בע"ה ח כסלו התשע"ה
מישל בן שושן
וישלח גז
למה יעקב יזם את הפגישה עם עשיו?
כשאנו קוראים את מהלך הפסוקים, לא מבינים למה יעקב שולח מלאכים לעשיו? האם הוא יודע שעשיו בא לקראתו והוא רוצה להקדים רפואה למכה? או שמה היוזמה שלו מסוכנת! ואם הוא היה בספק, זה גם לא מצדיק ההתגרות במפגש היזום הזה!
הג"ז עונה בברור: יעקב כן ידע שעשיו מגיע והוא היה מוכרח לעשות משהו לקראת הסכנה הזאת. וכך מפרש הרב את הפסוקים הקודמים לסדרה שלנו:
- "ויעקב הלך לדרכו"= יעקב התפתה ללכת בדרכי התאווה של העולם הזה! (המילה"דרך", מזכירה "דרך גבר בעלמא", כלומר, מה שטבע האדם רוצה ומכתיב לו לעשות. למה יעקב מתנהג כך? כי..
- "ויפגעו מלאכי אלוהים"= יעקב נחלש בדבקותו בה' כי פגעו בו "מלאכי אלוהים" שכוללים את היצר הרע
- "ויאמר יעקב כאשר ראם(כאשר ראה את שרו של עשיו מקטרג עליו בין המלאכים האלה): מחנה אלוהים זה" = עד כה יעקב מבחין במחנה אחד: מחנה המלאכים המקטרגים עליו בעולם ומפתים אותו לעזוב את עבודת ה'! (השם "אלוהים" מורה על מידת הדין)
אבל, ב"ה, היו בתוכם גם מלאכים אחרים, "מלאכי ה'" , בעלי רחמים וגורמים לדבקות בה'. לכן הוא קרא עכשיו למכלול: וקרא למקום ההוא:
- "מחניים"=פתאום מדובר על שני מחנות ולא מחנה אחת כמו מקודם! כלומר יש כאן שני סוגי מלאכים. מלאכים שיעזרו לי ומלאכים שיקטרגו נגדי, כולל עשיו.
לכן, יעקב הבין שעשיו בא לקראתו למטה כמו שמלאכי הקטרוג באים אליו במאבק למעלה.
אכן, יעקב יפגוש את שרו של עשיו במישור העליון ואחר כך את עשיו עצמו, במישור הארצי.
וישלח יעקב מלאכים
מפרש הג"ז: הוא שלח מלאכים בשר ודם לקראת העשיו של מטה והוא שלח גם מלאכים ממש עבור שרו של עשיו המקטרג מלמעלה.
ויאבק איש עמו
המילה "להיאבק" מתורגמת על ידי אונקלוס :" אשתדל", לשדל, זה לפתות.
אם כן, המאבק בין שרו של עשיו ליעקב היה פיזי וגם רוחני. הפיתויים הם העבודה של היצר הרע. הוא ניסה להעביר את יעקב מעבודת ה'. למה? כי יצחק ברך את עשיו "והיה כאשר תריד ופרקת עולו מעל צווארך", בפירוש הג"ז, יצחק אומר לעשיו: יעקב יגבר עליך וישרוד תמיד. אבל מהרגע שהוא ירד מדרך ה', אז יש לך הזדמנות לפרוק אץ עולו מעליך ולהתגבר עליו!
לכן, עשיו, ושרו למעלה, מסתכלים תמיד על עם ישראל ומחכים שהם יחטאו! הם גם מקטרגים עליהם כל הזמן כדי להחטיאם.
וירא כי לא יכול לו
המלאך ראה כי יעקב נשאר כל הזמן דבוק בה' והוא לא יכול להוריד אותו
ויגע בכף ירכו
אז הוא פגע בצאצאיו (יוצאי ירכו). כלומר כל עם ישראל בכל הזמנים יהיו תחת הקטרוג של שרו של עשיו!
עד עלות השחר
כלומר, כל המאבק המתמשך בין יעקב ועשיו יימשך עד סוף ההיסטוריה. עד שהשמה יעלה ויבוא המשיח.אחר כן, יעקב כבר איננו צולע ולא יהיו יותר קטרוגים.
מסכנה עבור ההיסטוריה של עם ישראל:
בני עשיו יחפשו תמיד להעביר את ישראל מדתם. הם ישתמשו בשתי דרכים:
או על ידי פיתוים : להראות להם שכדאי שהם יתבוללו לתרבות המקומית. (על זה הפירוש שלפעמים היצר הרע נראה לאדם כחכם זקן, ידיד)
או על ידי מלחמות, על ידי רדיפות ושמד כדי לאלץ אותם לעזוב את דרכם.
ועל עם ישראל להתכונן בשני המישורים. כי האחד לא פחות מסוכן מהשני.
עקב עשיו
יעקב נקרא על שם אחיזתו בעקב עשיו. אבל העקב הוא של עשיו! כלומר, ליעקב יש אחיזה בקליפה של עשיו. יש ביעקב הרבה מה לשפר. את הקלקולים של עשיו שיש עדיין בו!
עד שיהיה נקי מקליפת עשיו לגמרי, באחרית הימים, כשהוא יקרא אך ורק "ישראל" על שם "לי ראש", כאשר ינצח את שרו של עשיו לגמרי, למטה ולמעלה. אז יעזוב לגמרי את עקב עשיו. בינתיים, עם ישראל מתנדנד בין "יעקב" ל"ישראל". בין העקב לבין הראש!
ויגע בכף ירכו
הפגיעה בירך יעקב היא הפגיעה הפוטנציאלית בצאצאי עם ישראל.
ואכן, לפי הג"ז, זו הסיבה להריגת אנשי שכם, ולמכירת יוסף ולגלות מצרים וכל הגלויות אחר כך!!
התוצאות חמורות מאוד וארוכות תווך!
שעיר לעזאזל
אם כן הסיפור הזה הוא מה שיכול להסביר את כל הוויכוח בין עם ישראל לאומות העולם. יש טענות משני הצדדים.
יעקב טוען שכל מה שקרה לו, זה בגלל שעשיו סירב לקבל את הבכורה. גם השקרים של יעקב וגם גניבת הדעת לאביו וכל החטאים שישראל יעשו בגלל הימצאותם בגלות, הכל בא,בסופו של דבר בגלל עשיו!
לכן, ביום כיפור, פעם אחת בשנה בלבד, מפילים את כל התיק על עשיו שנקרא "שעיר".
אי אפשר לטעון זאת כל השנה כי הרי אנו אחראים על העוונות שלנו.
אבל, יום אחד בשנה, באופן חד פעמי, אנו משתמשים בכלף הזה! וה' מעביר מאיתנו את כל העוונות ומפילו אותם על השעיר של עשיו!
גיד הנשה
כל גיד ואבר בגוף, הוא תחת שר מלמעלה!
גיד הנשה הוא תחת שרו של עשיו. הוא היצר הרע. הגיד הזה גורם לשכוח את הקשר עם האלוהים.(נשה= שכח)
אז אם איסור הגיד הזה אסור כי הוא מסמל את התאוות ופיתוי היצר הרע, אז , אפילו אם המלאך לא היה פוגע בכף ירך יעקב, זה היה אסור! כלומר, האם הסיפור בא כדי להטעים את האיסור או שהאיסור בא כדי להמשיך את הסיפור בתוך צאצאי יעקב?
אלא שהסיפור מברר שכן יש חולשה ביעקב: צאצאיו יכולים ליפול בעולם התאוות! ולראיה, הפגיעה של המלאך בגיד של יעקב. אם כן, "בני ישראל", העם שייווצר בהר סיני, יהיה נתון לפיתוי הזה. וזו הסיבה שלא כתוב "לא יאכלו בני יעקב את גיד הנשה" השימוש בשם "בני ישראל" מציין הרבה יותר מצאצאיו הקרובים של יעקב.
האם מותר לשקר?
המדרש אומר שרחל שאלה "האם מותר לצדיק לשקר (להערים)?". זו קושיה קשה שניתן לשאול על כל הסיפור מההתחלה. איך יעקב משקר וגונב דעת אביו…
אכן, כן, "מותר להערים כנגד הרשעים להינצל מידם"!! (בבא בתרא קכ"ז)
אבל יעקב הוא איש האמת! (תיתן אמת ליעקב!)
יעקב קבל את התואר הזה כי הוא היה צריך להשתמש בעורמה יותר מאבותיו שהמציאות מנעה מהם להתמודד עם שאלה זו! "הם היו בנקל יכולים לקלוע אל המטרה". אבל יעקב לא!! כדי להגיע לאמת, יעקב היה צריך להיאבק כל ימיו בכל האמצעים. כלומר, מי שיכול לקבל את התואר הרם של "איש האמת" חייב להתמודד עם כל הצדדים הקשים של השגת מידה זו. להכיר בצדיים ההפוכים, להתמודד איתם, אפילו להשתמש בם לפעמים. מי שלא התמודד עם הבעיות האלה, לא יקבל התואר. לכן רק יעקב ולא אברהם או יצחק מקבלים תואר זה.
רחל בסכנה
המדרש אומר שיוסף עמד מול אימו כדי להגן עליה בפני עשיו.("ואחר ניגש יוסף ורחל..") למה היא היתה בסכנה? פשוט מאוד: לאה היתה אמורה להיות אשתו של עשיו במידה והיה מקבל עליו את הבכורה. מהרגע שעשיו בז בבכורה, יעקב נאלץ לקחת לאה. אם כן, עכשיו, עשיו הוא ה"קטן". ולכן, מגיע לו להתחתן עם…רחל!! לכן יש מקום להגן עליה בפניו!
צלע יעקב
הרב עושה קשר בין העובדה שהוא היה צולע (בעקבות פגיעת המלאך בכף ירכו) והצלע שהבורא לקח מאדם כדי לעשות מזה את חווה!
"ויבוא יעקב שלם" מפרש המדרש: "שנתרפא מצלעתו" כלומר, שהוא כבר לא צולע. אבל הרב אומר שיעקב עכשיו יכול להתיישב בארץ אחרי שנשא אישה . ואין אדם שלם לפני שהוא נושא אישה! ובנוסף, יעקב היה צריך להתיישב בארץ כדי להיקרא "שלם". כי מי שגר בחו"ל, אפילו שהוא צדיק כיעקב איננו שלם. "דשלימו לא אשתכח אלא בארעא קדישא"(זוהר)
אם כן, ה"שלמות" של אדם מישראל איננה יכולה להתרחש אם הוא לא נשוי ואם הוא גר בחול. ושניהם נקראים "ביאה". ביאה אל האישה וביאה אל הארץ.
להתפרנס או לעסוק בתורה?
הרב קובע שהסדר הנכון הוא לרכוש מקצוע ואמצעי פרנסה ורק אחר כך לישא אישה. הוא קורא לאלה שמתחתנים בלי פרנסה "טיפשים" כי הם "סומכים על הנס" והם יזדקקו לקופת הצדקה! רק יחידי סגולה יכולים להרשות לעצמם להתחתן וללמוד תורה בלי פרנסה. אלה לומדי תורה מיוחדים מאוד, יוצאי דופן שיש מקום לתת להם לעסוק בתורה ולא בפרנסה. אבל זה לא הסדר הנכון עבור רוב בני האדם.
"כל מי שאיננו עוסק בפרנסה, בדרך ארץ, והוא עוסק בתורה בלבד, לא יקרא שלם"
אל אלוהי ישראל
אל= חסד וגבורה. לפעמים נמצא (חסד) "אל נקמות ה ' " ולפעמים (גבורה ) " אל נושא היית להם "
כמו שהמילה "שמש" היא חסד וגבורה : השמש מחממת ומרפא אבל היא גם יכולה להכות קשה ולשרוף.
לכן יעקב קורא לה' יותר בכינוי "אל". כמו "בית אל" וכאן אל אלוהי ישראל. כי יעקב הוא המחבר בין החסד והגבורה. והוא נקרא גם כן שמש. "והנה השמש והירח"(בחלום יוסף), "כי בא השמש"(יעקב הגיע אל המקום)
ותצא דינה
הג"ז החלטי בנושא: דינה לא חטאה בזה שהיא יצאה!!
ואפילו אם המדרשים מכנים אותה "יצאנית" כמו לאה אימה, הוא מתרגם הכל לזכותה של דינה שיצאה לשם שמים. ולראיה, שהתורה קוראת למעשה שכם "אונס" שהוא כמו רצח.
(משמח לפגוש פרשן שלא הופך את הקורבן (דינה) לאשם, במיוחד בקשר לסיפור של אונס )
אם יש אשם בדבר זה רק שכם. ואם נחפש במשפחת יעקב מי חטא כדי לגרום לצרה כזו לקרות, אז הרב מצביע על יעקב עצמו! ונותן שתי אופציות:
- יעקב נטל שררה לעצמו (ויצב שם מזבח ויקרא לו אל, אר"ל ויקרא לו אל אלהי ישראל אמר אתה אלוה בעליונים ואני אלוה בתחתונים, ר' הונא בשם ריש לקיש אמר אפילו חזן הכנסת אינו נוטל שררה לעצמו ואתה היית נוטל שררה לעצמך מחר בתך יוצאה ומתענה, הה"ד ותצא דינה בת לאה.( (בראשית רבה פרשה עט)
- ועל שאיחר את נדרו לחזור לארץ.
שכם ואברהם
המדרש משווה את שכם לאברהם: שכם טען שהוא "נשיא הארץ" כמו שאברהם היה "נשיא אלוהים". אבל יעקב השיב לו שאין להשוות:
- אברהם הוא דומה לשור (ואל הבקר רץ אברהם)
- חמור הוא חמור
"ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו"= השור מכיר בקונו, בבעליו. אבל החמור מכיר רק באבוס (האוכל) ולא בבעליו. לכן חמור איננו מכיר באלוהים, רק בתוצאות של השפע של האלוהים. אברהם הכיר את בוראו.
ומכוון ש"לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו" אז אי אפשר להתקשר עם משפחת חמור!
אלוהי הנכר
לפני שיעקב נגש אל בית אל כדי להקריב מזבח, הוא מבקש מבניו "להסיר את אלוהי הנכר מתוככם". מי אלה אלוהי הנכר? הרב עונה שאלה התכונות הרעות שבליבם. אלה שגרמו להם להרוג את אנשי שכם ולקחת לביזה את נשותיהם והשלל ללא עוול בכפם!!
יש לעשות תשובה לפני שמקריבים זבחים!
בנימין
הגימטרייה של בנימן= 152= בן(52)+ מאה (היה יעקב כשנולד בנימין)
עכשיו שיעקב בן מאה שנה, הוא הסיר מעליו את הקליפות של השמאל (חטאים) ונשאר בו רק את הימין.
מתה עלי רחל
היא מתה בגללי.
מהרגע שיעקב חזר ארצה, הוא לא שכב עם נשותיו כי חל עליו איסור "שתי אחיות". וייתכן שהייתה כאן סיבה למתת רחל (בנוסף לזה שיעקב אמר ללבן שהוא מאחל לכל מי שגנב את התרפים למות)
ראובן ובלהה
ה' הבטיח ליעקב בבית אל ש"גוי וקהל גוים יהיה ממך". כלומר, מתוכננים עוד שבטים!
גוי= בנימין שנולד אחרי זה. אבל מי הם "קהל גויים" שצריכים עוד להיוולד מיעקב?
- או אפרים ומנשה מיוסף (מה שיקרה בסופו של דבר)
- או, כמו שטעה ראובן, ילדים נוספים מנשות יעקב . אבל מכיוון שיעקב הפסיק לקיים יחסים עם נשותיו מהרגע שנכנס לארץ,הילדים הנוספים על ידי בכור יעקב, ראובן. לכן הוא שכב עם בלהה שהיא במקום רחל( כי בנימין יצא מרחל וכן יהיו אפרים ומנשה ממנה.)
לכן, אחרי שכתוב "ויהי בשכון ישראל בארץ ההיא", כלומר יש עכשיו להמשיך ולהוליד שבטים חדשים: גוי וקהל גוים!.."ולך ראובן וישכב עם בלהה.." אבל , נגזר שזו טעות: "ויהיו בני יעקב שנים עשר" נקודה.
ועוד פירוש אפשרי: ראובן לא שכב עם בלהה אלה מנע מאביו לשכב איתה: הוא תמיד הסתובב מסביב למיתתם ולא נתן להם פרטיות!("וישמע ישראל"= שמע כל הזמן צעדיו של ראובן בחוץ)ראובן קינא עבור אימו לאה(אם יעקב פורש ממנה אז שלא ילך עם בלהה גם!.וזה גרם שיעקב לא הוליד יותר שבטים: ויהיו בני יעקב שנים עשר בלבד!
מתחת לפני השטח, עניין הבכורה עומד כאן בשאלה: מי הוא הבכור שיצאו ממנו עוד שני שבטים? יעקב ידע שזה יהיה מרחל (לכן הלך עם בלהה) אבל ראובן לא רוצה. בסוף יוסף, בכור רחל הוא זה שייבחר לתפקיד ויוליד אפרים ומנשה.
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 