בע"ה יב כסלו התשע"ט

מישל בן שושן

 

וישב פי 4

 

1 פתרון חלומות יוסף

יש שישה חלומות :שניים של יוסף, שניים של השרים בכלא ושניים של פרעה. לארבע האחרונים יש פתרונות שנותן יוסף. והתורה מתארת אותם כ"פתרונות". אבל את שני החלומות הראשונים, חלומות יוסף בהתחלת הפרשה, לא כתובים "הפתרונות". לאחים וליעקב יש הרגשה שהם מבינים יפה מאוד מה המשמעות של החלומות : יוסף רוצה לקחת את השלטון במשפחה עד שכל המשפחה תבוא להשתחוות לפניו. כל האחים ויעקב מגיבים יחסית להבנה הזו  של החלומות אבל בשום מקום לא כתובים הפתרונות ולא כתובה המילה "פתרונות" לגביהם. אנחנו, הקוראים, מבינים היטב את החלומות גם כן ונראה לנו ברור שמה שחושבים בני המשפחה מהחלומות הוא נכון וברור. בכל זאת, הרב אלחנן סמט מציע פתרונות קצת שונים מהמקובל והוא מנסה לפרש גם את הסמלים, גם את כל שלבי החלומות וגם הסיבה שיש שני חלומות.

• החלום הראשון

(ו) וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי: (ז) וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי: (

יש בו שלושה שלבים. וכל שלב מתחיל במילה "והנה":

• והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה:
• והנה קמה אלומתי וגם נצבה
• והנה תסובנה אלומותיכם ותשתחווינה לאלומתי

השלב הראשון, מדבר על אחדות בן כל האחים. כולם פועלים ביחד. זה מקביל לתקופה שבה כולם צעירים

השלב השני, מדבר על הפרדת יוסף משאר האחים. והמצב הזה של ההפרדה נמשך זמן רב. מדובר, כנראה על התקופה שבה יוסף נמכר למצרים ונשאר שם 20 שנה

השלב השלישי, הוא השלב שעשה רושם אצל האחים (הם לא מדברים על שני השלבים הראשונים), מדבר על תלות (השתחוויה היא תלות) כלכלית ביוסף. ואכן תקופה זו מקבילה לשנות הרעב שבהם יוסף כלכל את משפחתו.

כל החלום מדבר על "אלומות", כלומר מסביב לאוכל הבסיסי, על הקיום הכלכלי של המשפחה.

חלום זה אכן יתקיים כולו עד שיוסף מבטיח את הסיפוק הכלכלי של כל המשפחה במצרים

• החלום השני:

וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי:

חלום זה איננו עוסק בכלל באוכל, פרנסה , כלכלה בכלל. הוא מדבר על מאורות השמים. יש לזכור שבעם האחרונה שהתורה דיברה על כוכבים, זה היה בהבטחת ה' לאבות, כשזרעם נמשלים לכוכבי השמים.

אם כן, עכשיו שסיימנו את תקופת האבות, הדור הבא נראה מתחיל את קיום זרע האבות, והם הכוכבים. הכוכבים הם הסמל של קיום המשימה של העם היוצא מהאבות. האור לגוים או האור לעולם כולו. הם העם שאמור להאיר, באור של האבות.  ומי הם האבות שיש להמשיך את דרכם, ייתכן מאוד שמדובר בשמש והירח, האבות והאימהות, או לפחות האימא והאבא של יוסף.  ההשתחוויה של כל הכוכבים והשמשה והירח ליוסף, מסמלים שיוסף הוא האחראי על אחדות העם, מי שאחראי על קיום הבטחת האבות והאימהות, מבחינה רוחנית! ואכן, כשפתרון החלומות מתברר, בסוף ספר בראשית, יוסף מכריז על פתרונם האמיתי:

בראשית פרק מה (ו) כִּי זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים אֲשֶׁר אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר:(ז) וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם

• לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ
• וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה:

(ח) וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹהִים וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם:

בראשית פרק מז (יא) וַיּוֹשֵׁב יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וַיִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּמֵיטַב הָאָרֶץ בְּאֶרֶץ רַעְמְסֵס כַּאֲשֶׁר צִוָּה פַרְעֹה:

• (יב) וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיו לֶחֶם לְפִי הַטָּף:

בראשית פרק נ (יט) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף אַל תִּירָאוּ כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי:(כ) וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה

• לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב:

אכן, מתברר שיוסף איננו מאכיל את אחיו , בעזרת האוכל שהוא צבר במצרים, אלא הוא מרגיש שהוא הכלי של האלוהים שצריך להבטיח את עיצוב כל המשפחה בגלות, את תנאי השרדותם הפיזיים והרוחניים בגלות ויצירת העם עצמו במצרים!! אין כאן רק "כלכלה" אלה גם "החיית עם רב", "יצירת שארית", החיית פליטה גדולה.

 

זה מסביר למה יש שני חלומות ולא אחד בלבד. הראשון עבור המשימה הכלכלית והשני המשימה הרוחנית, הלאומית. החלום השני, יתחיל את הגשמתו אולי בהתחלת חיי יעקב במצרים אבל עיקרו ממשיך אחרי מות יעקב. ולכן, לא חשוב שרחל, האמא של יוסף כבר מתה. כי לא מדובר על ההשתחוויה הפיזית של הוריו כלפיו אלא התלות של חזון ההורים, האבות והאימהות, בתפקיד יוסף כמאחד את כל העם מסביבו והצבת הכלים הכלכליים והרוחניים שיאפשרו הקמת העם והשרדותו בארץ מצרים.

בתור ממשיך דרכם של האבות והאימהות, יוסף יהיה אחראי להחזרת כל העם לארץ אחרי סיום הגלות. ואכן יוסף יאמר לאחיו בסוף ימיו:

פרק נ (כד) וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אָנֹכִי מֵת וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב

יוסף דואג להנחיל לעם הנוצר במצרים את המשימה הסופית: היציאה מהגלות והחזרה לארץ כנען. ואכן, למילים האלה "פקוד יפקוד", ה' ימסור את המסר לעם שסוף הגלות הגיעה:

שמות פרק ג (טז) לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם יְקֹוָק אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֵאמֹר פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם:

שמות פרק ד (לא) וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד יְקֹוָק אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ:

שמות פרק יג (יט) וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם

הפתרון הזה, הוא מובן וברור, כשאנחנו, הקוראים, מכירים את סוף הסיפור. אבל, בזמן החלומות על ידי יוסף, מסתבר שגם האחים , גם יעקב וגם יוסף עצמו, לא מפענחים נכונה את החלומות!! יוסף עצמו, הוא מתואר כ"נער"! ובתור נער, הוא גאה להיות המלך והחשוב ביותר במשפחה. ואם החלומות נותנים לו את ההרגשה הזו, הוא מקבל הסבר זה. עבור האחים, החלומות רק מעצימים בעיניהם את מה שכבר הרגישו עם ההעדפה של יעקב ליוסף, סיפור הכתונת וזה רק עוזר להגביר את השנאה שלהם כלפי יוסף. הפתרון שלהם לחלומות מסולפת על ידי הרגשות הקודמים שלהם. והם רואים בחלומות רק סימן לבחירתו של יוסף כאדון עליהם. גם יעקב איננו מבין לגמרי החלומות ועבורו "השתחוויה" היא "השתחוויה" פיזית ממשית. והוא , אולי מנסה להראות לאחים שאין לשים לב לחלומות המעוותים האלה כי הרי רחל כבר מתה!

וייתכן שזו הסיבה שהתורה איננה נוקטת במילה "פתרון, כל עוד ההסברים אינם נכונים. התורה נותנת לנו להבין הפתרונות רק כשהסיפור מתגשם. ויוסף מבין את הפתרון של החלומות שלו רק בסוף הסיפור!!

ייתכן שהמילים "ואביו שמר את הדבר" משאירים אצל יעקב האופציה שהפתרון הנראה לעין כל, יתגלה בעתיד. כאילו יעקב יודע אולי שהפתרון איננו כל מה שכולם חשובים מיד אלא הוא משאיר אפשרות לפתרון אחר.

 

2. האחים לא מכרו את יוסף!(הרב אלחנן סמט)

כל פרשני התורה מאמצע בית שני ועד לתקופת רש"י, פרשו את הסיפור כאילו האחים מכרו את יוסף לישמעאלים שבעצמם מכרו אותו למדיינים שמכרו אותו למצרים. אבל, הרשב"ם, נכדו של רש"י מטיל פצצה בפרשנות המסורתית כשהוא מציע שהאחים לא ידעו בכלל מה קורה עם יוסף. וכך קרו הדברים לפי הרשב"ם:

האחים שמו את יוסף בבור והתרחקו לאכול. כי הוא צעק והם לא רצו לשמוע את צעקותיו.

באותו הזמן, במורד ההר, באו מדיינים ושמעו את יוסף צועק. ובלי שהאחים ראו אותם, הם העלו את יוסף מהבור ומכרו אותו אחר כך לישמעאלים, לסוחרים שמכרו אותו אחר כך למצרים. אבל כל זה נעשה במורדות ההר  ומוסתר מעיני האחים. האחים אכן ראו הישמעאלים והם אולי התכוונו למכור להם את יוסף, אבל הם לא הספיקו כי המדיינים באו בינתיים והעלו את יוסף והם אלה שמכרו את יוסף לישמעאלים!

כשראובן מגיע אל הבור, כדי להציל את יוסף, הוא לא מוצא את יוסף והוא חוזר לאחים ואומר להם שיוסף איננו! האחים לא מגיבים (הם לא אומרים, נכון מכרנו אותו) אלא הם פעורי פה! והם חושבים שהוא נאכל על ידי חייה רעה! כלומר, כשהאחרים חוזרים ליעקב , הם באמת חושבים שיוסף טרוף טורף על ידי חיה רעה. אין להם מושג שהוא נמכר ולכן הם לא מחפשים אותו. ראובן לא מעלה על דעתו שיוסף חי אם לא, הוא היה מחפש אחרי הישמעאלים כדי לקנות אותו ולהציל אותו! . כשהאחרים מגיעים למרים, הם לא מתחלקים לכל השערים כדי לחפש את יוסף כמו שטוען רשי והמדרש כי אין להם מושג שיוסף חי. כשהם מספרים ליוסף מה קרה לאח שלהם, הם אומרים "איננו" ויהודה יאמר "ואחיו מת". כי באמת הם חושבים שיוסף מת כי הם לא מכרו אותו!!

 

כשיוסף אומר "אני יוסף…. אשר מכרתם אותי מצרימה" זה אומר שהם גרמו מכירתו . אבל בשום פנים לא מכרו אותו בפועל. ייתכן שיוסף חשב שהם אלה שמכרו אותו לישמעאלים! אבל ברור שלא למצרים כי הוא עבר מכירה נוספת למדנים.

 

הרב סמט גם מתנגד לפירוש הידוע של המדרש ושל רשי שהבור היה מלא בעקרבים ונחשים. כי הרה ראובן הוא זה שמצביע על הבור הזה. והוא לא רוצה שיוסף ימות. הוא לא היה בוחר בבור מלא עקרבים שיהרגו את יוסף עלך המקום! הבור אינו מכיל מים כדי שיוסף לא ימות מטביעה.  מטרת האחים הייתה שיוסף ימות לאט מרעב ומצמא. אבל לא מיד כדי שלא ירגישו במותו המידית.

לפי הפירוש הזה, תכנית ראובן לא הצליחה בגלל המכירה אל הישמעאלים ותכנית יהודה למכור אותו לישמעאלים לא הצליחה גם כן כי המדיינים "גנבו" את יוסף לפני שהאחים ידעו על כך.

 

3. תפקיד החלומות (בעיקבות שיעור של הרב תמיר גרנות)

אצל האבות, ה' "דיבר" איתם , או ישירות, או על ידי מלאכים. המלאכים באו, כדי להגיד לאבות מה ה' חושב, מה ה' מתכנן, מה נדרש מהם, מה הולך לקרוא.

אצל הבנים, אין יותר מלאכים. אבל דבר ה', עובר דרך החלומות. החלומות מחליפים את המלאכים.

אבל, החלומות לא באים אך ורק כדי להגיד לבני האדם מה הולך לקרוא בעתיד. לחלומות יש גם השפעה על מה שמתרחש! החלומות של יוסף גורמים להגברת השנאה של האחים ולמכירת יוסף. וזה מה שיגרום להתגשמות החלומות!! החלומות של פרעה לא רק מספרים מה יקרה אלא גם הם משפיעים על המציאות. כי חלום פרעה גורם להצלת יוסף מהכלא, ולמינויו! בלי החלומות, מי היה מוציא את יוסף וממנה אותו למלך על צרים?

ברור שיש לחלומות תפקיד של זרז המציאות.

אנו נמצאים במעגל מוזר:

• החלום מבשר על העתיד
• החלום גורם לתגובות שונות אצל בני האדם השומעים והחיים את החלום
• המציאות שנגרמת מהתגובות האלה היא עצמה התגשמות העתיד שניבא אותו החלום!!

 

זה מאוד מעניין כי כך, יוצאים לגמרי מהבחירה בין שתי אופציות הקיימות על הסבר משמעות החלומות הקלסיות:

1. בעבר, כמעט בכל התרבויות, החלומות באו "מבחוץ", מהאלילים, מכוחות עלונים, שמבשרים את העתיד לבני האדם. היו מומחים שהסבירו לחום ולסביבתו את פשר החלום, הפתרון שהוא ההבנה הנכונה של ה"קוד" הצפון ברמזים בחלום.
2. מאז פרויד, החלומות הם ביטוי העבר. הם הביטוי של התת מודע שהאדם חי בעבר

התורה יוצאת משני האופציות האלה ומדברת על חלומות כאל מסר שבא מהאלוהים, אבל הוא גם כן משפיע על האדם וההשפעה הזו היא חלק מהתגשמות החלום! כאילו לאלוהים יש ידיעה על העתיד, יש לו השפעה על המתרחש. אבל גם לאדם שהוא חלק מהמציאות הזו יש השפעה על כל זה! יש לו השפעה על המציאות ולפי הבנתו של החלום, המציאות תוכל להשתנות. והתגובה החופשית של האדם לחלום , תהיה השפעה עצומה על המציאות. אבל  מה שעוד יותר מעניין הוא שלמרות שהאדם השפיע בעצמו על המציאות, המציאות תפגוש את החלום !! זה הפרדוקס של הבחירה החפשית בתוך התכנית האלוהית. החלום בא מכוח עליון. פתרון החלום הוא בידי האדם החולם או השומע (החלום הולך לפי הפה) והמציאות משתנה לפי הפתרון של האדם והמציאות הנגזרת מתאימה לחלום שבא מהאלוהים!! ייתכן שהחופש מתבטא על הדרך שבה החלום מתגשם ולא על המטרה הסופית, אבל יש גם מקום לחשוב שלחופש האדם יש יותר מרחב תמרון .

נחזור להערה הראשונה: אם החלומות אצל הבנים מקבילה למלאכים אצל האבות, נזכור שהמלאכים, אצל האבות, לא רק מדברים ומספרים את העתיד לאבות. הם גם מאפשרים לבני האדם להגיב למאלכים, עד למאבק ממשים עם יעקב ותלות מסוימת בידי יעקב האדם! גם אצל המלאכים, התבטאה תלות באדם,. ביטוי להשפעה של האדם על התכניות האלוהית. אברהם כן ניהל משא אומתן על סדום למרות שליחת מלאך להפוך סדום. ולולי המאבק של יעקב , לא היה נולד השם "ישראל"!!

 

3. יהודה ותמר (מתוך שיעור של הרב יונתן גרוסמן)

 

הסיפור של יוסף קטוע במרכזו והתורה עוברת לסיפורו של יהודה. יש כמה הקבלות בין שני הסיפורים, ונסיתי לסכם אותם בטבלה:

 

פרק לח (א) וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא
וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו	פרק לט וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה
פרק לח  וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֲשַׁלַּח גְּדִי עִזִּים	פרק לז וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים וַיִּטְבְּלוּ אֶת הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם:
פרק לח אִם תִּתֵּן עֵרָבוֹן עַד שָׁלְחֶךָ:	פרק לט  וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ
פרק לח וַתֹּאמֶר הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים	פרק לז וַיֹּאמְרוּ זֹאת מָצָאנוּ הַכֶּר נָא הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא אִם לֹא:

גם משך שני הסיפורים כמעט זהה: עשרים שנה. הזמן שלקח ליהודה להתחתן, להוליד ילדים, שגדלו ומתו והולדת שני ילדים מתמר, דומה מאוד לתקופת 20 השנים שבהם יוסף ישב לבדו במצרים עד שהוא גם כן הוליד שני ילדים.

שניהם, יהודה ויוסף, התמודדו מול בעיה של פיתוי מיני. שניהם חזרו בתשובה בעניין זה. יהודה כשהוא מודה "צדקה ממני" ויוסף על ידי העזיבה של בגדו ברגע האחרון.

בשני הסיפורים, מדובר כל הזמן על "שני בנים"

ליהודה יש שני בנים שמתים.

ליוסף נולדים שני בנים

ראובן, יציע ליעקב שהוא ימית את שני בניו כערבון לבנימין, כאילו זה המחיר המקובל: המתת שני בנים, כדי לזכות בהצלת המצב !

גם יוסף חוזר בתשובה במובן מסויים כי בהתחלה הוא מפרש את החלומות שלו כבחירה ועליונות , והוא מבין , בסופו של סיפור שהוא רק כלי בידי ה' כדי לבנות את עם ישראל. גם יהודה, שהיה האכזרי ביותר בהצעתו למכור את יוסף כדי להרוויח כסף בנוסף , עושה בתשובה גם בסיפור עם תמר וגם בלקיחת אחריות על בנימין והתעוזה שלו להגן על בנימין בפרשת ויגש.

 

מה שעוד יותר מעניין , לעניות דעתי, הוא התיאור של התורה של שני בנים שונים, יהודה ויוסף, במקביל, בלי התערבות בין שני סיפורים. פיתוח כל סיפור בנפרד, ואחר כך, בפרשיות הבאות, ההתנגשות בין שני הסיפורים שאמורה להוביל לשלום בין האחים.

זה מעניין עוד יותר מהזווית ההיסטורית והמשיחית: תמיד התנגשו בניהם , בתוך העם היהודי ,שתי ההשקפות של יוסף ויהודה

• יוסף: מי שאחראי על אחדות העם, הבטחת קיומו הגשמית והדאגה להישרדותו בגלות עד לחזרה לארץ. המשימה להיות "אור לגוים" יחד עם השמירה הזהותית.
• יהודה: הדאגה להישאר בארץ, מלכות ישראל דרך דוד היוצא ממנו, לאומניות, וגם דאגה קודם כל לתוכן יהודי פנימה , וההגנה כלפי הפיתוי של העולם החיצון.

אנו מכירים את הפיצול הדרמטי בין מלכות יהודה בדרום ומלכות ישראל, מסיב לשבטי יוסף בצפון.

אנו זוכרים את מה שלמדו החכמים והנביאים על שני משיחים, זה של יוסף הדואג לבניין מדינה ומשיח בן יהודה שאמור לתת תוכן רוחני בתוך המסגרת הגשמית שבונה משיח בן יוסף.

זה מזכיר לנו שאנו נמצאים, כנראה בתווך, בין שני המשיחים האלה. בסופה של תקופת משיח בן יוסף, הציונות (ציון= יוסף=156), והחלל הרוחני שעדיין לא התמלא לגמרי על ידי משיח בין יהודה!!