הנחש

בע"ה כד תשרי התש"פ

מישל בן שושן

 

בראשית פי5

 

מי הוא הנחש?

בראשית פרק ג (א) וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יְקֹוָק אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן:(ב) וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ מִפְּרִי עֵץ הַגָּן נֹאכֵל:(ג) וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן:(ד) וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָּׁה לֹא מוֹת תְּמֻתוּן:(ה) כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע:

  • הנחש מדבר. עובדה זו, לא מפתיעה את האישה. היא אפילו עונה לו . נזכור שאחת ההגדרות של האדם שנברא הוא "נפש ממללה" (כתרגום אונקלוס), כלומר מי שמסוגל לדבר!
  • הנחש אפילו מדבר איתה על ענייני אלוהים.
  • הכתוב אומר שהוא "ערום מכל חיית השדה". בפסוק לפני כן, היה כתוב : "וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וְלֹא יִתְבֹּשָׁשׁוּ"( ב (כה).) בלי להיכנס להגדרת המילה "ערום" (ללא לבוש או מתוחכם או מובן אחר) זו מילה שמתארת את המצב , בו שרויים גם האדם וגם האישה וגם הנחש. כלומר, יש משהוא משותף לשלושתם.
  • הנחש הוא אבי קין: לפי רבי משה קורדוברו (מורה האר"י ז"ל) קין הוא בנם של חווה והנחש!

"תדע שהרי קין רע היה ומנחש היה  " (תומר דבורה פרק ד)

  • בכמה מקורות נוספים כתוב שהנחש שכב עם חווה ! למשל במסכת שבת קמו. :

" בשעה שבא נחש על חווה הטיל בה זוהמא. ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן"

 

התגובה של ה' אחרי החטא:  ה' "מעניש" את שלושת השחקנים:

את אדם ואת חווה הוא שואל. מה עשיתם? למה עשיתם זאת? מה גרם  לכך? כמובן שהוא לא רוצה "לדעת מה קרה" אלה להביא אותם לשוג של חשבון נפש, להכרה ואולי לתשובה, לקבלת אחריות. דבר שלא קרה מצדם

אבל לגבי הנחש, ה' לא שואל. הוא מחליט על העונש מיד. כאילו הוא לא מצפה ממנו תהליכים דומים מאלה שהוא מצפה מהאדם ואשתו. זה שוב מראה שני דברים:

  • הנחש הוא סוג של אדם במובן שלנו היום
  • הנחש שונה מהאדם בזה שאין לו נקיפות מצפון, לפחות לגבי האלוהים והמוסר. לכן אין טעם לבקש ממנו מהלך שהוא איננו מסוגל לעשות כי זה לא העולם שלו, אין לו את צלם האלוהים שיש לאדם

 

הנחש, הוא כנראה מן "אדם" במובן שאנו נותנים למילה הזו היום.

אם כן, עלינו להגדיר מה הוא ה"אדם" שמדבר עליו פרק ב בבראשית. כי קיים הבדל בין הנחש והאדם. (כי אלה לא השמות שלהם אלה כינויים של זהותם).

 

לנחש יש חכמה. יש כוח רב. הוא מדבר. אבל לאדם יש "צלם אלוהים" שיכול להיות מוגדר כבעל מצפון.

 

מה שמפתה בנחש, זה שיש לו  "נחישות"! כלומר, אין לו ספקות, אין לו ייסורי מצפון, אין לו התלבטויות מוסריות. הוא החלטי, יש בו "נחישות".

הגדרה זו, פותרת דרך אגב את כל הסיבוך של תיארוך הופעת "האדם" על כדור הארץ. לעניות דעתי, יש לקבל את כל ההשערות המדעיות לגבי תיארוכים אלה.

"אדם הראשון" הוא האדם שאליו מדבר האלוהים. זה שמסמל את האדם המוסרי שאליו התכוון הבורא בבריאה. הנחש, הוא האדם החסר מצפון.

האם יש קשרים ביולוגים בין האדם והנחש? כמובן שכן. והעובדה שהחכמים לא מפחדים לספר שהנחש שכב עם חווה רק מוכיח זאת.

אבל , ההבדל האונטולוגי בין הנחש והאדם כל כך משמעותי עבור התורה, עד כדי כך שהיא מתארת יצירה חדשה עבורו! עפר מהאדמה ונשמה אלוהית. אין משל יותר מוצלח כדי לתאר את האמביוולנטיות הקיומית של האדם, לגבי הנחישות והחלטיות של הנחש , האדם שקדם לו.

העובדה שקין (לפי דעת הרב קורדובירו ) הוא צאצא של הנחש ושל חווה, מביעה את האפשרות שיימשכו קשרים בין בני האדם מסוג נחש ובני האדם מסוג "אדם הראשון".

אם התורה ממשיכה לדבר על קין, על צאצאיו ועל מפעליהם, זה כדי לתאר את כל מה שקיים באנושות שיכול להשתייך לנחש. ולאו דווקא לרעה!

בראשית פרק ד (יז) וַיֵּדַע קַיִן אֶת אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת חֲנוֹךְ וַיְהִי בֹּנֶה עִיר וַיִּקְרָא שֵׁם הָעִיר כְּשֵׁם בְּנוֹ חֲנוֹךְ:(…..וּמְתוּשָׁאֵל יָלַד אֶת לָמֶךְ:(יט) וַיִּקַּח לוֹ לֶמֶךְ שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם הָאַחַת עָדָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית צִלָּה:(כ) וַתֵּלֶד עָדָה אֶת יָבָל הוּא הָיָה אֲבִי יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה:(כא) וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל הוּא הָיָה אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב:(כב) וְצִלָּה גַם הִוא יָלְדָה אֶת תּוּבַל קַיִן לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל וַאֲחוֹת תּוּבַל קַיִן נַעֲמָה:(כג) וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעַן קוֹלִי נְשֵׁי לֶמֶךְ הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי:(כד) כִּי שִׁבְעָתַיִם יֻקַּם קָיִן וְלֶמֶךְ שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה:(כה) וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת אִשְׁתּוֹ וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת כִּי שָׁת לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגוֹ קָיִן:(כו) וּלְשֵׁת גַּם הוּא יֻלַּד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אֱנוֹשׁ אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יְקֹוָק:

למרות מעשה קין, התורה מתעניינת מאוד בצאצאים שלו.

  • הם בונה ערים (חנוך)
  • רועים (יבל)
  • מוסיקאים (יובל)
  • תעשיינים (תובל קין)

בני קין מפתחים את הציוויליזציה בכל התחומים. ונזכור שוב שאלה בני הנחש ! (לפחות בחצי מהגנים שלהם!). האם כל מה שהם עשו ,רע? כמובן שלא . יש כאן יצירתיות ועליונות על הטבע, שכלול המין. ולמרות זאת, זה מסתיים בשירה של למך לנשיו. שירה שמביעה דיכאון עמוק אחרי שהוא בעצמו הרג את סבו קין ואת בנו בשוגג כי הוא היה עיוור (דברי רש"י מהמדרש). יש בדרך הזו של משפחת קין דואליות שעשויה להביא לשיפור תנאי היקום האנושי ומצד שני יכולת לאבד כל מוסר. ה' השאיר את צאצאי קין ונתן להם סיכויים, כמו שנתן לקין עצמו:

" בראשית פרק ד (ז) הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ

למרות הימצאותו של הנחש בתוך הצאצאים של אדם, ה' משאיר את הפתח לתשובה ולשיפור המצב! ה' ייתן לבני האדם אמצעים כדי להילחם נגד הנטייה של הנחש שיש בתוכו. התורה היא אחד מהכלים האלה ולכן המדרש אומר ש"זוהמת הנחש" נעלמה ממקבלי התורה!

 

הבן השלישי של אדם, שת, הוא, לכאורה "נקי" מהתערבות הנחש. ובנו, "אנוש" מביע את הטוב שיש בבני האדם. לא לחינם אנו משתמשים בכינוי "אנושי" כדי לתאר המידה הטובה, הצלם אלוהים, שיש באדם. והתורה מציינת זאת: "הוא החלק לקרוא בשם ה'"!

האם הגזע הזה יישאר "נקי" לאורך הזמן. לצערנו לא! כי יהיו ערבובים שונים.

אפילו נעמה, מצאצאי קין, היא אשתו של נח! כך ,שכל בני האדם שנולדים אחרי המבול, יש בהם , לפחות חלק, מזוהמת הנחש!

 

מצרים והנחש

אחד הסמלים המובהקים של תרבות מצרים היא הנחש. הנחש נמצא על הזרוע ומול העיניים, בדיוק כמו שהתורה מבקשת לעשות, להבדיל, עם התפילין. כאילו שעם ישראל מתבקש להרים מחדש את התקווה של תיקון זוהמת הנחש על ידי יציאת מצרים וביטול סימן הנחש או לפחות, לתיקונו.

 

הבינה המלכותית.

הטכנולוגיה המתוארת אצל צאצאי קין, רק הלכה והתפתחה במשך ההיסטוריה האנושית. היום נמצאים בפתח מהפכה טכנולוגית שבה מנסים לברוא מחשבים שתהיה להם תכונות אנושיות. זה מהלך מאוד מבטיח בהרבה תחומים (רפואיים, תכנונים אירגוניים..) אבל , כמו כל התפתחות בסדר גודל כזה, יש סכנות לא מעטות. אנו, בעצם מצדדים את התפתחות את הצד של הנחש בתוכנו. נזכור ש"הנחש" קרוב לתכונת ה"נחישות". יעילות, חוסר ספקות, החלטיות. תכונות מאוד מבוקשות בעולם שלנו היום. אבל מצד שני, עלינו להיזהר מהיעלמותו של הצלם האלוהים שיש בנו.  המלחמה בין הנחש והאדם לא תמה. היא רק מחריפה, היום במיוחד.

כמובן שקריאה מסורתית, נוצרית, של הסיפור של הבריאה (כשהנחש הוא נחש נקודה) איננה עוזרת ורק מסבכת אותנו בחוסר אמינות וזלזול במקרא.

אין לנו לפחד היום לקרוא את התורה כמו שעשו זאת המקובלים שפענחו את כל הסמלים של סיפורי המקרא. כי הם עשויים לעזור לנו היום להתכונן ביתר שאת למהפכות הטכנולוגיות העתידיות.

 

יחי ההבדל הקטן בין הנחש והאדם!

הסיפור המקראי של הבריאה:

 

נזכיר את הניתוח הפשטני של הפרק הראשון של הרב תמיר גרנות:

  • בשלושת המים הראשונים, נבראים שלושה מסגרות (בעיקר על ידי פעולות הבדלה וקריאת שמות לתופעות): הזמן (יום ולילה) , המרחב האנכי (ימים ושמים) והממד האופקי (יבשה ומים).
  • בשלושת הימים הבאים, ממלאים המסגרות האלה! ממלאים את השמים והארץ על ידי צבאם!
  • והיום השביעי מנסה לתת משמעות לכלל הבריאה הזו:

 

היום השמים והארץ היום וכל צבאם
1 יום //לילה הזמן 4 המאורות
2 מי הים//שמים המרחב האנכי 5 מהדגים ועד לעופות
3 הים//הארץ-צמחיה המרחב האופקי 6 החיות      והאדם
7 השבת

 

ברור מהקריאה הפשוטה של הפרק שלא מדובר בסיפור מדעי על "מה שקרה" באופן כרונולוגי או פיזיקאלי.

מדובר, לעניות דעתי, לא בסיפור "אובייקטיבי" (במובן שאנו נותנים היום לכל תיאור מדעי) אלא סיפור עבור האדם, מבחינת האדם, הקורה את התורה, כדי לעזור לו לתת משמעות למציאות בה הוא מוצא את עצמו.

 

המילה "יום" מוגדרת כבר בפסוקים הראשונים:

בראשית פרק א (ג) וַיֹּאמֶר אֱלֹוהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר:(ד) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ: (ה) וַיִּקְרָא אֱלֹוהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד:

הדבר הראשון שנברא הוא האור. האם מדובר באור הפיזיקאלי או בדבר אחר? במשמעות? בכוונה? בהבנה? אם האור הוא "טוב" זה כנראה אומר שיש לו ערך מוסרי או לפחות דבר שמתאים לכוונת הבריאה. ולא רק נתון פיזיקאלי.

למה ה' קורא לאור בשם אחר (יום)? מה משמעות נתינת שם למושג שיש לו כבר שם??

אם האור נקרא מעתה יום, הרי שהמילה "יום" עדיין פירושה "אור"!!

 

נראה לי שהחידוש בקריאת האור , "יום". הוא שתהיה חלוקה בין המשמעויות השונות של הדברים שייבראו שניתן לגלות דרך חלוקת הזמן. כשאדם יקום בבוקר , הוא יכול לתת משמעות מחודשת לחייו. הלילה מסמלת את האפשרות לעזוב תפיסת עולם כדי לאפשר לתפיסת עולם אחרת להתחדש בנפש האדם. לזמן יש, כנראה תועלת עקרונית , עבור האדם, כדי לתפוס את מורכבות המשמעויות. התפתחות האדם במשך הימים והשנים, מקבילה להתפתחות המשמעויות שהוא נותן לחייו.

 

החלוקה למרחבים שונים (זמן, אנכיות ואופקיות) גם היא עוזרת להתפתחות הדרגתית של ההכרה במורכבות המציאות והחיים של האדם.

 

החלוקה של המציאות ל"ימים" שונים, מאלצת את האדם להכיר במורכבות המציאות ומורכבות המשמעויות של המציאות.  השבת ניתן כהזדמנות לאחד את המורכבות הזו להרמוניה כל שהיא שתאפשר לאדם "לנוח" כלומר לנוח דעתו ולתת משמעות. הוא יוכל לשנות משמעות זו, אבל יש לו לפחות הזדמנות להתרחק מהמורכבות ולהסתכל עליה מבחוץ (או לפחות מחוץ לתחום העשייה) כדי להתאזן ולהעמיק בתכונה המיוחדת שלו כבן אדם ,אדם בעל צלם אלוהים, מחויבות ומוסר.

 

האיסור ללמוד "מעשה בראשית".

אילו הדברים המסופרים בפרקים הראשונים היו כפשוטם (יום=יום, נחש=נחש…) אז החכמים לא היו אוסרים ללמוד הפרקים האלה. כשהחכמים דורשים בגרות, קבלה מפי מקובל, היא מודעת למאמץ האינטלקטואלי הנדרש כדי להבין הנמשל של כל מילה בפרקים האלה.

ההתפתחות של המדע רק מגבירה את האפשרויות להבין כתיקונם דברי התורה האלה . דברים הנכונים בחדותם ובמשמעותם היום מתמיד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.