בע"ה כד אייר התשע"ו

מישל בן שושן

 

במדבר מוש

 

לאמר- בחשאי.

אפשר לחתוך לשניים את הפסוק הראשון:

1. וידבר ה' אל משה במדבר סיני
2. באהל מועד באחד לחודש השני …לאמר.

בחלק הראשון,  הדיבור במדבר סיני מסמל את הדברים הנאמרים בהכרזה, בקול רם, כמו שהיה בהר סיני וכמו שהפועל "לדבר" מרמז.

אבל בחלק השני, קורה ההיפך: הכל בחשאי. משה שומע לבדו את דבר ה' בתוך אוהל מועד. ויש את הפועל "לאמר" שמרמז על אמירה בין אדם לחברו בחשאי, בקול נמוך.

המאור ושמש משווה את שני החלקים האלה לשני המצבים באדם:

בהתחלה, כשהאדם מתחיל בעבודה ובלימוד, הוא מדבר הרבה, בקול רם, הדברים בוערים בו והוא רוצה לשתף את כל הסובבים אותו במה שהוא הבין וחווה.

אבל יש שלב יותר מאוחר, שבו האדם יותר רגוע, הפנים הדברים בשלמות. רואים זאת כשהוא מדבר: בנחת ובקול מדוד. זה סימן של בגרות וחכמה.

ייתכן שספר במדבר עוסק במעבר הזה בין התסיסות של החברה הישראלית , המשברים, קשאי הארגון והתחלת הדרך לבין הצורך להירגע, להתבגר, עד שיאכלו לדבר בנחת. לעבור מה"דיבור" ל"אמירה".

 

ספר במדבר(לעד)

בספר במדבר לא התקדמנו מבחינת הכרונולוגיה. אנו עדיין בחודש השני בשנה השנית ונחזור חודש לפני לחנוכת המשכן בעוד כמה פרשיות. כלומר, יש לחפש את הייחודיות של הספר הזה .

ספר שמות דיבר על מתן התורה ובניין המשכן

ספר ויקרא היה מחוץ לזמן(כאילו לא קרה בו שום דבר מבחינת אירועים שעבר העם במדבר. מדובר רק על העבודה במקדש ובחוקים

נראה לי שמה שמייחד את ספר במדבר זה הארגון של החברה הישראלית לקראת הכניסה לארץ. זה ספר של הפוליטיקה. מקום כל אדם בתוך הכלל והקמת הרשויות האזרחיות והדתיות בחברה.

 

המניין

למה יש צורך למנות את כל העם שוב?

אחרי שהם קבלו את התורה ובנו המשכן,אומר הזוהר :" ה' רצה למנות כמה חיילים יש לו במשכן וכמה חיילים יש לו בתורה". על מה מדובר?

עם ישראל הוא פסיפס שבו כל חלק מגלה חלק מהשכינה. אם ההתגלות של האלוהים בעולם היתה תמונה, היינו היום מדברים על "פיקסלים" ככל שיש פיקסלים(pixels), התמונה יותר בהירה, יותר חדה.

זה התחיל עם המשולש אברהם יצחק ויעקב

זה המשיך עם הגדלת הפיקסלים למשפר 12 השבטים

אחר כך לשבעים נפשות שירדו למצרים

וכדי לקבל תמונה עם חדות מינימאלית שיכולה לפעול בהיסטוריה, יש צורך, במינימום 600000פיקסלים כדי שהתמונה תהיה פעילה.

המניין, אמור לוודא שיש מספר מינימאלי זה בעם ישראל . וגם לתת מקום מיוחד לכל אחד בתמונה הכוללת. לכן חשוב שכל אחד יהיה משוייך לשבט, למשפחה, ותהיה לו ייחודיות אישית החשובה כדי שהתמונה הכללית תהיה שלמה. כל אחד חשוב. וכשכל אחד מכיר את חשיבותו, את מקומו, הוא מרגיש טוב, ראשו נישאת. "לשאת ראש כל בני ישראל" זה לתת מקום ייחודי לכל אחד כדי שיוכל להרגיש חשוב ולפתח את ייחודיותו בתוך הכלל.

 

תפקיד עם ישראל בעולם:

כל אדם מייצג צורה אחת של התגלות ה' בעולם. אף אחדל איכל להחליף את השני . לכל אדם יש פן אחד של השכינה. הבעיה היחידה היא שיש לאסוף ולסדר את כל הפרצופים האלה בסדר כזה שזה ייתן תמונה כוללת. עם ישראל מייצג בתוכו את כל האפשרויות להיות בן אדם. והם אמורים להראות שיש אחדות בכל הפרצופים האלה , כשהם מסודרים בצורה נכונה.

לפעמים  כשעם ישראל מאבד את המצפן, ה' מגלה אותם לכל עברי התבל כדי שיספגו בחזרה את כל האפשרויות להיות בן אדם בעולם. אחר כך, הוא דורש מהם לחזור למקום אחד, כדי לאחד את כל הפרצופים האלה ולהעיד בעולם כולו על האחדות הקיימת בעולם. אחדות זו היא השכינה בעולם.

לכן, מניין וסדר האנשים בתוך מחנה מאוחד חשוב מאוד.

 

חיילי התורה וחיילי המשכן

התורה מסמלת השכל, הלימוד

המשכן מסמל העבודה, עבודת הלב, התפילה.

בכל אדם יש חלק מסויים של תורה וחלק אחר של משכן. כמות התורה והמשכן שקיימים אצל כל אדם נותן לו את הייחודיות שלו.  אם כל אדם היה מייצג גוון של צבע. הצבע הוא איזון בין כל מני צבעים בסיסיים. אדם כתום, יש בו חצי צהוב וחצי אדום. וכן הלאה. על ידי כמות השכל וכמות הלב. על ידי כמות החסד וכמות הגבורה שיש אצל כל אדם, ניתן לתת לו מקום מיוחד בפסיפס הגדול. וכך בונים התמונה הכוללת.

אחרי מתן התורה ובניין המשכן, נקבעו שני הכוחות (המנוגדים) שמהם אפשר להרכיב כל אדם מישראל.

אם התמונה היתה בשחור לבן, התורה היתה השחור למשל והמכן לבן. וכל אדם היה לו גוון ייחודי של הרכב בין שני הצבעים האלה והיה לו צבע אפור מיוחד מאוד. יש אין סוף (לפחות 600000) גוונים של אפור. וחשוב לדעת כמה שחור(תורה) וכמה לבן(משכן) יש בכל אדם מישראל, כדי ליצור התמונה הכוללת האחידה.

התמונה היא לא רק שחור ולבן אלא בכל מיני צבעים .ויש לאפיין כל אדם לא רק על ידי כמות השכל והלב אלא גם במידות, ביצירה, האפיונים אחרים שונים. אבל התורה והמשכן הם דוגמה לכולם.

 

משה אהרון ונשיא שבט

כדי למנות את העם, עומדים מול שבט משה , אהרון ונשיא השבט. שלושת האנשים האלה מונים את השבט.

• משה הוא מסמל את החלק של התורה
• אהרון מסמל החלק של המשכן, העבודה, הלב
• ונשיא השבט מכיר כל אחד מבני השבט, הוא גם מכיר את המאפיין של השבט ויכול להציב כל אחד במקומו.

חשוב שיהיו שלושה שמונים כדי להראות שיש מגוון אפשרויות, אפילו אצל המונים.

זה מזכיר את האנשים היושבים בעמדת ההצבעה בבחירות. נציג כל אחד מהמפלגות יושב מול האזרח הבוחר.

ייתכן שהזה גם הבסיס הרעיוני של ישיבת שלושה שופטים בדין.

 

הכהנים והלווים

הלווים "נתונים בידי הכהנים". על מה מדובר?

הלויים הם חזקים במידת הדין, הגבורה. הם שומרי המקדש. הם מציבים גבולות וחוקים. משה הוא לוי.

הכהנים הם בעלי החסד. מטפלים בבעיות האישיות. הם מכפרים על ישראל ומברכים אותם.

יש לשים את מידת הדין בתוך מסגרת החסד!! אין לתת למידת הדין להשתולל!! החסד אמרו לגבור על הדין

הכהנים הם מעל לכהנים!!

יש עוד סכנה: שהלויים יגיירו את הכהנים למידת הדין. לכן הפסוק אומר לכהנים שיש להם לשמור על משמרת כהונתם! יש לשמור על מידת החסד כי היא מאוד עדינה וחלשה מול מידת הדין!!!

 

לגולגלותם

למה התורה נוקטת במילה "לגולגלותם" הרי היא כבר מדברת על נשיאת ,ראש" בני ישראל. מה יש לגולגולת שאין בראש?

המאור ושמש עושה הקשר בין המילה "גולגולת" ותורת ה"גילגולים".

הפסיפס של כלל ישראל בנוי מחלקים (לפחות 600000). כל חלק חשוב . מה קורה כשאחד מת? אם לכל אדם יש חשיבות כל כך , מה קורה אחרי המות שלו?

1 האפשרות הראשונה היא תורת הגלגולים המקורית: הנשמה שלו מתעברת בנשמה של תינוק שייולד ויקח את מקומו.

2 אפשרות שנייה: שבסך הכל , כלל ישראל מייצג תמיד את ריבוי החלקים. בדומה לקבוצת כדור רגל. אפילו אם שחקן אחד הולך, שחקן אחר יתפוס את מקומו ותפקידו.

לכן, המינוי נעשה "לגולגלותם, כלומר, כשכל אחד ממלא תפקיד חשוב ובדור אחר, התפקיד הזה ימלא אדם אחר שהוא "גלגולו"!