בע"ה ל כסלו התשע"ב
מישל בן שושן
מקץ אה
ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאור
- ויהי הוא צער. צער על הגלות שמתחילה כאן! (לע"ד: קשה להבין למה דווקא מתחיל השעבוד ולא כשיוסף נמכר או כשישראל יתחילו השעבוד אחרי מות האחים?נראה לי שרק עכשיו נקבע סופית שהגלות שתוכננה כבר מתקופתו של אברהם, תחול בארץ מצרים ולא בארץ אחרת! והסימן הוא חלום פרעה ! כי זה אומר שפרעה מראה סימני רגישות לנושא ההשגחה האלוהית בעולם)
- פרעה חולם. ולא כתוב "ויחלום" או ,פרעה חלם" אלא "חולם",בהווה! פרעה חלם במשך השנתיים האלה ורק עכשיו הוא יוצא מגדרו ומתרעם.(לע"ד: עד עכשיו,החלום היה מתאר המציאות המעגלית. פרות שמנות,שנים טובות, שנים פחות טובות, בעיות של עשירים, בעיות של עניים- השיבולים..אבל עכשיו פרעה מחפש משהוא אחר, האם אפשר לצאת מהמחזוריות של המציאות. ואכן, סוף השנתיים שבה הוא חולם, פתאום הוא "וייקץ" ומתחילה התקופה של ה"מקץ", כלומר התקופה שבה יוסף יעזור לצאת מהמחזוריות של המציאות ולהראות שאפשר אחרת, יש משהוא מעבר למציאות)
והנה מן היאור עולות שבע פרות
ולא כתוב "והנה 7 פרות עולות מן היאור". הוא קודם כל רואה היאור. ומן היאור צומחות הפרות כאילו המקור שלהם הוא היאור. לא שהפרות היו שם במקרה, שחצו את היאור או שהוטבעו ויצאו משם. אלא הפרות נולדות מהיאור. זה בפרוש מראה שמדובר על שני שבע.(ייתכן ובכתב החרטומים, אחת מסמלי הפרה היא שנה אחת!)
אין פותר אותם לפרעה
לא כתוב "לא פותר אותם לו". כתוב פעמיים המילה "פרעה"! כי פתרונות היו הרבה אבל כולם היו שייכים לאדם הפרטי ששמו פרעה ולא למלך מצרים! והרי החלומות היו מופנים למלכות מצרים לענייני הממלכה והשלטון. לכן כתוב "אין פותר אותם "לפרעה"".
וחמש את ארץ מצרים..(מא-לד)
כל הקושי היה לתת לחקלאים המצרים לעבד את האדמה בשנות השבע. במיוחד בשנה השנייה והלאה כי אחרי יבול עצום של השנה הראשונה היו יכולים להתעצל מלעבוד האדמה בשנים הבאות! לכן יוסף התיל מיסים כבדים, כדי לאלץ אותם להמשיך לעבד האדמה.
ויזכור יוסף את החלומות..ויאמר אליהם מרגלים אתם (מב-ט)
למה הוא מאשים אותם בריגול? כי הם חשדוהו כשהוא חלם ברצון להשתלט עליהם. וכך הוא יכפר את עוונם כשהם יואשמו בדבר שקר וירגישו את עוונם אז.
אם כנים אתם, אחיכם אחד יאסר..(מב-יט)
יש הלכה פסוקה: אם גוי מבקש שקבוצה שך יהודים ימסרו לו אחד מהם או שיהרגו כולם: אם אין האחד הזה התמנה על ידי הגוי , אסור למסור לו אחד מהם סתם בהגרה אלא ימותו כולם. אבל כאן, הוא נותן להם לבחור אחד שהם יודעים שהוא אשם בדבר מכירתו. הם אלה שבחרו בשמעון כי הוא זה שהיה אחראי למכירתו יותר מכולם(כמו שכתוב "ויאמרו איש אל אחיו" ואמרו חז"ל : אלו שמעון ולוי).וזו ה"בחינה" שהוא מבקש לעשות להם, אם כנים הם! מהרגע שהם מוסרים את שמעון (הא"ה אינו מקבל האפשרות שיוסף הוא זה שבחר בשמעון) הם מודים שהבעיה היא המכירה של יוסף!
ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו..(מב-כא)
"אבל"= בקושטא. האחים מבינים שהכל בא ממכירת יוסף. הא"ה מסביר שבדרך כלל החטא מתגלה על ידי מאורע שדומה לחטא. "העוון יוליד כדמותו וכצלמו"!! כמו שכתוב בתהילים ס"ב: תשלם לאיש כמעשיהו.
כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראו אסון (מג-לח)
למה יעקב מעדיף את בנימין (בספק אם ימות) מאשר שמעון (שהוא בוודאי ימות!)? כי הוא נשאר "לבדו" כלומר אסון גדול יהיה אם לא יישאר בן אחד מרחל.
ויאמר חלילה לי לעשות דבר כזה..אשר ימצא הגביע..הוא יהיה לי עבד..(מד-יז)
האחים הבינו שכל מה שאירע להם בא מהעוון של מכירת יוסף. והיו מוכנים נהיות כולם עבדים כדי לכפר על עוונם. אבל כשיוסף רצה לקחת רק את בנימין, אז חשבו שלא מדובר על מכירת יוסף ולכן ניגש יהודה אליו!
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 