08-07-09
מישל בן שושן
פנחס שם
ברית כהונת עולם
רש"י :ברית כהנת עולם – שאע"פ שכבר נתנה כהונה לזרעו של אהרן, לא נתנה אלא לאהרן ולבניו, שנמשחו עמו ולתולדותיהם שיולידו אחר המשחתן, אבל פינחס שנולד קודם לכן ולא נמשח, לא בא לכלל כהונה עד כאן. וכן שנינו בזבחים (קא ב) "לא נתכהן פינחס עד שהרגו לזמרי":
1 למה פנחס לא נמשח לכוהן יחד עם שאר בני משפחתו אהרון ובניו?
2למה פנחס מקבל במתנה את הכהונה עכשיו שהוא הרג את זמרי?
בזוהר (רי"ד) כתוב שאם כוהן הורג נפש אחת, זה פוסל אותו מהכהונה , הוא וזרעו!! האם אפשר להגיד ש"חיכו" עד שפנחס יהרוג את זמרי, ורק אז מינו אותו לכוהן כדי שלא ייפסל???
לא! כי אז לא נבין למה הכהונה ניתנת "כמתנה" לפנחס!
הסבר השם משמואל בעזרת כתבי הארי ז"ל:
1 לפנחס יש מזג מיוחד, "נשמת קין". הוא, כמו קין, בעל יוזמה, בעל רצון עז ליישם את מחשבותיו, הוא הולך עד הסוף. הוא מבחינת "יש"!. יש לו מזג "חם"! הוא מתלהב ויכול להגיע למעשים קיצוניים , יוצאי דופן. לטוב או לרע! מאז שהוא נולד, פנחס נראה בעל אישיות מיוחדת זו ולא ידעו, לא הוא, לא קרוביו, ואפילו לא הקדוש ברוך הוא עצמו, האם פנחס ישתמש לטובה או לרעה בתכונות המיוחדות האלה! לכן, לא מינו אותו לכהונה כי מצבו לא היה ברור אז!!
2במעשה הקנאות שלו, כשהרג את זמרי, התברר בעיני ה' שפנחס הוא "תיקון קין" זאת אומרת שהוא משתמש בתכונות קין לטובה ולא לרעה! לכן, ראוי הוא לקבל את הכהונה!
הקנאות:
ברור שכל מעשה קנאות , מאוד קשה לכל אחד לדון אותו לטובה או לרעה. אין דומה לקנאי אמיתי וכשר , יותר מרוצח אכזרי ורשע!
לכן, כל ישראל רצו לנדות את פנחס בגלל המעשה שלו!
ההלכה אינה מכשירה קנאים! להיפך. אין אדם רשאי לקחת את החוק לידיים!
ובכל זאת, עולם החידוש, עולם היוזמה, עולם היצירה דורשת מזג כזה וגם מצדיקה אותו!!
מי ידע לכתחילה האם יוזמה , חידוש, מהפך, יצירה, כשרים הם או אסורים הם ?? כנראה שקשה לתת קריטריונים לכתחילה.
אולי אפשר לדעת זאת בדיעבד, אחר המעשה ותוצאותיו, לפעמים רק אחרי כמה דורות ! כל "גדול" פגש התנגדויות בתחילת דרכו. כמעט כל גדול נחשב בהתחלה כפושע, כאפיקורוס, כפורץ גדר, כרשע, כאדם מסוכן למסורת, כמסית ומדיח. ממשה רבנו עצמו, ועד ליוחנן בן זכאי לעזרא הסופר, להרמב"ם, ועד להרצל!!
אם יש קריטריון אחד מינימאלי , הוא שהקנאי לא פועל לטובת עצמו אלא לטובת הכלל בלבד. "לשם שמים"! אבל קשה מאוד לוודא קריטריון כזה כי לרוב, כל אדם חושב , במודע, שהוא פועל לשם שמים! בדרך כלל, המניעים הפסולים הם סמויים לאדם עצמו! אם הוא פועל בשם רוגז, בשם תיקון עוול שנעשה לו בילדות, בגלל הפרעה נפשית, מרצון להכרה מצד הציבור, או כל מניע אחר לא מודע, זה מאוד מאוד דומה לפעילות "לשם שמים"!
בעצם, רק ה' בעצמו יכול לדעת האם המניע כשר או לא.
לכן, ההלכה אוסרת כל מעשה של קנאות.
וקנאי מסכן את עצמו לגמרי ביוזמתו.
בכל יוזמה יש לקיחת סיכון .
זה מה שנותן את הערך לאדם באשר הוא!
השם משמואל מנתח מעשים של "קנאים" מפורסמים בתנ"ך כדי להבהיר שהדבר מאוד קשה להערכה פשטנית:
- הגמרא בסנהדרין פ"ט משווה בין "זנות תמר" לזנות זמרי"!! שניהם עשו מעשה "אסור", זנות, אבל לשם שמים! תמר רצתה להביא זרע לבית יהודה ואכן היא הולידה נביאים ומלכים.
זמרי גם הוא פעל "לשם שמים" כי הוא האמין שכזבי היתה אכן ראויה לו ושהיא כבר הפשילה מעליה את כוחות הטומאה והיא כשרה לא פחות מצפורה אשת משה! (אבל כזבי הטעתה אותו – בכזביה- ונראתה לו כאישה כשרה לגמרי! וזמרי, ההיסטוריה מגלה שהוא טעה! ונהרגו בגללו אלפי ישראלים!!
השם משמואל, במאמר אחר (דף שפ) מציע שזמרי טעה בגלל סחף "ההמון"! גדולים בעם יכולים להיסחף ולטעות דווקא בגלל מעמדם בחברה! כמו שכתוב :"נשיא כי יחטא" ולא כתוב "אם יחטא" כי נשיא קרוב מאוד לחטוא בגלל מעמדו! וזמרי היה נשיא בישראל . וכל אדם גדול חייב להיזהר מאוד מלטעות!
ועוד : הגדולים רואים את עצמם חפים מפשע יותר מפשוטי העם! הם מרגישים ישרים מאוד וזמרי השווה את עצמו למשה מרוב גאוות הנשיאות!
- אליהו בהר הכרמל גם הוא יצא מגדר ההלכה וסיכן יסודי האמונה. אבל ה' מעיד שהוא הצליח בלקיחת הסיכון הקנאית שלו!
- רחב הזונה, הצליחה להפוך את עורה ונשאת ליהושוע! מנחס, אחד משני המרגלים , הבחין בה כוח אמיתי לגיור מטומאה לטהרה ואכן זה הצליח!
- אהרון הכהן עצמו ,עשה מעשה מסוכן כשהוא הזמין את העם לעשיית העגל!! והשם משמואל אומר שבזכות המעשה הזה , זכה לכהונה!!!
כי הוא "מסר את עצמו" לשם שמים, כדי להרגיע את העם, כדי לנתב את כעסם במשך כמה שעות! ולהציל את ישראל!
- פנחס עצמו סיכן את חיו כדי להציל את ישראל בהרגית זמרי וזה הצליח!
- צלופחד, מקושש העצים, גם הוא סיכן את עצמו כדי לזכות את ישראל בידיעת ההלכה "מה הוא עונש מחלל שבת". אבל זה היה פסול, לפי דברי ה' והרגו אותו.
- בנותיו גם הן , פרצו גדר בהלכה וה' הסכים והודה להן!
כך שאפשר לראות בכל אדם גדול מעשה מסוכן, שלפעמים גובל בהפרת ההלכה הפסוקה, ו"עת לעשות לה' הפרו תורתך"! מי יודע לכתחילה?
אבל אין לשלול עמדה זו לכתחילה. יש להיזהר מאוד ממנה אבל, יש לדעת שהיא קיימת בכל אחד מהמעשים שלנו! אפילו הפשוטים ביותר!!
פנחס, היה בין בנו של יתרו: סימן רע ! כי יתרו הוא גם כן מנשמת קין .יתרו הוא חבר הקיני. (הערת דניאל אשכנזי: כתוב בזוהר שיתרו תיקן את קין). אבל קין הרג את הנפש. האם פנחס הוא מצד הטוב או מצד הרע של קין?
אבל פנחס הוא בין בנו של אהרון!
מי יגיד לאיזה צד פנחס מתייחס יותר? העם חשב לנדותו !
כי נידוי זה לא הריגה (כמו שמתבקש לאדם שהורג את הנפש) ונידוי זה לא זיכוי מוחלט מאשמה!
זו עמדה של ספק והעמדת האדם בצד, מחוץ לחברה כי אכן קנאי הוא יוצא דופן!
היה צריך החלטה מלמעלה, מה' עצמו כדי לפסוק לגבי פנחס!!
אבל ביום יום, אין לנו פסק דין מה' שאומר לנו מה כשר ומה אסור ביוזמות האנושיות!!!
נראה לי שהיום, עם ישראל חווה מהפכה כזאת שדורשת יוזמות, חידושים ומעשה "קנאות" מכל סוג.
כמו ביציאת מצרים, כשמשה החליט להוציא את הערב רב
כשמשה החליט לשבור את הלוחות, כשיוחנן בן זכאי החליט לייסד ביבנה יהדות חדשה ללא ירושלים
……..
כך אנו חייבים להכיר בצורך, היום, לפרוץ "גדרים" כי השעה דורשת זאת!!
ואולי הצבת מעשה פנחס רגע לפני הכניסה לארץ מורה על כך!
הכהונה:
לצורך הכהונה צריך שיהיה לאדם הרבה דברים
- הרגשת אחריות כלפי הכלל. וזה דבר של"בכורים" יש בדרך כלל, ולכן הבכורים היו הכהנים הראשונים.
- רגישות יתרה לכל מה שנוגע לנפש האדם. ולכן יש להם כל כך מצוות המגדירים אותם מהטומאה.
- עבודה לשם שמים. זה לא כל כך הצליח במשך ההסטוריה והכהנים הגדולים לא מילאו תמיד את תפקידם ביושר!
- ומוכנות לקבל יוזמה, קנאות חיובית ובדרכי שלום, למען שלום הכלל והפרט.אהרון ופנחס נבחרו בזכות מידות טובות אלה.אהרון אחרי העגל ופנחס אחרי הריגת זמרי.
נתנה להם במתנה הזכות שהילדים שלהם יהיו כהנים! בכל משפחת כוהנים, מחנכים למידות האלה. אבל כל כהן חייב להראות בחייו שהוא אכן ממלא אחר דרישות אלה! ולכן הזוהר מציע לפסול כהנים שיעברו על דברים חמורים כמו הריגת נפש מישראל. כמו כל יהודי , הכהן מקבל "תפקיד" הדורש מיומנות מהלידה! וכל חיו הם אתגר למילוי תפקיד נעלה זה. לכן ליהודי יש תרי"ג מצוות ולכהן יותר מכולם!
סמיכת יהושוע על ידי משה)שעה)
ה' מצווה למשה ::"וסמכת את ידך עליו"
אבל משה עושה דבר שונה:"ויסמוך את ידיו עליו"!
יד אחת היא יד שמאל היא מסמלת את הכוח הצבאי והמדיני, כוח הכיבוש.
יד ימין , מסמלת את הכוח הרוחני, העברת המסורת, התורה.
השאלה היתה האם יחלקו את תפקיד משה לשני אנשים: יהושוע ואלעזר, אחד המנהיג הצבאי והשני המנהיג הרוחני. או שהכל יינתן בידי יהושוע.
השם משמואל טוען שדווקא משה היה מעדיף שהכל יינתן בידי יהושוע וה' הסכים לו ואמר לו לסמוך את יהושוע רק ביד אחת.
אבל משה רצה לרצות את ה' והסמיך אותו בשתי ידיו!!
אבל בין כה וכה, יהושוע קיבל סמיכה לשני התפקידים
ואלעזר המשיך גם הוא בתפקיד המפקד הרוחני ורזי תורה נמסרו על ידו.
ויקם מלעם וילך וישב למקומו וגם בלק הלך לדרכו(שפד)
בלק הלך להמשיך דרכו לנסות להפיל את עם ישראל על ידי זנות בנות מואב. וכוונתו היתה שכזבי תפתה את..משה בעצמו!!
אבל הכישוף לא יכול היה לתפוס במשה כי משה היה ענו מאוד והכישוף איננו תופס במי שמבטל את עצמו!!
הכישוף תופס רק במי שמחשיב את עצמו!
ולכן נשיא בישראל (זמרי) נתפס בכישוף של כזבי
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 