בע"ה י כסלו התשע"ד

מישל בן שושן

 

וישלח נה

 

במה עשיו אשם?

התורה מספרת לנו שבבטן אימם יעקב ועשיו התאמתו! זה לא קרה בגן השעשועים או, כמו בין ישמעאל ויצחק בגיל הנערות שלהם. למה דווקא בבטן? זה המקום שאי אפשר להגיד ששם יש כבר אחריות למעשה האדם. אין שם, לא "רשע" מבטן, או צדיק! הנ"ה מדגיש:

"עשיו נולד להיות "נגד יעקב", ומה יכול לעשות?"!!

כלומר, אי אפשר להטיל שום אשמה על עשיו.תפקידו של עשיו הוא להיות "נגד יעקב". לטובת יעקב!. כמו ה"עזר כנגדו" של אדם הראשון.

ואכן, עשיו לא יהיה "אפיזודה חולפת". הוא כאן, עם יעקב, מהבטן והוא יישאר עד סוף ההיסטוריה.

יתרה על כן, שמו של יעקב נקבע לפי היחס שלו אל עשיו: הוא אוחז בעקב עשיו.

ואפילו השם החדש שיקבל, ישראל,קשור לעשיו. הוא נלחם וניצח את שרו של עשיו."כי שרית עם אלוהים ועם אנשים". אם כן, יש לנו להסתכל על עשיו אחרת. לא כאדם רשע אלא כאדם שתפקידו הוא להיות ה"כנגדו" של יעקב ושל ישראל בהיסטוריה!!

מכאן, עשיו יכול להיות פחות או יותר להוט באכזריותו. במידה והוא ישתמש בתפקיד זה כדי להרע סתם או להגזים, אז אכן הוא יהיה רשע וכן הוא היה רשע. אבל זה רק בגלל שהוא הגזים בתפקידו!

בדומה למה שהגמרא אומרת על רשעים גדולים כמו נבוכדנצר. אכן, ה' הוא זה שהחליט להחריב את בית המקדש. נבוכדנצר היה "שליח ה'"! אם כן מה אשמתו? זה שהוא הגזים וניצל את תפקידו כדי להרע יותר על המידה לישראל בחורבן!

כשיעקב שולח מלאכים לעשיו, הוא מנסה, לדעת הנ"ה, לבחון אפשרות לתקן את עשיו, להחזירו בתשובה. לא שעשיו יהפוך להיות יעקב אלא שהוא יעשה את תפקידו "לשם שמים" בלי הגזמה ובלי ניצול לרעה.

לכן הוא אומר לו, כשהוא שולח לו מתנות:"למצוא חן בעיניך" ולא למצוא חן בעיני אדוני.כלומר, אני מחפש לתקן אותך , כבן אדם, כאח שלי. המתנה היא לא רק לפייס את "אדוני", התפקיד שלך שהוא , בעולם הזה, להיות "אדוני" אלא להיטיב עמך, כאיש שכדאי לו לעשות את תפקידו בלי לגלוש לרשעה.

 

ויוותר יעקב לבדו

זו, לפי הנ"ה, המדרגה העליונה ביותר שהגיע אליה יעקב.

יש אנשים שיכולים להרגיש שהם "יודעים מה רוצה ה'". יש להם את האלוהים "בכיס שלהם". הנ"ה אומר שזו הרגשת שותפות עם האלוהים והיא פסולה. זו הרגשתו של עשיו. אם האלוהים יעשה משהוא שלא מתאים לתמונה שיש לעשיו מהאלוהים, אז הוא יסרב לקבל זאת. האלוהים צריך להתאים לתדמית שיש לי עליו! זה גובל בעבודה זרה. בניגוד לזה, ליעקב אין הרגשת שותפות עם האלוהים. הוא יודע להיות "לבדו". הוא יכול להאמין אל ה', להתפלל אליו. אבל, אין לו דרישות מוחלטות ממנו. הוא מקבל את ה' איך שהוא ולא איך שהוא רוצה שיהיה.

רק ממצב אחראי ובוגר כזה, יכול יעקב להיאבק עכשיו עם המלאך!

למשל, ראינו שיעקב התפלל אל ה', אבל זה לא מנע ממנו להכין את עצמו חמקרים שהוא לא יענה בתפילתו! היא התכונן לדורון ולמלחמה בנוסף לתפילתו. וזה לא חוסר אמונה או חוסר ביטחון בה'. להיפך. זה כבוד גדול למרחק האין סופי שיש בין האדם והבורא.

 

ויגע בכך ירכו

המלאך פגע במידת הנצח של ישראל.

(הוא פגע בגיד שנמצא לא רחוק מאבר המין המבטיח המשך החיים על ידי תולדות)

יש הבטחה מה' ש"נצח ישראל לא ישקר.." כלומר, יש הבטחה מהאלוהים שעם ישראל ישרוד במשך ההיסטוריה. אבל , זה דורש מעם ישראל להראות, מדי פעם שהם מוכנים להילחם עבור זה.

"על כן יוצרכו ישראל לבוא בנסיון, בעיתות שמד, שימסרו נפשם ולא יהיו מקבלים שינוים באמונתם, ובכך יהיו מתקנים את פגם מידת הנצח של המלאך"

על כן, לא יוכלו ישראל את גיד הנשה..

יעקב הצליח להתגבר על הפגיעה הזאת. באופן אישי. הוא נרפא  מהמכה הזאת.(ויבוא יעקב שלם עיר שכם). אבל בניו יצטרכו לתקן כל הזמן את הפגיעה במידה הזאת.

כלומר, עמי הארץ שהמלאך של עשיו מייצג כאן, ינסו כל הזמן לפגוע בנצחיות ישראל. הם ידרשו להפסיק את היסטוריית ישראל. ועל ישראל מצד אחד מוטלת מצוות קידוש ה' והמוכנות למות עבור דתם. ומצד שני, הם ימשיכו להאמין שיש הבטחה מהאלוהים שנצח ישראל לא ישקר!

 

וישתחו ארצה שבע פעמים

יעקב השתחווה לעשיו שבע פעמים, כמניין שבע ימי בראשית. המספר שבע הוא סמל חוקי הטבע. יעקב מודה שהוא יכול להיות פחות מעשיו בכל מה שנוגע לעולם הזה. בהתמודדות עם חוקי הטבע וחוקי ההיגיון של העולם הפיזי, אין ספק שיש לעשיו יתרון גדול על יעקב וזרעו.

אבל יעקב לא השתחווה בפעם השמינית. בעולם של השמיני, העל טבעי, עולם התורה, עולם הברכה, עולם הבחירה, עולם האהבה, שם ליעקב יש יתרון על עשיו.

על יעקב ועל זרעו לדעת שהיתרון שלהם על חוקי הטבע הם על ידי ההשתייכות לעולם השמיני. עולם המשיח. עולם מקביל לעולם הזה אבל שעונה לחוקים שונים.

גם בעבודת ה', ישראל צריכים לדעת שהם חייבים לעבוד אותו גם בעולם השביעי (עולם הטבע) וגם בעולם השמיני. ולא להסתפק, למשל, בניתוח התורה והמצוות על ידי ההיגיון והמדע. יש מימד נוסף בכל מה שקשור לעבודת ה' שאינו ראוי שנחשוף את הווילון שמכסה אותו!

כמו שאין לנתח את האהבה כלפי אישה רק על ידי הורמונים ונתוני מדע אחרים, כך אין לנתח את עבודת ה' על ידי מדדים מדעיים בלבד.

 

ברכות שמע ישראל

הנ"ה מסביר איך שתי הברכות הראשונות שנמצאות לפני קריאת השמע, מאפשרים את עבודת ה' גם בעולם השביעי וגם בעולם השמיני:

הברכה הראשונה עוסקת בחוקי הטבע. ה' הוא הבורא והמשגיח על חוקי הטבע. "יוצר אור.." או "המעריב ערבים". זו הכנה לעבודה במישור השבע.

הברכה השנייה מדברת על המישור האחר, המישור של השמונה: "אהבת עולם אהבתנו". "ה' בחר בעמו ישראל". הברכה הזו נקראת, לפי ההלכה, ברכת התורה. כי גם התורה שייכת לעולם העל טבעי. כמו שבחירת עם ישראל, אהבת ה' הם על טבעיים.

שתי הברכות מכינות את קריאת הפסוק הראשון :"שמע ישראל" שהוא נגד מלכות ה' בעולם הזה. והפסוק השני, הוא במישור השמיני: "ואהבת את ה'"

ברכה	בערב	שחרית	קריאת שמע	מישור	מי שולט עליו
ראשונה לפני	המעריב ערבים	יוצר אור	"שמע ישראל"	הטבע- שבע	עשיו
שניה לפני	אוהב את עמו	אהבת עולם	"ואהבת.."	עולם השמיני	יעקב
אחרי	גאל ישראל	גאל ישראל		גאולה

 

לסיכום:

יעקב מכין את עצמו לשני המישורים גם יחד

אמנם עשיו חזק ממנו בעולם הזה במישור השביעי, אבל הוא חזק יותר במישור השמיני. לכן הוא צריך להכין את עצמו בשני המישורים גם יחד. להתפלל ולהילחם. להאמין בנצח ולזכות בו כל הזמן.

תפקידו של עשיו הוא להחזיר את יעקב למישור השביעי, שלא יאבד את עצמו רק במישור השמיני. שלא ירחף. והוא גם מאלץ אותו לא לאבד את עצמו במישור השביעי. שימשיך לעבוד במישור השמיני.

כלומר, עשיו מאלץ אותנו להיות גם גשמיים וגם רוחניים!