כי תבוא פי4

בע"ה יט אלול התשע"ט

מישל בן שושן

כי תבוא פי 4

מבנה הפרשה:

  1. מצוות ביכורים (התחלת פרק כו)
  2. ווידוי מעשר (סוף פרק כו)
  3. משה מצווה על ברית הר גריזים ועיבל (פרק כז)
  4. הברכות והקללות שמשה מנבא , בערבות מואב, כחלק מברית ערבות מואב (פרק כח)
  5. שמונה פסוקים הממשיכים דברי משה בערבות מאב.

 

השמחה

בשלושה מקומות בפרשה שלנו מדובר על חשיבות (כמעט מצווה!) של השמחה:

  • אחרי מצוות הביכורים, פרק כו (יא) וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ
  • בברית הר גריזים ועיבל: פרק כז (ז) וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ:
  • בתיאור סיבת הקללות: פרק כח (מז) תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל:

ניתן להוסיף מקום רביעי, כשרש"י (שמצטט הספרי) מפרש מה פירוש המילים שיש לאמרם, בווידוי מעשר: "עשיתי ככל אשר ציוויתני": רש"י דברים פרק כו :  שמחתי ושימחתי בו:

 

אם כן, השמחה היא לא דבר שולי ש"מותר" אחרי שעשינו את כל המצוות. זו המטרה העיקרית של המצוות!! ואם מקיימים את המצוות ללא שמחה אז עלולות לבוא הקללות ח"ו. אם כן, לעשות הכל כדי להיות שמח, זו מצווה חשובה מאין כמותה! היא חייבת להימצא בראש סולם סדר העדיפויות של הישראלי!! צודקים אלו ששרים בקול רם "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד". ולא צודקים אלה שחושבים ש"חיי צער תחייה". התורה איננה מפרשת מה היא שמחה. ולכן, אין לחפש משמעויות מסובכות למילה הפשוטה הזו, כדי להתחמק מקיומה!

 

הביכורים והמעשר (כמקור לתפילות)

החכמים שקבעו את הסדרות השבועיות, לא הכלילו את שתי המצוות האלה בתוך קובץ המצוות הגדול של הפרשיות הקודמות. הם בחרו לחתוך את פרשת כי תצא לפני שתי המצוות האלה והשאירו אותן בפרשת כי תבוא, יחד עם הברכות והקללות. למה?

ועוד יש לשאול: גם מצוות ביכורים וגם מצוות המעשר מופיעות כבר בתורה. מקום שתי המצוות האלו היה יותר טבעי במקומות קודמים:

עבור הביכורים, למשל, הנה שלושה מקומות יותר טבעיים עבורה:

  • שמות פרק כג (יט) רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ:
  • שמות פרק לד (כו) רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ:
  • דברים פרק יב (ו) וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם וְנִדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם וְצֹאנְכֶם:

עבור המעשר, המקום הטבעי שלה היא בפרשה הארוכה שעוסקת בה:

דברים פרק יד (כב) עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה:….

(כח) מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַהִוא וְהִנַּחְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ:(…

אם כן, למה שתי המצוות "נעקרו" ממקומן הטבעי והושתלו כאן, בפרשת הברית??

ברור שהחידוש שלהן הוא בנאום שכל יהודי חייב להגיד. אין הרבה מקומות בתורה שבהם יש טקסט שחייב היהודי להגיד. למרות שהחיים הדתיים היום, מלאי "תפילות" שכתובות "בסידורים", אין התורה מבקשת במפורש להתפלל. אם כן, יש לשים לב לפסוקים כאלה , בתורה שיש מצווה לאומר אותם:

  1. במקרה והבן ישאל, אז התורה הכינה לנו נאום- תשובה לתת לו:

דברים פרק ו (כ) כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם:(כא) וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם …

 

  1. העגלה הערופה:

דברים פרק כא (ז) וְעָנוּ וְאָמְרוּ יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ:(ח) כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ יְקֹוָק וְאַל תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם:

  1. היבמה במקרה והמיבם לא רוצה ליבם, בזמן החליצה:

דברים פרק כה (ז) וְאִם לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ לָקַחַת אֶת יְבִמְתּוֹ וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל הַזְּקֵנִים וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי:

 

  1. נאום החקלאי בפרשתנו, כשהוא מביא את הביכורים:

דברים כו.(ה) וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי….

  1. ווידוי מעשר בפרשתנו:

דברים כו:(יג) וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת

  1. בשעת טקס הברית, בפרשתנו:

דברים פרק כז (יד) וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל קוֹל רָם: ס(טו) אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תּוֹעֲבַת יְקֹוָק מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר וְעָנוּ כָל הָעָם וְאָמְרוּ אָמֵן: ….

אם כן, אם שמים בצד המקרים המיוחדים מאוד של החליצה, העגלה הערופה, נמצא שבפרשה שלנו מכורזים רוב ה"נאומים" של היהודי.

המקור הראשון, של "עבדים היינו.." מעניין מאוד , כי הוא מופיע בהתחלת קובץ המצוות, וכאן אנו נמצאים בסוף קובץ המצוות! כאילו כל קובץ המצוות הגדול של ספר דברים מוקף בהתחלתו ובסיומו על ידי נאומים, אמירות של היהודי עצמו.

ישנם עוד שלושה טקסטים הנמצאים בתורה, שהחכמים קבעו שיש להגיד אותם כל יום:

  • עשרת הדברות
  • פרשה ראשונה של קריאת שמע
  • פרשה שנייה של קריאת שמע "והיה..".

אבל שלושתם נמצאים גם כן, כמו "עבדים" בהתחלת קובץ המצוות!!!

לקובץ המצוות יש שלוש התחלות אפשריות:

  • או לפני עשרת הדברות:
    • פרשת ואתחנן :דברים פרק ד (מד) וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:(מה) אֵלֶּה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם:…
  • או לפני החלק הראשון של "שמע ישראל":
    • דברים פרק ו (א) וְזֹאת הַמִּצְוָה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם לְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ……
  • או בהתחלת פרשת ראה מיד אחרי הצגת הברכות והקללות של הברית בהר גריזים ועיבל(!)

דברים פרק יב (א) אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן יְקֹוָק אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לְךָ לְרִשְׁתָּהּ כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה:………..

ושלושת הטקסטים האלה קשורים מאוד גם הם לעניין הברית. (ברית סיני)

מסכנה:

ברצוני להציע שכל הטקסטים מהתורה שיש בהם נאום מצד היהודי, קשורים לברית. בין לברית סיני, בין לברית ערבות מואב, בין לברית הר גריזים ועיבל. הנאומים האלה מתחילים ומסיימים את קובץ המצוות, כאילו הם מבקשים הכרזה של היהודי עצמו על הסכמתו להיכנס לברית.

הנאומים האלה כוללים:

  • שבח לה' (ביכורים, עבדים, )
  • השתייכות אישית להיסטוריה היהודית (עבדים, ביכורים..)
  • הכרזה על קיום מצוות (שמע, והיה, וידוי מעשר)
  • בקשה לשפע (ווידוי מעשר)

כל המרכיבים האלה הם , בעצם, המרכיבים של התפילות שלנו עד היום.

ולכן, אני מציע לראות, בכל התפילות שלנו, לא רק עבודה דתית אישית, אלה גם כן הכרזה אישית על ההיתששפות בהיסטוריה והגורל היהודי. הכרזה כזו מתבקשת

  • שלוש פעמים ביום התפילות היומיות וקריאת שמע)
  • בערב פסח (על יד ההגדה)
  • בהבאת הביכורים בזמן המקדש, בהתחלת עונת הקצירה
  • אחרי שלוש שנים של מחזור חקלאי (ווידוי מעשר)

כשיהודי מתבקש להתפלל , הוא , בעיקר מתבקש להכריז על שייכותו לברית. כלומר, לקבל על עצמו העובדה שהוא יהודי ושייך לעם היהודי. מעבר לכל תוכן מילות התפילה, עצם הנוכחות ואפילו רק עניית "אמן", מכניסה את היהודי לתוך הברית . אם נדרשת הכרזה כזו בכל מני אופנים ובתדירות כל כך גבוה, זה אומר שלא פשוט, לא טבעי, לא מובן מאליו להיות יהודי והמשיך כל יום להיות יהודי!

מכאן, אנו מבינים הערך של התפילה בציבור.

מכאן גם, ההשתתפות בתפילות אפילו אם לא מבינים כוונת כל מילה. "אמן" מספיק לגמרי!

ייחודו של ספר דברים (הרב תמיר גרנות)

למה יש צורך לכרות ברית נוספת, ברית ערבות מואב?? הרי התורה עצמה מצביעה על הכפילות הזאת :

דברים פרק כח (סט) אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֶת מֹשֶׁה לִכְרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מוֹאָב מִלְּבַד הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב: פ

כשאנו משווים בין דברי הברית ובמיוחד דברי הברכות והקללות של סיני וערבות מואב, מעבר לחיוב , המשותף, בקיום המצוות, אנו מגלים הבדלים מהותיים ביותר בתוכן ומטרת הברית .ננסה לסכם אותם בטבלה.

 

  פרשת בחוקותי פרשת כי תבוא
מטרת הברית ה' מחפש לשכון בארץ. לכן, הוא בחר בעם ישראל שיכינו עבורו מקום. בניית המשכן הוא רק מרכיב אחד של שכינת ה' בתחתונים מטרת הברית היא שעם ישראל יהיה עליון על כל האויבים מסביבו. שהוא יחיה בשפע ובשמחה.
 הארץ הארץ ניתנה לעם ישראל כדי שיוכל להשכין בה את הקדושה שתאפשר לה' לשכון בתוכה. הארץ קדושה בפני עצמה ועם ישראל מחוייב כלפיה הארץ היא "מתנה" , שכר לקיום המצוות. המצוות מאפשרות לחיות טוב ולזכות במתנה . הגויים לא זכו במתנה כי הם לא התנהגו במוסר הדרוש.
הגלות ארץ הקודש מחייבת שמירת קדושתה. היא מגרשת מעליה עם שאיננו מקיים, למשל השמיטה.

כל זמן שישראל לא נמצאים עליה, היא תישאר שממה עד לשובם של ישראל

הגלות נובעת מחוסר קיום המצוות. זה גרם להפסקת העליונות של ישראל על העמים מסביב. הם יעלו מעלה וישראל ירדו ואץ יגלו. אין מצוות, אין שכר, אין מתנה, אין ארץ.
עונשים חורבן בתי המקדש הפסד מול האוייבים
איפה נמצא האלוהים? בתוכנו, בארץ. אימנטיות מעון קודשו :בשמים טרצנדתליות.
מקור הברית הברית מוכרזת על ידי ה' . מלמעלה. ה' יורד על הר סיני. הברית נאמרת על ידי משה, האדם

למטרת האדם

ארץ ישראל ארץ הקודש. אסור לוותר על כל שעל. ארץ היהודים. העקיר הוא לחיות טוב. שטחים תמורת שלום.

 

 

כשאנו מתבוננים במחלוקת העמוקה שיש היום בין חלקי העם, אנו נדהמים לראות שמחלוקת זו מופיעה כבר בין השקפת ספר דברים לשאר הספרים הקודמים. בספר דברים, אין זכר למשכן. ה' בוחר לו מקום לעבודה , אבל הוא לא מצביע מיד עליו. כי חשובה האחדות והמרכזיות אבל לא חשוב המקום עצמו. בספר דברים, מדובר על הארון ועל מזבח שיש לבנותו כאילו אין משכן. גם הטקס בהר גריזים ועיבל, מזכיר רק ארון (בגמרא במסכת סוטא) למטה עם הלויים והכהנים, ומזבח שיש לבנות אותו בהר עיבל ולעבוד על המזבח הזה כאילו אין מזבח מוכן בכלי המשכן!

מקסימום ,השכינה של ה' בארץ היא על ידי "שמו" בלבד. (המקום אשר יבחר ה' לשכן שמו שם) ולא ה' בעצמו. זה נותן לאדם את כל החופש ומרחב התמרון, את כל האחריות והבגרות שנוכחות ה' בין בני האדם, בספרים הקודמים , הקטינה. מטרת ספר דברים היא שעם ישראל יחיה טוב בארצו, כשהוא שומר על מוסר גבוה, שומר מצוות ה' ומקבל תמורת שמירת המצוות עליונות צבאית, שפע וחיים טובים…בשמחה!

 

ובכל זאת, התורה היא אחת!

תהלים פרק סב (יב) אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי כִּי עֹז לֵאלֹהִים:

התורה מורכבת מבחינות שונות ומנקודת מבט שונות. ספר דברים, במיוחד, שונה מקודמיו כי הוא מייצג את נקודת המבט האנושית. לא לחינם הוא ספרו של משה . ולא כתוב בו "וידבר ה' ..לאמר". כשכתוב בו "אנוכי..", לרוב, מדובר על משה. משה הוא זה שמתאר את הברכות והקללות כאילו הוא זה שמברך, הוא זה שנותן לפני העם את הבחירה. כמובן שמשה הוא נביא והוא מדבר בשם ה'. אבל הסגנון השונה בין "וידבר ה' אל משה ולאמר.." שקיים בספרים הקודמים ו"אלה הדברים אשר דיבר משה.." בספר דברים, מבליט את העובדה שספר דברים היא האמת של התורה מצד האדם.

לכן, כנראה, אנו נמצאים מול שתי בריתות

  • אחת של סיני שבה ה' ירד
  • ואחת של ערבות מואב ובהר גריזים, שעל עריהם העם עולה! וארון ה' נשאר למטה!

עם ישראל, במורכבותו הוא עם התורה. כשם שהתורה אחת , כך עם ישראל אחד, למרות הכל, ומעבר לכל, כי מטרתו היא לגלות שה' אחד!

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.