וישב שם

18-12-08

מישל בן שושן

 

וישב שם

 

 

עניין יוסף ואחיו (סז)

הקשר בין יוסף לאחיו הוא הקשר שיש בין השבת וששת ימי הבריאה!!

  • בששת ימי בראשית, כל בריאה הלכה ונמתחה לעצמה , בכיוון שלה. העשבים, המינרלים, הכוכבים, המים…כל אחד בכיוון שלו.

כשהיגע השבת, כל הבריאה התכללה, מצאה כיוון. אומרים אז ש "ויכולו השמים והארץ"." ויכולו" מלשון נתכללו, נכנסו לתוך כלל מסויים. לא נשארו כל בריאה לעצמה אלא , כלולה לתוך סיפור וכיוון מסויים שנתן להם השבת. כמו שלכל אברי גוף אחד, הנפש נותן להם איחוד והתכללות. לכן נאמר שהשבת נתן לבריאה "נפש": "שבת וינפש"!!

כמו כן, הבנים של יעקב גדלו כל אחד בכיוונו. וככל שהתעצמו במידותיהם, כך קשה היה יותר להם להתאחד ! וכך כל אדם, ככל שהוא מרגיש מושלם וגובר במעלתו, כך קשה לו להרגיש צורך בהכנעה כלפי ציבור או כלל או אפילו זוגיות!

  • על יוסף, המטלה הקשה מאוד לאחד את אחיו לעם אחד.

(לע"ד):יעקב בעצמו שמח מאוד כשהוא ידע שיש לו בן שיטפל בבעיה. כי המטלה הזאת בדרך כלל מוטלת על ההורים. אבל כשההורים הולכים לעולמם, נשארים הילדים בסכנת פילוג וכל אחד יכול ללכת לכיוונו ולהיפרד מאחיו.

העובדה שנמצא מתוך דור הבנים אחד מהם שישמש כמלט לחיבור האחים מאוד מצא חן ליעקב ולכן יעקב אהב את יוסף "מכל" בניו. "מכל"= העוסק בהכללת בניו! (לע"ד)

 

מה היא מידתו של יוסף?

ראינו כבר בפרשה שעברה שליוסף יש את ה"נצח": לעשיו היה גם כן הנצח. לעשיו יש את כל זמן ההסטוריה! טענותיו לגבי הצורך לי הנות מן העולם בלי להתחשב במה שיקרה בעתיד הן מאוד חזקות וימשיכו להיות תקפות כנראה  כל זמן שהאדם יהיה  אדם!

מול ה"נצח" הזה של עשיו, ניצב ה"נצח" של יוסף, בצד ההפוך.

יוסף מגלם את הישרדות עם ישראל לנצח.

אצל שאר האחים, מתפתחות כל מני מידות יפות ופוריות אבל קיים בהן  סכנת ההכחדה. כמו שלכל עם יש מעלות ומורדות, יש בעם ישראל יכולת לעלות ולרדת ולהיכחד (ח"ו) . אם לא היתה מידת יוסף שאוחזת בדר שהוא נצחי ושגורם לעם ישראל להמשיך ולהתקיים לנצח.

וזו מידת "הברית". ברית המילה, אצל יהודי, היא מצווה (שבדרך כלל מאוד נשמרת על ידי יהודים אפילו מתבוללים) שאי אפשר לבטל! הרי היא כאן בבשרו של האדם לכל חייו. כל באומה, יש נתונים נצחיים שיוסף מסמל. אולי , ההרגשה הפנימית של שייכות לעם ישראל. אפילו אם היא לא מתבטאת במצוות או במנהגים רבים. יש משהוא בסיסי בזהות היהודית, מידתו של יוסף שמבטיחה את נצח ישראל.

המידה הזאת היא דווקא הדבר שיכול לאחד את כל הפלגים והאחים, שונים ככל שיהיו.

על יוסף, יודעים שהוא הצליח ל"שמור הברית" כשהוא סירב לשכב עם אשת פוטיפר. על יוסף יודעים שלמרות שינוי סביבתו ומצבו (מרועה צאן ועד למלך מצרים) הוא לא השתנה ונשאר אותו יוסף. זו "צדקותו". זו מידתו.

 

 

למה יוסף נכשל?

 

בין יוסף ליעקב יש תמימות דעים על תפקידו.

אבל יוסף לא ידע "למכור" , להסביר , את תפקידו לאחיו.

וגם יעקב עשה כנראה טעות כשעשה לו כתונת פסים(המסמלת את אחדות השבטים, כל אחד בפס שלו אבל כולם עושים כתונת אחת (לע"ד))

שניהם התכוונו לטובה אבל עשו מעשים שהכעיסו את האחים.

נכון שיוסף הוא צריך לאחד את כולם אבל אסור להראות זאת כאילו הוא ישלוט עליהם. כאילו הוא בחיר האחים. כאילו יעקב אוהב אותו יותר בגלל שהוא יותר טוב!

חלומות יוסף , הם נכונים מאוד לגבי המידה והתפקיד שלו. אבל בצורתם הם לא יכולים אלה להכעיס והשניא את האחים כלפיו!

מי שיעזור ליוסף להצליח בכל זאת, זה הקדוש ברוך הוא בעצמו, דרך ההיסטוריה עצמה! כל הפרשיות עד סוף ספר בראשית יעסקו בהכנעת האחים כלפי רעיון האחווה ואיחוד השבטים לעם אחד.

ואולי, רק עם משיח בן יוסף, באחרית הימים, נשיג לגמרי וסופית, ברמת העם ,את אחדות העם וריכוך ליבות ישראל , הכנעתם , כמו שהתבאר בפרשה הקודמת , הכנה למשיח בן דוד.

 

 

החלומות

  • יש בהם דבר ברור: האחים חייבים להיכנע ליוסף. האלומות שלהם משתחוות לזו של יוסף:

השם משמואל מסביר שכל התקדמות של האדם למעלה עליונה יותר בחייו חייבת לעבור משבר, הכנעה, השפלה כל שהיא שממנה האדם יוכל לצאת מורווח מאוד.

כשמדובר ברכישת מעלה מסוג אחר , המעלה של כוח הציבור, כוח החיבור, על האדם להיכנע כלפי הציבור או כלפי האחר.

כדי לבנות זוג, כל אחד "מוותר" נכנע, משפיל את האגו שלו כדי לבנות יצירה חדשה שהיא הזוגיות. וממנה יכול להרוויח הרבה יותר ממה שהוא מוותר עליו.  כך, לגבי כל קבוצה אנושית. האדם יוכל לשאוב מהכלל כוח עצום בתנאי שידע להכניע את עצמו לכלל.

ארץ "כנען" עצמה היא ארץ שדורשת "הכנעה". (לע"ד) למטרה זהה.

ככל שהאברים המרכיבים את הכלל הזה מושלמים ועצומים כל אחד בתחומו, ההכנעה קשה יותר אבל היא מסוגלת לחולל את איחוד העולמות שהוא , לדעת רבים, מטרת ההסטוריה האנושית: והיה ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. לא לחינם , בסוף סיפור תיקון האחווה בין האחים, עם "נצחונו" של יוסף , יאמרו כל האחים "שמע ישראל ה' אלוהינו , ה' אחד"!

  • אבל בחלום יש עוד אלמנט מאוד חשוב: האלומה של יוסף , היא לא נכנעת!! להיפך, האלומה של יוסף "קמה וגם ניצבה"!!

כמו בשבת, אין ירידות אלה עליות עד לסעודה השלישית!

מידת הנצח של יוסף איננה עוברת משברים כדי לעלות. היא כל הזמן בתמידות. זה אופייה , זה תפקידה!

כשמדובר במידות, זה מובן והגיוני, אבל כשמדובר באחים , זה יכול להיות מאוד מרגיז ומשניא!

 

 

 

 

שכם

כבר ביארנו בפרשה הקודמת ששכם הוא מקום שבו כל אדם מרגיש מושלם ואיננו צריך חיבור לכל כלל. זו חוצפה. אבל זה כוח שיש לו צדדים טובים.

בשכם דווקא האחים מתכננים לרצוח את המאחד, יוסף. (מדרש אחד דרך אגב אומר שהאחים החליטו לרגע להיפרד מיד אחר מכירת יוסף!)

דווקא לשכם יעקב שולח את יוסף כי הוא התיקון של שכם.את שכם יעקב ייתן כמתנה ליוסף.ודווקא בשכם ייקבר יוסף.

(לע"ד) מעניין לקרוא עכשיו את המדרשים שמספרים שיוסף התחתן עם בת דינה, שהיא ביתו של..שכם! כאילו יוסף חייב לתקן מידת שכם מכל הכיוונים! עבורו אין פסולת! עבורו כל יהודי הוא יהודי! כל אדם הוא אדם!

ואין לדחות אף אחד. כי הוא אחראי על הודעת אחדות ה' בעולם!

 

 

עצמות יוסף

קושייה ידועה , שהמהר"ל גם הוא מקשה, היא למה במסכת סוטה(יא) כתוב שהירידה למצרים נגרמה על ידי מכירת יוסף? לכאורה ההיפך הוא הנכון: המכירה באה כדי לעזור לתכנית האלוהית שישראל ירדו למצרים!!

השם משמואל מחדש כאן דבר נפלא:

התכנית היתה אכן שישראל יגלו ל"ארץ לא להם". אבל לא היה מדובר על מצרים! מכירת יוסף גרמה לגלות נוספת: לא רק גלות פיזית לחוץ לארץ, אלא לארץ מצריים דווקא שהיא היתה ארץ הזימה הגדולה בעולם:

  1. כשאברהם מבקש לדעת איך ייתכן שילדיו יאהבו את ארץ כנען וירצו לבוא אליה, איך "יירשו אותה?", ה' עונה לו שיש על זה אמצעי יעיל: הגלות!. בגלות ישראל ילמדו לאהוב ארץ משלהם שהיא ארץ כנען! לגלות יש סגולה למרק אותם עד כדי כך שירצו ויבינו הגדלות שיש בארץ כנען עבורם.
  2. אבל אחרי מכירת יוסף, מתברר שהשבטים לא מוכנים "להיכנע" למלט מאחד כעם! וזאת בגלל גדלות מעלת כל אחד מהמרכיבים של המשפחה!. לכן, הגלות דווקא בארץ כמו מצרים שבה יאבדו גדלותם הרוחנית ויגיעו עד לתחתית המוסר והזימה, משם כוח ההכנעה יצמח! ומשם יוכלו לצאת כעם אחד!!

ולכן, לע"ד, כשיצאו ממצרים, הדבר הראשון שעשה משה היה לקחת עמו את עצמות יוסף: סמל אחדות השבטים לעם אחד! וארונו של יוסף ליווה אותם לא פחות מארון לוחות הברית , בכל מסעותם עד הגיעם לארץ והקבורה ..בשכם!

 

 

 

בזכות יוסף נקרע הים

ים סוף נקרע באופן פלאי, בניגוד לחוקי הטבע כי יוסף עשה מעשה למעלה מהטבע: הוא פרש מאשת פוטיפר!

כמו שהוא "נס החוצה"..הים "ראה וינוס"!

וכמו שה' ביקש מאברהם ל"צאת החוצה" ולספור את הכוכבים (מלמעלה ולא מלמטה!), ואז הוא ציווה לו ל"צאת מהאיסטגנינות שלו", לצאת מהטבע, לצאת מהתכניות הטבעיות , כך יוסף "יצא החוצה "

שמירת הברית מילה, מידת הנצח של יוסף הם , בין השאר, המאפיינים של ה"על טבעיות" של התנהגות עם ישראל ונצחיותו. לכן, עבורו, הטבע יוכל להשתנות והים יבקע!

 

ירידת יהודה

שתי ירידות צמודות זו לזו: ירידת יוסף למצרים וירידת יהודה מאת אחיו לאיש עדולמי..

הירידות,  הן, כמו שראינו לעיל, סיבה לאפשרות עלייה גדולה מאוד.

ודווקא מתבקש מהאדם להיפרד מהדבר שבו האדם "מומחה", ממה שהאדם מאוד גאה בו, ממה שהאדם חזק בו במיוחד. להיפרד ממנו לרגע כדי ל"רדת", להיכנע, להשפיל את עצמו דווקא במידה החשובה לו במיוחד, ומשם לעבור הנסיון שתעלה אותו למדרגה עליונה עוד יותר!

יהודה, השופט , המלך,ייכנע! הוא  יגיע להכיר בצדקת תמר . "צדקה ממני"!

יוסף, שכולם צריכים להשתחוות לו, יורד לבור, יורד למצרים, לעבדות, בבית הסוהר!

אבל משם דווקא שניהם יעלו מעלה מעלה!

ממש "ירידה לצורך עליה ".

 

 

וישלח שמ

07-12-08

מישל בן שושן

 

וישלח שמ

 

לפניו

אם יעקב שלח מלאכים "לפניו" זה אומר שהוא התכוון ללכת לאותו מקום אחריהם! זאת אומרת לארץ שעיר!

אכן, לדעת השם משמואל, יעקב התכוון לנסוע לעשיו אל ארצו, באדום, ..כדי להחזיר אותו בתשובה!! וזאת, אפילו לפני שהוא יגיע אל ארץ כנען. זה היה לו דחוף כי החזרת עשיו בתשובה מייד היה מונע המון בעיות בהמשך!

ואכן, עשיו לא חזר בתשובה ויצאו ממנו עמים שאי אפשר לתקן אלה להשמיד ולמחות כמו עמלק!

אחת המטרות של ההסטוריה תהיה שעשיו יחזור בתשובה באחרית הימים!

ועל זה יש ליעקב תכנית וכלים: שור(משיח בן יוסף) וחמור (משיח בן דוד), צאן (עם ישראל) ועבד ושפחה..

 

מלאכים

"ממש" !,מלאכי עליון! ולא בשר ודם! כדי שהמפגש המופלא עם המלאכים יגרום לזעזוע וחזרה בתשובה של עשיו.

המלאכים כבר הצליחו להחזיר בתשובה את לוט בסדום!

כל מפגש עם מלאך , זו הזדמנות לפתח את הצד הטוב שבאדם.(במילים אחרות, להחזיר אותו בתשובה).

אבל הם לא הצליחו במשימתם, עשיו הוא כבר במהלך תוקפני נגד יעקב והוא לא במצב של "קבלה". הוא לא יכול כבר לקבל את פני המלאכים כך שיעשו עליו רושם, הוא אפילו לא יכול לקבל בקלות ,בהמשך, את המתנות של יעקב.

כנראה, יעקב פספס.

יש עליו להתחיל היסטוריה חדשה של התגוננות בפני עשיו. עד שבאחרית הימים עשיו יתוקן.

 

שני  המשיחים

  1. תפקיד משיח בין יוסף הוא כפול:
    • להילחם ממש עם עשיו. להשמיד את החלק הרע שבו (עמלק..)
    • לרכך את לב עם ישראל !! כי הם לא יוכלו לקבל את משיח בן דוד עם לב האבן שיש להם!! אפילו הצדיקים יש להם "לב אבן": הם לא מקבלים בקלות את האחר, דעה שונה, פנים חדשות. לכן המדרש מדבר על "כהן משוח מלחמה" עבור משיח בן יוסף: הוא זה שיודע לדבר אל לב האדם ולהכין אותו למלחמה.

משיח בן יוסף יחזיר את הרשעים בתשובה , והם יחזרו להיות צדיקים! ובנוסף הוא "ירכך את לב האבן" של כל עם ישראל!!

  1. תפקיד משיח בן דוד הוא

"להחזיר בתשובה את הצדיקים!! (כמו שאומר הזוהר בעצמו) והוא יצליח לעשות זאת רק אחרי ריכוך הלב על ידי משיח בן יוסף!!

 

 

עשיו (ט)

הוא נקרא "הראשון"! (ויצא הראשון). לא לחינם! הוא היה יכול להיות אדם מאוד חשוב בסיפור התולדות. לא לחינם הוא נולד יחד עם יעקב . לא לחינם יעקב תופס ברגלו: הם קשורים!

אפילו אם יעקב לוקח על עצמו את ה"בכורה" שמאס בה עשיו, זה רק לזמן מוגבל (אפילו אם זה יקח כל ההסטוריה עד לאחרית הימים!) אבל זה רק בגלל שעשיו לא "עשה תשובה".

עשיו מאס בעתיד, בתוכן הדברים, בטעם החיים, בעובדה שיש להקריב מהתענוג של הרגע לטובת העתיד או לטובת עניין נשגב יותר.

הוא אומר" הנה אנוכי הולך למות". אני רוצה לחיות את הרגע הזה ותו לא!

הוא רוצה ליהנות מהחיים בכל רגע.

יש לו עוד מימד: הוא גאוותן. הוא בפסגת העולם. הוא אפילו מוכן להרוג כל אדם המריע לו בדרך.

לסיכום: הוא גאוותן, מתנשא, שולל הכנעה וויתור לטובת העתיד או לטובת רעיון כללי נשגב כל שהוא.

מצד שני הוא בחיר אביו יצחק

הוא מכבד את אביו בצורה יוצאת דופן

הוא הכרחי לתיקון העולם. אבל הוא צריך לתקן את עצמו.

לכן, יעקב מאוד רוצה בתיקון עשיו. אפילו זה יותר חשוב מאשר לחזור הביתה להוריו. הוא קודם כל פונה לשעיר להשיב את עשיו בתשובה.

יעקב עושה זאת רק עכשיו כי עד עכשיו לא היה לו כוח לעשות זאת!!

20 השנים אצל לבן חזקו את יעקב. עזרו לו להשתפשף, לברר את מידותיו, להתמרק עם לבן. רק עכשיו הוא יכול להתפנות לטיפול בעשיו. אולי עכשיו זה יותר מדי מאוחר! (יעקב מתנצל שהוא "איחר עד עתה"!) ואכן זה טיפה מאוחר מדי. עשיו התחיל כבר בתהליך תקיפה נגדו והוא לא מוכן כבר לחזור בתשובה.

יעקב חייב להציג תכנית מפורטת שתגן על צאצאיו עד שבאחרית הימים עשיו כן יחזור בתשובה. וגם תכנית שתצליח להחזיר את עשיו בתשובה באחרית הימים:

  • משיח בן יוסף (שור)
  • משיח בן דוד (חמור)
  • עם ישראל שידע להתנהג כ"צאן", בהכנעה בהיסטוריה.(צאן)
  • ואפילו הם ידעו להתנהג כמושפלים ועבדים כדי לשרוד (עבד ושפחה)

 

למה יוסף הוא סטנו של עשיו?

לעשיו יש "נצח". יש לו כל הזמן שבעולם. הרעיונות שהוא מוביל הם נצחיות ומפריעות להישרדות עם ישראל. אבל זה "קליפת נצח". זה הנצח של הדברים הרעים של עשיו.

מולו, יעקב וזרעו איבדו את הנצח! כשיעקב נפגע על ידי שרו של עשיו בגיד הנשה, הוא איבד את היכולת שזרעו יישאר כל הזמן דבוק לה'! יהיו מעלות ומורדות! עם ישראל יחטא ויתרחק מדביקותו בה'! זה מה שהמלאך של עשיו הצליח לחולל ביעקב.(אולי לא ביעקב עצמו כי יעקב יצליח להירפא מזה- אבל כן יעשה זאת לזרעו אחריו- על כן לא יוכלו בני ישראל את גיד הנשה..)

לסיכום יש לנו יעקב וזרעו מצד אחד ועשיו מהצד השני. אחד שנפגע (ויכול להיפגע כל הזמן שוב) ואחד שיש בו קליפת הנצח!

כל זה היה נכון עד ללידת יוסף:

יוסף הוא בעל ה"נצח בקדושה". אומרים על יוסף שהוא הצליח להישאר צדיק אפילו לאחר שהיה בבית פרעה. ("הוא יוסף הרועה את צאן אביו, הוא יוסף בבית פרעה ועמד בצדקו") יוסף יודע להנציח את הקשר. בכל מצב אפשרי יוסף דבוק במטרה ומחזיק בברית.

יוסף מצליח בזה כי הוא "מחזיק בברי" – בברית מילה- ביסוד. ונראה במשך היסטורית עם ישראל שברית המילה היא המצווה שתשרוד למרות הכל. בתוך כל יהודי, מידת יוסף, מידת הנצח, שמורה בבירת המילה!!

רק בזכות מידתו של יוסף, יש לעם ישראל נצח!!

ורק בזכות יוסף אפשר לנצח את נצח עשיו! להגיע איתו עד לסוף ההסטוריה ולנצח אותו: להחזיר אותו בתשובה ולמחות את החלקים שבו (עמלק) שאי אפשר להחזיר בתשובה!!

יעקב פחד מעשיו  בגלל הנצח של עשיו. עד שנולד יוסף. מאז, יעקב ידע שיש לזהות הישראלית פן של נצחיות שעשיו לא יוכל לנצח.

 

שכם (יב)

 

שכם = חלק. (ואני הנה נתתי שכם אחד על אחיך)

שכם הוא מקום שגורם ליושביו תכונות מיוחדות!!

בשכם, האנשים מרגישים חוצפניים. גאוותנים. כל אדם מרגיש שרק הוא קיים ואין שום דבר מלבדו בעולם. כל אחד מרגיש שהוא "חלק" חשוב מאוד ובלתו אי אפשר להמשיך.

התכונה הזאת יכולה להיות טובה , ואפילו הכרחית לכל אדם, במיוחד דרכו כאדם. אבל היא יכולה להיות הרסנית אם האדם לא ידע לרסן אותה על ידי דאגה לכלל ושמירת גבולות של מידה זו.

כל אדם בהתחלת דרכו חייב לעבור תקופה של מרידה נגד הוריו וכל העולם כולו עם הרגשה שרק הוא חי ורק הוא יכול והוא יחולל מהפכה בעולם….זה מצויין. לולא מידה זו, האדם היה רדוד, עבד, כפוף, מתוסכל…

אבל על האדם לרסן מידה זו ולהתבגר ולהכניס מידה זו לתוכן יותר מתון שלוקח בחשבון מידות אחרות , הפוכות, שמחזיקות אותו בדרך הטובה.

 

לכן כמה דברים קראו בשכם:

1  אברהם, בהתחלת דרכו, מגיע לשכם: כי הוא יותר מדי עניו, הוא מחשיב את עצמו כ"עפר ואפר). יש לו להתקשות , להתחצפן טיפה כדי להיות מסוגל להתיישב בארץ הזאת!!!

2  יעקב גם הוא, איש העקב, המכניע את עצמו כל הזמן, צריך בשובו לארץ כנען, לקבל זריקת "אגו" , חוצפה, .. כדי להתיישב בארץ!!

"ויבוא יעקב שלם" =יעקב מגיע בשלמות מידת יעקב, ההכנעה. לכן הוא מגיע לשכם דווקא !

  • עם ישראל מצווה , מייד ביום כניסתו לארץ, לבוא לשכם כדי לשאוב משם כוח החוצפה והגאווה והעזות הנדרשת כדי להתיישב בארץ. אבל הם נדרשים למסגר את זה בעזרת ברכות וקללות בהר גריזים ועיבל! כדי לשמור על מידת שכם בדרך הטובה ולא להגזים בה !
  • שכם בן חמור, רוצה את "בת יעקב" (ולא את דינה) כדי להיות השבט השלוש עשרה! כדי להיות חלק ממשפחת יעקב אבל לא בהכנעה לתוך המשפחה, לא להתגייר, אלא להיות "חלק" חשוב של עם ישראל. (ייתכן שבגלל זה האחים מציעים מבחן גיור של הברית מילה, כדי לראות אם אנשי שכם מוכנים לעשות תשובה במידתם ולהתכלל בתוך עם ישראל: המבחן נראה כאילו הוא הצליח אבל בעצם, אנשי שכם מלו את עצמם רק כדי להתחתן עם בנות ישראל ולא כדי להתגייר בכנות)

בשכם, היה הפילוג הגדול בעם ישראל בהקמת ממלכת ישראל בצפון. דווקא בשכם, העיר של הפילוגים והרצון לא להיכנע לכלל

עשיו וישמעאל נגד יעקב(מא)

 

עשיו הוא כליפת מידת הדין. הוא כליפת ה"שור"= העוז, הגאווה.

ישמעאל הוא כליפת החסד, כליפת ה"חמור"- כוח החומריות= התאווה

 

עשיו התחתן עם בת ישמעאל כדי לאגור את שתי הקליפות, את שלו וזאת של ישמעאל.

 

כשיעקב רוצה לתקן את עשיו, הוא מציג בפניו את שני האופנים המתוקנים: שור וחמור מתוקנים.

שור מתוקן= אפשרות להתמודד עם הארציות, בחוזק אבל לטוב.

חמור מתוקן= לעבוד את ה' באהבה.

 

לשם כך,יעקב לקח מלאכים משתי קבוצות: מלאכים שבאו איתו מלבן, מחו"ל, ומלאכים שבאו לקראתו מארץ ישראל. שני סוגי המלאכים האלה הם מיומנים לשתי התכונות האלה:

מלאכי חו"ל מגנים בפני אלימות פיזית. הם נגד ה"שור"

מלאכי ישראל מגנים על האהבה היתרה והלא רצויה.הם נגד ה"חמור"

כמו שכתבו במסכת סנהדרין כד. על ההבדל בין תלמידי חכמים של בבל, שהם עובדים היראה, ומניעה בל יעשו רע, והם מקניטים אחד את השני

. ותלמיד חכמים של ארץ ישראל שהם עובדים באהבה ובנעימות.והם נוחים זה לזה

העבודה בחו"ל והעבודה בישראל שונה לגמרי. בחול מנסים לסור מרע ובישראל לעשות טוב.

יעקב שולח מלאכים משתי הקבוצות לעשיו כדי להתמודד עם שתי התכונות שלו.

 

לפעמים הוא קורא לו "עשיו אחי": עשיו מצד ה"שור המזיק" ואחי מצד ה"חמור"., כשהשור גובר. עשיו שבא להרוג את יעקב .

ולפעמים הוא קורא לו אחי עשיו כשסכנת האהבה המדומה עלולה לפגוע בו.כשעשיו בא לרצות למשוך אליו את יעקב ברשת התאווה כחמור הבר.

 

הבעיה החמורה משניהם היא, לדעת השם משמואל, הבעיה של החמור אצל עשיו: ההתחזות לאוהב גדול, ההתחסדות, האחווה המדומה. זה מה שלקח מישמעאל.

לכן יעקב איננו מנשק אותו, איננו פונה לו פניו, הוא משתחווה לו כל הזמן כדי לא להפנות לו את פניו שינשק אותם!. עשיו לעומתו, מנשק כל הזמן כדי להפגין אהבה מדומה ושקרית.

הבעיה ,לפי דעת השם משמואל , שחי בתרבות עשיו, היא שישראל יתפתו ללכת אחרי עשיו מצד המשיכה שלו והתאוות שהוא מציע. וזאת , הרבה יותר מסוכן לדעתו מאשר האלימות הפיזית שעשיו עלול לפתח נגד ישראל. הוא מתכוון להתבוללות התרבותית של העם היהודי מתוך תאווה ומשיכה לעשיו!!!

וכך הוא מסביר את הפחד של יעקב:

יעקב איננו מתיירא מעשיו שיהרוג אותו פיזית. על כך יש לו הבטחות ואפילו ניצח את שרו של עשיו. אלא יעקב מפחד שהוא יימשך לעשיו בתאווה, באהבה מדומה. כי זה יפרק מעליו את ההגנות מההבטחות שהוא קיבל מהאלוהים כי אז הוא יאבד את זהותו ואז, עשיו יוכל כן לנצח אותו באלימות כי כל ההגנות יפלו מאליהן!

לסיכום, תכנית עשיו להשמיד את יעקב היא בפיתוי לאהבה מדומה, לתאוות גרועות, כדי שיעקב יאבד את זהותו, וכך יאבד את ההגנות שיש לו וההבטחות שיש לו מה' וכך , יוכל לנצח אותו פיזית!

אנו מבינים עכשיו את התנהלות כל הסיפור כשעשיו נארה מאוד ידידותי ואח טוב ויעקב מתחמק מהאחווה הזאת ומעדיף להשפיל את עצמו כדי להשאיר מרחק בניהם ולא להתחבר אליו. כל זאת כמעשה אבות סימן לבנים!

 

 

 

יעקב קבע תחומים(סה)

 

בהלכות שבת יש את הלט מלאכות המוכרות

ויש את עניין איסור יציאה מתום העיר בשבת. מצווה זו היא לא כלולה במלאכות ואפילו איננה איסור מן התורה מפורש!. מי שעובר על יציאה מהתחום לוקה. למרות שעבור איסור זה יש פסוק מפורש, שבו משה מצווה שלא יצא איש ממקומו ביום השבת!!!

השם משמואל מסביר שאיסור המלאכות ועניין התחומים ,פונים לשתי בחינות שונות ומשלימות:

המלאכות פונות ללב

התחומים פונים לשכל:

 

לכל ישראל יש לב אחד לאביהם שבשמים. לכן כל המלאכות האסורות בשבת שוות לכל אחד.

אבל כל אחד בעל שכל ודיעה שונה. לכן, על כל אחד יש "תחום" משלו וקשה לצוות על כולם דין זה!

ועל זה יש "זכור" עבור המוח, השכל, שמימושו הוא על ידי שימרת התחומים. והוא העיקר!!

ו"שמור "בעניין הלב. והוא מתבטא על ידי איסור מלאכות וזה האמצעי כדי להגיע ל"זכור".

זכור נאמר בלוחות הראשונות, האידיאליים. השמור נאמר אחרי החטא , בלוחות השניות, כאמצעי להגיע למטרה, הזכור.

 

יעקב הצליח לעבור את לבן ואת עשיו. הוא הבתברר על ידי החיכוך איתם גם בבחינת הלב וגם בבחינת השכל. והיגיע "שלם" משתי הבחינות אל שכם.

רק אז הוא יכול לקיים את השבת בשלומתה. והעיקר בשבת זה הזכור שבה, וזה מצוות התחומים. לכן המדרש מסיק מהמילה "שלם" שיעקב יכול עכשיו לעסוק בתחומי שבת!