בע"ה יג מרח שוון התשעח

מישל בן שושן

 

וירא פי 2

המלאכים אצל אברהם   הרב מנשה וינר

בראשית רבה פרשה מח ד"ה יד ויקח חמאה  והוא עומד עליהם, הכא את אמר והוא עומד עליהם ולהלן אמר נצבים עליו אלא עד שלא יצא ידיהם נצבים עליו, כיון שיצא ידיהם והוא עומד עליהם

כשהמלאכים מגיעים הם נמצאים מעל אברהם:

בראשית פרק יח(א) וַיֵּרָא אֵלָיו יְקֹוָק בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם: (ב) וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו

אבל אחרי שהוא נותן להם לאכול, הוא נמצא מעליהם:

(ח) וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ:

 

השאלה היא: מה היחס בין בני האדם והמלאכים? מי גדול ממי?

באופן תיאורטי, המלאך, הוא עליון. הוא האדם האולטימטיבי! אין לו שום דבר שיגרום לו לחטוא! אין לו גוף, הוא לחא אוכל, אין לו יצר הרע! אם כן, מבחינה מסויימת המלאך עליון! הוא עומד גבוה יותר מהאדם.

אבל החידוש של התורה הוא שאם האדם יודע להשתמש נכונה בחומר, ביצר הרע, בגוף שלו, ואפילו באוכל, אז הוא עולה על המלאכים! כי הוא מקדש את החומר!

אדם עלול לטעות ולחשוב שכדי להיות בסדר, הוא צריך להיפטר מהחומר כדי להיות דומה למלאך. זה מה שעשו הרבה אנשי דת שונים. החידוש של היהדות זה שזו טעות חמורה. היצר הרע, הגוף, העולם "התחתון", הם יכולים מקפצה לעולם עוד יותר עליון מאשר עולם האידיאל, כביכול של המלאכים!!

 

אברהם הבין זאת מזמן. הוא עוזב את ה' בעצמו כדי ללכת ולרוץ לטפל ב..אנשים. זרים. עבורו, הכנסת אורחים חשובה יותר מאשר הדיבור עם ה' בעצמו! הרי כתוב:

וַיֵּרָא אֵלָיו יְקֹוָק בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא……וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו. וירא וירץ לקראתם..

לגבי השאלה האם המלאכים אכלו או רק עשו כאילו, הרב נביא את מדרש דבי אליהו:

אליהו רבה (איש שלום) פרשה יג ד"ה ישמור אדם דבריםלמדנו מאברהם שעשה לחם למלאכים ונהנו ממנו,….כל האומר לא אכלו מלאכי שרת אצל אברהם אבינו לא אמר כלום,

אכן, אוכל כזה, אוכל של גמילות חסדים, אוכל שהוכן עבור הכנסת אורחים, אוכל שמקדש את החומר והגוף, אוכל שמגלה את השגחת ה' בעולם, אוכל כזה בטח שהמלאכים אוכלים אותו כי הוא גבוה מהם! אם אומרים שמלאכים אינם אוכלים זה בגלל שהאוכל הוא נמוך ממדרגתם! הם מעל לזה! אבל אוכל כזה שמציג להם אברהם, הוא גבוה מהם ויש להם מה ליהנות ממנו!!

תלמוד בבלי מסכת יומא דף עה עמוד ב רבי יוחנן אמר: דבר שנבלע במאתים וארבעים ושמונה אברים (רמח). – מחספס (רמח) – טובא הוי! – אמר רב נחמן בר יצחק מחספס כתיב. תנו רבנן:

הלחם הוא יכול להיות לחם אבירים שנבלע ברמח אברים, כמו רמח מצוות עשה. לחם שהמלאכים אוכלים אותו!

 

המן

לא לחינם המסורת משווה בין העוגות ששרה לשה עבור הארוחה הזאת והמן עצמו שהוא לחם מהשמים!:

• "שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת"
• במדבר פרק יא (ז) וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא … שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ .. וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת ..

המן הוא הלחם מן השמים. בכניסתם לארץ, המן הפסיק לרדת. הם נדרשים להוציא את הלחם מן הארץ. ובכל זאת, על בני ישראל לברך על הלחם שבא מהארץ על ידם, ,המוציא לחם מהארץ". ייתכן והם ברכו על המן "המוציא לחם מן השמים" וזה היה נכון וברור. אבל להגיד שהלחם היוצא מהארץ הוא מה', זו הגדולה האמיתית! לחבר בין שמים וארץ בין החול והקודש. לקדש את החול: להכיר שהלחם שיוצא מהארץ הוא בעצם יוצא בעזרת ה'! בדיוק כמו המן היורד מהשמים. רק אז ניתן להגיד שהאדם מתעלה מעל למלאכים!

לא לחינם הגמרא אומרת שהמן קשור לאוכל שנתן אברהם למלאכים:

תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף פו עמוד ב בשכר שלשה זכו לשלשה,

• בשכר חמאה וחלב – זכו למן,
• בשכר והוא עמד עליהם – זכו לעמוד הענן,
• בשכר יקח נא מעט מים – זכו לבארה של מרים.

 

 

מה הקשר בין מעשה האבות והבנים?

אברהם בונה את הזהות הישראלית. כשאברהם בונה את המימד הראשון בזהות הזאת, החסד, הוא מכניס אותה בתוך הנפש היהודית. וזה עובר מדור לדור. כשה' מגלה את המידה הזאת בעמו, הוא מציל אותם ומעניק להם מתנות יחסית לגמילות החסדים שהם מסוגלים להוציא לפועל .

בעצם, בהיסטוריה, ה' נותן הזדמנות לעם ישראל להוציא לפועל את המידות שנקבעו בזהותם על ידי האבות!

זה מלמד את בני ישראל להסתכל על הדברים בצורה קדושה:

האוכל איננו סתם אוכל. היחס של האדם לאוכל קובע אם הוא ראוי או לא. אם הוא ייחשב כעליון למלאך או נחות מהבהמה.

 

 

 

לושי

ברשימה של המסעות של בני ישראל, בפרשת מסעי, מופיעים כמה שמות שונים מאלה שהכרנו בסיפור יציאת מצרים. למשל, כשמגיעים למקום שאנו יודעים שהוא נקרא "מדבר סין", התורה מוסיפה תחנות: דפקה ואלוש. "אלוש"! למה?

בראשית רבה פרשה מח ד"ה יב וימהר אברהם רבי יונה בשם ר' חמא בר חנינא היא מדבר סין היא מדבר אלוש מאיזו זכות זכו ישראל שניתן להם המן? מהעוגות שאמר אברהם לשרה:"לושי ועשי עוגות.."!!

מה הקשר?

מעשה הלישה הוא ערבוב הקמח היוצא מהאדמה והמים היורדים מהשמים. פעולת הלישה היא פעולת הערבוב בין השמים והארץ. בין החול והקודש. בין הנשמה והגוף. ובעצם, הלישה מאפשרת ליצור הלחם שממנו אפשר להינות בצורה אנוכית או לשתף בו את העני והרעב. אם אוכלים את הלחם כבהמה, אז אנו קשורים לאדמה בלבד. אם אוכלים הלחם עם העני והגר ומברכים עליו "המוציא לחם מהארץ", אז אנו זוכים להיות גבוהים מהמלאכים!!

במדבר סין ניתן המן! כשמגיעים לכניסה לארץ, אז אנו מתבקשים להבין שבעצם גם הלחם שיצא מהארץ ולא מהשמים, הוא מהשמיים! אם יודעים ללוש בין השמים והארץ, אז גם הלחם מהארץ הוא כמו המן מהשמים!

הלישה של שרה היא מעשה קידוש החומר שבעזרתו זוכים למן! באלוש!

דרך אגב, לא רק הלישה היא חיבור. הלחם עצמו הוא יכול ל"הלחים" לחבר! בין אנשים!

 

העץ

אברהם מבקש מהמלאכים להישען תחת העץ.

בזכות זה, היהודים בשושן ניצלו!:

אסתר פרק ה (יד) וַתֹּאמֶר לוֹ זֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ וְכָל אֹהֲבָיו יַעֲשׂוּ עֵץ גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה וּבַבֹּקֶר אֱמֹר לַמֶּלֶךְ וְיִתְלוּ אֶת מָרְדֳּכַי עָלָיו וּבֹא עִם הַמֶּלֶךְ אֶל הַמִּשְׁתֶּה שָׂמֵחַ וַיִּיטַב הַדָּבָר לִפְנֵי הָמָן וַיַּעַשׂ הָעֵץ:

ילקוט שמעוני תורה פרשת בשלח רמז רנו כתיב יעשו עץ גבוה חמשים אמה ..מה אני עושה לאברהם והוא עומד עליהם תחת העץ .והיה המן מבקש קורה של חמשים אמה ולא מצאה אלא קורה שהיתה בביתו שהיה בנו פרשנדתא נסר א' מתבתו של נח

בשושן היהודים אכלו מסעודתו. של אחשווראש. הם רשעים! המן מתכוון לתלות את מרדכי על עץ, העץ של 50 אמה שנלקח מתיבת נוח. נח שלא הצליח להציל את הרשעים בדורו. העץ של תבת נח מסמל את ההצלה של הצדיק בלבד והשמדת כל הרשעים. המן משתמש בו כדי להשמיד את היהודים הרשעים. עד כאן הכל נראה הגיוני.

אבל, אין רק העץ של תיתב נח יש גם העץ של אברהם! העץ של גמילות החסדים שהוא טבוע בתוך נפשות היהודים. היכולת שלהם לעשות חסד. מעבר לרשעות הרגעית, יש בהיהודים זכות אבות, פוטנציאל אדיר של גמילות חסדים!

בזכות העץ של אברהם, הפך העץ של תבת נח, העץ של המן, העץ שהיה אמור לקלב את מרדכי עליו, להיות העף שבו תלו את המן עצמו!

 

 

 

 

 

 

ההבדל בן אברהם ללוט

 

התורה מתארת את בוא המלאכים אל לוט באותם מילים כמעט שהשתמשה בהם כדי לתאר את בואם אל אברהם.

 

אברהם	לוט
כחום היום	בערב
והוא יושב פתח האוהל	וְלוֹט יֹשֵׁב בְּשַׁעַר סְדֹם
והנה שלושה אנשים (בתור סתם אנשים)	וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה(הוא יודע שהם מלאכים)
וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה	לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה
אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ	אֲדֹנַי סוּרוּ נָא אֶל בֵּית עַבְדְּכֶם
יוח נא מעט מים וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם	וְלִינוּ וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם
והוא עומד עליהם..ויאכלו	וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ

 

 

אבל בשינויים קטנים שעושים את כל ההבדל!

לוט עושה חסד מופרז. הוא מוכן לתת את שתי בנותיו כדי לקיים מצוות הכנסת אורחים

הוא מכניס אותם בתחת "קורתו"(כאילו הוא רוצה להתפאר בביתו שעשויה מעץ שהוא בנה יפה! זה הקורה שלו! בואו לראות כמה הבית שלי יפי! יש גאווה בהענקת החסד שהיא לפעמים פוסלת את זכות החסד עצמו!

 

לוט איש חסד אל חסד לא מבורר. מלא סתירות וסיגים

 

יהיה אסור להתחתן עם בניו עמון ומואב בגלל חוסר החסד שגילו מול בני ישראל בכניסתם לארץ:

על אדר לא קדמו אתכם בלחם ובמים….

 

אבל הבירור יעשה במשך הזמן עד שתצא ממואב ..רות שעשת חסד אמיתי עם חמותה ועם בועז

עד שיצא ממנה דוד .

 

 

הערה לגבי החלב ובקר

אנו בדרך כלל מופתעים מהימצאות בשר וחלב באותו התפריט.

אבל גם אחר מתן תורה, בפרשת האזינו שניהם כלולים , לפחות באותו פסוק:

 

דברים פרק לב  (יג) יַרְכִּבֵהוּ עַל <במותי> בָּמֳתֵי אָרֶץ וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר:(יד) חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן עִם חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים בְּנֵי בָשָׁן וְעַתּוּדִים עִם חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה …(טו) וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ: