בע"ה כז סיוון התשע"ג
מישל בן שושן
קרח מי
מה הוא חטאו של קרח?
הוא רוצה לחיות את העתיד בהווה!
על ידי זה, אין יותר בעיה לא פטירה. אין יותר צורך "לעבוד". אין יותר צורך להיות ב"יראה". כולם לבושים תכלת. אין צורך להטיל פתיל תכלת (המסמל את היראה של האדם).
"כל העדה כולם קדושים". זה יהיה נכון רק בעתיד! התורה מצווה "קדושים תהיו". כלומר, עליכם לשאוף להיות קדושים. בשום פנים אין לחשוב שהגענו לקדושה!
"בתוכם ה'" אבל כתוב "ושכנתי בתוכם" כלומר, זו השאיפה. על זה יש לעבוד.
"מדוע תתנשאו" נכון, לעתיד לבוא, כולנו נהיה כמו במחול, במרחק שווה אל המרכז. אבל בנתיים, כן יש הבדלים, כן יש מעמדות. כן יש היררכיה נחוצה.
הוא סובר שהכל בידי שמים, אפילו יראת שמים!. זה מבטל כל אחריות מצד האדם. הכל מכתוב! ייתכן שהוא יהיה צודק בעולם הבא אבל לא בעולם הזה.
אם החטא של קרח היה "פשוט" או ברור, לא היתה התורה זקוקה לפרשה שלמה!
כשהדבר ברור, אז יש מצווה ברורה. "לא תרצח". זה פשוט וברור.לכן זה קצר. אבל, כשזה הרבה יותר מורכב, כשזה נוגע לכל אחד ואחד בכל עניין, וכשאי אפשר לתאר זאת בפשטות. כשרק החוויה יכולה ללמד. כשרק סיפור מורכב יכול להביע את העניין, אז אין מצווה פשוטה (מעין "אסור לקנא " או אין להיות דמגוג" או אסור להיות במחלוקת שאינה לשם שמים"). חטאו של קרח הוא חייב להיות מסופר על ידי הסיפור המורכב והארוך הזה כי לא פשוט הוא. דרך אגב, הרמ"י אומר בפרוש שכל שבעת החטאים שמתוארים בספר במדבר (המאוננים, המתאווים, המקושש, מרים, המרגלים, קרח..) הם מתארים בעיות עדינות מאוד. שאי אפשר לצמצם אותם במשפט אחד.
בני קרח לא מתו.
קרח יהי צודק..בעתיד!. לכן "בני קורח" לא מתו!
יותר מזה, בתהילים יש הרבה מזמורים לכבוד או מאת "בני קורח". אחד מהם, נאמרף לפי דרישת הארי ז"ל, שבעה פעמים בעת תקיעת השופר בראש השנה.
אם קורח הוא רשע ויש מבניו שהם צדיקים. אז למה לא קוראים לבנים האלה בשמם??
אם מזכירים אותם בתור "בני קורח" זה כדי להגיד לנו שזכותם באה מעצם אבי אביהם שהוא קורח!! כלומר, קרח הוא איננו אדם לגמרי רשע. הוא "רק" התבלבל בין העתיד וההווה! אבל זה דבר כל כך עקרוני, עד כדי כך שהוא מבטל כך את השאיפה האנושית ליותר טוב! הוא מבטל את העבודה. הוא בעצם מבטל את המשיכה כלפי מעלה! כלפי השמים! לכן הארץ בולעת אותו! כל מי שחי בלי שאיפה לגדול, נאכל על ידי האינרציה של הטבע ושל הארציות.
האמיתי והנכון
האמת לא תמיד נכונה!
אנו מאמינים שיש "אמת מוחלטת". אבל אין האדם תופס אותה כולה ולגמרי. בינתיים, כל אחד תופס חלק אחד מהאמת.
חוץ מזה, אפילו אם אנו מדברים על חלק מהאמת, יש הרבה גורמים שמאלצים אותנו לשים את האמת הזו בצד. כי צריך להיות "נכון" !
הנכון לוקח בחשבון הרבה גורמים. ובניהם הזמן המסוים שבו מדברים. האנשים שנמצאים. הרגישויות, המציאות המשתנה. מגבלות החשיבה והדיבור. בדומה לאמרה "יש להיות חכם יותר מלהיות צודק".
קרח נצמד לאמת ולא לנכון!
הפוליטיקה
כדי להיבחר, צריך למשוך אנשים . ואין יותר מושך מאשר אשליות. הכל יהיה טוב יותר. אני אפטור את כל הבעיות. הרבה פרשנים מאשימים את קורח בדמגוגיה כדי לתפוס את השלטון. הרמ"י איננו מאשים את קורח בכוונות רעות. עבורו, קורח הוא אדם שאומר את מה שהוא חושב. הוא אמיתי באוד. אבל הפילוסופיה שלו היא לא נכונה בינתיים.
הבירור של משה
בכל נפש מישראל נמצאת "נקודה טובה ויקרה מאוד" אבל, בעולם הזה, נקודה זו היא מוסתרת בתוך "לבוש" והכל נראה הפוך מבחוץ! וגם לנפשות "יקרות מאוד" כמו אצל משה, זה קורה. משה הוא איש עניו . אבל יש לו לבוש שמכסה את מידה זו. הוא בשלטון!ולכאורה, כל אדם שנמצא בשלטון הגיע לשם כי הוא חפץ בכבוד ובכוח. איך אפשר לדעת שמשה הוא באמת איש עניו ושהוא לא פוליטיקאי שרודף אחרי השלטון כדי לצבור כוח ? אולי הוא מציג את עצמו כאיש עניו כדי לזכות בשלטון!!
לדעת הרמ"י, כל אדם זקוק לבירור מעמיק על כוונותיו ומניעיו. אפילו משה רבנו!
בזכות קרח, משה יעבור בירור כזה! (על זה ניתנה הזכות לקרח שסדרה שלמה תיקרא על שמו!)
מה שמפריד בין הכשרות ובים הפסילה של אדם , ועוד יותר כשהוא אדם גבוה במעלה, הוא העובי של עלה של שושנה! אחרי פרשת קורח, אנו נדע יותר על משה ומשה ידע יותר על עצמו!
הבירור של משה יעשה על ידי קרח ועדתו
הבירור של אהרון
דבר דומה יקרה לאהרון. אם אהרון, בתור כהן גדול, אמור לסמל את "התיקון של אדם הראשון", הנה שאנו יכולים להגיע לפילוסופיה של קרח: הכל תוקן! אדם מושלם יש בפנינו! מי אומר שבאמת הגענו לזה? האם אהרון רק "מסמל" את השאיפה של כל אחד לתקן את האדם או שהוא באמת חושב שהוא עצמו הגיע לשלמות הזו?
בין הכשרות ותום הלב של אהרון לזיוף, יש עובי של עלה שושנה!
הבירור של אהרון יעשה על ידי 250 האנשים והסיפור של המטות. לעתיד לבוא, כל אחד יכיר את חלקו ואת מקומו. וזה יבטל כל רצון לתפוס את חלק חברו! אבל לעת עתה, לא כך הדבר. כל אחד איננו מכיר את המקום שלו עצמו וכן כל אחד יכול להתאוות למקום של חברו! לכן יש צורך בהרבה ייסורים, הרבה בירורים כדי להגיע להכרה "מה הוא המטה של כל אחד". כי המטה הוא הסמל למקום של כל אחד. המטה הוא החיים האמיתיים של כל אחד.
מחיר הבירורים
14700אנשים ימותו בסיפור הזה. ועוד 250 אנשי העדה, ועוד 50 בני משפחת קורח. בסה"כ 15אלפים בני אדם ימותו בעקבות הסיפור הזה.
הרמ"י טוען שכל הסיפור בא כדי לברר את משה ואת אהרון!! בני ישראל צודקים בטענתם שבגלל משה ואהרון מתו כל האנשים האלה! "אתם המתם את העם הזה!"
נכון! יש לשלם מחיר כבד עבור ה"בירורים".
חשוב לנו מאוד שמשה ואהרון יעברו עבורנו את הבירור הזה. כי כל הבירורים של כל אדם אחר יהיה תלוי בבירור של הגדולים ביותר!
לכן, הרמ"י משווה את ה15 אלף ל15 האלף (האות אלף) שמופיעים בפסוקים שמדברים על בריאת האור במעשה בראשית:
(ג) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר: (ד) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ: (ה) וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד:
כלומר, כל פעם שקצת אור צריך להופיע , יש מחיר לזה. כל בירור זקוק לסבל, למשבר, לתת את הנפש עבורו, ובעיקר, כל בירור זקוק לזמן!
עבור קרח, אין לעשות בירור. הבירורים כולם מאחורינו. עבור משה ואהרון, הבירורים הם העבודה הקשה ביותר והיא לפנינו. לפני כל אחד ואחד בחייו.
מה היא מחלוקת לש"ש?
כל אדם שנכנס למחלוקת, צריך לברר קודם כל אם יש לו "עין טובה". כי "צרת העין" גורמת לאדם להשתמש במחלוקת רק כדי לגבור על חברו. אפילו אם חברו צודק, אין לו כוונה להגיע לאמת אלא לנגוח אותו. מי שיש לו טובת עין, מוכן מיד להצטרף לדעת חברו ברגע שהוא מבין שחברו צודק. זו מחלוקת לש"ש.
זה דבר קשה כי כל אדם יכול לחשוב שיש לו טובת עין. רק ה' יכול לוודא שהוא פועל לשם שמים! לכן האדם צריך להיות בענווה גמורה במצבים כאלה. כי אף פעם הוא יכול להיות בטוח בעצמו שהוא איננו פועל ממניעים פסולים!
ועוד מסביר הרמ"י: כל אדם נולד עם חסרון מסוים. והוא יצטרך לתקן אותו בחייו. אחת הדרכים לתקן זאת, היא על ידי צמצום עצמי . למשל, "כשתבוא תאווה בלבו, ומתגבר עליה בכל כוחו ומונע עצמו ממנה, על ידי זה נשלם בו החיסרון שיש בו מיום היוולדו".וכן (חלק ב) "כשאדם מצמצם עצמו לכבוש את יצרו והוא מוכן לסבול, אז, מידה כנגד מידה, ה' מצמצם עבורו את הבריאה כדי שתהיה בעיני האדם בריאה חדשה!"
האם קורח הוא "אבוד"?
כתוב בישעיה (כ"ז י"ג):"והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים..". ההבדל שיש בין האובדים והנידחים:
- האובדים= אנשים אבודים! אין להם ,לכאורה, שום תקנה. כי הם מרגישים בעצמם מושלמים! הם לא מרגישים את החיסרון שיש להם. אין להם סיכוי לתקן את עצמם! לכן הם אבודים.
- הנידחים= הוא משוקע ביצר הרע אבל הוא מרגיש שיש לו בעיה! ואז הוא יכול לטפל בעצמו ולחזור בתשובה.
לכן, יש להקדים והציל את האבודים לפני הנידחים. כי באמת הם בסכנה יותר גדולה!
קורח היה מצד האבודים! כי טענותיו הם שאין יותר מה לשפר אצל האדם. הכל מושלם. כולם קדושים. זו הסכנה האמיתית. נראה שעל ידי העונש שהוא קיבל: הארץ נפתחת ובולעת אותו, הוא באמת "אבוד לגמרי". אבל בכל זאת, התורה מספרת עליו , בניו לא מתו. ולעתיד, כשיגלה קורח ההבדל בינו לבין משה, הוא יתהפך וישוב לאור.
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 