ואתחנן פי 4

בע"ה טו באב התשע"ט

מישל בן שושן

 

ואתחנן פי 4

 

1 המזוזות (לע"ד)

בפרשה שלנו כתובה המצווה של כתיבת "הדברים האלה" על מזזות בתך..". החכמים דרשו, מחוסר הוו בין שני אותיות ז', שיש לשים מזוזה רק על מזוזה אחת של הדלת .(מימין לכניסה) ולא בשתי מזוזות. דרשה זו תמוה ולא מתאימה לפשט. כי הרי אם הכתוב היה רוצה ללמד אותנו שיש לשים רק על מזוזה אחת הוא היהמחסר את הו' השני והיה כותב: על מזוזת ביתך"!

 

זה דורש מאיתנו להבין למה באמת לא שמים שתי מזוזות אחת בכל צד של הדלת?.

כשבני ישראל יצאו ממצרים, הם התבקשו לשים דם על שתי המזוזות (ועל המשקוף).

 

נראה לי שאפשר להבין זאת על ידי מבנה הדלת והציר שלה. דם או מזוזה על צד אחד, מקבע את הקשר עם ה'. מסביב לקיבוע הזה, יש מרחב תמרון לאדם בפתיחת הדלת. אבל אם נקבע את שני צידי הדלת, אי אפשר לפתוח את הדלת, אין יותרק חופש תמרון לאדם! הכל מקובע מה'!

 

מזבח ה', הוא מקום השייך כולו לה'. לכן, יש להזות עליו דם, מכל צדדיו כי הוא כולו מקודש לה'.

כך גם הבית של יוצאי מצרים: כל הבית שלהם הפך למזבח כדי לאכל בו קרבן הפסח. הדלת של הבית שלהם היה דומה לקרנות המזבח שיש להזות על ארבעתם את הדם. כל הבית נהפך לקדוש ולמקובע מבחינה זו. ויציאת מצרים דרשה לצאת מהבית הזה! לא רק כי הוא שייך לגלות מצרים, אלה אולי גם כן, כי הוא נחשב למקום של קיבוע (אמנם קיבוע לה' אבל קיבוע גמור! ) והיציאה משם נקראת יציאה לחירות האדם!!

 

אין חירות האדם יכולה להיות בעלת משמעות כשאין קיבוע לגמרי. ולכן, הפשרה היא לקבע רק ציר אחד מהדלת ומסביב לו, האדם הוא חופשי. זה חופש מקובע בציר מרכזי אבל הסיבוב מסביבו הוא החופש האמיתי!

 

נראה לי שזה גם טעם מצוות התפילין של יד : רק על יד אחת ולא קושרים את שתי הידיים!!!

 

  1. ההשוואה עם פרשת עקב (הרב סמט)

 

למטה , הבאנו טבלה הכוללת שני קטעים מפרשיות ואתחנן ועקב. שתיהן עוסקות בביאה לארץ , לסכנות העורבות בה ומצוות הנגזרות מסכנות אלו.

  • בפרשת ואתחנן, (כנראה שמדור בשלב הראשון של הכניסה לארץ), העם מוצא בתים ובורות כרמים, וכל טוב שמשאירים העמים שכבשנו. זה מאוד פרקטי כי אנו יכולים להינות מכל ההתקדמות והשכלול של העמים הקודמים . כי אם לא, היה לוקח לנו הרבה זמן ליצור את כל התשתיות מחדש.
  • בפרשת עקב (כנראה שמדובר שם בשלב שני, מאוחר יותר ), התורה מציינת שהארץ עצמה היא טובה. כי עלינו לעבוד אותה. אין כבר שום דבר מוכן, יש להתחיל לעבוד מכוחות עצמנו .
  • בפרשת ואתחנן, הסכנה היא : שיחד עם התשתיות והרכוש שנמצא, נקבל בתוכנו גם את התרבות הקשורה לחפצים האלה . ואז נעבוד עבודה זרה. מכאן, מצוות להיפרד מכל מה שיזכיר עבודה זרה, כולל איסור החיתון עם הכנענים.
  • אבל בפרשת עקב, הסכנה היא אחרת: הגאווה של העשייה העצמאית, עלולה להשכיח אותנו שה' הוא הנותן לנו כוח לעשות חייל! אם אנו נרגשי ש"כוחי ועוצם ידי עשה לי את החייל הזה", לא נשכחה ש"ה' הוא הנותן לך כוח לעשות חייל"!!

זה יכול גם להסביר למה בפרשת ואתחנן כתוב "ואכלת ושבעת" ובפרשת עקב :"ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך".  כי רק כשהעמל שלך הביא לך השפע, אתה עלול לשכוח את ה' אבל כשברור שאתה נהנה מעמלם של אחרים, אין סכנה כזו כי אין כאן גאווה.

לסיכום:

שכחת ה' יכולה לנבוע משתי סיבות:

  1. הסכנה התרבותית כשהשפע מביא איתו תוכן תרבותי זר
  2. הסכנה החומרית, כשהשפע נראה נובע אך ורק מהכוח שלנו

 

 

  פרשת ואתחנן פרשת עקב
שני שלבים התחלת הכיבוש אחרי תקופת הכיבוש
תיאור טוב הארץ מוצאים שם תשתיות מוכנות לארץ פוטנציאל מצויין
הסכנה לקבל, יחד עם השפע של העמים הקודמים, גם התרבות שלהים:

עבודה זרה

השמחה והגאווה להצלחת הוצאת השפע מהארץ על ידי כוחינו, עלולים להשכיח מקור הכוח: ה'
המצוות הפרדה טוטאלית עם כל מה שמזכיר אלילות ועבודה זרה, כולל החיתון עם העמים הביכורים, ברכות הנהנים, המצוות הקשורות בארץ, הדת, איום הגלות

 

ואתחנן (ו', י-טו) עקב (ח', ז-כ)
והיה כי יביאך ה' א-להיך אל הארץ אשר נשבע לאבֹתיך… לתת לך.

ערים גדֹלֹת וטֹבֹת                 אשר לא בנית

ובתים מלאים כל טוב          אשר לא מלאת

ובֹרֹת חצובים                        אשר לא חצבת

כרמים וזיתים                      אשר לא נטעת

 

 

                        ואכלת ושבעת.

 

 

כי ה' א-להיך מביאך אל ארץ טובה

ארץ נחלי מים, עֲיָנֹת ותהֹמֹת יֹצאים בבקעה ובהר.

ארץ חִטה ושעֹרה וגפן ותאנה ורִמון

ארץ זית שמן ודבש.

ארץ אשר לא במסכנֻת תאכל בה לחם, לא תחסר כל בה,

ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצֹב נחֹשת.

 

                          ואכלת ושבעת וברכת את ה'

א-להיך על הארץ הטֹבה אשר נתן לך

השמר לך פן תשכח את ה'

 

 

 

 

 

 

אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים.

 

 

 

 

 

 

 

את ה' א-להיך תירא ואֹתו תעבֹד ובשמו תשבֵעַ.

 

לא תלכון אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיכם.

כי א-ל קנא ה' א-להיך… והשמידך מעל פני האדמה.

 

הִשמר לך פן תשכח את ה' א-להיך

לבלתי שמֹר מצוֹתיו ומשפטיו וחֻקֹתיו אשר אנכי מצַוך היום.

פן תאכל ושבעת, ובתים טֹבים תבנה וישבת.

ובקרך וצאנך ירביֻן, וכסף וזהב ירבה לך, וכל אשר לך ירבה.

ורם לבבך ושכחת את ה' א-להיך

המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים.

המוליכך במדבר הגדֹל והנורא נחש שרף ועקרב

וצִמאון אשר אין מים,

המוציא לך מים מצור החלמיש.

המאכִלך מן במדבר אשר לא ידעון אבֹתיך

למען ענֹתך ולמען נסֹתֶך, להיטִבך באחריתך.

ואמרת בלבבך כֹחי ועֹצם ידי עשה לי את החיל הזה.

וזכרת את ה' א-להיך כי הוא הנֹתן לך כֹח לעשות חיל…

והיה אם שכֹח תשכח את ה' א-להיך

והלכת אחרי אלהים אחרים ועבדתם והשתחוית להם

העִדֹתי בכם היום כי אבֹד תֹאבֵדון.

 

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.