בע"ה ג סיוון התשע"ט
מישל בן שושן
חיי שרה פי 4
ניתן לחלק את הפרשה לשני סיפורים ארוכים:
- קבורת שרה
- חתונת יצחק לרבקה
ברצוני להציע ששני הסיפורים הם שני פנים של רעיון אחד, אותו ננסה לברר.
באופן טכני, התורה כבר מזמינה אותנו לעשות זאת כי שלוש עשרה פעמים כתוב השורש "קבר" בסיפור הראשון, ושלוש עשרה פעמים השם "רבקה" בסיפור השני. אותם האותיות בסדר הפוך
, בנוסף, הגמרא בראשונה במסכת קידושין, מחפשת מקור לאפשרות לקדש אישה על ידי כסף. והמקור הראשון שהיא מציעה היא "קיחה- קיחה משדה עפרון" כלומר, יש גזרה שווה בין המערה שננרכשה מעפרון לאברהם תמורת ""לקיחת" כסף, והעובדה שכתוב במקום אחר בתורה "כי ייקח איש אישה.."! ומהגזרה שווה הזו, לומדים שאחת הדרכים לקדש אישה היא בכסף!
תלמוד בבלי מסכת קידושין דף ב עמוד א /מתני'/. האשה נקנית בשלש דרכים, //נקנית בכסף, בשטר, ובביאה. … גמ'. האשה נקנית. //וכסף מנ"ל? גמר קיחה קיחה משדה עפרון, כתיב הכא: +דברים כב+ כי יקח איש אשה, וכתיב התם: +בראשית כג+ נתתי כסף השדה קח ממני, וקיחה איקרי קנין, דכתיב: +בראשית כה+ השדה אשר קנה אברהם,
אבל ניתן לשאול בפשטות: "האם לא היה יותר הגיוני ללמוד זאת , למשל, מהנזמים שהעבד נותן לרבקה? כי כאן מדובר באמת בחתונה ! למה ללכת כל כך רחוק בעניין קבורה ,כדי ללמוד על חתונה?
מכאן, אני מציע להבין שהגמרא פשוט רצתה שאנו נעשה את הקבלה בין שני חלקי הפרשה: קבורת שרה וחתונת רבקה ,הם אותו נושא! למרות שזה לא נראה לכתחילה! וכאמור אני מזמין לעיין בשני הסיפורים כדי למצוא, אולי הקשר העמוק בניהם.
קבורת שרה
לכאורה, קריאת הסיפור נותנת את ההרגשה כאילו קבורת שרה היא רק תירוץ כדי לקנות חלקה בארץ כנען! בפסוק אחד מתואר שאברהם בא , סופד ובוכה את אשתו. עוד פסוק אחד, בסוף הסיפור שאומר שאברהם אכן קבר אותה שם. אבל כל הפרשה מספרת בדיוק רב את המשא ומתן על קניית השדה! ועוד ראייה להרגשה הזו:
- יז) וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לִפְנֵי מַמְרֵא הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ וְכָל הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר בְּכָל גְּבֻלוֹ סָבִיב:(יח) לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה לְעֵינֵי בְנֵי חֵת בְּכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ:
- (יט) וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֶל מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל פְּנֵי מַמְרֵא הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן:
- (כ) וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְאַבְרָהָם לַאֲחֻזַּת קָבֶר מֵאֵת בְּנֵי חֵת: ס
פסוקים יז ויח' קובעים שאברהם קנה סופית השדה. אחר כך, פסוק יט' מספר על קבורת שרה. אבל למה בא םסוק כ'? כאילו הוא מסיים הסיפור, הוא מטרת הסיפור וקבורת שרה היא רק אמצעי לקנות סופית השדה! כאילו יש קניין על ידי הקבורה!! זה ממש נראה "משפיל" את שרה! היא כאו רק כדי שנקנה השדה.
אבל, יש לזכור מה היתה תורתה של שרה. מה היא חידשה לאברהם?. אברהם היה קוסמופוליט! עבורו, יש לדאוג לכל עמי הארץ. הוא "אב המון גויים" ומטרתו היא לברך את כל גויי הארץ. יצירת עם קטן , לאומי, נפרד, הוא רעיון שזר לו לכתחילה. שרה היא זו שמביאה אותו להכרה שיש לבנות עם ישראל. אברהם היה לגמרי מסתפק באליעזר או בישמעאל.
מצד שני, אברהם שונא את העימותים!
כשיש רעב בארץ (אם כן, יש אלימות גוברת וכולם נלחמים על פת לחם) הוא בורח למצרים
כשיש ריב קטן עם רועי לוט, הוא מציע לחצות את כל הארץ לשניים ולוותר על חצי המלכות!
כשיש בעיה עם אבימלך, הוא מוכן להישבע שהוא וזרעו לא יכבשו ארץ פלישתים לעולם!
כשהוא צריך לגור, הוא לא קונה בית בתוך העיר אלא נוטע אוהל בדרך כדי לקנות נפשות לדרכו.
העימות עם יושבי המקום מרתיע אותו!
שרה אילצה אותו להביא את יצחק לעולם ולגרש את ישמעאל.
המטרה האולטימטיבית של שרה היא: שאברהם יקנה אחוזה בארץ!!
לכן, היא כאן, בחברון, העיר הקשה ביותר מבחינת קיצוניות התושבים .(קריית ארבע= מקום שמנסה לחבר- חברון- עם ארבע קצוות הארץ. ארבע ענקים מנסים להביא את העולם לכיוון שונה. ארבע האבות יבנו מידות שונות. המקום הזה הוא מקום העימות . ודווקא שם שרה מתה! בעוד שאברהם היה רחוק מאוד, בבאר שבע! מות שרה גורמת לאברהם לבוא למקום הזה והיא מכריחה אותו, אחרי מותה, במותה, לקנות חלקת אדמה כדי לקבור אותה! ואברהם עומד במשימה!. כאילו בעל כרחו אבל הוא כן עושה זאת.
והקניין של האחוזה היא אולי ההספד הטוב ביותר שאברהם היה יכול לעשות עבור שרה!
גם אחרי מותה היא משפיעה! אלו באמת "חיי שרה" אפילו שהיא מתה!!
גם אם יש לנו את ההרגשה שהעיקר היא קניית אחוזה בארץ, זה עדיין בהשראת שרה, לכבוד שרה , מורשת שרה!
חתונת יצחק
התורה מספרת שהגר "לקחה "אישה מארץ מצרים לבנה ישמעאל. האימא מחתנת הבן!. אבל עשכיו שרה איננה ויש לחתן את יצחק. אברהם לוקח על עצמו המשימה והוא יעשה זאת, בהשראת שרה גם כן:
הוא לא מסכים שיצחק ייתחתן עם כנענית,. זו תורתה של שרה: לבנות משפחה עברית!
והוא מבקש שהיא תהיה בעלת חסד, ממשפחתו.
אבל המשימה לא נגמרת עד שיצחק מתחתן עם רבקה, והיא נכנסת "לנעליים" של שרה אימנו, כלומר עד שהיא באמת מראה שהיא תהיה האימה השנייה בשושלת האימהות הבונות את עם ישראל:
:(סז) וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ:
אין לראות את ה"נחמה" של יצחק רק כנחמה נפשית פסיכולוגית של בן שהיה קשור לאימא והנה אשתו לוקחת את מקום האימא בחייו. נראה שזה הרבה יותר עמוק: השאלה היא האם יש להיות אוניברסאלי או שיש להמשיך במשימה לבנות עם קטן, מיוחד ונפרד מכולם?
לכאורה, הגברים, האבות, פחות מעוניינים בבניין המשפחה הקטנה הזו שתיקרא ישראל. הם חושבים יותר על עבודת ה' והפצת דרך ה' בעולם, כמו אברהם
האימהות, לעומתם, דואגות הרבה יותר לבניין המשפחה הישראלית. מצידו, כמו שאביו אברהם היה מעוניין בישמעאל, יצחק היה מאוד מעוניין בעשיו. לולי רבקה שעשתה הכל כדי להבריח את יעקב ולדאוג לבניין השושלת, ספק אם היה קם עם ישראל!
לסיכום:
לכן, נראה לי ששני הסיפורים מדברים על נושא אחד: בניין עם ישראל וארץ ישראל. שני הבניינים האלה, נראים קשים מאוד כי הם במסלול "אנטי טבעי"! יש להילחם כל הזמן נגד זרם חוקי הטבע והטבע האנושי, כדי ליצור את עם ישראל ולעשות הכל כדי שיתיישב בארץ ישראל.
שרה ממשיכה אחרי מותה למאלצת את אברהם לקנות אחוזה בארץ ישראל. שרה ממשיכה עוד להשפיע על ידי מציאת רבקה לבנה יצחק, רבקה שתמשיך את פעולת שרה בדור הבא.
רק אחרי שיצחק ורבקה מתחתנים, אפשר לספר על קבורת אברהם עם שרה אשתו במערת המכפלה.
ועוד ראיה למה שאנו טוענים:
אחרי שאברהם "מסדר" את המשכיות השושלת, אליבא דשרה, על ידי מציאת אישה ליצחק, הוא ממשיך בדרכו המקורי: הוא ממשיך לעשות נפשות מחוץ לעם ישראל!! על ידי הולדת ששה בנים מקטורה !! מכאן, אנו עוד יותר מבינים שללא שרה וללא רבקה, לא היה קם עם ישראל!!
ועוד רעיונות על הפרשה
1המשא ומתן על הקבר:
נראה שהמשא ומתן נעשה בשלבים
בהתחלה , אברהם מבקש "אחוזת קבר". לפי מה שהארכאולוגים מצאו באזור, נראה שבתקופה ההיא, רק מי שהיה אוחז בקרקע, מעבד אותו בחקלאות, היה יושב ישיבת קבע בחלקת האדמה, היה יכול לקבור את מתיו במערות, בקבורה משפחתית חמולתית. לעומתם, הנוודים, מי שהיה "גר", נקבר על פנה השדה, בקבר יחיד. כי הוא לא נחשב כ"עם הארץ". אברהם (בהשראת שרה) מבין שעליו לקנות "אחוזה" כאילו הוא תושב קבע. אבל, מצד שני, הוא מגדיר את עצמו כ"גר ותושב" כי הוא אכן כך! היא לא מתערב לגמרי עם תושבי המקום. הוא "נשיא אלוהים", הוא חי בשמים. בעוד שאנשי עם הארץ חיים בארץ. ולכן, בנימוס, בני חת מסרבים לתת לו "אחוזה" קבר, כן, אבל לא בקניין עולם. לכן אברהם משתחווה והולך
בשלב שני, אברהם חוזר עם רעיון חדש: לבקש מעפרון, אבל מול כל בני חת שיהיו עדים לדבר. ואז עפרון קובע: אין אפשרות לקנות רק מערת קבורה . חייבים גם לקנות השדה מסביב! כי כך המנהג! יש להיות חקלאי ולגור פה כדי לזכות במערת קבורה קנויה ב"טאבו"! ואז הוא מציע קודם כל שזה יעשה חינם (כלומר, בלי קניין אמיתי!) ואחר כך עם מחיר מופרז של 400 שקל.(מחיר עבר , לפי התורה הוא 20 שקל- מחיר יבול שדה שעורים בשנה שווה שקל אחד!). אברהם מוכן לשם מיד והוא קונה! אבל כולם מחכים שתהיה "חזקה", והקבורה משמשת כחזקה על בעלות הקרקע שנקנה.
- חתונה יצחק
כשאברהם מדבר על האלוהים אשר הוציא אותו מאור כשדים, הוא מדבר על "ה' אלוהי השמים אשר לקחני.." אבל, כשהוא מדבר על ה' בארץ כנען, הוא כבר לא רק אלוהי השמים, אלא גם אלוהי הארץ!:
(א) וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים ..ב) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ …(ג) וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּיקֹוָק אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי ….ז) יְקֹוָק אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי …:
אברהם מבין שבארץ ישראל, ה' הוא כבר לא רק אלוהי השמים אלא שיש להכניס את אלהותו בארציות, דבר שהוא הבין אחרי קניין מערת המכפלה !
- העבד והאיש
השם "אליעזר" לא מופיע בסיפור. כשהוא נמצא מול אברהם או מול ה', הוא נקרא בתורה :"העבד". אבל, כשהוא נמצא מול לבן, הוא כבר הופך ל"איש". אבל, כשהוא חוזר והוא נמצא מול יצחק, רבקה קוראת ליצחק "איש" ולאליעזר היא חוזרת לקרוא "העבד".
כאילו הסטטוס של עבד הוא יחסי מול מי הוא מתייצב. מול אברהם ומול יצחק, הוא באמת עבד
אבל מול לבן, הוא נחשב לאיש!
רקבה נופלת מעל לגמל כי היא ראתה את יצחק כ"איש", כלומר איש חשוב שמקרין אור מיוחד.
- המספרים
מילה מנחה, בטקסט, מופיעה, בדרך כלל שבעה פעמים.
כשסופרים את המילים המנחות בשני הסיפורים, מגלים שיש 13 פעמים המושג "קבר" ו13 המילה "רבקה" ו13 פעמים מדובר על שרה (5 פעמים בתור "שרה"- ו8 פעמים בתור "מת").
איפה מסתתרים הפעם הארבע עשרה (כדי להיות פעמיים 7)? אנו מוצאים אותם בסוף הסיפור כך שבאמת נמצאים 14 פעמים שלושת המילים המנחות, כשמשלבים את שני הסיפורים כיחידה אחת:
| קבר | רבקה | שרה | |
| סוף פרשת "וירא" | 1 | ||
| התחלת הפרשה ("שרה") | 5 | ||
| "מת"-מתי-מתו.." | 8 | ||
| סוף "חיי שרה"(*) | 1 | ||
| סיפור מערת המכפלה | 13 | ||
| סוף הפרשה (*) | 1 | ||
| סיפור אליעזר | 13 | ||
| סה"כ | 14 | 14 | 14 |
(*)סוף פרשת חיי שרה:
בראשית פרק כה (:(י) הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם מֵאֵת בְּנֵי חֵת שָׁמָּה קֻבַּר אַבְרָהָם וְשָׂרָה אִשְׁתּוֹ:
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 