בע"ה ד כסלו התשע"ה
מישל בן שושן
ויצא גז
למה יעקב יוצא?
לכתחילה יש שתי סיבות שונות:
- הבריחה מעשיו
- ללכת להתחתן אצל לבן
אבל שתי הסיבות קשורות:
בטבעו, יעקב הוא "תם, יושב אוהלים" הוא אינטלקטואל ואוהב להישאר עוסק בדברים רוחניים ושכליים.
מהרגע שעשיו מסרב לקחת עליו את התפקיד המשלים, כלומר תפקיד הבכורה, יעקב נאלץ בעל כורחו, על ידי הנסיבות, על ידי רבקה אימו ואפילו בעזרת אביו יצחק, לקחת על עצמו תפקיד עשיו. יעקב חייב לעבור שינוי דרמאטי. הוא חייב לדאוג לפרנסה, לעבודה, לחתונה, לכל צורכי עולם הזה!!
כדי שיעקב יהפוך ל"אב" שלישי, ויצא ממנו עם ישראל, הוא חייב לעבור שינוי. כמו שאברהם עבר שינויים גדולים (ממידת החסד המופרזת למידת הדין) ויצחק גם כן (טוב שהייתה איתו רבקה) , כך יעקב חייב להפוך מאינטלקטואל שמסתפק ברוחניות, לאבי האומה הישראלית. בשביל זה הוא חייב להתחתן עם הנשים הנכונות שיעזרו לו להשתנות. הנשים האלה נמצאות בחרן, כמו כל נשי המשפחה.
אם כן, יעקב חייב לעבור משבר שידחוף אותו לצאת ממזג הטבעי שלו , לקראת נשותיו. הסיפור עם עשיו, הוא בעצם סיבה שתדחוף אותו לכיוון הזה! כאילו מהשמים הכל נעשה כדי שבסופו של דבר גם אביו וגם אימו וגם הוא יבינו שיש לו ללכת לחרן. ה"בריחה" מעשיו משמשת בעצם לדרבן כדי להתחיל את המהפכה הפנימית הדרושה!
שואל הג"ז: למה יעקב חיכה עד לגיל מופלג של 63 כדי למצוא אישה? למה הוריו לא דאגו לו לפני כן? כנראה שיעקב היה צריך לעבור את משבר גנבת הברכות והבריחה מעשיו כדי להשתכנע לעשות את המהלכים המיוחדים האלה שיביאו לו את הנשים המתאימות לו! אפילו אם זה לקח המון שנים. דרך אגב גם אביו יצחק חיכה די הרבה זמן כדי להתחתן. הפסוק מציין זאת:"ויהיה יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה". כלומר (לפי הפירוש של הג"ז), יצחק חיכה דווקא לרבקה כדי להתחתן איתה!
ניתן גם להציע האפשרות שליעקב היתה מיועדת רחל, אבל בגלל מה שקרה עם עשיו הוא היה צריך להתחתן עם לאה (שהיתה מיועדת לעשיו במידה והיה מקבל הבכורה).לכן היינו צריכים להמתין עד שהמצב בין האחים יתברר כדי שיעקב יתחתן עם הנשים המתאימות (או רק רחל או גם לאה)
יצא והלך
הפסוק הראשון של הסדרה מתחיל אומנם במילה "ויצא"(יעקב מבאר שבע) אבל הוא מסתיים במילה "וילך" (חרנה). כל יציאה, היא לקיחת סיכון. (כמו בפרשת "כי תצא"). היציאה היא כאן תוצאה של בריחה. יוצאים כדי לא להימצא כאן. אבל ה"הליכה אל", מבטאת מטרה חיובית(ולא בריחה): הוא הולך אל נשותיו.
אם כן, הפסוק בעצמו מקשר בין היציאה (הבריחה) והמטרה החיובית, ההליכה (לחתונה).
אם כן, למה החכמים בחרו במילה ויצא במקום וילך כדי להכתיר את הסדרה?
כי הסדרה תדבר על השברים הרבים שיעקב יעבור. בשבילו, אלה יהיו הרבה "יציאות". קשות, ומסוכנות. יעקב עובר משברים וסובל מהם (כך הוא ידווח בסוף ימיו אל פרעה "מעט ורעים היו ימי שני חיי..") כך שהיציאה בולטת עבורו יותר מההליכה מרצון. אם כן,מצודקת בהחלט כותרת הסדרה "ויצא":
כל מה שיקרה, לפחות בסדרה הזאת הן "יציאות" יעקב לעולם ה"אלים" שאליו הוא לא היה מתוכנן לצאת.
יציאה או ביאה
גם בטרמינולוגיה של נסיעות עם ישראל יש מקום להבחין במילים האלה:
כשיצאו ממצרים, מדברים על "יציאה" כי זו היתה יותר בריחה מאשר רצון לעלות לארץ ישראל. ואפילו לצאת, הם לא היו כל כך מוכנים! היה צריך להוציא אותם ביד חזקה!
הנביא יחזקאל מנבא שיהיו יהודים בגלות ש"מארץ מגורתם יצאו ואל אדמת ישראל לא יבואו". כלומר, יהיו כאלה שיצאו מהגלות , בלי רצון עז לעלות ארצה. כאילו הם לא באים אל הארץ אלה הם נקראים "יוצאים" בלבד!
גם בפרשת מסעי, קוראים :"אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו ממצרים"ברור שהם רק יצאו!" ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם" כלומר, משה דרבן אותם להתכוון אל המסע יותר מאל היציאה. "ואלה מסעיהם למוציאהם" אבל הנה שהם נוסעים רק כדי לצאת!
נס או טבע?
יש שתי הנהגות העולם על ידי הבורא:
- ההנהגה הטבעית. זו ההנהגה המועדפת והמתוכננת מראש. האדם חייב להתנהג, לפעול, לפי חוקי הטבע. הוא חייב לעשות את ההשתדלות שלו. לעבוד, לזרוע, לדאוג לפרנסתו, כאילו אין ניסים.
- הנהגה ניסית: במידה ויהיו כישלונות, אילוצים חמורים ודחופים, ה' יכול לעשות ניסים שיהיו נגד כל חוקי הטבע. זו הדרך הלא אהובה על ידי הבורא. כשהוא יעשה זאת, זה לא יתקיים לעד. זה תמיד ייחשב כ"יוצא דופן". לכן, למשל, יציאת מצרים שנעשתה על ידי נסים גלויים ועל טבעיים, איננה מתקיימת. כלומר, על האדם להבין שהגאולה היתה פעם אחת, שזה אפשרי, יש ללמוד ממנה אבל זה לא דבר שמגיע לו מאליו. כדי להגיע לעוד גאולות, יש לעבוד ולזכות בהם! אסור לסמוך על הנס! הרב מאוד כועס על אלה שחושבים שהגאולה האחורנה תבוא בניסים גלויים ושאין לנו לעשות כלום כדי שהיא תגיע. להיפך, עלינו לפעול בכל כוחותינו כדי להביא את הגאולה!!
בתוך הדרך הראשונה, הדרך הטבעית, חייבים אנו להכיר שיש כל הזמן "נסים נסתרים" בתוך הטבע! בניגוד לניסים הגלויים, הם מתרחשים כאילו זה טבעי, אבל, כשאנו מסתכלים על זה בפרספקטיבה, מגלים שאלה היו ניסים נסתרים, כלומר ה' פעל, על ידי חוקי הטבע, כדי להגיע למטרות נפלאות. למשל, פורים וחנוכה הם ניסים שפעלו דרך חוקי הטבע. ובכל זאת, אנו קוראים להם "ניסים".
אם כן, יש שני סוגי ניסים:
- הנס הנסתר: דברים שקוראים במציאות לפי חוקי הטבע אבל, אם מתבוננים במכלול, מגלים שהיתה כוונה מכווונת של הבורא בתוך המהלכים הטבעיים האלה. אלה ניסים חיוביים ורצויים. ויש לגלות אותם ולהודות עבורם.
- הנס הגלוי: הוא נס לא טבעי, משנה את חוקי הטבע. כמו קריעת ים סוף או מכות מצרים. אלה נסים שה' לא אוהב לעשות ואין להם קיום. הם לא כדאיים עבור בני האדם. הגאולה האחרונה לא תשתמש בניסים כאלה כדי שהגאולה האחרונה תתקיים בכוחות הטבע בקביעות.
יעקב מתבקש לגלות את ההנהגה הטבעית. עליו לעבוד, כדי להתפרנס עליו להתמודד עם קשיי עולם הזה. ובתוכם, יגלה את כל ה"ניסים" שה' עושה דרך חוקי הטבע.
הפגיעה
"ויפגע במקום". יעקב מקבל "שוק"! הוא מזועזע. ה' רוצה לזעזע אותו. כדי שישתנה. כדי שיבין דברים שלא הבין עד כה. זה משבר קשה. כמו פיגוע!
אם המדרש מספר שאליפז בא וגנב ממנו כל רכושו, זה כדי ללמד אותנו שיעקב איננו יכול יותר לסמוך על העושר של אבותיו. לא העושר הפיזי ולא הרוחני. עליו לעשות את כל העבודה מחדש!
כמאמר הרב :"נסיון השוק גדול יותר מנסיון בית המדרש"
אלוהי אברהם ואלוהי יצחק
נכון שה' מופיע אליו כאל אלוהי אברהם ואלוהי יצחק. אבל, עליו לגלות עוד אלוהים אחר: אלוהי יעקב. זה שיודע לעשות הקשר בין שני האלוהים הראשונים!
הוא האלוהים שברא גם את השמים וגם את הארץ וחיבר ביניהם! לכן, הוא חולם על סולם. זו כל התכנית שלו: לחבר בין שמים וארץ. בין דרך ארץ והתורה. בין העולם הזה והעולם הבא. בין חסד אברהם לגבורת יצחק.
אם הוא יצליח , אז ה' יהיה עבורו אלוהים. כלומר, הוא יצליח לחבר בין "אלוהים" ו"ה'"
עכשיו מבינים את ה"נדר" שלו: אם ה' יעזור לי בעבודתי בחוקי הטבע, ואוכל לגלות את השגחתו דרך חוקי הטבע, אז אני אצליח לגלות את האלוהים של יעקב: האל שהוא מאחד את הכל.!
ויחלום
מלשון "החלמה"! החלום מאפשר לו לפתור את הבעיות שנגרמו על ידי הפגיעה:
החלום , תפיסת מרחק עם המציאות, ראייה עמוקה עם פרספקטיבה, מאפשרת לו לגלות את מהלכי האלוהים בתוך הטבע. הוא מבין את תפקידו ואת המשימות שלו.
למה יעקב לא נולד עם תכונות אלו?
למה יעקב חייב לעבור ייסורים רבים כדי לשנות את טבעו? למה הוא לא נולד עם תכונות עשיו וגם עם תכונות יעקב? כך הכל היה נראה יותר קל!
אלה שמי שחייב לעסוק באיחוד המידות ולהעביר את הכלים לעבודה זו לזרעו אחריו, חייב לחוות בעצמו את השינויים, את הפערים, את הקצוות, כדי שהאיחוד בניהם לא יהיה רק מהשפה אל החוץ אלה חוויות אישיות. וחוץ מזה, כדי לפתח מיומנות בתחום, עדיף להיות קיצוני בדבר, ואפילו מנותק מהקצה השני. כך שהמהלך המאלץ לעבור מן קצה אל קצה יילמד עוד יותר את גודל העבודה. והעבודה תיעשה באופן יותר עמוק. הקושי הזה, זה הקושי להיות יהודי וזה הקושי של אריכות הגלות!
אם ה' היה רוצה ליצור בן אדם מושלם, הוא היה עושה זאת. אלה שהוא בחר בדרך ההפוכה: לברוא אדם ולתת לו מטרה רחוקה מטבעו. כך האדם מגלה את כל הפנים של המציאות, עוד יותר עמוק מאשר אם הוא היה נולד מושלם עם אמת אחת מובנית. ריבוי הדעות, ריבוי הפרצופים, ריבוי הדרכים ההפוכות , הליכה אל קצוות "קיצוניות" ורבות כל כך, רק מעשירים את האמת ועוסקים בגילוים ובירורים שהם אפשריים רק בתהליכים ארוכים וכואבים.
אנוכי
יעקב מכריז: "אכן יש ה' במקום הזה ואנוכי לא ידעתי".
אנוכי= האנוכיות, האגואיזם. כשאדם יוצר קונספציה מקובעת ולא מוכן לצאת ממנה, הוא אנוכי!
כשיש אנוכיות, אין מקום לאלוהים. בגלל האנוכיות שלי, לא ידעתי שיש אלוהים!
משה יאמר: "אנוכי עומד בין ה' וביניכם" כלומר, האנוכיות היא מסך המבדילה ביניכם ובין ה'! הרב מגדיר את האנוכיות כעבודה הזרה החמורה מכולן. אפילו אנשים רוחניים מאוד ואפילו מקיימי מצוות, עובדים עבודה זרה כשהם אנוכיים!
יעקב מכיר בעיקר: עד כה הייתי אנוכי. לא רציתי לראות דברים אחרים, להתמודד עם עולמות אחרים. עכשיו, אני נפתח למשימות הקשות ולשינויים. עכשיו אני פוגש את ה'!
לפגוש את ה', זה להיות פתוח.
במצרים, בני ישראל לא שמעו אל משה מ"קוצר רוח": לא רוצים לבזבז זמן ואנרגיה כדי לשמוע דבר חדש, אחר. אין זמן, אין כוח. להיות בעל "אורך רוח" זה לאפשר הפתיחות. בני ישראל היו באמת בתוך מצרים, עבודי עבודה זרה של הקונצפציה ולא יכלו לשמוע למשה!
מי הוא ה'? זה שמתגלה כשאני יוצא ממצרים! "אנכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים"!!
יעקב לא מעוניין שרחל תלד!
יעקב אוהב את רחל מאוד. יש לו כבר ילדים מלאה והוא מסרב להתפלל עבור רחל כי הוא מעדיף אותה כאישה ולא כאם. (דרך אגב, יהיו לו הרבה צרות מהילדים של רחל ומהעובדה שרחל תלד! רחלתמות, יוסף ימכר ובנימין יילקח). יעקב חושב שהרצון של רחל ללדת ילדים הוא רצון "אנוכי" מאוד. והוא גוער בה: "התחת אלוהים אנוכי"? כלומר, את מתבלבלת בין האלוהים לאנוכיות שלך!
כשה' פותח את רחמה של רחל, זה לא בזכות יעקב, זה אך ורק בזכות תפילותיה שלה. ואכן, בתכנית של ה', זה יגרום להרבה צרות- מעלות- משברים שייטיבו בסופו של דבר עם תפקידו של יעקב. אבל זה לא נעשה בקלות!
גימטריות (למי שאוהב!):
יעקב יצא . אבל באיפה? לא בטוח שהוא היה גר בבאר שבע. ייתכן שזה היה מגרר. בכל אופן, הפסוק אומר שהוא יצא מבאר שבע. רמז לשבע דברים שיעקב עזב ,לצערו:
- הוא עזב את אביו
- הוא עזב את אימו
- הוא עזב את שם
- ואת עבר
- הוא עזב את ארץ ישראל
- הוא עזב את האפשרות להיענות לתפילותיו בארץ ישראל
- הוא עזב את לימוד התורה
"באר שבע"= אותיות של אב-אם- שם-עבר
"שבע"=ארץ ישראל ( נחלת שבעה)
"באר שבע"= ביטול מתלמוד תורה המכונה "באר שבע"(חצבה עמודיה שבעה)
עזיבת מקור התפילה= שבע (שבע ביום היללתיך)
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 