קהלת מניטו

בע"ה יד תשרי התש"ח

מישל בן שושן

 

ספר קהלת

מתוך שיעור של מניטו ז"ל

 

פרק א    א דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן-דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם.  ב הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל.  ג מַה-יִּתְרוֹן לָאָדָם  בְּכָל-עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.  ד דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת.  ה וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְאֶל-מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם…….. ט מַה-שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה-שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל-חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.  ……פרק יג:    ח הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר הַקּוֹהֶלֶת הַכֹּל הָבֶל…..  יג סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע  אֶת-הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת-מִצְו‍ֹתָיו שְׁמוֹר כִּי-זֶה כָּל-הָאָדָם.  יד כִּי אֶת-כָּל-מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל-נֶעְלָם  אִם-טוֹב וְאִם-רָע.

רש"י    הבל הבלים אמר קוהלת – קוהלת קורא תגר ואומר על כל יצירה שבעת ימי בראשית שהכל הבל של הבלים הוא

 

בקריאה שטחית של הספר, יוצאת הרגשה של יאוש, של "פוסט מודרניזם" שהכל שווה . אין ערכים עליונים. לולי שני הפסוקים האחרונים של הספר, החכמים הסתפקו להכניס אותו לתוך התנ"ך! גם רש"י משתתף בהרגשה הכללית : קהלת "קורא תיגר"! וכל מעשה בראשית הם הבל! נראה שהספר הוא פסימי למדי.

מניטו מסביר שלעומק הדברים, אין הדברים כמו שהם נראים.

 

שלמה המלך , בעצם מתווכח עם הפילוסופים: אם אתם מסתכלים על העולם כאל "הבל". אז לא רק שהוא הבל אלא שאני יכול להגיד לכם שהוא "הבל הבלים" ואני שלמה יודע על מה אני מדבר כי הייתי מלך בירושלים. אני שלמה הייתי הכי עשיר , הכי חכם, בעל שלטון עצום. היו לי המון נשים ותענוגות העולם אין קץ. לכן, אני בעמדה שיכול להגיד לכם שלא רק "הבל" העולם אלא "הבל הבלים"!!

 

אבל, שלמה המלך עושה זאת כדי להזמין אותנו להסתכל על העולם כהכנה לעולם הבא. "העולם הבא ", לאו דווקא העולם שאחרי המוות אלא העולם שיבוא.

בניגוד לתפיסת "העולם הזה", שבו, האדם חי את הרגע, להיות "בן העולם הבא" זה לעמול "לקראת" העתיד. לקוות, להאמין שיהיה טוב. שיש תקווה, יש כוונה בבריאה. יש מנהיג מאחורי הפרגוד..

ניתן לסמל את הרעיון הזה על דיד שני מספרים: שבע ושמנה. אם אתה חי רק בעולם השבע, בעולם הטבע, אז נכון, הכל הבל אבל יש להכיר בעולם השמונה, שהוא מעבר לטבע. שלמה המלך בעצם מזמין אותנו להסתכל על עולם השמונה. כמו שחג הסוכות מזמינה אותנו לצפות לשמיני עצרת

 

  1. הבל הבלים

יש בפסוק הזה שבעה הבלים:

"הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל"

הבל    =   1

הבלים=   2

הבל  =     1

הבלים=   2

הבל =      1

סה"כ  =  7

עולם ה6 הוא עולם הטבע עולם ה7 הוא עולם הבטע שהכניסו בו קדושה, משמעות, כיוון.

עולם השמונה הוא עולם שמעבר למציאות הנראית לעין. עולם הבא. העולם של העתיד לבוא.

אם נסתפק בחיים בעולם השבע אז באמת הכל הבל.

מניטו מזמין אותנו לעיין במדרש:


קהלת רבה א, ג     הבל הבלים:    ר' שמואל בר נחמן מתני לה בשם ר' יהושע בן קרחה: לאדם ששופת שבע קדרות זו למעלה מזו וזו למעלה מזו, והבל של עליונה אין בו ממש.

 

אפילו ההבל, יש בו תועלת! הרי ההבל היוצא מהתנור, הוא חם ומחמם את הקדרה שמעליו.

אפילו ההבל שיוציא מהקדרה הזו , יכולים למצוא לה משמעות: היא יכולה לחמם קדרה ששמים מעליה!

השאלה היא: מה קורה עם הקדרה האחרונה, הקדרה השביעית? ההבל שיוצא ממנה כבר לא מחמם כלום כי אין עליה עוד קדרה! ואז הייאוש מצדיק את עצמו: בסופו של דבר , הכל היה לשווא כי הרי אין משמעות לקדרה שהשביעית! ההבל שלה הוא ממש לא מועיל.

 

המדרש ממשיך:

…ר' שמואל בר רב יצחק מתני לה בשם ר' שמעון בן אלעזר: שבעה הבלים שאמר קהלת כנגד שבעה עולמות שאדם רואה,

בן שנה דומה למלך נתון באיספקרפסטי והכל מחבקין ומנשקין אותו1

2,    בן שתים ושלש דומה לחזיר שפושט ידיו בביבין,

בן עשר שנה קופץ כגדי,3

בן עשרים כסוס, נהים משפר גרמיה ובעי אתתא, 4

נשא אשה הרי הוא כחמור,      5

הוליד בנים – מעיז פניו ככלב להביא לחם ומזונות,6

7    הזקין הרי הוא כקוף…

 

אפילו חיי האדם עצמו הם הבל!בכל שלב בחיים יכול האדם להשתוות לבעל חי אחר! עד שהוא קוף בזקנתו. זה תיאור של ייאוש ודכאון! ואכן יש כאן שבעה שלבים כמו שבעת ההבלים של הפסוק.

יכול להיות שהשלב השמיני הוא הדור הבא. כשהאדם חושב שהוא, לפחות, הוליד ילדים. בהם יש תקווה. הם יעשו דברים. הם יכולים להוות המשמעות שלו.

אבל אפילו בלי להוליד ילדים, אפילו עבור האדם עצמו, יכול להיות מימד של שמנה. כשהוא מתעלה מהמצב הבהמתי שלו ופונה אל העולם הרוחני והערכים ואל הבורא שברא אותו בכוונה מסויימת.

ולכן המדרש ממשיך:

….. הדא דתימר בעמי הארץ, אבל בבני תורה כתיב "והמלך דוד זקן", אף על פי שהוא זקן – מלך!

 

המדרש ממשיך עם בריאת העולם שהיא גם כן יכולה להיתפס כהבל מוחלט:

 

ר' יהודה בר' סימון אמר: שבעה הבלים שאמר קהלת כנגד שבעה ימי בראשית.

בראשון:     "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ", וכתיב "כי שמים כעשן נמלחו".

בשני:          "יהי רקיע", וכתיב "ונגלו כספר השמים".

בשלישי:     "יקוו המים", וכתיב "והחרים ה' את לשון ים מצרים".

ברביעי:      "יהי מאורות", וכתיב "וחפרה הלבנה".

בחמישי:    "ישרצו המים", וכתיב "אסף עוף השמים".

בששי:        "נעשה אדם", וכתיב "אסף אדם ובהמה".

בשבת         מאי אית לך למימר, "מחלליה מות יומת", הדא אמר במזיד אבל בשוגג יביא קרבן ויתכפר לו. אמר ר' ברכיה: כיון שראה אדם שבחו של שבת שהמביא קרבן מתכפר לו, התחיל משורר עליה להקב"ה שבח ומזמור, הדא הוא דכתיב "מזמור שיר ליום השבת.

 

היום הראשון של הבריאה הוא הבל. אבל ביום השני, היום הראשון מקבל את המשמעות שלו.היום הראשון איפשר את קיומו של היום הראשון! זו משמעות. היום השני נותן משמעות ליום הראשון !

אבל היום השני עצמו,הוא הבל! היום השלישי נותן משמעות ליום השני..וכן הלאה עד ליום השביעי שנותן משמעות לכל ימי הבריאה.

אם אנו נסתפק ביום השביעי, אז הוא הבל וכל מה שקדם הופך להיות הבל הבלים!

לכן, אנו מסתכלים על היום השמיני! והוא נותן את המשמעות לכל העולם שקדם !! היום השמיני איננו חלק של הבריאה . ביום חנוכת המשכן, התורה רומזת שהגענו ליום השמיני :" ביום השמיני קרא משה לאהרון.." שמיני לבריאה. כלומר בניין המשכן, עבודת ה', הוא התחלת התגשמות של היום השמיני, שייתן משמעות לכל הבריאה!

 

  1. אין חדש תחת השמש

 

מושג ה"חדש" קשור למערכת שונה ממערכת הטבע הרגילה. נתאר באופן סכמאטי שתי מערכות:

  • מערכת השמש:

תפיסת הזמן הטבעית, מתבססת על מחזוריות השמש. זה יוצר שנים. "שנה" מלשון "שני", שינוי, מצביע על זה שמה שחלף חלף ואין לשנותו. יש לחיות את ההווה לקראת העתיד. השמש מסמל את מעגל השבע הטבעי.

  • מערכת הירח

התפיסה היהודית של הזמן שונה לגמרי: היהודים מבססים את הזמן שלהם גם על הירח. הירח משתנה. הוא מתכסה, גדל, קטן… היהודים קוראים למחזור הירח "חודש". זה לוקח בחשבון את שברירות המציאות. המצאות הצל, החושך, הספק. לא הכל קבוע לתמיד.

אז, יש מקום לחידוש: החידוש הוא ההזמנה לעבוד על העבר. להשתמש בעבר, לזכור אותו כדי להוליד משהוא חדש דרכו. החידוש מזמין אותנו למימד אחר מחוץ למימד הזמן של השמש. החידוש שייך לעולם השמונה.

 

לכן, תחת השמש, אין מקום לחידוש. כי החידוש הוא מעולם השמיני.  אין חדש תחת השמש, אבל מעל לשמש יש חדש.  תחת השמש אין חדש אבל מתחת לירח יש חדש!!

  1. השבעה והשמונה:

 

קהלת פרק יא פסוק ב תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה כִּי לֹא תֵדַע מַה יִּהְיֶה רָעָה עַל הָאָרֶץ:

מניטו מסביר שיש שבעה סוגים של צדקה. הנותן על מנת שיכבדו אותו, הנותן בסתר…

אבל הגדול מכולם היא הצדקה שמעניקה לאדם עבודה וכוח יצירה מעצמו. כמו למשל הלוואה (ללא ריבית) כדי שהעני יוכל לפתוח עסק ולהתפרנס בכבוד . זה עולם השמיני של הצדקה. וזה מה שמייעץ שלומה: תן לשבעה, כלומר תן צדקה באחד מהמימדים של השבעה אבל גם במימד של השמונה שהוא עליון!

זו הזמנה שיכולה להיות מופנית בצורה כללית יותר לכל תחומי החיים: לחיות בעולם השבע וגם בעולם השמונה!

רש"י רומז להזמנה הזו:

רש"י קהלת פרק יא פסוק ב (ב) תן חלק לשבעה וגם לשמונה – חלקת מלחמך ומשלך לשבעה צריכי חסד, חלק עוד לשמונה שיבואו אחריהם ואל תאמר די:

כי לא תדע מה יהיה רעה – שמא עוד ימים באים ותצטרך לכולם או תנצל ע"י הצדקה מן הרעה ואם לא עכשיו אימתי, ורבותינו אמרו תן חלק וגומר אלו שבעה ימי בראשית תן אחד מהן חלק ליוצרך לנוח בשבת, וגם לשמנה אלו שמנת ימי המילה, דבר אחר תן חלק לטבעה קרבנות צבור של שבעת ימי פסח, וגם לשמונה, של שמונת ימי החג:

כי לא תדע מה יהיה רעה – אם יחרב הבית ולא תקריבו עוד ויועילו הראשוני', ד"א כי לא תדע מה יהיה לא ידעת מה נגזר על הגשמים בחג ויועילו הקרבנות ויבטל גזירות רעות:

ניתן לקשור את הרעיון הזה לכל מני מצוות בתורה:ברית מילה ביום השמיני, שבעה ימי בראשית, שבעה ימי פסח..

 

ויקרא רבה פרשה יד ד"ה ז ד"א אשה ז ד"א אשה כי תזריע הה"ד (קהלת יא) תן חלק לשבעה וגם לשמנה תן חלק לשבעה אלו ז' ימי נדה וגם לשמונה אלו ח' ימי המילה אמר הקב"ה אם שמרת ימי נדה אני נותן לך בן ואת מולו לשמנה ימים הוי וביום השמיני ימול בשר ערלתו.

 

קהלת רבה פרשה יא א [ב] תן חלק לשבעה וגם לשמונה, ר' אליעזר אומר תן חלק לשבעה אלו שבעת ימי שבת, …, וגם לשמונה אלו ח' ימי המילה,

  • רבי יהושע אומר תן חלק לשבעה אלו ז' ימי הפסח, וגם לשמונה אלו שמונת ימי החג ומניין לרבות עצרת וראש השנה ויום הכפורים, ת"ל גם וגם ריבויין,
  • .. ר' יהודה פתר קרייא במלואים תן חלק לשבעה אלו שבעת ימי המלואים, .. וגם לשמונה דכתיב (שם /ויקרא/ ט') ויהי ביום השמיני,
  • ר' הונא אמר תן חלק לשבעה אלו שבעת ימי הנדה וגם לשמונה אלו שמונה ימי המילה,
  • ר' לוי אמר תן חלק לשבעה אלו ז' ימי הסוכה, וגם לשמונה (במדבר כ"ט) ביום שמיני עצרת,

 

  1. למה קוראים את ספר קהלת בסוכות?

עכשיו ניתן לקשור הכל לחג הסוכות

חג הסוכות הוא החג של החודש השביעי. והוא בן שבעה ימים

אבל הוא מזמין אותנו לחגוג את שמיני עצרת!! בדיוק בכיוון של המשפט האחרון במדרש לעיל

 

זו גם הסיבה , דרך אגב, שמתחילים את קריאת התורה ביום הראשון של סוכות בעניין השבעה והשמונה:

ויקרא פרק כב (כז) שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַיקֹוָק:

 

קהלת מזמין אותנו לעבור מעולם השבעה שיכול להיות מדכא , חסר משמעות, ופסימי ,לעולם השמיני.ושם נמצאת עבודת ה'. בדיוק כמו שעושה חג הסוכות!