בע"ה כה מרח שוון התש"פ
מישל בן שושן
חיי שרה פי 5
הרעיון המרכזי:
אברהם קיבל בהתחלת דרכו משימה אוניברסלית, להיות "אב המון גויים". אבל בהמשך, נודע לו שבן אחד מתוך זרעו יהיה לעם פרטיקולרי, לאומי, מבודל. שתי המשימות נראות הפוכות. ובכל זאת, הן תתגלינה כמשלימות אחת (הלאומי) את השנייה (האוניברסאלית).
הפרשה מתחלקת לשלושה חלקים שמתארים את שתי המשימות והשילוב בניהן:
- קבורת שרה וקניית אחוזה בארץ כנען (הפן הלאומי המצומצם שעיקרו העם היהודי בארץ ישראל)
- אישה ליצחק.(יצחק הלאומי מתחתן עם אישה שבאה "משם")
- הולדת בנים מקטורה ושליחתם אל עבר הארצות המקיפות, הרחוקות, ..לשם! (הפן האוניברסלי)
| קבורת שרה | יצחק ורבקה | בני קטורה |
| הפן הלאומי המצומצם | חיבור בין הפן הלאומי -יצחק ורבקה שבאה מהארץ המורחבת, הפן האוניברסלי | הפן האוניברסלי |
קבורת שרה:
"ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה"
אברהם מגיע (מאיפה?) . כנראה שהוא לא היה ברגעים האחרונים של שרה, על ידה. בחברון. יכול להיות שזה במקרה. אבל יכל להיות שזה מבטא באמת את הפער האידיאולוגי בין אברהם לשרה. אברהם איננו עוסק ביישוב חלקי הארץ הקשים שבהם יושבים גויים מקומיים. הוא בעל חסד, מחפש שלום ואחווה בין העמים. שרה, לעומתו, היא מה שהיינו קוראים היום "קנאית". היא גרה דווקא בחברון. מרכז הארץ. שבה התושבים אוחזים בקנאות על אדמתם. היא זו שדאגה שייוולד בן כמו יצחק, שיהיה קשור לארץ כנען ולא יצר ממנה. במותה, היא כאילו מכריחה את אברהם לבוא לחברון ולהתעסק עם קניין קבורה דווקא שם.
אברהם נענה למשימה. והוא אכן קונה לא רק קבר אלא שדה ועצים, אחוזה ממשית בארץ, גרעין להתנחלויות הבאות. ורק אחר כך קובר את שרה. כאילו הכבוד למת (הקבורה המידית) נעשה, במקרה של שרה, על ידי הגשמת רצונה: המתנה עד שתתבצע קנייה של כל השדה וכל העצים (ובאופן משני, מערת קבורה!). ייתכן שכל קבורה אחרת היתה דורשת שאברהם יסכים מיד לכל קבר כדי לקבור "את מתו מלפניו". אבל עבור שרה, כבוד המת הוא כאן הגשמת רצונו העמוק: קניית שדה בארץ כנען לאחוזה!
עד לקבורתה, שרה השפיעה על אברהם בצד חיזוק הפן הלאומי שלו.
רבקה:
יש לשים לב לפרט חשוב: אברהם לא ביקש מהעבד למצוא אישה "מבית אביו".:
בראשית פרק כד (ב) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי:(ג) וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּיקֹוָק אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ:(ד) כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק:
אלא מ"ארצו וממולדתו"
נכון שהעבד , לאחר מעשה, כשהוא מתפעל שהאישה היא ממשפחת אברהם, יגיד ללבן שאברהם ביקש ממנו להביא אישה מבית אביו, כלומר ממשפחתו:
בראשית פרק כד (לז) וַיַּשְׁבִּעֵנִי אֲדֹנִי לֵאמֹר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יֹשֵׁב בְּאַרְצוֹ:(לח) אִם לֹא אֶל בֵּית אָבִי תֵּלֵךְ וְאֶל מִשְׁפַּחְתִּי וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי:
למה העבד עושה זאת? כנראה שזה כדי לשכנע את משפחת לבן ולהראות שהכל מגיע מהאלוהים. אבל, התורה איננה אומרת שאברהם ביקש זאת.
מה באמת רוצה אברהם?
- שהאישה לא תהיה כנענית
- שהאישה תהיה בעלת מידות כדי להתאים ליצחק
- שהאישה תבוא מהארץ של אברהם, משם, מרחוק.
כל מה שהוסיף העבד, זו טקטיקה חכמה כדי להביא את רבקה.
מה היא "ארצו" של אברהם? אור כשדים, או חרן, או…הארץ שה' נשבע לתת לו: הארץ מנהר פרת ועד מצרים!
למה לא אישה מכנען? אברהם איננו מסביר. אצל יצחק ורבקה, הם הסבירו למה הם לא אוהבים את בנות כנען אבל אברהם לא מסביר. האם אישה בעלת מידות טובות כנענית איננה טובה יותר מבת לבן הארמי? המבחן של אליעזר למצוא אישה בעלת חסד קובע שהאישה חייבת להיות בעלת מידות. אבל ייתכן שאישה כזו קיימת גם בכנען. התנאי של אברהם שאין לקחת אישה כנענית אלא אישה "משם", (בלי לבקש שזו תהיה ממשפחתו), יכול להיות סימן (לעניות דעתי בלבד) שהוא דורש שליצחק תתחבר אישה "משם" ולא מכאן. יצחק הוא האיש של ארץ כנען. אסור לו לצאת ממנה. הוא קשור במהותו לארץ כנען ולמשימת הזרע הלאומי, הפרטיקולרי. מנגד, אברהם מבקש למצוא לו אישה "משם". אולי כדי לעגן בתוך העם היהודי את הפן האוניברסלי. ואכן, למרות שרבקה תדאג ליעקב, הבן היהודי, יותר מאשר לעשיו, הבן שיצא מהעם היהודי, היא תבקש ממנו ללכת אצל לבן ולקחת, גם הוא נשים משם! ואכן בני ישראל ייוולדו , ברובם, בחוץ לארץ. ועם ישראל ייוולד במצרים, בחוץ לארץ. וימשיך הקרב הזה בין הלאומיות והאוניברסליות להמשיך להתקיים בין יוסף ויהודה, עד ימנו!
בני קטורה:
(א) וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה:(ב) וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן וְאֶת מְדָן וְאֶת מִדְיָן וְאֶת יִשְׁבָּק וְאֶת שׁוּחַ:(ג) וְיָקְשָׁן יָלַד אֶת שְׁבָא וְאֶת דְּדָן וּבְנֵי דְדָן הָיוּ אַשּׁוּרִם וּלְטוּשִׁים וּלְאֻמִּים:(ד) וּבְנֵי מִדְיָן עֵיפָה וָעֵפֶר וַחֲנֹךְ וַאֲבִידָע וְאֶלְדָּעָה כָּל אֵלֶּה בְּנֵי קְטוּרָה:(ה) וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק:(ו) וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם:
למה אברהם "מוסיף" ומוליד שישה ילדים נוספים. לזכור שאחרי לידת ישמעאל, הוא הרגיש לגמרי מרוצה והבשורה על לידת בן נוסף (יצחק) הצחיקה אותו כאדם זקן כבר , ישמעאל מספיק לו לגמרי. יצחק כביכול "נכפה עליו". אם כן, למה ללכת לחפש עוד ילדים בגיל כל כך מופלג?
הרב מידן מציע לזכור את מה שה' אמר לאברהם בהתחלת דרכו:
בראשית פרק יב (א) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ:(ב) וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה:(ג) וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה:
המטרה היא להיות "אב המון גוים" לברך את כל משפחות האדמה כולן.
בברית בין הבתרים ה' נותן לו את הארץ. אבל זו ארץ רחבת ידיים: מנהר מצרים ועד הפרת:
בראשית פרק טו (יח) בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְקֹוָק אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת:(יט) אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִזִּי וְאֵת הַקַּדְמֹנִי:(כ) וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הָרְפָאִים:(כא) וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְאֶת הַיְבוּסִי:
בניגוד להבטחה הזו, ה' מבטיח לאברהם, בברית המילה, הבטחה שונה: ארץ מצומצמת יותר:
בראשית פרק יז (ז) וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ:(ח) וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים:
ארץ כנען היא ארץ קטנה הרבה יותר. היא ארץ שבעת העמים וכבר לא ארץ עשרת העמים של ברית בין הבתרים. ארץ כנען מתוארת כארץ בין הים לירדן ומהלבנות ועד מדבר מצרים. הארץ שבני ישראל יכבשו אחרי יציאת מצרים. אבל מה קורה עם כל הארץ הרחבה שהובטחה לאברהם?
בעצם, כמו שאמרנו בהתחלת המאמר יש שתי משימות לאברהם:
- להיות המברך את כל משמחות האדמה
- להיות אב לעם ישראל המצומצם בארץ מצומצמת : ארץ כנען.
אחרי שאברהם דאג למלא את מבוקשה של שרה, אחרי שהוא קנה אחוזה בארץ, אחרי שהוא דאג לאישה ליצחק, אברהם חייב לדאוג למשימה הראשונה שלו. הוא מבין שיש קשר הדוק בין "הארץ" ו"הזרע".
לכן, עבור הארץ המצומצמת, הלאומית, יש לו זרע: יצחק
אבל עבור הארץ הרחבה יותר, ישמעאל לא מספיק ויש לעשות עוד ילדים!
זה מה שדוחף אברהם ללכת ו"להוסיף" לקחת אישה אחרת ולהוליד שושלת רחבה נוספת.
| המשימה האוניברסלית | המשימה הלאומית |
| ונברכו בך "כל" משפחות האדמה | כי ביצחק יקרא לך זרע |
| הארץ = מנהר מצרים ועד נהר פרת | הארץ= ארץ כנען |
| ישמעאל ובני קטורה | יצחק, בן משרה |
| אברהם נותן "מתנות" | ליצחק אברהם נותן "כל אשר לו" |
| חיבור בין שתי המשימות:
יצחק הלאומי ורבקה שבאה "משם" אברהם נקבר על ידי יצחק, וישמעאל כל בני אברהם חייבים בסוג של ברית מילה כדי להדגיש השייכות לאברהם רק כך אברהם יכול להיות "שבע". לעם ישראל יהיו שתי משימות אלה: לדאוג לעצמם ולהיות אור לגוים |
|
לסיכום:
המטרה העליונה, כנראה, היא להודיע לכל עמי הארץ שה' הוא האלוהים.
אחרי עשרים דורות של ניסיונות כושלים, ה' בחר בטקטיקה שונה. במקום לרצות להודיע לכל העמים את כוונת הבריאה של האדם, ה' בוחר ליצור עם קטן, מיוחד, על ארץ קטנה ומיוחדת שתפקידו להיות עד, לכל אורך ההיסטוריה, מול כל העמים שקיים אל אחד והוא ה', הוא האלוהים.
העם הזה יצטרך למלא את שני התפקידים גם יחד.
אברהם, אבי האומה דואג לשתי המשימות והוא מוליד את יצחק, שממנו תמשיך המשימה הלאומית של יצירת עם שיראל, אבל הוא גם מוליד זרע אחר , ישמעאל, שינחיל את כל הארץ הדרומית מארץ כנען, עד לנהר מצרים, עם הצו להיפרד מיצחק. אבל הוא גם מוליד בני קטורה שהוא גם "משלח" מיצחק בנו, אל עבר המזרח, כדי, אולי , למלא את הארץ הגדולה שהובטחה לו בברית בין הבתרים, עד לנהר פרת. אברהם מודע לצורך להרחיק את הילדים שלו מיצחק כדי לאפשר ליצחק לפתח את בית יצחק דרך יעקב.
אפשר להתרשם מצדקת התיאור הזה על ידי כמה עובדות:
- כשעם ישראל מגיע לכבוש את ארצו ביציאת מצרים, אסור לו להילחם עם העמים ה"בני דודים" שלו שגרים מעבר לירדן. ה' נתן להם את הארצות האלה ויש לכבד זאת.
- בני קטורה וישמעאל באים ביחד כדי לכבד את ארונו של יעקב בגורן האתד:
תלמוד בבלי מסכת סוטה דף יג עמוד א :א"ר יוחנן: בתחילה עד שלא ראו בכבודן של ישראל לא נהגו בהן כבוד, ולבסוף שראו בכבודן נהגו בהן כבוד, דכתיב: +בראשית נ+ ויבאו עד גורן האטד, וכי גורן יש לו לאטד? א"ר אבהו: מלמד, שהקיפוהו כתרים לארונו של יעקב כגורן זה שמקיפים לו אטד, שבאו בני עשו ובני ישמעאל ובני קטורה. תנא: כולם למלחמה באו, כיון שראו כתרו של יוסף תלוי בארונו של יעקב, נטלו כולן כתריהן ותלאום בארונו של יעקב. תנא: שלשים וששה כתרים נתלו בארונו של יעקב.
- כשמרגישים כבוד לגבי עם ישראל, כל העמים, בני הדודים, באים לכבד אותם ומתייחדים סביב האב יעקב. ישמעאל הכיר כבר את תפקידו המיוחד של יצחק והוא בא לקבורת אברהם, כשיצחק מקדים אותו :
בראשית פרק כה (ט) וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֶל שְׂדֵה עֶפְרֹן בֶּן צֹחַר הַחִתִּי אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מַמְרֵא:
- נראה לי מעניין שהמילה המתחילה את סיפור בני קטורה היא "ויוסף". כאילו התפקיד הזה יתמלא בעתיד על ידי הבן הנוסף, יוסף. זה שיוצא לעזור למצרים ולהיות אור לגוים.
- הרמב"ם מזכיר את בני קטורה כזרעו של אברהם החייבים בברית המילה:
רמב"ם הלכות מלכים פרק י הלכה ח אמרו חכמים שבני קטורה שהם זרעו של אברהם שבא אחר ישמעאל ויצחק חייבין במילה, והואיל ונתערבו היום בני ישמעאל בבני קטורה יתחייבו הכל במילה בשמיני, ואין נהרגין עליה.
רק עכשיו, אחרי שהוא מילא את כל התפקידים שלו, אברהם יכול למות:
בראשית פרק כה (ז) וְאֵלֶּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר חָי מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים:(ח) וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו:
אבל הוא נקבר במערת המכפלה! העיקר אצלו הוא התפקיד כאב הראשון של עם ישראל:אשתו העיקרית נשארת שרה אמנו!
(ט) וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֶל שְׂדֵה עֶפְרֹן בֶּן צֹחַר הַחִתִּי אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מַמְרֵא:(י) הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם מֵאֵת בְּנֵי חֵת שָׁמָּה קֻבַּר אַבְרָהָם וְשָׂרָה אִשְׁתּוֹ:
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 