בע"ה י טבת התשעח

מישל בן שושן

 

קבורת יעקב

מתוך השיעור של הרב מנשה וינר

 

כשמתבוננים , בפרשת ויחי על סיפור קבורת יעקב, שמים לב לדבר מעניין מאוד: יש שני סיפורים משולבים אחד בשני. שניהם מביעים "בחינה" שונה:

 

1. הסיפור הראשון: יוסף

יעקב מבקש מיוסף לקבור אותו בארץ אבותיו. הוא לא מציין שזה יהיה דווקא  במערת המכפלה. בנוסף, הוא עושה הכל כדי שיוסף יישבע לו על כך. למה? כי הוא זקוק לאישור של פרעה. אכן יוסף יספר שאביו השביע אותו, כדי לקבל רשות לקבור את יעקב מחוץ למצרים.

יוסף עולה לקבור את אביו עם….מצרים! ורק אחר כך צויין שגם אחיו באו!

 

בראשית פרק מז (כט) וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם:(ל) וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם וַיֹּאמַר אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ:(לא) וַיֹּאמֶר הִשָּׁבְעָה לִי וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה: פ

והנה הביצוע:

בראשית פרק נ  (ד) וַיַּעַבְרוּ יְמֵי בְכִיתוֹ וַיְדַבֵּר יוֹסֵף אֶל בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵיכֶם דַּבְּרוּ נָא בְּאָזְנֵי פַרְעֹה לֵאמֹר:(ה) אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר הִנֵּה אָנֹכִי מֵת בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי וְעַתָּה אֶעֱלֶה נָּא וְאֶקְבְּרָה אֶת אָבִי וְאָשׁוּבָה:(ו) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה עֲלֵה וּקְבֹר אֶת אָבִיךָ כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָ:

(ז) וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת אָבִיו וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כָּל עַבְדֵי פַרְעֹה זִקְנֵי בֵיתוֹ וְכֹל זִקְנֵי אֶרֶץ מִצְרָיִם: (ח) וְכֹל בֵּית יוֹסֵף וְאֶחָיו וּבֵית אָבִיו רַק טַפָּם וְצֹאנָם וּבְקָרָם עָזְבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן:(ט) וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים וַיְהִי הַמַּחֲנֶה כָּבֵד מְאֹד:(י) וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן הָאָטָד אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיִּסְפְּדוּ שָׁם מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים:(יא) וַיַּרְא יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי אֶת הָאֵבֶל בְּגֹרֶן הָאָטָד וַיֹּאמְרוּ אֵבֶל כָּבֵד זֶה לְמִצְרָיִם עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ אָבֵל מִצְרַיִם אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן:

 

למה עושים טקס ב"גורן האטד? איפה זה?. כתוב שזה "בעבר לירדן", אבל יש שני עברים לירדן!! הרב מנשה וינר מביא כמה דוגמאות בתנ"ך, בהם עבר הירדן יכול להיות גם תיאור של העבר המערבי של הירדן!

למה לעשות במקום ההוא "שבעה"? למה להספיד אותו שם?

הרב וינר מציע:

מדובר על העיר שכם! גורן האטד היא שכם. והוא מקשר את סיפור האטד של יותם שקרה בעיר שכם:

שופטים פרק ט (ו) וַיֵּאָסְפוּ כָּל בַּעֲלֵי שְׁכֶם וְכָל בֵּית מִלּוֹא וַיֵּלְכוּ וַיַּמְלִיכוּ אֶת אֲבִימֶלֶךְ לְמֶלֶךְ עִם אֵלוֹן מֻצָּב אֲשֶׁר בִּשְׁכֶם:(ז) וַיַּגִּדוּ לְיוֹתָם וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲמֹד בְּרֹאשׁ הַר גְּרִזִים וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ וַיִּקְרָא …(יד) וַיֹּאמְרוּ כָל הָעֵצִים אֶל הָאָטָד לֵךְ אַתָּה מְלָךְ עָלֵינוּ:(טו) וַיֹּאמֶר הָאָטָד אֶל הָעֵצִים אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי וְאִם אַיִן תֵּצֵא אֵשׁ מִן הָאָטָד וְתֹאכַל אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן:

כאילו יוסף קובר את אביו בשכם, העיר שהוא נתן לו :

בראשית פרק מח (כב) וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי: פ

 

2. הסיפור השני: האחים

בעוד שיעקב דורש משאר בניו לקבור אותו דווקא במערת המכפלה. הוא לא דורש מהם שום שבועה והוא לא דואג לשלטונות מצריים.

בראשית פרק מט (כט) וַיְצַו אוֹתָם(אל האחים) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֲנִי נֶאֱסָף אֶל עַמִּי קִבְרוּ אֹתִי אֶל אֲבֹתָי אֶל הַמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה עֶפְרוֹן הַחִתִּי:(ל) בַּמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מַמְרֵא בְּאֶרֶץ כְּנָעַן אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת הַשָּׂדֶה מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי לַאֲחֻזַּת קָבֶר:(לא) שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת אַבְרָהָם וְאֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת יִצְחָק וְאֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ וְשָׁמָּה קָבַרְתִּי אֶת לֵאָה:(לב) מִקְנֵה הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ מֵאֵת בְּנֵי חֵת: (לג) וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוֹּת אֶת בָּנָיו וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו:

בעוד שהביצוע , שונה גם הוא לגמרי ממה שתואר בסיפור הראשון:

(יב) וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם:(יג) וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו אַרְצָה כְּנַעַן וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת קֶבֶר מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי עַל פְּנֵי מַמְרֵא:

 

 

3. איפה יעקב נקבר?

בסופו של דבר אי אפשר להישאר עם שתי קבורות של אותו בן אדם בשני מקומות שונים(שכם= גורן האטד וחברון). אכן יעקב נקבר במערת המכפלה. אבל התורה מתארת שתי בחינות שונות משולבות: הקבורה עבור יוסף, מלך מצרים, יחסית לחזרה מהגלות על ידי יוסף שגרם אותה

והבחינה השנייה שהיא הקבורה על ידי כל האחים במערת המכפלה!

 

אנו מוצאים את כפילות הבחינות האלה גם בברכות:

יוסף מקבל ברכה מיעקב כאילו הוא היחיד שמבורך:

בראשית פרק מח(טו) וַיְבָרֶךְ אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמַר הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו אַבְרָהָם וְיִצְחָק הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה:(טז) הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ:

2ויוסף יקבל ברכה נוספת, כאילו לא היתה ברכה ראשונה, כשיוסף נמצא בתוך כל האחים:

בראשית פרק מט(כב) בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר:

 

 

לסיכום:

הרב מנשה וינר מבחין בשתי בחינות שונות משולבות בפרשה שלנו: היחס בין יעקב ליוסף והיחס של יעקב לשאר בניו.

 

האחים	יוסף
קבורה ללא אישור מיוחד	יש לקבל אישור מפרעה
במערת המכפלה	בארץ כנען
בחברון	גורן האטד-שכם?
עם ישראל פנימה	הקשר עם הגויים

 

——————————————

מצאתי לע"ד:

יש פסוק סתום:

בראשית פרק מח(כב) וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי: פ

האם מדובר על העיר שכם? או האם יש לתרגם כמו אונקלוס שזה "חלק" נוסף, כלומר שבט נוסף. בכל אופן המילה "אחד" איננה מובנת לגמרי, גם שהיא לא זכר (אֶחד)ולא נקבה (אֲחת) אלא ערבוב "אַחַד"

על ידי פסוק אחר מצאתי אפשרות לפירוש:

בראשית פרק מח:  (ה) וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי הֵם אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי:

אפרים+מנשה= 726

ראובן+שמעון= 725

הנה האחד שחיפשנו! היתרון ממנשה ואפרים על ראובן ושמעון!!

 

ושכבתי עם אבותי

זה לא הוראה להיקבר במערת המכפלה. אלה זה אומר אני אמות. כי הרי אחר כך כתוב "ונאתני ממצרים". לכן, כל פעם שכתוב "שכב עם אבותיו, זה רגע המיתה שבה הנפטר פוגש את הקרובים שלו בעולם העליון.