בע"ה יא תמוז התשע"ג
מישל בן שושן
בלק מי
מה עושה פרשה זו בתורה?
זו הפעם היחידה שהתורה מתעניינת בכל כך הרבה פרטים על מה שקורה אצל אומות העולם. נכון שהגויים האלה מדברים על ישראל אבל אין מגע ישיר, לפחות בחלק הראשון של הסדרה, בין בלק ובלעם לבין עם ישראל. למה ?
כתוב בגמרא (בבא בתרא דף יד עמוד ב ):משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב; אם כן, יש הסכמה על שינוי בסגנון, אם לא בזהות העורך של פרשת בלק!
הרמ"י משיב על ידי פסוק מתהילים:" כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים"
פשט הפירוש הוא: לפני שה' מכניס את העם לארץ, הוא רוצה שידעו שהוא עוסק בכל מיני תחומים אצל העמים הסביבתיים כדי לאפשר לישראל להיכנס בארצם. ה' מודיע לישראל, על ידי פרשה זו, שהוא דואג להם הרבה ושהוא מגן עליהם אפילו בלי ידיעתם הישירה.
ברצוני להציע פירוש אחר על הפירוש הזה של הרמ"י:
פסוק זה מוזכר כבר ברש"י הראשון לגבי הצידוק להתחיל את התורה מבראשית. ושם, אמר רבי יצחק, ה' רצה לתת תשובה לכל אלה שישאלו "ליסטין אתם" על ישראל שכובשים ארץ לא להם. ה' בוחר במיה וא רוצה לתת את הארץ הזאת כי הוא ברא את העולם.
על הפירוש הזה, נראה להגיד כמה דברים:
- מי שיגיד "ליסטין אתם" הם קודם כל חלק מעם ישראל עצמו! ואת זאת אנו רואים היום בפרוש: חלק גדול מהמתנגדים ליישובנו בכל חלקי הארץ הם יהודים!
- חשוב ליהודים עצמם לדעת שהזיקה שלהם לארץ ישראל היא לא זיקה טבעית כמו שלגרמנים שייכת ארץ גרמניה.
- יש כוונה לבורא העולם: הוא יצר את עם ישראל כדי לעזור לאומות העולם להגיע להשגה של האחדות האלוהית. המטרה היא כל בני האדם. ישראל הם האמצעים. ישראל מייצגים את הכוונה של הבורא לאנושות מתוקנת.
- כמו כן, ארץ ישראל היא ארץ מיוחדת שאמורה להזכיר לעם ישראל את התפקיד האוניברסאלי שלו. מעניין לשים לב לעובדה שכל העמים מתנגדים או לפחות איכפת להם מאוד ביישוב הארץ על ידי עם ישראל!
- עם ישראל חייב לדעת שהימצאותו בארץ הזאת היא למטרות עליונות. מוסריותו, היחס שלו אל האלוהים, התנהגותו, כל אלה המימדים הם שיקבעו את הישארותו על הארץ הזאת! "הארץ שייכת לאלוהים"!כלומר, השייכות של הארץ לעם ישראל חייבת לעבור דרך היחס המיוחד והמחייב בין ישראל לאלוהים!!
לכן, התורה מתחילה בסיפור הבריאה והחיפוש של האלוהים אחרי אנשים שיממשו את חזונו עבור כל האנושות. רק על ידי הידיעה הזאת ישראל יוכלו לרשת את הארץ ולהמשיך לשבת בה. אם יחשבו שהם עם ככל העמים. אם הם יחשבו שהארץ שייכת להם אחת ולתמיד בלי שיצטרכו לעמול קשה כל הזמן במישור המוסרי, אז הם יאבדו אותה!
לכן, לעניות דעתי, התורה מרבה להזכיר שאת הארץ הזאת היא "ארץ כנען". ואפילו דוד המל קורא לה "נחלת גויים"!!!. למרות השייכות לעם ישראל, יש לדעת שיש תפקיד אוניברסאלי לעם ישראל ושאסור לשכוח את הסיבות עבורם ניתנה לו הארץ הזאת.
עכשיו, מובנת יותר הסיבה להימצאות פרשת בלק בתורה: לפני הכניסה לארץ עלינו לדעת שה' הוא אלוהי כל העמים. מטרתו היא כל האנושות. יש לדעת שה' מדבר עם גויים. שלגויים איכפת מישראל. יש להכיר בסיבות האנטישמיות. אין להתעלם ממה שקורה אצל אומות העולם. כי זה נוגע בזהותנו ובתפקידנו כעם וכעם היושב בארץ הזו!. לכן, נראה לי, הרמ"י מביא אותו הפסוק מתהילים שרש"י השתמש בו כדי להבין את החיוניות בהכרה של המיוחדות של עם ישראל ותפקידו בעולם.
בלעם היה מחכה שעם אחד יבוא לבקש ממנו לקלל את ישראל.
באמרה הזאת, הרמ"י פותח לנו אופק חדש:
בלעם הוא איש "בלא עם". כלומר, האנטישמיות שלו, שהתחילה כבר כשעם ישראל נולד במצרים,היא אנטישמיות "אוניברסאלית"! בלתי תלויה בסיבה ארצית או לאומית. היא נגד ישראל במהותו.
הוא חיכה למלך שייתן לו "פתחון פה" מדיני כדי לבוא לתקוף את ישראל.
רואים זאת גם היום: יש אנטישמיות "לשמה" שמחפשת לבוש לאומי כדי לתקוף את ישראל. האנטישמיות מתלבשת באנטי ישראליות , אנטי ציונות. ה"זכויות של הפלסטינאיים" נוצרו לכתחילה ומשמשות את כל העולם לצאת נגד מדינת ישראל.
בלעם הוא האינטלקטואל האנטישמי ובלק המלך שנותן לו את העילה המדינית לפעול.
לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל
לדעת הרמ"י זו מחמאה:
- יעקב= עם עדיין לא מושלם שחי בספקות ובתהליך התגבשות.
- ישראל= אותו העם שהגיע לשלמות מספיקה כדי להתחיל לפעול בתקיפות.
- נחש= כמו "נחישות", ההחלטה של האדם לפעול בנחישות ובתקיפות.
- קסם= ספק. הדברים לא ברורים. לא יודעים איך הקסם הגיע או נעשה או אפילו התרחש. זה מצב של האדם שעדיין לא בשל מספיק כדי לפעול. הוא עובד בתור "ראש קטן"!
המחמאה היא זאת: יש לעם ישראל אפשרות לשנות את סוג הפעילו שלו. הוא לא תמיד תוקפן או לא תמיד ספקן. יש מצבים שבהם חייב האדם להיות בצמצום ויש מצבים שהוא חייב להיות בהתפשטות.
- כשהוא במצב של "יעקב", אז אסור להיות נחוש ותקיף, כלומר "לא נחש"!
- אבל כשהאדם נמצא במצב של "ישראל". הגיע לבירור מעמיק, והוא בטוח בעצמו, אז הוא חייב להיות תקיף ואסור לו להסתייג ולהיות ראש קטן, "לא קסם"!!