בע"ה יא אייר התשע"ב
מישל בן שושן
כיפור אה
מתוך פרשת אמור
אך בעשור לחודש השביעי הזה יום כיפורים הוא מקרא קודש יהיה לכם ועניתם את נפשותיכם והקרבתם אשה לה'. (כג-כז)
- למה לתרגם "ועיניתם" בצום? כי הצום מאפשר לכל חלקי הגוף להתענות כי הדם הוא הנפש והצום מרעיב את הדם שנמצא בכל חלקי הגוף!
- יש שלוש מצוות לעשות באותו יום:
- מקרא קודש: כלומר לקדש את היום על ידי ברכת "המקדש את עמו ישראל ויום הכיפורים" שעושים באמצע העמידה בבית הכנסת.
- ועיניתם את נפשותיכם: שהוא הצום
- והקרבתם אשה לה': הקרבנות שעשו בבית המקדש באותו יום.
- אבל הא"ה מחדש: "יום כיפורים הוא": אפילו אם אתם לא עושים את שלושת המצוות הנאמרות אחר כך, היום הזה יישאר יום כיפורים!"כי יום כיפורים הוא"!! כלומר יש ליום הזה כוח שאיננו קשור למה שאתם תעשו בו!! אותו יום מכפר!! עיצומו של יום מכפר!! מה נפקא מנא?? הרי כל מי שלא צם, עובר בכרת!. הא"ה לא רוצה להפחית בחשיבות המצוות האלה, אלא הוא רוצה שנבין מה משמעות יום הכיפורים: כשנכנסים ביום כיפור, אנו צריכים להיות "פאסיביים", מוכנים לקבל. אין אנו "עושים את היום הזה" כמו שאנו עושים סוכות בבניית סוכות ולקיחת ארבע מינים. כאן, אנו נכנסים בתוך יום מיוחד שיש בו מאורע שהוא גדול מכל מה שאנו יכולים "לעשות"!
למשל, כשאנו נכנסים לתוך אולם גדול שיש בו אווירה מיוחדת (אולם ספורט – אולם ספריה ..) האווירה של האולם משפיעה עלינו בלי שאנו נעשה שום דבר. אנו רק צריכים להיות קשובים למה שקורה ולא יותר. ,כך הוא יום כיפור: יש בו כוח שאיננו תלוי במעשינו. עיצומו של יום מכפר.
וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כיפורים הוא לכפר עליכם לפני ה' אלוהיכם.
למה אסור לעבוד ביום כיפור?? הפסוק עצמו נותן לנו את הטעם: "כי יום כיפורים הוא" זאת אומרת, זהו יום שמכפר על החטאים שלנו. מה שיש לנו לעשות , זה רק להיות קשובים. אבל כדי להיות קשובים, אין לעשות שום מלאכה בעצם היום הזה!! כמו שאסור לדבר בשעת ברכת כוהנים כדי לקבל את הברכה!
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 