15-12-09
מישל בן שושן
חנוכה לעד
יש שתי אפשרויות לקרוא את ההלל בחנוכה:
- או שמקיימים מצוות קריאת ההלל בחנוכה, כמצוות אנשים מלומדה. אפילו בלי להבין מה שאומרים או בלי להתרגש מהנס שנעשה לאבותינו.
- או שאנו קוראים אותו בהתלהבות, בכוונה, בשמחה, כמו שהלל צריך להיות נקרא.
לכתחילה, אי אפשר לדעת אם קוראים אותו בצורה הראשונה או בצורה השנייה? איך ניתן למדוד את אמיתת כוונתינו בקריאת ההלל בחנוכה?……………
…………….כשמגיע יום העצמאות!
מי שלא גומר הלל ביום העצמאות, לא הבין מה שקרא בחנוכה! כי הנה נס לפחות גדול כמו שהיה בחנוכה קורא לנו היום ממש. ומי שלא מבין זאת ולא מהלל את ה' בהלל גמור על כך, אז הוא לא קורא את ההלל בחנוכה בכוונה מינימאלית!
- ואל יאמר האדם שמדינת ישראל עדיין לא הגיעה למצב שאליו הוא חלם. הרי החשמונאים סרחו ומלכותם ירדה לטמיון והביאו חורבן שני. ולמרות זאת אנו ממשיכים להלל את ה' על הנס שעשה לנו בימים ההם. על אחת כמה וכמה ואנו צריכים להלל על הזמן הזה.
- ואל יטענו הספקנים שמי שקבע היום להגיד את ההלל ומי שקבע את היום בו צריכים להלל אלה לא "צדיקים גמורים ורבנים מוסמכים"! כי הרי הגמרא אורמת "קבעום". מי קבע? איך קבעו? לא חשוב! הרי הנס מספיק ברור . ואפילו לא היו קובעים , היינו חייבים לגמור את ההלל כל יום ויום על הנס שקרא לנו בדורנו!
עניין נס פך השמן:
קביעת הנס בפך השמן, היא רק כדי לקבוע על דבר מוחשי קטן את המאורע הענק של התעוררות לאומית. נס פך השמן טומן בחובו את כל העניינים הטמונים בנס הניצחון. הוא מסמל טוב מאוד את עניין הגבורה והניצחון על התרבות היוונית. ולא חשוב נס השמן עצמו אלה כסמל בלבד.
פרסומי ניסה
האם הפרסום הוא לגבי חוץ בלבד? להודיע ליהודי ממול או לגוי ממול? הרי יש להגיד "על הניסים" ברכת המזון וגם בעמידה, והטעם הוא "משום פרסומי ניסה". אין אנו מודיעים לחוץ בברכת המזון ובתפילה!!
אלה, נראה לי שפרסום הנס הוא כלפי האדם עצמו, פנימה! עליו להבין שנעשה פה נס!!
וזה דבר לא פשוט! כי הרי למשל,נעשה לנו נס אדיר בדורנו בהקמת מדינת ישראל ועדיין רוב הדתיים אינם מכירים בזה !!!! להכיר בתוך האדם שנעשים לו ניסים, זה תהליך של הכרת טובה והכרת "הטוב" בכלל! יש הרבה אנשים שנוטים להכיר רק במגרעות החיים ולא החצי הכוס המלאה! לפרסם את הנס בפנים, זה להכיר בחלק הטוב שיש לנו בחיים. זה להדליק אור פנימי!!! בדיוק מה שמבקשים מאיתנו להדליק בחנוכה!
ורק אחרי שהאור הפנימי שלנו דלוק, זאת אומרת, שמחת החיים, האושר מכל חלקי הטוב בה אנו זוכים כבני אדם, כיהודים, כישראלים, אז נוכל להפיץ האור הזה החוצה כי זה אור אמיתי שמרגישים בו.
מי שמפיץ החוצה אור הנרות בלי להכיר בטובת הנס פנימה, הוא עושה "תעמולה" נוח לו שיחשבו כמוהו, נוח לו לקיים מצוות עשה אבל הוא לא עושה זאת מתוך גילוי אור מנימי בכלל!
לכן, נראה לי שפרסומי ניסה חייב לפנות קודם כל לפנימיות האדם. ורק אחר כך, כלפי חוץ. וזה יעשה באופן טבעי , ללא מאמץ כי מי ששמח באמת, מקרין שמחה כלפי חוץ ללא מאמץ!!
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 