סוכות פי4

בע"ה יד תשרי התש"פ

מישל בן שושן

סוכות פי4

 

מבנה פרשת המועדים בפרשת "אמור" (ויקרא פרק כג )

 

הקדמה 1:

  • וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:(ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי יְקֹוָק אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי:

שבת:

  • שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לַיקֹוָק בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם: פ

הקדמה 2:

(ד) אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְקֹוָק מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם:

מועדים:

פסח:

(ה) בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח לַיקֹוָק:(ו) וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חַג הַמַּצּוֹת לַיקֹוָק שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ:(ז) בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ:(ח) וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיקֹוָק שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: פ

עומר:

(ט) וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:(י) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן….יד) וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם: ס

שבועות:

(טו) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה:(טז) עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיקֹוָק…כא) וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם…אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם:

ראש השנה

(כג) וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:(כד) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ:(כה) כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיקֹוָק: ס

 

כיפור:

(כו) וַיְדַבֵּר יקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:(כז) אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיקֹוָק:(כח) וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם:(כט) כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ:(ל) וְכָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל מְלָאכָה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ:(לא) כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם:(לב) שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם: פ

סוכות א'

(לג) וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:(לד) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַיקֹוָק:(לה) בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ:(לו) שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַיקֹוָק בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיקֹוָק עֲצֶרֶת הִוא כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ:

סיום 1

(לז) אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְקֹוָק אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ לְהַקְרִיב אִשֶּׁה לַיקֹוָק עֹלָה וּמִנְחָה זֶבַח וּנְסָכִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ:(לח) מִלְּבַד שַׁבְּתֹת יְקֹוָק וּמִלְּבַד מַתְּנוֹתֵיכֶם וּמִלְּבַד כָּל נִדְרֵיכֶם וּמִלְּבַד כָּל נִדְבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַיקֹוָק:

סוכות ב':

(לט) אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג יְקֹוָק שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן:(מ) וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים:(מא) וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיקֹוָק שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ:(מב) בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת:(מג) לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם:

סיום 2:

(מד) וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי יְקֹוָק אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

חג סוכות או חג לה'?(הרב תמיר גרנות)

 

  1. הערה ראשונה:

 

בעיון בסוף הפרשה, אנו מגלים שיש שני חגים שונים שאמורים לחול באותם הימים!(15 בתשרי)

  • אחד שקראנו לה סוכות א', והיא נקראת, בתורה :"חג הסוכות"
  • וחג שני, שקראנו לו סוכות ב' שמופיע אחרי הסיום1, והוא נקרא בתורה "חג לה'".

ראיה נוספת לקביעה שמולנו נמצאים שני חגים, אלה מספר הקרבנות:

  • בכל חג יש להביא איל אחד ושבעה כבשים
  • בסוכות יש להביא שני אלים וארבעה עשר כבשים, בדיוק כפול, כאילו אלה קרבנות שני חגים שחלים באותו התאריך

 

  1. הערה שנייה:

 

נסכם את המבנה של הפרשה :

 

הקדמה1

שבת

הקדמה 2

מועדים (כולל סוכות א)

סיום 1

סוכות 2

סיום 2

 

 

יש שתי הקדמות ויש שני סיומים. בין שתי ההקדמות מופיע השבת ובין שתני הסיומים מופיע סוכות ב'. מכאן, יש ללמוד את ההקבלה בין השבת ובין סוכות ב'.

 

  1. סיכום ההבדלים בין שני החגים:

 

  סוכות א' סוכות ב'
שם החג בתורה: "חג הסוכות'" חג לה'"
המיקום נמצא בתוך רשימת המועדים מחוץ לרשימה הראשונה, במקביל לשבת
המצוות עשה בחג קרבנות מיוחדים לולב ,ישיבה בסוכה והשמחה
היום  א' וח' נקראים: מקרא קודש שבתון
שיוך החג שייך לשלושת הרגלים שייך לחגי תשרי

 

מקרא קודש: כל המועדים המופיעים ברשימה המרכזית נקראים "מקראי קודש".: פסח, שבועות, ראש השנה , כיפור וסוכות א'. אבל לא בסוכות ב'.

שבתון: כל חגי החודש השביעי נקראים "שבתון"(ראש השנה, כיפור וסוכות ב') אבל, לא פסח ,שבועות וסוכות א'. ויום השבת, שחל ביום השביעי בשבוע. כך שהמילה "שבתון" קשורה לעניין השבע (ימים, חודשים, שנים(שמיטה)).

מכאן ניתן לחלק את מועדי השנה כך:

מועדי "מקראי קודש" מועדי "שבתון"
שבת שבת
פסח  
שבועות  
ראש השנה ראש השנה
כיפור כיפור
סוכות א' סוכות ב'

 

סוכות ב'= חג לה' כי הוא חל בחודש השביעי, החודש שאנחנו "לפני ה'", בירושלים. כמו שבשבת אנו מתקרבים אל ה' יותר, כך בחודש השביעי מתקרבים לה' יותר, במיוחד אחרי ראש השנה וכיפור. יוצאים מהבתים שלנו ועולים לשבת בסוכה בירושלים עם הלולבים. זוכרים את הקרבה אל ה' שהייתה לנו במדבר , כשלא היו לנו בתים קבועים. אלה הסוכות שהושבתי את בני ישראל : לא הסוכות הן העיקר אלה העיקר הוא שלא היו לנו בתי קבועים!! כי היינו לפני ה'!. זה החג של מצוות ה"הקהל".

 

המילה "אך" שמתחילה את תיאור סוכות ב', מקשר אותו למועד אחר שחל באותו החודש, והוא כיפור. בשניהם אנו מתייצבים לפני ה'.

 

העובדה שסוכות ב' מדגישה את הפן החקלאי (באוספכם, לולב, סוכה), יכול לבלבל אותנו, כי זה מקשר אותו  דווקא לשבועות, עם הבאת הביכורים, לעומר, לחג האביב, שלושת הרגלים החקלאיים, ולאו דווקא לחגי תשרי המנותקים מכל פן חקלאי.

 

נראה לי שזאת הנקודה שדווקא מאלצת אותנו לחבר בין שני החגים: כל אחד מגלה פן אחר והפן החקלאי של סוכות ב' מאלץ אותנו לחבר בין שני הפנים וחוגגים את שני החגים באותם הימים ממש!!.

 

איך סוכות ב' ממשיך את חגי תשרי?

אפשר להגיד שיש שלוש דרכים להתקרב אל ה':

מתוך אהבה, מתוך יראה ומתוך שמחה. אלה שלושת חגי תשרי!

וזה מסביר את קביעת "הושענה רבא", על ידי המקובלים בסוף חג הסוכות.

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.