תרומה פי3

בע"ה א אדר א' התשע"ט

מישל בן שושן

 

תרומה פי4

 

מקדש או לא? (מתוך רעיון של הרב יואל בין נון)

מצד אחד, התורה מקדישה מקום נכבד ביותר לבניית המשכן (5 פרשיות) ולעבודה בו (ספר ויקרא). יותר מכל מצווה אחרת, עבודת המשכן, הקרבנות, נראים מקבלים חשיבות עליונה בתורה.

מצד שני, כשקוראים כמה פסוקים אצל הנביאים, נראה שעבודת המקדש, בזויה ממש! הנה כמה דוגמאות:

 

שמואל א פרק טו (כב) וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל הַחֵפֶץ לַיקֹוָק בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים כִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל יְקֹוָק הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב לְהַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים:

ישעיהו פרק א (י) שִׁמְעוּ דְבַר יְקֹוָק קְצִינֵי סְדֹם הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ עַם עֲמֹרָה:(יא) לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְקֹוָק שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי:(יב) כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי:(יג) לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת שָׁוְא קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא לִי חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא לֹא אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה:(יד) חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי לָטֹרַח נִלְאֵיתִי נְשֹׂא:(טו) וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ:(טז) רַחֲצוּ הִזַּכּוּ הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי חִדְלוּ הָרֵעַ:(יז) לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט אַשְּׁרוּ חָמוֹץ שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה: ס

מיכה פרק ג (ט) שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב וּקְצִינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמֲתַעֲבִים מִשְׁפָּט וְאֵת כָּל הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ:(י) בֹּנֶה צִיּוֹן בְּדָמִים וִירוּשָׁלִַם בְּעַוְלָה:(יא) רָאשֶׁיהָ בְּשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ וּנְבִיאֶיהָ בְּכֶסֶף יִקְסֹמוּ וְעַל יְקֹוָק יִשָּׁעֵנוּ לֵאמֹר הֲלוֹא יְקֹוָק בְּקִרְבֵּנוּ לֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה:(יב) לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלִַם עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר: פ

מיכה פרק ו (ו) בַּמָּה אֲקַדֵּם יְקֹוָק אִכַּף לֵאלֹהֵי מָרוֹם הַאֲקַדְּמֶנּוּ בְעוֹלוֹת בַּעֲגָלִים בְּנֵי שָׁנָה:(ז) הֲיִרְצֶה יְקֹוָק בְּאַלְפֵי אֵילִים בְּרִבְבוֹת נַחֲלֵי שָׁמֶן הַאֶתֵּן בְּכוֹרִי פִּשְׁעִי פְּרִי בִטְנִי חַטַּאת נַפְשִׁי:(ח) הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה יְקֹוָק דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ:

ירמיהו פרק ז (ג) כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם וַאֲשַׁכְּנָה אֶתְכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה:(ד) אַל תִּבְטְחוּ לָכֶם אֶל דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר הֵיכַל יְקֹוָק הֵיכַל יְקֹוָק הֵיכַל יְקֹוָק הֵמָּה:(ה) כִּי אִם הֵיטֵיב תֵּיטִיבוּ אֶת דַּרְכֵיכֶם וְאֶת מַעַלְלֵיכֶם אִם עָשׂוֹ תַעֲשׂוּ מִשְׁפָּט בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ:(ו) גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה לֹא תַעֲשֹׁקוּ וְדָם נָקִי אַל תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תֵלְכוּ לְרַע לָכֶם:(ז) וְשִׁכַּנְתִּי אֶתְכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם לְמִן עוֹלָם וְעַד עוֹלָם:

 

איפה נמצאת האמת? איך יכול להיות שהנביאים כל כך מאסו בעבודת המקדש? האם אפשר לבטל מצוות כל כך עקרוניות? אולי היו יכולים לבקש שהקרבנות ייעשו בכוונה טובה יותר, שהעבודה במקדש לא תשכיח את המצוות האחרות של התורה. אבל להגיד משפטים חריפים כמו "למה לי רוב זבחיכם..?" נראים סותרים את מרכזיות העבודה והמקדש בתורה.

 

כדי להבין שאין סתירה בין התורה לנביאים חייבים להבין עקרון חשוב:

בניין המשכן והעבודה בו לא היתה , לכתחילה חלק ממצוות התורה! הבאנו, בשבוע שעבר (קובץ "משפטים פי4) את ההסבר המופלא של הרב תמיר גרנות, לפיו, ה' הציע ש"מלאך" בלבד ינהיג את עם ישראל ולא הוא בעצמו. (וזה כתוב במפורש בפרשת משפטים) . אבל, אחרי שעם ישראל אמר "נעשה ונשמע", אחרי שהם רצו שה' ינהיג אותם בקרבה יתרה, אחרי שקבלו עליהם את כל הברית ועוד היו מוכנים לעוד, אז ה' הסכים "לשדרג" את ההנהגה , ובמקום המלאך, הוא בישר שהוא ישכון בעצמו בתוך העם, על ידי בניין משכן. השדרוג הזה בנוי על הקומה הראשונה שהיא קבלת המשפטים והתורות והחוקים של הברית.

אחרי חטא העגל, ה' החליט לבטל את השדרוג הזה ושוב חזר לרעיון המלאך (כלומר, שהוא בכבודו, לא ישכון בעם ישראל, אלא שככל העמים ישראל יונהג על ידי מלאך). משה והעם התחננו ובקשו סליחה וכפרה ואז ה' הסכים לשוב להנהגה מיוחדת של השכינה בתוך ישראל במשכן.

ארבעת השלבים שתיארנו (מלאך- משכן- מלאך- משכן) מראים בברור שהמשכן איננו חלק מהמצוות ה"רגילות" הבסיסיות. העבודה במשכן ובמקדש מותנית על ידי שמירה על המשפטים.

הדבר דומה לבניין של שתי קומות שאי אפשר לגור בקומה השנייה אם הקומה הראשונה איננה בנויה היטב. לכן, הנביאים מסבירים שהקרבנות אינם רלוונטיים במקרה והם לא ייקימו את המצוות בין אדם לחברו הבסיסיים, הדאגה לגר ליתום ולאלמנה, למשפטי ולצדק.

אכן, אם העם מבטל את קיום הקומה הראשונה, אין מקום לקומה השנייה.  וקיום עבודה במקדש כל עוד אין משפט ואין צדק, זו תועבה ממש.

 

ישעיהו פרק א (כא) אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים:(כב) כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם:(כג) שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם: פ(כד) לָכֵן נְאֻם הָאָדוֹן יְקֹוָק צְבָאוֹת אֲבִיר יִשְׂרָאֵל הוֹי אֶנָּחֵם מִצָּרַי וְאִנָּקְמָה מֵאוֹיְבָי:(כה) וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כָּל בְּדִילָיִךְ:(כו) וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה:(כז) צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה:

תהלים פרק טו (א) מִזְמוֹר לְדָוִד יְקֹוָק מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ:(ב) הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ:(ג) לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ:(ד) נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת יִרְאֵי יְקֹוָק יְכַבֵּד נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר:(ה) כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל נָקִי לֹא לָקָח עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם:

מזמור תהילים זה ברור מאוד: מי יכול להיכנס בבית המקדש? רק מי שמקיים את חוקי הצדק והמשפט!

בניגוד לכל שאר המצוות, שנראה שכל מצווה אינה תלויה בחברתה, כל המצוות הקשורות למקדש, תלויות בהתנהגות מוסרית בין אדם לחברו.

זה מובן גם מדברי הנביאים וגם מההסבר שהבינו לעיל בקשר להנהגת המלאך (קומה ראשונה) משודרגת לעבודה במשכן , כשה' שוכן בתוך עם ישראל (קומה שנייה) .

 

מכאן, אנו מבינים למה ה' יכול להחריב את בית המקדש! אם זה רק שדרוג, ניתן לוותר עליו במידה ואין העם מסוגל לחיות ברמה הדרושה ואז, ממשיכים לחיות את היהדות הבסיסית. עדיין נשאר הגעגוע , נשארת התקווה לחזור למדרגה ההיא, אבל זה בהחלט אפשרי בלי לפגוע במערכת הבסיסית של המצוות.

 

במשך ההיסטוריה עם ישראל חווה יותר שנים בלי מקדש (אלפים מול 1500).

אבל המסקנה החשובה לגבנו, היא שהתנאי לבניין מקדש שלישי הוא שמירה על המשפטים, צדק חברתי, שלום ואחווה, דאגה לזולת, גמילות חסדים…ולא בהכרח מלחמות או קנאות!

 

כל המאמר הזה , בא להסביר למה פרשת משפטים היתה חייבת להקדים את פרשת תרומה!

 

 

הצעת פירוש אגדה (לע"ד)

יש אגדה מפורסמת במסכת מכות על מספר המצוות:

תלמוד בבלי מסכת מכות דף כג עמוד ב

דרש רבי שמלאי: שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה, שלש מאות וששים וחמש לאוין כמנין ימות החמה, ומאתים וארבעים ושמונה עשה כנגד איבריו של אדם. אמר רב המנונא: מאי קרא? "תורה צוה לנו משה מורשה", תורה בגימטריא שית מאה וחד סרי הוי, אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום.

בא דוד והעמידן על אחת עשרה,..

בא ישעיהו והעמידן על שש, …

בא מיכה והעמידן על שלש, דכתיב: +מיכה ו'+ הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם (ה') אלהיך. עשות משפט – זה הדין. אהבת חסד – זה גמילות חסדים. והצנע לכת – זה הוצאת המת והכנסת כלה. ..

בא עמוס והעמידן על אחת שנאמר: +עמוס ה'+ כה אמר ה' לבית ישראל דרשוני וחיו.

בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר: +חבקוק ב'+ וצדיק באמונתו יחיה.

 

מה פירוש המילה "להעמיד"?

רש"י מבין מילה כך:

רש"י והעמידן על אחת עשרה – שבתחלה היו צדיקים והיו יכולים לקבל עול מצות הרבה אבל דורות האחרונים לא היו צדיקים כל כך ואם באו לשמור כולן אין לך אדם שזוכה ובא דוד והעמידן כו' כדי שיזכו אם יקיימו י"א מצות הללו וכן כל שעה דורות של מטה הולכין וממעטין אותו.

כאילו 613 מצוות, זה יותר מדי. וכדי להקל על העם, באים נביאים ומבטלים מצוות ויוצרים מצוות כלליות מעטות, כדי לאפשר לרוב העם לשמור אותן.

נראה לי שההסבר הזה בעייתי. מי הוא הנביא שיבוא לבטל מצוות ? מאיזו סמכות? והרי יש איסור מן התורה לשמוע אל נביא שקר זה!. לכן אני מציע הסבר שונה:

 

להעמיד= להתנות, כבסיס, עקרונות חשובים. כמו שראינו למעלה, לגבי שמירת המשפטים כתנאי לעבודה במקדש, כך ישנם עקרונות ובלעדם, אין טעם לשאר המצוות. כאילו כל המצוות עומדות על עמודים עקרוניים.

 

 

 

האומנות ביהדות  (מתוך רעיון של הרב תמיר גרנות)

נראה , לכאורה שהיהדות "ברוגז" עם האומנות. יש איסורים רבים לגבי הפיסול, הציור, כל הגשמה, אפילו היא אומנותית, נחשדת לעבודה זרה.

למרות זאת, ברצוני להציע שהאומנות , בכל צורותיה (שירה, מוסיקה, ציור, פיסול..) היא הכלי היעיל ביותר כדי להתעלות לרוחניות, להתקשר עם האלוהות!! למצוא את הצלם האלוהי שבתוך האדם.

נכון שיש סכנות גדולות בהגשמה של הרוחניות. לעניות דעתי, ניתן לסכם את הסכנות האלה באשליה שאפשר להצביע על יצירה אומנית ולהגיד "זה הוא"!

כל יצירה אומנותית היא בתנועה שהיא אמורה לגרום למי שמסתכל עליה.

יצירה אומנותית מנסה "לפנות" אל עבר. והיא מזמינה את הצופה לפנות, גם הוא אל עבר, אל חיפוש. כשהיצירה פונה אל עבר השמים. כשהאומן מפנה את מבטו אל עבר השמים. ואף פעם אין לו את היומרה שהשיג את "הדבר" עצמו.

נראה לי שההבדל המהותי בין עגל הזהב והמשכן, הוא שלגבי העגל כולם אמרו "אלה אלוהיך ישראל". זה הוא. המשכן, מכיל הרבה חלקים שונים שמבטאים דברים שונים ומורכבים. המשכן הוא מקום שבו מתהלכים, יש תנועה.

 

על שבחו של היופי (לענ"ד)

מאז שיפת, אבי התרבות היוונית, התברך על ידי נוח אביו "יפת אלוהים ליפת", בני שם, הרגישו שזה כבר לא התחום שלהם! היהודים לעגו לגוים שכל מטרתם הוא חיפוש היופי החיצוני. היהודי התמחה בחיפוש המשמעות. הלימוד של טקסטים ולא ביצירות גשמיות. המלחמה בין יוון וישראל העמיקה הדחייה של האומנות הציורית .

אבל, ברור שהיופי הוא אחד מהתגלות ה' בעולם! אפשר לדבר ב"יופי פנימי" שבוקע מתוך יצירה, אדם או חפץ. אבל זה יופי.

לפי ההגדרה שניסיתי לתת למעלה, נראה לי שהיופי ה"כשר"  הוא יופי שנוצר מבפנים, בלי שעשינו מאמץ להגיע אליו דווקא! מי שעושה הכל כדי להיות יפה , אינו מצליח להוציא מעצמו את היופי הזה.

היופי המאולץ, היופי שיש בו חוקים, יש לו מומחים, יש לו עבודה מיוחדת וכלים להגיע אליו, איננו יופי אמיתי

ייתכן שהמשכן היה יפה. אבל אין שום מצווה או שימוש במילה "יופי" כדי לבנות אותו.

אדם יפה הוא אדם שמקרין יופי ולאו דווקא אדם שיש לו אף כזה ועניים כאלה.

ניתן להגיד שהחיפוש אחרי היופי החיצוני, הוא סוג של עבודה זרה.

אבל, באותה נשימה, יש לקבוע שהיופי הוא ביטוי של האלוהות בתוך האדם. ולכן, אין להתבלבל בין הרתיעה לאומנות מגושמת לאהבה וחיפוש אחרי אומנות שמרוממת את היוצר והצופה גם יחד.

 

כשה' מבקש ממשה לבנות המשכן הוא נותן לו שתי הוראות מנוגדות:

  1. משה צריך לעשות כמו שהוא ראה בהר סיני!

שמות פרק כה (ח) וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם:(ט) כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ: ס

  1. אבל מצד שני, ה' נותן לו רשימה מפורטת של החומרים, המידות והתכניות המדויקות

(י) וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ:..

מה חשוב יותר? מה שמשה ראה בהר או המיפרט התכני של התורה?

התשובה נמצאת אצל בצלאל:

שמות פרק לא (א) וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:(ב) רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה:(ג) וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה:(ד) לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת:

משה ראה את מעשה המרכבה בהר סיני. הוא קרוב מדי לאלוהים והוא לא מסוגל לתרגם זאת בחומרים גשמיים.

לכן, יש בצלאל. האומן האולטימטיבי. הוא צאצא מיהודה. יהודה הוא המלך. והמלכות היא הספירה התחתונה ביותר, התרגום הגשמי ביותר של האלוהות. לבצלאל יש כשרון : הוא פונה את מבטו אל עבר השמים! ומשם, ה' עונה לו בהקניית כחמה, דעת, תבונה, מחשבות..

כלומר, בצלאל יצליח לעשות את מה שמשה התקשה לעשות: לתרגם בחומרים גשמיים אלהות רוחנית לגמרי. הקשר בין משה לבצלאל עזר, כנראה לחיבור הזה. זה קשור לאלוהים וזה קשור לארץ. אבל , מהרגע שיש פניה של האדם כלפי מעלה, אז יש עזרה, מלמעלה. ואז יש "השראה" אצל האומן. ההשראה היא הקשר עם העולמות העלונים.

נראה לי שהמשכן הוא סמל יצירת אומנות לשמה. כמו שהעגל הוא סמל האומנות הנלוזה ביותר.

וההבדל דק מאוד, הוא תלוי בהליכה אל עבר ולא בקביעה הסופנית. היא תלויה בחיפוש המתמיד, בהתרוממות של האדם ולא בהשפלה אל יצרים תחתונים.

ההבדל בין עבודת ה' לעבודה זרה הוא דק מאוד.

אבל אין לזרוק את התינוק עם המים. אין לזרוק את האומנות בגלל הסכנות . יש להתמודד איתן. כי , נראה לי, זו הדרך הפשוטה והטובה ביותר שמאפשרת לכל אדם להתקשר אל צלם האלוהים שבו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.