בע"ה כז תמוז התשעז
מישל בן שושן
מסעי פי
גבולות הארץ
מתוך שיעור של הרב מנחם לבטאג
בפעם הראשונה, התורה מתארת בדיוק רב את גבולות הארץ . מהתחלת ספר בראשית , אנו שומעים על הארץ שניתנת לאבות, אמנם בלי לדעת בדיוק הגבולות.
במדבר פרק לד (א) וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:(ב) צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבֻלֹתֶיהָ:(ג) וְהָיָה לָכֶם פְּאַת נֶגֶב מִמִּדְבַּר צִן …וְיָרַד הַגְּבוּל הַיַּרְדֵּנָה וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו יָם הַמֶּלַח זֹאת תִּהְיֶה לָכֶם הָאָרֶץ לִגְבֻלֹתֶיהָ סָבִיב:(יג) וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אֹתָהּ בְּגוֹרָל אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק לָתֵת לְתִשְׁעַת הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה:(יד) כִּי לָקְחוּ מַטֵּה בְנֵי הָראוּבֵנִי לְבֵית אֲבֹתָם וּמַטֵּה בְנֵי הַגָּדִי לְבֵית אֲבֹתָם וַחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה לָקְחוּ נַחֲלָתָם:(טו) שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה לָקְחוּ נַחֲלָתָם מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ קֵדְמָה מִזְרָחָה: פ
לצערנו, המקומות שמתוארים אינם כולם ברורים. עבור התורה, המקומות חד משמעיים אבל לנו היום, קשה מאוד לאתר אותם. החוקרים מציעים כל מיני השערות בלי שנוכל עדיין להגיע למפה מדוייקת וסופית.
בנוסף לערפול הזה, ישנה שאלה עוד יותר קשה: לאברהם אבינו ניתנת ארץ שמשתרעת מנהר הפרת ועד לנילוס, בברית בין הבתרים. ובמקומות אחרים, הארץ הענקית הזאת מצטמצמת לחבל ארץ הרבה יותר קטן, "ארץ כנען",כמו למשל,בברית המילה. הרב ליבטאג לומד העניין הזה ומציע ראייה כוללת .
הארץ:
ברוב המקורות, מדובר על "ארץ", הארץ" הארץ אשר אראך, ארץ מגוריך, הארץ אשר אתה רואה.,הארצות האל..
- אבל בברית בין הבתרים כתוב במפורש:
בראשית פרק טו (יג) וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה:… (יח) בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְקֹוָק אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת:(יט) אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִזִּי וְאֵת הַקַּדְמֹנִי:(כ) וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הָרְפָאִים:(כא) וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְאֶת הַיְבוּסִי: ס
אם "נהר מצרים" הוא הנילוס, מדובר על ארץ ענקית שיכולה לכלול כמעט את כל המזרח התיכון היום, וגם סודן ואתיופיה!
- בברית מילה כתוב:
בראשית פרק יז (ז) וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ:(ח) וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים:
מה הן גבולות ארץ כנען? הן מתוארות בפרשת נוח:
טו וּכְנַעַן יָלַד אֶת-צִידֹן בְּכֹרוֹ וְאֶת-חֵת. טז וְאֶת-הַיְבוּסִי וְאֶת-הָאֱמֹרִי וְאֵת הַגִּרְגָּשִׁי. יז וְאֶת-הַחִוִּי וְאֶת-הַעַרְקִי וְאֶת-הַסִּינִי. יח וְאֶת-הָאַרְוָדִי וְאֶת-הַצְּמָרִי וְאֶת-הַחֲמָתִי וְאַחַר נָפֹצוּ מִשְׁפְּחוֹת הַכְּנַעֲנִי. יט וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידֹן בֹּאֲכָה גְרָרָה עַד-עַזָּה בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה וְאַדְמָה וּצְבֹיִם עַד-לָשַׁע.
גם את הגבולות האלה אי אפשר לקבוע אותם בוודאות אבל ברור ש"ארץ כנען" היא הרבה יותר מצומצמת מאשר האזור מהפרת ועד הנילוס.
ירושה ונחלה
בעברית של היום, "ירושה" היא מה שהאדם מעביר לצאצאיו אחרי מותו. אבל בתורה, כדי לבטא זאת, יש שני מילים אחרות: נחלה או אחוזה.
"ירושה", בתורה , היא כיבוש חבל ארץ על ידי עם.
פרט ועם
ברית בין הבתרים היא ברית עם זרעו של אברהם מבחינת הכלל.
ברית המילה , היא ברית שכל אחד מקיים, באופן פרטי.
אלה שתי בריתות מקבילות. אחת כללית ואחת פרטית.
בברית בין הבתרים, הארץ היא ירושה. כלומר, היא כוללת את כל מה שהעם כבש. לפי המצב של אותו הדור. הכוחות והנסיבות.
בברית המילה , אברהם מקבל ארץ כנען, הארץ שהוא גר בה והוא מתמודד אישית עם יושבי הארץ. זו ארץ שיש כמובן לכבוש אותה אבל מיד יש לנחול אותה לאחוזות. כל אחד תהיה לו אחוזה , נחלה.
ברית בין הבתרים | ברית מילה |
לאומי | פרטי |
הארץ | ארץ כנען |
ירושה | נחלה- אחוזה |
אם כן, יש שני שלבים:
השלב הראשון וההכרחי הוא ירושת ארץ כנען וההתישבות בה. שכל אחד יקבל נחלה ואחוזה.
אחר כך, השלב השני , כיבוש ארצות אחרות , מחוץ לארץ כנען, בתוך הגבולות של נהר מצרים ועד הפרת, נתונה למלך, לבית הדין ורק אז תחול קדושת הארץ בחבלי הארץ האלה.
זה מסביר למה בפרשיות שלנו מדובר הרבה בנחלות ואחוזות, במיוחד כשמדובר על חלוקת הארץ ועניין בנות צלפחד. קודם כל יש ירושה ואחר כך נחלה:
במדבר פרק לב (כ) וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה אִם תַּעֲשׂוּן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אִם תֵּחָלְצוּ לִפְנֵי יְקֹוָק לַמִּלְחָמָהLכא) וְעָבַר לָכֶם כָּל חָלוּץ אֶת הַיַּרְדֵּן לִפְנֵי יְקֹוָק עַד הוֹרִישׁוֹ אֶת אֹיְבָיו מִפָּנָיוLכב) וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי יְקֹוָק וְאַחַר תָּשֻׁבוּ וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵיְקֹוָק וּמִיִּשְׂרָאֵל וְהָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לַאֲחֻזָּה לִפְנֵי יְקֹוָקLכג) וְאִם לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן הִנֵּה חֲטָאתֶם לַיקֹוָק וּדְעוּ חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶתְכֶם:
נהר מצרים ונהר פרט
יש מקום להבין את ברית בין הבתרים כמטרה העליונה, הרוחנית, של עם ישראל:
לבנות גשר בין שני העולמות של אזף
מסופוטמיה בצפון מזרח
מצרים בדרום מערב
העולם נחלק לשתי התרבויות האלה בזמן ההוא
עם ישראל בתפקידו העליון הוא להעיד על אחדות המידות. ללמוד מכאן ומכאן ולהכניס הטוב מכלום בתוך ארץ ועם אחד. המוטו של עם ישראל ושל ארץ ישראל יהיה אחדות.
אם כן, המטרה בברית בין הבתרים היא גם תרבותית: להיות המאחד בין כל התרבויות בעולם כדי להראות שיש בורא אחד.
אם ניקח בחשבון שזרעו של אברהם כולל גם ישמעאל, עשיו ובני קטורה, אנו יכולים להבין שפיזיט, העמים שיגורו בין הפרת והנילוס יהיו בחלקם הגדול מזרעו של אברהם.
אבל, מצד שני, רק אלה שיצאו לגלות יזכו בארץ. לכן, כשבני ישראל חוזרים ממצרים ופונים לעשיו, הם מצדיקים את השתייכותם לארץ על ידי הגלות שעברו במצרים.
מפת הארץ
נראה לי שהמפה של הארץ , בין המצומצמת ובין הרחבה יותר, היא תלויה במצב של עם ישראל עצמו.הארץ היא ראי של העם: ככל שהעם קשור לחבל ארץ, הוא נלחם ומקבל אותה. ככל שהוא מראה ניתוק וניכור, הוא מאבד אותה. כך שמפת הארץ השתנתה כל הזמן יחסית למצב של העם.
סיפור בני גד ובני ראובן מאוד מבהיר נקודה זו. למרות הצו האלוהי והגבולות שהם מערבה לירדן, שני שבטים רוצים כבר להרחיב את הגבולות ומצליחים.
ה' נותן ארץ (רחבה מאוד)
העם, מיוזמותיו, בזכויותיו, בהתנהגותו ובקשר שלו עם הארץ מצליח להנחיל את הארץ המתאימה למצבו הרוחני והפיזי!
מסקנה:
נראה לי שהיום, גבולות הארץ ייקבעו לפי זכות העם. אם היתה עלייה גדולה מאוד כבר ב1967, ייתכן שלא היינו מדברים היום על "החזרת שטחים".
אם העם היה ברובו קשור לחבלי ארץ היסטוריים, גם לא היו אומות העולם דורשים אותם מאיתנו.
הכל תלוי בעם! בנו! האם אנו קשורים יותר למקום זה או למקום אחר. למה אנו כאן?. האם מחפשים ארץ מקלט או ארץ אבותנו.
האויבים שלנו באים כדי לחדד את הדיון בקרבנו ולעורר בנו התשוקות הדרושות. או ההיפך.
מזרח הירדן
מעניין לשים לב שכל אלה ש יושבים ממזרח לירדן הם עמים או שבטים שנדחו!
עמון ומואב= בני לוט שנדחה מירושת הארץ כשהוא בחר להיפרד מאברהם
עשיו= נדחה מפני יעקב. הוא היה הבכור אבל נדחה
מדין= אחד מבני אברהם (מבני קטורה) שנדחה מפני יצחק
ראובן= בכור שנדחה
גד= בכור זלפה שבכורתו לא נלקחה בחשבון
מנשה= בכור יוסף שנדחה מפני אפרים
דן= בכור בלהה שבכורתו לא נלקחה בחשבון. דן מקבל חבל ארץ בגוש דן אבל הוא יזוז צפונה אל עבר הגולן מזרחה לירדן
אם כן, הארץ שממערב לירדן אמורה להכיל בתוכה עם ישראל שנבחר למטרה זו , בין השאר על ידי דחיית עמים אחרים. הבכורה בעם ישראל שעברה משבט ראובן לשבט יהודה בתחרות עם שבט יוסף, הכהונה שנתנה לשבט הלוי, הם בחירות . וכל בחירה גוררת דחיה בצידה.
שבטי ישראל שמעבר לירדן לא נדחו מעם ישראל אבל דחיית בכורתם מקימה אותם בחבלי ארץ "גבוליים".
מעניין ש"מפת הארץ" מקבילה למפת בחירת השבטים, תפקודם ואפיונם!
עוד ראייה שיש קשר הדוק בין הארץ ועם ישראל!
בעניין הגבולות
בעניין יישוב השבתים
בעניין העמים שנמצאים מסביב
בעניין הקשר הרוחני של העם לארצו.
ייתכן שה' "מפעיל" את העמים ואת השבטים האלה כדי לקדם את מצב הרוחניות של העם
ספר שופטים מלא בסיפורים הקושרים את רמת המוסריות של העם למלחמות נגד עמים שכנים.
כאילו ה' מפעיל אויב זה נגד העם כשהוא נחלש בעניין מסויים.