בע"ה ז כסלו התשע"ג

מישל בן שושן

ויצא מי

מה מיוחד במעמד חלום יעקב?

"והנה ה' ניצב עליו": זה לא תיאור המצב בחלום זו ברכה! לא כתוב שה' "עומד" אליו "ניצב" כמו מצבה שעומדת לעד. כלומר, כל סיפור ספר בראשית עד לרגע זה (יציאת יעקב מבאר שבע) מטרתו היתה לברר מי יוכל להתחיל את שושלת עם ישראל. עכשיו, זה נגמר: יעקב נבחר, קיבל ברכת הוריו ואין לו יותר להתעסק עם הבירור הזה :ממי יתחיל עם ישראל? מעכשיו, בין שהוא רוצה בין אם לאו, בין אם הוא זוכה לזה בין אם לאו, כל מי שנולד מזרעו של יעקב יהיה נחשב לישראלי. זו קביעות. זו "מצבה"!

• כמו שאותו רגע היה שבת לפי המדרש.(קדושת הזמן)
• כמו שאותו מקום היה מקום המקדש.(קדושת המקום)
• כמו שיעקב הוא אבי האומה היהודית כי הוא כלל בתוכו את כל מה שירכיב את עם ישראל (קדושת הנפש)

כאן נפגשות שלושת הקדושות שעל ידם ה' מתגלה בעולם (הזמן, המרחב והאדם), כדי לקבוע את קדושת זרע ישראל שיצא מיעקב ולתת לו את התכנית להיסטוריה של עמו המתחילה עכשיו.

 

למה כתוב "אלוהי אברהם אביך" ולא כתוב "אלוהי יצחק אביך"?

יעקב משלב יחס מאוזן של אהבה (שלמד אצל אברהם) ושל יראה (שלמד מיצחק).אבל יצחק עדיין לא מת! ולכן אי אפשר להגיד שמה שלמד מיצחק הוא סופי! אברהם כבר מת ואפשר להגיד שאברהם הנחיל מורשת מוגמרת אבל לא יצחק! לכן כתוב "אברהם אביך" ואלוהי יצחק" בלבד בלי "אביך".(לע"ד)

 

הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה

למה ברכת ה' כוללת את הפרט הזניח הזה "אשר אתה שוכב עליה"? האם זה רק כדי להגיד שיעקב היה שוכב בעת ההיא? המי  השילוח טוען שניתן ללמוד מכל פרט כזה עניינים הרבה יותר עמוקים:

יש שני מצבים: המצב של ערנות- שבו האדם אחראי על מעשיו ויכול לשלוט עליהם. ומצב של "שכיבה" שמסמל המצב ההפוך שבו אין האדם יכול להיות אחראי עליו, דברים שאין ידו של האדם יכולה להשיג.

ה' מברך את יעקב ואומר לו שיעקב צריך לעסוק בכל מה שהוא יכול לעסוק בו בעולם. עד איפה שידו משגת! וה' מבטיח לו שהוא יטפל בתחומים האחרים! כלומר, אתה תעשה את העבודה שמוטלת עליך ואני אטפל בשאר! אתה אחראי על מצב ה"ערנות" ואני אחראי על ה"שכיבה" שלך!

 

למה  יעקב כועס על רחל?

רחל עקרה. לאה גם. לאה שנואה ו"בזכות" זאת, מולידה! כתוב ש"ותקנא רחל באחותה". זה תיאור של בעיה חמורה. הקנאה יכולה להיות : או "קנאת סופרים" , כלומר קנאה כשרה וטובה שמדרבנת את האדם להשיג עוד לשם שמים. אבל אולי זו קנאה אסורה, שבאה רק בגלל שלא מסכימים עם העובדה שהשני קיבל יותר! איזו קנאה יש לרחל? לא יודעים ! היא צריכה לעשות בירור בעצמה כדי שנדע איזה קנאה זו!

הערה: לאברהם (בעל החסד) היתה אישה בעלת מידת הדין- שרה.

ליצחק(בעל מידת הדין) היתה אישה בעלת מידת החסד- רבקה

ליעקב (בעל שתי המידות יחד) יש שתי נשים , אחת בעלת החסד ואחת בעלת הדין- לאה ורחל.

האם רחל רוצה ילדים כדי להשלים את סיפור התולדות או רק בגלל שהיא מקנא באחותה?

כשיש לאדם לעשות עבודת בירור, אין תפילתו יכולה להתקבל עד שיתחיל לעשות הבירור!

אי אפשר להשתמש ב"תפילה" כדי לעשות קיצורי דרך ולהימנע מבירור עצמי!

הטעות של רחל היא שהיא הלכה להתפלל -או לבקש מיעקב שיתפלל- במקום לעשות הבירור בעצמה! על זה יעקב כעס: "התחת אלוהים אנוכי אשר מנע ממך פרי בטן?" "ממך" המניעה  תלויה בך! כלומר, עליך לעשות עבודה על עצמך כדי לברר איזה מן קנאה יש לך!! האם היא רוצה להוליד ילדים "כמו אחותה" או שהיא רוצה להביא לעולם בנים מיוחדים בסיפור התולדות.

ואכן, הזעזוע של יעקב פעל טוב ורחל הבינה מייד הרמז: היא נתנה את בלהה שפחתה ליעקב כדי שיוליד ממנה. כלומר, לא איכפת לי שאני אלד רק רציתי שיהיו ליעקב ילדים מסוג אחר! אני מוכנה לסבול את ההשפלה שעל ידה שפחתי תלד במקומי! זה בירור! על ידי כך, היא ביררה שהקנאה שלה היא קנאת סופרים ולא קנאה פסולה! מכאן ואילך יהיה אפשר לרחל להוליד!!

 

 

להכיר את החיסרון שלנו

מכאן המי השילוח (חלק ב') מסיק שזה השג גדול מאוד כשהאדם מכיר בחסרונו! הוא יכול לפעמים לעבור את כל חייו בייסורים מרים בגלל שהוא לא הצליח להכיר בחסרונו! לדעת מה היא עבודתו! כי כשה' נותן מתנה לאדם, הוא שם בתוכה חסרון קטן אחד! ועל האדם לפתור את הבעיה הזאת, כלומר לטפל בחיסרון הקטן הזה, כדי לזכות ליהנות במתנה הגדולה שנתן לו ה'! לרחל ניתנה מתנה ענקית. היא תהיה אשת יעקב האהובה ואמה של שבטים מפוארים. אבל עליה לעשות עבודה מסוימת (כאן, בירור הקנאה) כדי לזכות במתנה הזאת!! ואין לדפוק על הדלת הלא נכונה! אין להתפלל ולרצות קיצורי דרך במקום העבודה האמיתית על עצמו.

 

מי יהיה יהודה?

הוא הבן הרביעי של לאה . ליעקב אמורות להיות ארבע נשים ושנים עשר ילדים. כלומר, "המכסה" הלוגית היא שלכל אישה ייוולדו שלושה ילדים.

לאה סבלה מאוד כדי להביא לעולם את שלושת ילדיה הראשונים. היא היתה שנואה וסבלה מזה וזה הביא לה את ראובן. בקשר ללידת שמעון ולוי, המי השילוח מציין שיש טעמים דומים על המילים "ותהר עוד ותלד בן" יש "זרקא" המדגיש קושי לסבל במשך הפעולה!

אבל לגבי לידת יהודה, כתוב "ותהר עוד" בלי "זרקא" אלא עם "אזלא גריש" שהם טעמים המבשרים ישועה בקלות ושמחה! כלומר, לאה לא סבלה בלידת יהודה!

יהודה הוא זה שבא מחוץ להיגיון, למכסה הרגילה. והוא בא ללא סבל בניגוד לאחיו הקודמים.

יהודה יהיה זה שיסמל את המלכות שבאה בסוף תהליך ארוך של היסטוריה קשה. הוא אבי המשיח! לכן לאה אומרת "הפעם אודה את ה'"!! זו הודיה על מתנת חינם בלי גבול.

 

מה גרם ליעקב לעזוב את לבן?

לכאורה, ה' הוא זה שהפציר בו לעזוב! אבל, אם קוראים את הפסוקים בדייקנות, שמים לב בשני דברים שמופיעים תמיד כשעם ישראל חייב לעזוב את הגלות מיד:

ישראל בגלות רק כדי להכניס בתוכו את המידות הטובות שנמצאות אצל הגויים. אבל אחרי שהכל נכנס בתוכם , הגוים "מאבדים את החן שהיה בהם" אסור להישאר דקה נוספת שם!

ועכשיו נקרא את הפסוקים:

• "וישמע את דברי בני לבן לאמור לקח יעקב את כל אשר לאבינו…."

האומנם הוא לקח את "כל" אשר לאבינו?? אנו יודעים שללבן הרבה מקנה ועושר. על איזה "כל אשר לאבינו" מדובר? כנראה שהם מדברים (אולי בלי כוונה) על "כל" מה שיעקב היה אמור לקחת מלבן בגלות: ארבע נשותיו, ילדיו, מקנה רב ובעיקר מידות ו"ניצוצות הקדושה" שהיו נמצאים אצל לבן!

• "וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום"

כאן יעקב מבחין שה"חן" הלך מלבן! זה הסימן ש"כל" מה שהיה צריך לקחת מלבן נלקח ולכן אין לו יותר "חן" פניו משתנים כלפי יעקב! הסימן הזה אמור להגיד ליעקב שהזמן לעזוב הגיע. אולי דברי ה' ליעקב הם הסימנים האלה עצמם או אולי ה' דיבר איתו בנוסף לסימנים האלה. האמת היא שקשה מאוד להבחין בסימנים האלה ועוד יותר קשה להחליט לעזוב את הגלות בזמן שאנו מרגישים כל כך טוב בנתיים!

• "..כי כל העושר אשר הציל אלוהים מאבינו לנו הוא ולבנינו"

אפילו רחל ולאה מבחינים בזאת! ה"כל" לקחנו מלבן שייך לנו ובנינו. הם מודעים לחלוקה בין לבן אביהם לעם ישראל שהן יצרו עכשיו. חשוב מאוד שהן מבחינות בזה ושהן מעודדות את יעקוב לחזור לארץ! זה המבחן האמיתי של היותן "האימהות" של העם היהודי הנבדל מעמי הארץ האחרים. הן מוכנות לעשות את ההפרדה! כמו ששרה בקשה הפרדה בין יצחק לישמעאל . כמו שרבקה בקשה הפרדה בין עשיו בנה ולבין יעקב! כך לאה ורחל מבקשות הפרדה בין עולמו של לבן, הגלות, ההתבוללות ומשפחת יעקב שתגור בארץ כנען.

 

לא לחינם ה' יברך את האבות ב"כל" הזה! אברהם "בכל", יצחק "מכל" ויעקב "כל"!