בע"ה יד התשע"ח
מישל בן שושן
סוכות פי
מתוך שיעורים של הרב מנשה וינר
סוכות שייך לשתי מערכות שונות:
- מערכת שלוש הרגלים
פסח שבועות וסוכות.
שלושת הרגלים קשורים כיחידה אחת בהרבה מקורות בתורה. שלושתם קשורים ליציאת מצרים. שלושתם קשורים להיסטוריה של עם ישראל . הם חגים "פרטיקולאריים", השייכים אך ורק לעם ישראל.
- מערכת חגי תשרי
ראש השנה, כיפור וסוכות, חלות בחודש השביעי. שלושתם קשורות ביחד לחודש הזה. כי יש מעלה מיוחדת לחודש השביעי באשר הוא שביעי! החודש השביעי הוא לא "תאירך" שבו חלים החגים האלה אלא שהחגים האלה קיימים כדי לחגוג את החודש השביעי!! החגים האלה קשורות לאוניברסאליות. הזמן שבו העולם נברא או שנולד אדם הראשון. הזמן שבו עם ישראל חוגג, עבור כל העולם, ועבור המימד האוניברסאלי שיש בו, את החודש השביעי עבור כל העולם
| מערכת שלושת הרגלים | מערכת חגי שתרי | |
| פסח | ראש השנה | |
| שבועות | כיפור | |
| סוכות | ||
אילים וכבשים
זה מסביר למה בסוכות מביאים בדיוק כמו כל החגים אילים וכבשים, רק שהם במספר כפול!
בכל החגים, מביאים בין השאר : איל אחד ושבעה כבשים
בסוכות : שני אילים וארבעה עשר כבשים!!
סוכות שייך לשתי המערכות ! כאילו אנו חוגגים ביחד שני חגיים בו זמנית: סוכות של שלושת הרגלים וסוכות של חודש השביעי!
אלה מועדי
זה גם מסביר למה בפרשת אמור, אחרי תיאור כל המועדים לפי סדרם בשנה (פסח- שבועות- ראש השנה- כיפור-סוכות. התורה מסיימת בפסוק:
"אלה מועדי ה' מקראי קדש.." ומיד אחר כך, התורה ממשיכה:
"אך! בעשור לחודש השביעי…." ומתארת את חג הסוכות שנית! כאילו היא שכחה לדבר לפני כן על סוכות! אבל היא לא. סוכות כבר מפורט ברשימה למעלה !
ניתן להבחין היטב בשייכות של כל חלק מתיאור חג הסוכות לשתי המערכות:
בחלק הראשון, לפני הפסוק המסיים "אלה מועדי.." כתוב שסוכות הוא חג של החודש השביעי "הזה". כמו שכיפור היה "בעשור לחודש השביעי "הזה". המילה "הזה" מדגישה שהחגים האלה שייכים למערכת של חודש השביעי.
בחלק השני, אחרי הפסוק "אלה מועדי .." כבר לא כתוב המילה "הזה" כי אין חשובות לשייכות חג תשרי לחודש השביעי דווקא.
החודש השביעי
איזו חשיבות יש לחודש השביעי דווקא?
הרי כל הזמנים מקבלים קדושה מבחינת השבע:
- הימים: כל שבעה ימים חוגגים את יום השבת
- השנים: של שבע שנים יש שנת שמיטה
- יובל: כל שבע כפול שבע שנים חוגגים את היובל.
מה קורא עם החודשים? חייבת להיות קדושה בתוך כל השנה, בחודש השביעי! זו הקדושה של החודש השביעי.
כאמור לעיל, בגלל הקדושה הזאת, יש לנו ראש השנה , יום הכיפורים וסוכות בו!! ולא להיפך!
לא שהחודש המקודש בזכות החגים שחלים בו אלא שיש בו חגים כי הוא מקודש בהיותו שביעי!!
מערכת שלושת הרגלים:
בעצם מדובר על שני חגים עקריים : פסח וסוכות. לכל אחד יש עצרת: עבור פסח יש שבועות ועבור סוכות יש שמיני עצרת: שני החגים מציינות פן אחר ולכל אחת יש סיום, עצרת, מטרה שהיא מהעולם של השמונה. פסח נחגג בחודש הראשון וסוכות בחודש השביעי. הם תופסים , כל אחד קוטב אחר מהשנה. שני החגים ושני החודשים האלה (ניסן ותשרי) מקבילים מאוד:
| יום בחודש | ניסן | תשרי |
| 1 | ראש חודש של החודש ראשון | ראש השנה |
| 10 | לקיחת השה=יציאה מעבודה זרה | כיפור |
| 15 | חג המצות | חג הסוכות |
| 50=7X7 +1. 8=7+ 1. | עצרת=שבועות | שמיני עצרת |
במערכת הזאת של שלושת הרגלים יש פנייה לרגשות שונים אצל האדם:
- בפסח, יש לחקלאי עדיין חשש על תוצאות עבודתו החקלאית. אז ה' מרגיע אותו ומבטיח לו הגנה. ה' הוא שמוציא אותו ממצרים, הוא דואג לו. גם ביציאת מצרים, היה חשש לחיים החדשים במדבר. ה' מרגיע את בני ישראל ומגן עליהם במדבר נותן להם מן ענן ובאר.
- בסוכות, החקלאי שמח כי הוא סיים את העבודה שלו וה וא רואה את השפע בגרנות. הוא מאוד רגוע ואפילו הוא יכול לחשוב "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החייל הזה". לכן, מוציאים אותו מביתו ומזכירים לו שהכל תלוי בה'.
| פסח | סוכות | |
| הרגשה טבעית | פחד | בטחון מופרז |
| מצווה | להירגע ולסמוך על ה' | לצאת אל העראי כדי להכיר בה' |
מערכת חגי תשרי
בראש השנה: אנו ניצבים לפני המלך, לדין. מתייחסים אל העבר: מה עשינו ואיך לתקן.
בכיפור: מקבלים אשראי על העתיד. על ידי "כפרה"(כיסוי) על החטאים, מקבלים הזדמנות להצליח.
בסוכות: מתרגמים את שני הדברים האלה בפועל בעולם הגשמי. מקדשים את הטבע. לא רק הכהן הגדול נמצא בענן . כולנו יושבים תחת ענני הכבוד.
שמיני עצרת: כל מה שקורה בחגי תשרי מופנה למטרה העליונה: עולם השמונה. כל העבודה בעולם השבע מצליח בזכות זה שאנו מפנים הכל לשמיני עצרת.
מעגל וספיראלה
אם נתייחס רק למערכת החודש השביעי, השנה מסרטטת מעגל בשני מימדים.
חג המצות, מאפשרת לגלות מימד שלישי. שמעלה אותנו מהשטח אל הנפח. כשאנו יוצאים ממצרים בפסח, אנו יוצאים מהדו מימד, מעולם השבע ויוצרים ציר במימד השלישי.
כך שבעצם, באמצע השנה הטבעית של תשרי, פסח מעלה המעגל לקראת ספירלה!
הזמן לפי הטבע, עולם השבע חג המצות מאלץ אותנו לצאת למימד חדש
השנה שמתחילה בתשרי
תשרי תשרי
הזמן לפי שילוב שתי המערכות
תשרי (מעגל)
ניסן (ספיראלה)
פיצול יציאת מצרים
למה לא אוכלים מצות בסוכה בניסן?
כי הרי שני החגים מתייחסים לאותו האירוע. בני ישראל יצאו ממצרים, מרעמס ובאו לסוכות ושם אפו את המצות ואכלו אותם וגם ישבו בסוכות!
הגיוני אם כן, לשבת בסוכות בפסח!
אלא שהדבר התפצל לשני חגים כדי להכניס בתוך מעגל השנה זיקה בין עולם האוניברסאלי והעולם היהודי. בין העולם הטבעי לבין עולם האל טבעי.
כאילו סוכות היא "שלוחה" של פסח בתוך החודש השביעי!
מסקנה:
סוכות היא החיבור בין שתי מערכות הפוכות ומשלימות
בין מערכת הטבעית האוניברסאלית של החודש השביעי
ובין המערכת העליונה, שמבקשת לצאת מחוקי הטבע, לקראת עולם השמיני. עולם יהודי ספציפי.
היא מכניסה בכל מערכת ניחוח של המערכת השניה.
עצרת
שבועות ושמיני עצרת באים כדי למשוך את עולם השבע לתוך עולם השמונה. שבועות דורש הכנה ועבודה הרבה יותר ארוכה וקשה כי היא העבודה של עם ישראל
העבודה הרבה יותר טבעית ומהירה בשמיני עצרת. היא באה מיד אחרי סוכות. מבשרת את אחרית הימים וגאולת כל העמים.
חג האסיף
מלשון "ויאסף אל עמיו". סוף. סוף מעגל.
סוכות מסיימת את שתי המערכות
בכך, היא מסמלת את אחרית הימים. וזה מסביר את קריאת ההפטרה של אחרית הימים.
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 