לך לך פי6

בע"ה יב מרח שוון

מישל בן שושן

לך לך פי 6

סיכום:

ברצוני להציע קריאה של הפרשה מתוך שתי בחינות הפוכות האוניברסאליות והפרטיקולאריות :אכן,  כפילות המשימות המוטלות על אברם: מצד אחד משימה של יצירת עם "פרטיקולארי", מובדל משאר העמים האחרים, ומצד שני, דאגה לכלל האנושות, משימה "אוניברסאלית". ננסה להראות שבעצם כל נושא פונה אל עבר אחת משתי המשימות האלה. על אברם למלא אחרי שתי המשימות גם יחד.

  1. תוכן הפרשה לפי פרקים

פרק יב: לך לך, ירידה למצרים

פרק יג: עליה לארץ, פרידה מלוט

פרק יד: מלחמת ארבעת המלכים עם החמישה

פרק טו: הבטחת הזרע לאברם: ברית בין הבתרים

פרק טז: הגר : בריחה , המלאך מרגיע את הגר. לידת ישמעאל

פרק יז: ברית המילה, הבטחת לידת יצחק. אברהם ושרה.

  • עשרה דורות:

משנה מסכת אבות פרק ה משנה ב [ב] עשרה דורות מאדם עד נחעשרה דורות מנח עד אברהם..:

המשנה מונה עשרה דורות מאדם ועד נח. המשנה סופרת את אדם (הראשון בדורות) ואת נוח (העשירי בדורות).

על ידי מודל הספירה הזה, היינו מצפים שנמצא עשרה דורות בין נח ואברהם. אבל מתברר שלא כך הדבר. אם סופרים באותה הצורה את הדורות בין נח לאברהם 11 דורות ולא עשרה!

אדםשתאנושקינןמהללאלירדחנוךמתושלחלמךנח 
1234567891011
נחשםארפכשדשלחעברפלגרעושרוגנחורתרחאברם

חייבים להבין למה המשנה מדברת על עשרה דורות במקום 11 דורות.

הרב יונתן גרוסמן בספרו על בראשית שם לב שיש כמה אנשים ברשימה הזאת שעליהם כתוב "אלה תולדות..": אדם, נח ,שם ,ותרח! (ראה במקורות)

למה תרח ולא אברהם?? בהמשך הספר, נמצא המשפט הזה "אלה תולדות.." עבור יצחק, ישמעאל, עשיו ויעקב. שוב אין אברהם ברשימה.

  1. אדם         (ה (א) זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם)
  2. שת           הבל                   קין
  3. אנוש                                חנוך
  4. קינן                                 עירד
  5. מהללאל                        מחויאל
  6. ירד                               מתושאל
  7. חנוך                                  למך
  8. מתושלח               יבל    יובל      תובל            
  9. למך
  10. נח                 (ו (ט) אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ)
  11. שם               (יא (י) אֵלֶּה תּוֹלְדֹת שֵׁם )      חם        יפת
  12. ארפכשד
  13. שלח
  14. עבר
  15. פלג 
  16. רעו
  17. שרוג
  18. נחור
  19. תרח                (יא(כז) וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח ):תֶּרַח הוֹלִיד אֶת
  20. אַבְרָם          אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן וְהָרָן הוֹלִיד אֶת לוֹט:

אם אנחנו מחפשים עשרה דורות (על ידי אותו המודל שמצאנו בין אדם לנח), יש לנו שתי אפשרויות:

  1. יש עשרה דורות בין שם לאברם
  2. יש עשרה דורות בין נח לתרח

אני מציע ששתי הספירות האלה , פונות לשתי בחינות שונות:

  1. הספירה של 10 דורות בין שם לאברהם היא להצעתי, בחינה "פרטיקולארית". שם הוא רק אחד משלושת הילדים של נח. אם מתחילים הרשימה ממנו (אלה תולדות שם..), זה מפנה אותנו לתשומת לב לחלק בלבד (שליש) מהאנושות.
  2. הספירה של 10 דורות מתחילה מנח היא לעצתי קריאה יותר אוניברסאלית. נח הוא אבי כל האנושות. ואז, מגיעים לתרח . לתרח יש שלושה בנים. העבודה הזאת מאוד מעניינת. למי היו עד כה שלושה בנים (לפחות לפי התורה עם שמותם שלושת הבנים):

אדם, נח, ותרח. (גם למך, האחרון משושלת קין, מוליד שלושה בנים אבל הענף הזה מסתיים)

שלושת האנשים האלה (אדם, נח ותרח) מסמלים התחלת האנושות או סמל לכל האנושות. תרח איננו אבי כל האנושות אבל הוא מסל זאת עבור התורה. בתוך השושלת המועדפת של שם ושל עבר, תרח מסמל האוניברסאליות בתוך הפרטיקולאריות. אין שום סיבה , לכאורה שהתורה תספר על "תולדות תרח" ושהיא תציין שיש לו שלושה בנים. לכן, אני מציע שהסיבה היא שתרח מקביל לנח ולאדם הראשון. הוא מסמל את הפן האוניברסאלי במשפחה הזו.

אני מציע, שהמשנה רצתה לחבר בין שתי הקריאות האלה, כשהיא חיברה ביניהן ומונה עשרה דורות בין נח לאברהם. אברהם היא הדמות העיקרית. אבל העובדה שהתורה הכניסה אותו לתוך "תולדות תרח " אביו, העבודה שאברהם לוקח את שרה ואת לוט בני הרן אחיו ויחפש אישה ליצחק מבנות נחור אחיו ושיעקב ייקח נשים מאותה המשפחה, מאלצת אותנו להבין ש"תולדות תרח" חשובים מאוד עבור אברהם וזרעו! כלומר, למרות שהתורה תספר לנו על יצירת זהות מאוד פרטיקולארית דרך אברהם, יצחק ויעקב, אין לנו לנטוש את שאר האנושות, לפחות מתוך משפחת תרח, כי המשימה של העם הזה הפרטיקולארי היא אוניברסאלית!!

  • סיפור תרח/סיפור אברם

כבר בסוף פרשת נח, התורה מספרת שתרח לוקח את משפחתו לצאת מאור כשדים ללכת אל ארץ כנען. שם, לא דובר על צו אלוהי. ושם, תרח הוא היוזם והארץ שאליה יש להגיע זו ארץ כנען.

סוף פרשת נח: פרק יא (כו) וַיְחִי תֶרַח שִׁבְעִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן:(כז) וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח תֶּרַח הוֹלִיד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן וְהָרָן הוֹלִיד אֶת לוֹט:(כח) וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ בְּאוּר כַּשְׂדִּים:(כט) וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם נָשִׁים שֵׁם אֵשֶׁת אַבְרָם שָׂרָי וְשֵׁם אֵשֶׁת נָחוֹר מִלְכָּה בַּת הָרָן אֲבִי מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה:(ל) וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד:(לא) וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם:(לב) וַיִּהְיוּ יְמֵי תֶרַח חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן: ס

בניגוד לסיפור הזה, התחלת פרשת לך לך, מדברת על צו אלוהי, אל אברם, ובלי לציין את שם הארץ שאליה יש להגיע.

התחלת פרשת לך לך פרק יב (א) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ:(ב) וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה:(ג) וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה:(ד) וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְקֹוָק וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן:(ה) וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן:(ו) וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ:(ז) וַיֵּרָא יְקֹוָק אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת ..

אני מציע לשאול: איפה ה' מדבר עם אברם בפסוק הראשון שלנו?

  1. האם הוא מדבר אתו כשהוא נמצא עדיין באור כשדים? לכאורה זו ארץ מולדת אברם, בית אביו וארצו. וזה מתאים לפסוק בברית בין הבתרים:

בראשית פרק טו (ז) וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְקֹוָק אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ

החכמים חתכו בין סיפור תרח לפרשה שלנו (שתי פרשיות שונות) כי הם הבינו שיש כאן שני סיפורים שונים וכמעט הפוכים. הפרשה שלנו מתעלמת לגמרי ממה שסופר בסוף נח. אפשר להניח שה' באמת מדבר אל אברם כשהוא עדיין באור כשדים. קריאה זו ממשיכה את הקריאה הפרטיקולארית שמתחילה בשם לעיל. ה' מבקש לעזוב את "בית אביך" ! כלומר, לעזוב את המשימה האוניברסאלית של תרח. ולהתחיל סיפור מאוד פרטיקולארי.

  • האם ה' מדבר אל אברם בחרן? בהנחה הזו, הסיפור שלנו ממשיך את קודמו. אברם הוא רק מי שממשיך את המהלך של אביו. מהלך אוניברסאלי שנתקע בחרן
  • בעצם הפסוקים  הראשונים של פרשתנו  מחברים בין שתי האופציות יחד:

וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ:(ב) וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה:(ג) וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה:

המשימה לברך את כל משפחות האדמה היא המשימה האוניברסאלית המובהקת. אבל זה קורה רק במסגרת של ניתוק ויצירת סיפור ייחודי ופרטיקולארי.

אבל יש לשים לב שה' איננו מדבר מיד על ארץ כנען. הוא משאיר את אברם בערפל. רק בפסוק ז' , אחרי שהוא הגיע לארץ כנעני הוא מכריז על נתינת "הארץ הזאת". אבל עדיין הוא לא אומר לו "ארץ כנען".

  • הארץ

ובכן, מה היא "הארץ הזאת"??

הפרשה שלנו מכילה שתי בריתות: ברית בין הבתרים וברית המילה.

  • בראשונה, ה' מבטיח ארץ 10 עמים, מנהר מצרים ועד הפרת. ארץ ענקית במידות התורה. ארץ שמקבילה לאזור ארץ עדן שבו שתל אלוהים גן:

הארץ מוגדרת בין שני קווים (באדום בסקיצה) שעליהם מדברת פרשת בראשית עם ארבעת הנהרות. שניים מהם (החידקל והפרת) בצפון ושני הארחים (פישון וגיחון= הנילוס הכחול והלבן) בדרום מערב.

"האוניברסאליות" של התורה מתרחשת באזור הזה.

  • בברית השנייה, ברית המילה, ה' מדבר על "ארץ כנען". המרכז של האזור הזה. אולי הוא הגן שבתוך עדן. הארץ הזו מסמלת הפן הפרטיקולארי.

אברם נולד בגבול הכי צפוני מזרחי, הוא נוסע אל תוך כנען ומיד הוא נוסע הנגבה ומגיע אל מצרים, הגבול התחתון. אם נתעלם לרגע מהסיבות (הרעב), רואים שהמסע בארץ הגדולה שומרת על המרחב כולו בתוך מסעיו, משימותיו של אברם.

גם זרעו, עם ישראל, ייוולד כפרטים על הקו האדום העליון (אצל לבן) וכעם, על הקו התחתון במצרים. תמיד המשימה היא לחזור למרכז, לגרעין, אל ארץ כנען. וכל הזמן חוזרים "ברכוש גדול" גם מלבן וגם מצרים.

הארץ הגדולה של ברית בין הבתרים נשארת תמיד ברקע כפוטנציאל (לא לחינם החכמים מדברים על הרחבת ארץ ישראל לגבולות עשרת העמים באחרית הימים). הבטחה לאברם דווקא. למשה ובני ישראל ידובר רק על ארץ כנען עם 7 עמים. אבל, באופן "אקראי" הם יורשים גם את עבר הירדן המזרחי, פניה ברורה לארץ הגדול של אברם.

  • הגר והמלאך

בלי ללמוד את כל פרטי סיפור הגר בפרשה שלנו נעמוד על כמה נקודות:

המלאך פונה שלוש פעמים רצופות אל הגר. רש"י מציע שמדובר על שלושה מלאכים! רמז אולי לשלושת המלאכים שיבואו לבשר על לידת יצחק.

בראשית פרק טז (א) וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם לֹא יָלְדָה לוֹ וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית וּשְׁמָהּ הָגָר:(ב) וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי יְקֹוָק מִלֶּדֶת בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה וַיִּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָי:(ג) וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּׁה:(ד) וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ:(ה) וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ יִשְׁפֹּט יְקֹוָק בֵּינִי וּבֵינֶיךָ:(ו) וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל שָׂרַי הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ:

(ז) וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ יְקֹוָק עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר:

(ח) וַיֹּאמַר הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי אֵי מִזֶּה בָאת וְאָנָה תֵלֵכִי וַתֹּאמֶר מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת:

  • (ט) וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְקֹוָק שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ:
  • (י) וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְקֹוָק הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֵךְ וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב:
  • (יא) וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְקֹוָק הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל כִּי שָׁמַע יְקֹוָק אֶל עָנְיֵךְ:(יב) וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן:

(יג) וַתִּקְרָא שֵׁם יְקֹוָק הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ אַתָּה אֵל רֳאִי כִּי אָמְרָה הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי אַחֲרֵי רֹאִי:(יד) עַל כֵּן קָרָא לַבְּאֵר בְּאֵר לַחַי רֹאִי הִנֵּה בֵין קָדֵשׁ וּבֵין בָּרֶד:(טו) וַתֵּלֶד הָגָר לְאַבְרָם בֵּן וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם בְּנוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר יִשְׁמָעֵאל:(טז) וְאַבְרָם בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּלֶדֶת הָגָר אֶת יִשְׁמָעֵאל לְאַבְרָם: ס

רש"י בראשית פרק טז (ט) ויאמר לה מלאך ה' וגו' – על כל אמירה היה שלוח לה מלאך אחר, לכך נאמר מלאך בכל אמירה ואמירה:

המלאך/ים מבשר על לידת ישמעאל. אבל לפני שזה יקבל את כל ההבטחות היא חייבת לחזור "ולהתענות" אצל שרי גבירתה!! בדיוק כמו שיובטח בברית בין הבתרים: זרע אברם יצטרך להיות עבדים מעונים (ועינו אותם") אצל עם אחר לפני שיקבלו את הבטחות עם גדול. עינוי זה נראה כתנאי לא מוסבר לקבלת הרכוש הגדול ויצירת גוי גדול.

למרות הבחירה העתידית ביצחק התורה איננה נוטשת לגמרי את ישמעאל ושאר הילדים הלא רצויים של האבות. אפילו אם נמשיך אך ורק בסיפור של יצחק, ישמעאל מהווה חלק מכובד מהתעניינות התורה. גם עשיו יזכה לכבוד דומה. גם על בני הפילגשים אשר לאברהם, אין התורה מתעלמת.

לסיכום: למרות הבחירה באיש אחד (אברם) ובזרע מסויים (יצחק, יעקב) המשימה העיקרית היא כל עמי הארץ, כל האנושות כולה.

לכן, יצירת עם פרטיקולארי עם חוקים שסוגרים עליו מכל התבוללות והטעמה בתוך הגויים, משאירה את המשימה העיקרית של העם הזה : כל עמי הארץ, האוניברסאליות!

ברית בין הביתריםהמלאך והגר
עבדות בארץ לא להםוהתעני תחת ידיה
סְפֹר הַכּוֹכָבִים ,כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ:הרבה ארבה את זרעך
יצאו ברכוש גדולפרא אדם ידו בכל
  • מלחמת המלכים

לכאורה, אברם יוצא למלחמה נגד ארבעת העמים בחזקים ביותר באותה התקופה, אך ורק כדי להציל את לוט. האמנם? הרי היתה לאברם הזדמנות פז כדי ליצור ממלכה מהפרת ועד מצרים. הוא היה יכול מיד להיות אב המון גוים ולנצל הניצחון הפלאי לטובת המשימות האוניברסאליות שלו.

אברם מסרב לעשות זאת.

האם זו טעות מרה, האם זה לא היה הזמן, האם עדיף לעשות זאת על ידי עם שיצא מזרעו?? בכל אופן פרק שלם בפרשה שמתאר את הסיפור הזה מאלץ אותנו להמשיך לעקוב אחרי שתי המשימות ההפוכות והבחירות של אברם מול אתגר זה. המלחמה להציל לוט= הצד הפרטיקולארי. המלחמה הזו היא בכל זאת שלב אפשרי במשימה האוניברסאלית.

  • סיכום:

אוניברסאליות= זו המטרה העליונה. ה' הוא בורא העולם וכוונתו להביא את בני האדם להכיר במלכותו ובאחדותו. בגלל הכישלונות של עשרים הדורות הראשונים, ה' מחליט ליצור עם פרטיקולארי, נבדל משאר העמים, שמייצג את כל העמים בתוכו, כדי להיות, במשך כל ההסיטוריה הכלי כדי להגיע למטרה האוניברסאלית של הבורא.

פרטיקולריות= זה תנאי קייום העם הזה. הוא חייב להיסגר על עצמו. אפילו על גופו, תהיה ניכרת היבדלות זו על ידי המילה. זה תנאי קיומי, בעוד האוברסאליות היא המשימה הסופית!

כדי למלא את שתי המשימות גם יחד, אברם נבחר מתוך שתי המטרות האלה חייב לדאוג לשתיהן גם יחד. כל מה שיקרה לו בפרשה בוחן את שתי המשימות גם יחד. אכן, כמעט בכל נושא של הפרשה, אברם ניצב מול שתי המשימות שניטלות עליו:

לך לך: ראינו שהסיפור הזה פותח זווית שונה ממה שסופר בסוף פרשת נח.

הירידה למצרים: לכאורה בגלל סיבה פרטית (רעב) אבל כסמל למה שיקרה לזרעו (ישראל). עם אספקט אוניברסאלי מתחת: דריכת הרגל בגבול הדרום מערבי של ה"ארץ" הגדולה שהובטחה לו בברית בין הבתרים.

הפרידה מלוט: סיפור פרטי שמדגיש הצורך ביצירת פרטיקולאריות

מלחמת עולם: גם כאן אברם דורך את רגליו שוב בגבול הצפון מזרחי של הארץ הגדולה שתובטח לו. האם הוא ינצל את נצחונו מידאו שמה רק עם היוצא מחלציו יוכל למלא משימה מורכבת זו?

הבטחת זרע וברית בין הבתרים: הפן הפרטיקולארי של "זרע" מצד אחד והרחבת הארץ לגבולותיה הגדולים מצד שני מגדירים את שני הפנים.

הגר וישמעאל: ההקבלה עם סיפור לידת ישמעאל, העינוי הקודם את הריבוי, שלושת המלאכים שבאים לבשר , מאלצים לקחת בחשבון שתמיד בני הדודים הקרובים והרחוקים שלנו יהיהו חלק מהסיפור שלנו.

ברית המילה: היא באה כדי להדגיש עוד יותר הפן הפרטיקולארי של עם שיחתום על בשרו את ההיבדלות שלו והברית המיוחדת שהוא קשר עם הבורא. ובכל זאת, הרחבת שמותם  של אברם ושרי (השרה שלי)לאברהם (אב המון גוים) ושרה (שרה של כולם) , מזכירות שהפרטיקולאריות הזו , משימתה הסופית היא אוניבסאליות.

מקורות נוספים

ואלה תולדות

בראשית פרק יא כז) וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח תֶּרַח הוֹלִיד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן..

בראשית פרק כה (יב) וְאֵלֶּה תֹּלְדֹת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר ..

בראשית פרק כה (יט) וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק:

בראשית פרק לו (א) וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם:

בראשית פרק לז (ב) אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף

ברית בין הביתרים

בראשית פרק טו  (ז) וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְקֹוָק אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ:

….(יג) וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה:(יד) וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל:(טו) וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה:(טז) וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה:….

 (יח) בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְקֹוָק אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת:(יט) אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִזִּי וְאֵת הַקַּדְמֹנִי:(כ) וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הָרְפָאִים:(כא) וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְאֶת הַיְבוּסִי: ס

ברית מילה

בראשית פרק יז ג) וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל פָּנָיו וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים לֵאמֹר:(ד) אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם:(ה) וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ:(ו) וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם וּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ:(ז) וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ:(ח) וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים:(ט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם:(י) זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ הִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר:(יא) וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם:(יב) וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן נֵכָר אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא:(יג) הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם לִבְרִית עוֹלָם:(יד) וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ אֶת בְּרִיתִי הֵפַר: ס(טו) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ:(טז) וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ:

ברית מילהברית בין הבתרים
גישה דתית: טבעית, משפחתית,. בריאת העולם, מציאות,גישה היסטורית, מהפכנית. הכל תלוי בהיסטוריה. כיבוש הארץ יציאת מצרים
הגדרת הארץ : קדושה בלתי תלויה בשלטוןקדושה ראשונה קדושה שנייה וקדושה שלישית הכל תלוי בשלטון הכל תלוי במוסר שיעשו בארץ ישראל לעשות צדקה ומשפט
ברית מיד .אברהם מקיים מיד. לא תלויה במה שקורה בהיסטוריה דומה לקבורה בארץאברהם בתרדמה הכל יתרחש רק בעוד 400שנה!
גבולות= ארץ כנען .מקום מגורים בלבדגבולות= "הארץ" תלוי במה שנכבוש מהפרת עד הנילוס! "לרשתה"
רבי יהודה הלוי, המקובלים, החסידים,הרמב"ם הרמב"ן
מה שקורה הוא רק גילוי של משהיה נסתר אין חידוש רק גילוי הנסתר אין אכזבות או משבריםעיקר הברית הוא חידוש
עיקר הברית הוא משפחת האבותעיקר הברית היא הארץ
ביציאת מצרים מתחברות שתי התפיסות: ההיסטוריה עם ברית המילה!
ברית בין הבתריםברית מילה
שם ה'אלוהים
ארץ גדולה של 10 עמים מנהר פרת ועד הנילוסארץ כנען
לאומיותדתיות
  

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.