ים סוף, בני ישראל מגיעים ל"מרה" ,שם, הרגישו את מרירות המים אבל אחר כך הם הגיעו למקום שפרחו בו 12 תמרים:

שמות פרק טו  (כג) וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים ….. וַיּוֹרֵהוּ יְקֹוָק עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם ..  (כז) וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ שָׁם ..

 

התמר הוא סוף המרירות. באחרית ההיסטוריה נבין שהפריחה האמיתי באה מהצדיקים. ובסוף, נגלה שקרח צדק כי בסופי תיבות "צדיק כתמר יפרח! קרח!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.