יתרו פי5

בע"ה חי בשבט התש"פ

מישל בן שושן

 

יתרו פי5

 

קריאה כפולה (הרב מידן)

ישנם פסוקים שמתארים את מתן תורה כהתגלות של ה' אל משה בלבד. העם, רק היה עד חיצוני לדיבורים ולנבואות אל משה. הרמב"ם מצדד בקריאה הזו. הוא פיתח תורה שלמה על הנבואה. כדי להשיג את דבר ה' יש להיות נביא. חייבת להיות הכנה, יש תנאים, וזה לא קורה כל יום לכל אחד. כדי שה' ימסור את דברו אל האדם, בא הנביא וקולט את דבר ה' ומוסר אותו לעם. נביא כמה מהפסוקים האלה:

ג) וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְקֹוָק מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב

ט) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ

פסוקים אחרים מתארים דבר שונה: ה' דיבר עם העם ישירות. רבי יהודה הלוי דוגל בעמדה הזו: מטרת ההתגלות היא שכל אחד שמע, םנים בפנים את דבר ה'. וכך יש להניח: קשר ישיר אפשרי בין ה' ובין כל אדם. הנה כמה פסוקים המצדדים בעמדה הזו:

(יא) וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד יְקֹוָק לְעֵינֵי כָל הָעָם

דברים פרק ה (ד) פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר יְקֹוָק עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ

כמובן, שבין שתי העמדות הקיצוניות בדרך שתיארנו אותן, יש עמדה אמצעית: ה' אמר את שתי הדברות ישירות אל העם ואת השאר משה שמע והעביר.

וכך ניתן לסדר את מהלך הדברים:

  1. ה' התכוון לדבר עם משה בלבד, כשכל העם שומעים קולות ומבינים שה' מדבר אל משה. המטרה היא שהעם יאמין במציאות ה' ובעיקר בנבואת משה. כך שכל הדברים האחרים שה' ירצה למסור לעם, הוא יוכל לעשות דרך משה . תוכן הדברים שה' רוצה להעביר הם "דברי הברית" . כולל משפטים, חוקים ועבודה טקסית (שתתבצע ומדווחת בסוף פרשת משפטים):

:(ד) אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי:(ה) וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ:(ו) וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

(ט) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם ….

  1. העם הסכים אבל הוא דרש שה' ידבר אתם ישירות:

אכן, בהמשך לפסוק ט, כתוב:

….וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יְקֹוָק…

מה משה מעביר אל ה' מצד העם? הפסוק היה אמור לכתוב: שמשה העביר את דברי ה' אל העם ולא להיפך. סימן שהיו דברים שהעם ביקש ממשה להעביר אל ה'. ואכן רש"י אומר במפורש:

רש"י את דברי העם וגו' – תשובה על דבר זה שמעתי מהם שרצונם לשמוע ממך אינו דומה השומע מפי השליח לשומע מפי המלך, רצוננו לראות את מלכנו:

  1. ה' מסכים לדבר ישירות אל העם.ומתנה זאת בהכנה נוספת מצד העם:

יא) וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד יְקֹוָק לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי:

  1. אחרי שה' באמת התחיל לדבר עם העם, (כנראה את שתי הדברות הראשונות), העם הרגיש שהוא איננו יכול עוד . הם הרגישו סכנת מוות. וביקש ממשה להיות מתווך:

:(טו) וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת:

ראש ההר או כולו?

על ידי סדר הדברים האלה, ניתן לתרץ את התיאור הסותר לכתחילה בירידת ה' על ההר. לפשמים התורה מתארת שה' ירד על ראש ההר בלבד כמו למשל בפסוק:

:(כ) וַיֵּרֶד יְקֹוָק עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר….

:(יז) וּמַרְאֵה כְּבוֹד יְקֹוָק כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר

ובין פסוקים שמתארים שה' ירד על כל ההר עד לתחתיתה (דרך הענן והאש):

(יא) וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד יְקֹוָק לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי… (טז) וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי … וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה…(יח) וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְקֹוָק בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד:

  • כשה' מדבר אל כל העם, אז הוא יורד עד תחתית ההר
  • כשה' מדבר עם משה בלבד, הוא יורד רק בראש ההר!

 

מסכנה: (הרב תמיר גרנות)

בעצם, העם, מרצונו ביקש שה' "יתגלה" אליהם הרבה יותר ממה שהיה מתוכנן. ה' נענה לבקשה זו. ובנוסף למעמד הברית שהיה אמור להתרחש בהר סיני, נוסף אליו מימד לא פחות חשוב: התגלות!

 

 

 

ובכך מגלים שסיפור מתן תורה מתחלק לשני סיפורים משולבים אחד בתוך השני: סיפור הברית וסיפור ההתגלות.

גם שמות של ה' מורים על כך. כשמדובר על ברית, מתן חוקים, עבודת ה', אז התורה משתמשת בשם "אלוהים". כשמדובר על התגלות, אהבה, רצון להתקרב, התורה משתמשת בשם "ה'".

כשהעם משתוקק להתגלות, הוא רוצה להתקרב אל ההר באהבה. כשהוא מגלה שיש גם ברית, חוקים, אז הוא ירא מאוד, נרתע לאחוריו, והמדרש אפילו מתאר זאת כהימצאות תחת "הר כגיגית". חרדה שדורשת ממשה להחזיר אותם למקומם!

כי אכן קרו שני דברים סותרים, משלימים, ביחד. הנה טבלה מסכמת:

 

שם ה' המפגש מתוך מטרת המעמד ה' מדבר ישירות אל ה' יורד אל
ה' אהבה התגלות כל העם כל ההר
אלוהים יראה ברית רק למשה ראש ההר

 

בעשרת הדברות, יש חיבור בין שני המישורים:

לא כתוב למי ה' מדבר (למשה או לעם?)  הדבר נשאר בעמימות כנראה מכוונת

פרק כ (א) וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר

והוא מייצג את עצמו כ"ה' אלוהיך"

לעניות דעתי:

שני המהלכים ההפוכים של העם :

  • רצון למפגש ישיר עם ה'
  • בקשה מהפסקת ההתגלות הישירה "פן נמות" ובקשת תיווך ממשה

מגלמות בתוכם את הפרדוקס האנושי הבסיסי:

  • רצון לדעת הכל, לגלות את שורש הדברים
  • ההכרה שהחקירה המוגזמת עלולה להרוס את הדברים שאנו חוקרים!

יש חלק חשוב מאוד בהוויההאנושית שהיא מאוד עדינה, מסתורית, מכילה סודות חשובים, אבל בו בעט, פגיעה מאוד לחקירה מוגזמת, פולשנית וקרה.

אם , למשל, מנסים לחקור מה מתרחש בתוך אהבת איש לאישה. אם מגלים שהרוב הדברים תלוים בהורמונים, בריחות, בתסביכים של הילדות, מהיחס עם הקשר עם אימא בילדות. זה עלול להרוס את האהבה עצמה! אם מנתחים גוף בתור גופה, הורגים את המנותח! אם האדם רואה את העצמות, השרירים, האנטומיה של אהובתו, האם הוא ימשיך לאהוב אותה?

יש חלק חשוב מאין כמוהו בשירה, בחלומות, באמונות, בכל מה שעושה את האדם אדם ולא רק בהמה או רק רובוט או רק מתמטיקאי או פיזיקאי . והדבר היקר הזה חשוב להשאיר אותו מחוץ לחקירה הורסת.

יש כן מקום לחקור את העולם. אבל יש גם חובה לשמור על האנושיות

זו אולי ההנחיה הראשונית: לא לאכול (לכלה) את עף הדעת. כי זה מביא למוות!

הרצון להיות כמו האלוהים, יודעי טוב ורע הוא יצר אנושי. אך הוא חייב להיות מוגבל כדי להגן על החיים האנושיים עצמם!

גם לימוד התורה עצמו עלול להיות נגוע מפזיזות החקירה ההורסת. יש גבולות לכל דבר.

משלי פרק כה (ב) כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר וּכְבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר:

רש"י (ב) כבוד אלהים הסתר דבר – כגון מעשה מרכבה ומעשה בראשית:

וכבוד מלכים חקור דבר – כשאתה דורש בכבוד מלכים או בכבוד חכמים שעשו סיגים לתורה ובגזרות שגזרו בהם יש לך לחקור ולדרוש ולשאול טעם לדבר אבל כשתדרוש במעשה מרכבה ובמעש' בראשית ובחוקי' הכתובים בתורה כגון חוקים ודברים שהשטן מקטרג עליהם ומשיב עליהם באכילת חזיר וכלאי כרס ושעטנז אין לך לחקור רק להסתיר ולומר גזרת מלך הוא:

לסיכום:

יש אידיאל והוא שהאדם יהיה קשור אל האלוהים באופן אישי ואינטימי. א בל המציאות מחייבת הצבת מרחק. מכאן, הצורך מצד אחד בתפילה ומצד שני בנבואה המתווכת!

 

פרשת יתרו

מנקודה זו ניתן להציע שפרשת יתרו קדמה ומצדיקה את סדר מתן תורה: משה רוצה להגיד את דבר ה' אל כל אחד ואחד. הוא אידיאליסט. עבורו, הקשר חייב להיות אישי ואינטימי ככל שניתן. אפילו אם הוא מתווך, הוא מתווך בין כל אדם וה'. אדם קם בבוקר ושואל את ה': מה עלי לעשות היום? משה מנסה לענות לו!

יתרו מייצג את הפרגמטיות. את החכמה האנושית מחוץ להתגלות: זה בלתי אפשרי! חייבים להציב חוקים שיהיו טובים לכולם. אדם שקם בבוקר חייב לפתוח את השולחן הערוך ולעשות כמו כל מי שקם בבוקר! רק מתוך חוקים אוניברסליים, ניתן אולי למצוא מקום לאישיות היחידה. רק אם מדובר בדבר שיוצא מגדר החוק, ניתן להביא אותו למשה ולה'! אבל זה צריך להיות היוצא דופן.  כל מתן תורה נובע מהפרדוקס הזה:

יש רצון מאת ה' ורצון מאת האדם שיהיה קשר אינטימי ואישי. אבלהמציאות מחייבת מפגש כללי, עם חוקים כללים, בתיווך נביא שהוא גם מנהיג הכלל.

מסכנה:

היהדות לא דחתה את הפרדוקס הזה. להיפך היא קשרה את שני המישורים גם יחד ונבנית על החיבור בין שני המישורים: אין מקום לחוק אם אין מפגש. ואין מפגש ללא חוקים!!

 

לא תחמוד(הרב מדן)

המסורת של כתיבת התורה מחלקת את עשרת הדברים, כששני הדברים הראשונים (שאנו רגילים לקרוא להם בנפרד: אנכי ולא יהיה) נמצאים בתוך פרשה אחת והן בעצם דיבור אחד. בסוף, יש חלוקה בין שתי דיברות "לא תחמוד בית רעך ולא תחמוד אשת רעך . גם בספר דברים, הדבר דומה , בהפרדה עוד יותר ברורה בין "לא תחמוד" ו"לא תתאווה.." .

אם אנו נתייחס לששת הדברות האחרונות מגלים הקבלה בין שלושת הראשונות לשלושת האחרונות:

 

  ואתחנן יתרו
לא תרצח לא תענה ברעך עד שווא לא תענה ברעך עד שקר
לא תנאף לא תחמוד אשת רעך לא תחמוד בית רעך
לא תגנב ולא תתאווה בית רעך… לא תחמוד אשת רעך…

 

לא תרצח- מול- לא תענה ברעך עד שקר (במיוחד אם עדות זו באה להביא למות הנאשם

לא תנאף- מול – לא תחמוד אשת רעך שמחייבת עוד יותר כי באה בשלב מוקדם מהניאוף.

לא תגנוב- מול- לא תתאווה בית רעיך.. שבא גם הוא כסייג ! התאווה לרכוש האחר עלולה לגרום לגניבה

כך שנמצאים מול שלושה צווים אחרונים שבאים כסייגים לראשונים!!

 

החלק האחרון של הפרשה (הרב תמיר גרנות)

שמות פרק כ (יח) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם:(יט) לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם:(כ) מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ אֶת צֹאנְךָ וְאֶת בְּקָרֶךָ בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ:(כא) וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ:(כב) וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו:

הדברים האלה נראים תמוהים מכמה בחינות:

  • למה לדבר על מזבח כאן ולא להשאיר זאת לבניית המשכן
  • למה לצוות על פרטים אלו בלבד לגבי בניין מזבח?
  • למה לחזור על איסור עשיית פסל, הרי שכבר נאמר בעשרת הדברות שקדמו?

הרב תמיר גרנות שם לב לדבר מרכזי שאיננו נמצא בעשרת הדברות:אין ב10 הדברות שום דבר לגבי "עבודת ה'"!!יש רק איסורים בעניין הזה אבל אין שום דבר חיובי: כך תעבדו אותי…

הרב משיב: אכן, העבודה היא מהלך אנושי! אין ה' חפץ בעבודה הזו. הוא רק לא רוצה שנעבוד בצורה לא מתאימה. מזבחות, כולם עשו מאז שהאדם קיים. האדם "עובד" אלילים שונים והקרבת קרבנות היא דרך מאוד נפוצה. אחרי התגלות וברית, האדם נוטה מיד, מטבעו לשאול: ואיך איני אעבוד אותך? (מה אתה רוצה לאכול?) לכן, ה' מדבר בקטע הזה על עבודת ה': העיקר הוא מה שנאמר ב10 הדברות. אבל אם באמת אתם רוצים לעבוד אותי, אז אל תעשו מה שאחרים עושים. ואם בכלל אתם רוצים מזבח, שישמור על "לא תרצח" אין ברזל. יש רק אדמה ואבנים. תעבדו אותי דרך העולם עצמו, ההתנהגות כלפי בני האדם האחרים, בשמירת על העקרונות של 10 הדברים. כי כל עבודה עלולה לגרום לעבודה זרה.

ואיפה נעבוד? כאן, עדיין אין מקום אחד שבו יירוכז הפולחן. "בכל המקום אשר אני אזכיר את שמי.."

מקורות:

 

שמות פרק יט (א) בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי:… (ג) וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְקֹוָק מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:(ד) אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי:(ה) וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ:(ו) וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

(ז) וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ יְקֹוָק:(ח) וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק נַעֲשֶׂה וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יְקֹוָק:

(ט) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יְקֹוָק…

רש"י את דברי העם וגו' – תשובה על דבר זה שמעתי מהם שרצונם לשמוע ממך אינו דומה השומע מפי השליח לשומע מפי המלך, רצוננו לראות את מלכנו:

(יא) וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד יְקֹוָק לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי:…(יד) וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם:(…

(טז) וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה:(יז) וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר:

(יח) וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְקֹוָק בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד:(יט) וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל:(כ) וַיֵּרֶד יְקֹוָק עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיִּקְרָא יְקֹוָק לְמֹשֶׁה אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיַּעַל מֹשֶׁה:..

פרק כ (א) וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: ס(ב) אָנֹכִי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי:… עשרת הדברות…

(יד) וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק:(טו) וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת:(טז) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם בָּא הָאֱלֹהִים וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ:(יז) וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹהִים: פ(יח) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם:

 

כריתת הברית: פרשת משפטים: שמות פרק כד (א) וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל יְקֹוָק אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם מֵרָחֹק:(ב) וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה לְבַדּוֹ אֶל יְקֹוָק וְהֵם לֹא יִגָּשׁוּ וְהָעָם לֹא יַעֲלוּ עִמּוֹ:(ג) וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְסַפֵּר לָעָם אֵת כָּל דִּבְרֵי יְקֹוָק וְאֵת כָּל הַמִּשְׁפָּטִים וַיַּעַן כָּל הָעָם קוֹל אֶחָד וַיֹּאמְרוּ כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק נַעֲשֶׂה:(ד) וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֵת כָּל דִּבְרֵי יְקֹוָק וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל:(ה) וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים לַיקֹוָק פָּרִים:(ו) וַיִּקַּח מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם וַיָּשֶׂם בָּאַגָּנֹת וַחֲצִי הַדָּם זָרַק עַל הַמִּזְבֵּחַ:(ז) וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע:(….(יב) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם:(יג) וַיָּקָם מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ מְשָׁרְתוֹ וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל הַר הָאֱלֹהִים:

(טו) וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל הָהָר וַיְכַס הֶעָנָן אֶת הָהָר:(טז) וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד יְקֹוָק עַל הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן:(יז) וּמַרְאֵה כְּבוֹד יְקֹוָק כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:(יח) וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל הָהָר וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה: פ

 

דברים פרק ה (ד) פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר יְקֹוָק עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ:(ה) אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין יְקֹוָק וּבֵינֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לְהַגִּיד לָכֶם אֶת דְּבַר יְקֹוָק כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ

 

רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ח הלכה א  ובמה האמינו בו במעמד הר סיני שעינינו ראו ולא זר ואזנינו שמעו ולא אחר האש והקולות והלפידים והוא נגש אל הערפל והקול מדבר אליו ואנו שומעים משה משה לך אמור להן כך וכך, וכן הוא אומר פנים בפנים דבר ה' עמכם, ונאמר לא את אבותינו כרת ה' את הברית הזאת, ומנין שמעמד הר סיני לבדו היא הראיה לנבואתו שהיא אמת שאין בו דופי שנאמר הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם, מכלל שקודם דבר זה לא האמינו בו נאמנות שהיא עומדת לעולם אלא נאמנות שיש אחריה הרהור ומחשבה.

 

רבי יהודה הלוי: ספר הכוזרי  מאמר א אות פז והוא שהעם, עם מה שהאמינו במה שבא בו משה אחר המופתים האלה, נשאר בנפשותם ספק, איך ידבר האלהים עם האדם, כדי שלא תהיה התחלת התורה מעצה ומחשבה מחמת אדם ואחר יחברהו עזר ואומץ מאת האלהים, מפני שהיה רחוק הדבור בעיניהם מזולת אדם, בעבור שהדבור גשמי. ורצה ה' להסיר הספק הזה מלבותם וצוה אותם להתקדש הקדושה הצפונה והגלויה, ושם הדבר הנחוץ בה, פרישות מן הנשים והזמון לשמוע דברי האלהים. והתקדש העם, ונזדמן למדרגת הנבואה, אף לשמוע דברי האלהים פנים בפנים. והיה זה אחר שלשה ימים בהקדמות אותות גדולות מקולות וברקים ורעמים ואש שסבבה את הר סיני, ונשארה האש ההיא ארבעים יום רואין אותה העם, ורואין את משה בא בתוכה ויוצא ממנה, ושמע העם דבור צח בעשרת דברים, הם אמות התורות ושרשיהן. אחד מהם מצות שבת, וכבר קדמה מצותו עם הורדת המן. ואלה עשרת הדברים לא קבלם ההמון מאנשים יחידים ולא מנביא, כי אם מאת האלהים נתנו, אבל לא היה בהם כח כמשה לראות הדבר הגדול ההוא. והאמינו העם מן היום ההוא, כי משה מדובר בו בדבור התחלתו מאת הבורא,

 

 

 

יתרו:  שמות פרק יח וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא יְקֹוָק אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם:…(יב) וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים:

(יג) וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל מֹשֶׁה מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב:(יד) וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם וַיֹּאמֶר מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב:(טו) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים:…(יז) וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה:…(יט) עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹהִים וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹהִים:..(כא) וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת ….(כז) וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ וַיֵּלֶךְ לוֹ אֶל אַרְצו.

 

לא תחמוד:

 

שמות פרק כ (יב) לֹא תִּרְצָח ס לֹא תִּנְאָף ס לֹא תִּגְנֹב ס לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר: ס

(יג) לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ ס לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ: פ

 

דברים פרק ה (טז) לֹא תִּרְצָח ס וְלֹא תִּנְאָף ס וְלֹא תִּגְנֹב ס וְלֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא: ס

(יז) וְלֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ ס וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ: ס

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.