בע"ה ה תשרי התשע"ב
מישל בן שושן
כיפור מניטו 1992
EXPIATION ET PARDON=כפרה
לכפר=לכסות. לכסות החטא כדי לא לסבול מהתוצאות שלה ולקבל כוחות שיאפשרו לחיות ולטפל בהם!
הכפרה ביום כיפור היא כללית. יש התנהגות פרטית וגם כללית. לכל יהודי יש שני מימדים בהתנהגות שלו: הפרטית והכללית איך הוא כלול בכלל.אבל רוב התפילות ביום כיפור הם על המימד הכללי, הקבוצתי.
התשובה היא תנאי לכפרה.
אין התורה היתה יכולה להתקבל רק בתנאי שהתשובה היא אפשרית.
התשובה היא ייחודית לתורה. אין היא כלולה בדעת הטבעית של אומות העולם. זה חידוש של התורה.
התשובה, התיקון של העולם תלוי בהתנהגות המוסרית של האדם.
יש צורך לכפרה כללית ואי אפשר להסתפק בכפרה פרטית.
פרשת אחרי מות:
"וסמך אהרון את שתי ידיו על ראש השעיר החי והתוודה(AVEU- CONFESSION) עליו את כל עוונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם על ראש השעיר ושילח ביד איש עיתי המדברה "
הרמב"ם אינו מונה מצוות התשובה אלא הווידוי. התשובה היא טבעית אצל אדם שהוא צדיק.
רק צדיק יכול לחטא!! כי יש חטא רק למי שמכיר את מרות החוק ! והוא הצדיק!!
כשהוא רוצה לעשות תשובה, יש מצווה להתוודות.
כמו כן ,אין מצווה להתחתן כי זה דבר טבעי. התורה רק תדבר על איך מתחתנים! אין מצווה לאכול. אבל יש מצוות איך לאכול. (הרמב"ם חי באסלם שבו הכל הוא "מכתוב"! והוא היה צריך להילחם נגד זה אצל היהודים!)
לכן אין התורה מצווה תשובה אלא איך עושים התשובה= הווידוי.
רק בגלל שאנו קדושים, רק אז יש לנו מצוות. אשר קדשנו במצוותיו.
אם הטוב לא נובע ממני, אז אין התורה מדברת אלי! היא מדברת רק למי שרוצה לעשות הטוב! התורה אמורה רק להגיד לנו איך לעשות הטוב.
יש יותר מצוות לא תעשה כדי ללמד אותנו שהתורה מלמדת יותר מה לא לעשות. מה שיש לעשות, אמור להיות טבעי עבור מי שרוצה לעשות הטוב! אבל אין לו מושג מה הוא הרע שאסור לעשות!
הרמב"ן: הוא חושב שהאנשים הם פחות נעלים ממה שחושב הרמב"ם ! והוא חושב שהתורה מצווה לנו מה לעשות וזה לא כל כך טבעי! לכן יש מצווה לעשות תשובה לדעתו! הרב טוען שהפשט של התורה יותר נוטה לרמב"ם. הרמב"ן מחדש כי היהודים אינם במדרגה שהיו צריכים להיות.
ירושלמי שבועות א הלכה 5
חידוש התורה הוא שהתשובה אפשרית.
"רבי תנחומא לימד בשם ריש לקיש: בשעה שאמר ה':"והתוודה עליו" התחיל משה לשיר "מזמור לתודה .."
כשמשה שמע שהווידוי אפשרי, שהתשובה, התחיל להודות.
- הטבע איננו יכול לקבל שחטא יכול להימחק!היום, התרבות הכללית מקבלת את העניינים האלה אבל זה רק בזכות אלפי שנים של תורה דרך הדתות הבנות של היהדות. לפי התורה, החוק צריך להתאים למוסר! עבור הרומאים, המוסר צריך להיות חוקי! בדיוק ההיפך!!אם לא היתה ההתגלות, אם היינו מסורים אך ורק לידי השכל הטבעי, לא היתה תשובה כי החוק היה מונע אותה כי המוסר היה משועבד לחוק. התורה מחייבת החוק להיות מוסרי!! ולכן התשובה אפשרית. אצל הגוים, במיוחד הנוצרים, החוק קובע הכל. אצל התורה, המוסר הוא העיקר.רצון ה' הוא העיקר. והחוק בא כדי לסדר דברים מסביב!
- יש עוד קושי עבור השכל הטבעי: כדי שתהיה תשובה, צריך שהזמן יהיה הפיך! וזה בלתי הפיך. והתורה מאפשרת זאת. בעברית גם כן ניתן להפוך עבר לעתיד והעתיד לעבר!! זה אחת הסיבות שהגויים לא קיבלו את התורה. למה ה' בכל זאת הציע להם? כדי שבאחרית הימים לא יאמרו למה לא הצעת אותה לנו! (עבודה זרה 3)
(למה כפה עליהם הר בגיגית. הרי כבר קבלו אותה לפני כן!? המהר"ל: רק מאורסים מתחתנים! כופים כללים רק למי שמוכן לקבל החוזה! רק עבור אלה שבחרו להתחתן כופים עליהם כתובה וכללים! התורה היתה צריכה להיות כפויה אחרי שהם הסכימו לקבלה!)
מהרגע שהחטא נעשה, הזכרון של החטא לא יכול להימחק לעולם! אפילו אם הזמן הפיך, איך הזכרון יכול להשתנות? "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך"(ירמיהו) כשהיית נערה, ארוסה, אז, הסכמת. אני זוכר לך את החסד ההוא.
"אל תשליכני מלפניך (דוד חטא) ורוח קודשיך אל תיקח ממני השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני…
"אלמדה פושעים דרכיך…."
החטא של דוד התפרסם כדי שנדע שהפרט יכול להתכפר. דוד מבקש שה' יסלח לו כדי שדוד יוכל ללמד שהתשובה אפשרית.( דבר דומה עבור הכלל ממה שקרה בעגל. התורה מלמדת את חטא הגעל ? כדי ללמד שהתשובה של הכלל אפשרית)
וכל זה נלמד מהמילה "והתוודה"!!
"כי לא הקדשתם אותי במי מריבה" לא בגלל שמשה הכה את הסלע לא נכנס לארץ!! "ידבר עמים תחתינו" =יכה העמים! זאת אומרת ש"דבר" משמעו גם כן להכות!
הרמב"ם: החטא של משה הוא שמשה כעס. אבל יש כעסים טובים!
אלא : כל פעם שהעם חטא, משה התפלל עבורם. ועכשיו, משה לא מתפלל עבורם! הוא אומר "שמעו נא המורים"! אין לו יותר את הסבלנות כדי להנהיג אותם! מהרגע שהוא לא יכול להתפלל עבורם!!
"ומות בהר .." יש וויכוח בית מלאך המוות ונשמת משה שלא רוצה למות! וה' עונה: אתה הרגת מצרי! משה ענה אבל אתה הרגת את כולם! ה' עונה: נכון אבל אני יכול להחיות אותם ואתה לא! ואז פרחה נשמת משה!
מכאן, לומדים שלא טען ה' שמשה חטא במי מריבה! הוא הזכיר לו מיתת המצרי!
"כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתכם. לפני ה' תטהרו"
מה קרה ב10 תשרי? מסירת לוחות שניים. יש עדות שהכפרה אפשרית עבור הכלל.
מה ההבדל בין הלוחות הראשונות והשניים?
- לוחות הראשונות= הנה החוק. מי שעובר על החוק חילל את זהותו והוא כבר איננו ישראל!
- לוחות השניים= הנה החוק ואם עוברים על החוק , יכולים לחזור אל כלל ישראל על ידי התשובה. התשובה יכולה להיעשות כל יום אבל באותו יום, יש כללות ישראל שמקבלת כפרה וטהרה . התשובה הכללית שנעשתה על ידי משה עבור כלל ישראל, חוזרת על עצמה על ידי הכהן הגדול בכל שנה!
היום ההוא , בעצמו, עצם היום מכפר!! רק הקשר עם הכלל מספיק כדי לקבל הטהרה של הכלל.
שני השעירים
שניהם נהרגים. אבל בצורות שונות מאוד. אחד בלי כבוד בכלל והשני בכבוד גדול!
(ישראל אלדד: הווידוי הוא כללי. משהוא חסר אחרי אלפיים שנות גלות: ברגע מסוים, הגלות הופך להיות עבירה ולא עונש! צריכים להתוודות שאנו לא רצינו מספיק לחזור! כי כשאי אפשר היה לחזור, אי אפשר היה לוודא אם רוצים לחזור. אבל אם ברגע שזה אפשרי לא חוזרים, אז זה אומר שבאמת לא רצינו! ואז הגלות היתה חטא !!ולא רק עונש!!)
הגמרא משווה פורים וכיפורים:
שניהם יישארו באחרית הימים.
(המילה פור היא לא עברית!)מוצאים "גורל" בשני המקרים!
הגורל בפורים: המן בחר היום להשמדת ישראל.
מאז חורבן הבית, הגלות היא במקום הכפרה של החטאים במקום בית המקדש!
יש שני סוגי גלות
- הגלות בצורה של שעיר לעזאזל :ישראל לא יודעים מי הם
- הגלות בצורה של שעיר לה': ישראל שומרי התורה בגלות
בזמן השואה, כל היהודים היו נרדפים. אבל היהודים שעשו כאילו הם לא יהודים הרגישו עוד יותר כואב! "כמובן שהיהודים הדתיים זכאים לאנטישמיות, אבל אני שלא עושה כלום כדי להיות יהודי, למה מתנפלים עלי ??" זה כאב להם עוד יותר משאר היהודים.
המן לא מצא יום בלי זכות. ביום 14 אדר, יום ירח מלא של החודש שמשה נפטר. ולא ידע שזה החודש שבו הוא נולד!. מרדכי שמע שני תלמידי חכמים משוחחים על אורך העומר שצריכים להביא, בזמן הפורענות ואז הוא נרגע: אין סוף לישראל בזכות התורה.
איזה גורל בוחר בין ישראל שנשמר כישראל בגלות וישראל שלא מחשיב עצמו כישראל בגלות???
אנו ,בזמן של קיבוץ גלויות של שתי האפשרויות להיות יהודי.
הזכות של התשובה של היהודים שהתבוללו גדול מזכות התשובה של היהודים שהשתמרו כיהודים!
אלה שחזרו לארץ בלי לדעת מאיפה באו ולאן הם באים ובכל זאת הם באים!! זה מפליא!!
פעם , "בעל תשובה" היה מי שחטא וחזר על חטאו, באפן הקלאסי של המושג.
אבל היום, "בעל תשובה" הוא זה שחוזר לארץ או חוזר ליהדותו אחרי שהוא איבד כל זיקה.
הגורל הוא לא משחק מזל. אלא "גורל" במובן :מה שצריך להיות עבור האדם הזה.
פעם , הכהן הגדול היה יכול להבחין על ידי הגורל.אבל מעט מאוד רבנים יכולים ,היום,לענות לשאלות לפי הגורל! לפי תאריכים או כל דבר אחר (וזה לא לפי המזל)!! יש חסידים מסוימים שפותחים ספר ומוצאים שם מילה אחת ועונים כך על השאלה הגורלית ששאלו אותו. זה על יד הגורל!
קדושה של שחרית (רבי יהודה הלוי) 1986
—–(כמה רעיונות בודדים)
- עשיר עניו הוא באמת עניו -אבל עני עניו, אי אפשר לדעת אם הוא עני או עניו!
- המלכים היו צריכים להשתחוות יותר מהכוהן כי יש לו יותר כוח ושליו להראות יותר ענווה!
- במקדש היו כורעים ומשתחווים. אבל בגלל הפחד להידמות למוסלמים שמתפללים או לעבודה זרה, בוטלו ההשתחוויות. וגם הרמת ידיים
—–
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 