בע"ה ח סיוון התשע"ד

מישל בן שושן

 

 שלח לך נה

 

1. יהושע וכלב

שינוי השם מהושע בן נון ליהושוע , התפרש על ידי המדרש כברכה ועידוד של משה " יה יושיעך מעצת המרגלים". למה משה השתמש בשם ה' עם שתי האותיות האלה? ולמה הוסיף לו דווקא אות י'?

העולם נברא על ידי שתי אותיות: י-ה.

1. אות ה':

על ידי נברא העולם הזה. עולם המציאות העכשווית.עולם הטבעי

1. אות יוד:

על ידה נברא העולם הבא.העולם שבתכנון, שנותן כיוון, משמעות .

 

ארץ ישראל בנויה משני העולמות. רק בה, ישראל יכולים לחיות בשני העולמות גם יחד. עולם הבא ללא עולם הזה איננו עולם הבא! ובארץ ישראל, השילוב בין שני העולמות מאפשר לחיות את שניהם בשלמות.

 

1. כלב בן יפונה

הוא גילה את טיב העולם הזה בארץ. שמו, כלב, הוא בגימטרייה 52. כמו שם ה' במילוי ההין (יוד+הה+וו+הה). לכן, הוא יירש חלקה בארץ כנען (חברון וסביבותיה) לפני חילוק הארץ לשבטים. זה שכר השתדלותו לגלות את העולם הזה שמתגלה בארץ.

1. יהושוע בן נון

הוא גילה את העולם הבא שיש בארץ ישראל. לכן, הוא יקבל את היוד כשכר. (השכר שהיו אמורים לקבל עשרת השליחים האחרים ושלא קיבלו).

 

המרגלים גינו את שני עולמות הארץ: עולם הזה (ארץ אוכלת יושביה) ואת העולם הבא שבה (אנשי מידות= ארץ שמשחיתה את המידות של היושבים בה). הם לא הבינו מהו באמת העולם הבא. הם חשבו שאפשר ללמוד תורה ולהישאר בחוץ לארץ כדי לזכות בעולם הבא. אבל ללא השילוב עם העולם הזה שמתגשם בארץ ישראל, אין עולם הבא!!

 

לכן היו צריכים לפחות שני שליחים שיגלו את שני הפנים של הארץ. והם נלחמו כנגד המרגלים שגינו את שני הפנים האלה.

 

2. פרשת הנסכים

 

אחרי הסיפור הארוך של חטא המרגלים, התורה חוזרת על נושא מצוות ניסוך היין על הקרבנות, יחד עם המנחות. זה נושא שהיה מתאים יותר לספר ויקרא. ואכן כבר דובר ארוכות על הנושא הזה בספר ההוא. אם כן למה התורה מציבה כאן פרשה זו?

 

הנ"ה מסביר את עצם המחלוקת בין רבי עקיבא ורבי ישמעאל בגמרא.

(הנה עיקר הדברים הטכניים למטה למי שרוצה לעיין בסוגיה).

עיקר הדברים הם שהנסכים חלים רק כשהקרבן נעשה או במקום ציבורי (כמו במשכן, במקדש, בבמת ציבור ובארץ ישראל), או עבור הציבור.

הנסכים והמנחות הם מן הצומח. הזבח, הוא מן החי.

שניהם מקבילים שלני המימדים של האדם

הזבח- הדם- הוא הנפש.

המנחות- הנסכים- מן הצומח- הוא הגוף.

מה שנותן את הקדושה לגוף האדם זה הנפש שלו. האישיות, הדיבור, המעשים, הרצונות…כל מה שעושה את האדם משהוא אחר מאשר רק "גוף". למרות שהגוף מאוד חשוב כי הוא כלי הביטוי של הנפש. ככל שהנפש גדולה, כך יש חשיבות לגוף שנושא אותה. לכן, בהלכה אומרים ש"המנחות מתקדשות על ידי הזבח" כלומר חשיבות הגוף תלויה בחשיבות נפש האדם שנעלמת מאחורי הגוף הזה.

לסיכום עד כה:

• יש מימד ראשוני= גוף האדם
• המימד העליון יותר= נפש האדם.

הנפש מקדשת את הגוף. הנסכים (הגוף) באים כדי לבטא את קדושת הזבח(הנפש)

• אבל יש מימד שלישי שיכול לקדש את הגוף, חוץ מהנפש: זה השייכות לציבור!! לציבור יש כוח להוציא לפועל אור פנימי מתוך הגוף עצמו, אפילו אם הנפש האישית איננה כה גדולה! למשל, יודעים שתפילה בציבור מתקבלת יותר מאשר תפילת יחיד של אדם גדול. יש כאן מימד נוסף, חוץ מהגוף והנפש הפרטית, זה ההשתייכות והערבות בתוך הציבור!

המימד השלישי הזה מאפשר נסכים אפילו על ידי יחידים אם הם נמצאים בתוך ארץ ישראל כי שם יש עברות הדדית בין כל חלקי העם.

וזה מה שלומדים בפרשה שלנו:

התורה מתארת את התוצאות של חטא המרגלים: אובדן המימד הציבורי!! ישראל, במדבר, שמסרבים להיכנס לארץ, נשארים רק אוסף של יחידים!! הם כבר לא יכולים להביא מנחות ונסכים!! הם אבדו את היכולת להיות ציבור. הישיבה בארץ ישראל היא ביטוי למימד הציבורי שהוא גדול משני המימדים האישיים, הגוף והנפש.

 

הסוגיה בגמרא: זבחים קיא א:

דתניא +במדבר טו+ כי תבאו – להטעינה נסכים בבמה גדולה הכתוב מדבר, אתה אומר: בבמה גדולה, או אינו אפי' בבמה קטנה? כשהוא אומר: +במדבר טו+ אל ארץ מושבותיכם וגו' אשר אני נותן לכם, הרי בבמה הנוהגת לכולכם הכתוב מדבר, דברי רבי ישמעאל; ר"ע אומר: כי תבאו – להטעינה נסכים בבמה קטנה הכתוב מדבר, אתה אומר: לבמה קטנה, או אינו אלא לבמה גדולה? כשהוא אומר: אל ארץ מושבותיכם, הרי בבמה הנוהגת בכל מושבות הכתוב מדבר; כשתמצא לומר, לדברי רבי ישמעאל – לא קרבו נסכים במדבר, ולדברי ר"ע – קרבו נסכים במדבר

 

		לדעת רבי עקיבא	לדעת רבי ישמעאל
במדבר		הקריבו נסכים	לא הקרבו נסכים
בארץ כנען	במת יחיד	הקריבו אפילו בבמת יחיד כי הרי כתוב "כי תבואו" וכתוב "במושבותכם"	לא הקרביו בבמת יחיד כי כתוב "אשר ה' נותן לכם" ולא "לך"
	במת ציבור	כמובן שגם בבמת ציבור הקריבו	הקריבו בבמת ציבור אבל רק אחרי ההתישבות כי כתוב "במושבותכם"

 

3. פרשת הגרים

בתוך פרשת הנסכים, יש שלושה פסוקים שמציינים שאפילו גרים חייבים באותם המצוות. זה מפליא מאוד! הרי הגרים הם יהודים לכל דבר. למה להזכיר כאן גרים . מה הקשר עם חטא המרגלים?

יש קביעה ש"לימות המשיח, אין מקבלים גרים".

יש לכך הרבה סיבות. ביניהן:

• א. כולם ירצו להיות יהודים! זה יהיה כדאי להם! לכן אי אפשר לדעת מי מתגייר לשם גיור אמיתי!
• ב. אין צורך שיתגיירו כי כל עם ימצא את מקומו לעבוד את ה'!
• ג. אין גרים אלא בתקופת גלות אדום שבה הכנסתנו כבר את כל הנשמות (הניצוצות) שהיו מפוזרים אצל הגויים לתוך עם ישראל. בימות המשיח, סוף הגלות, אין יותר נשמות כאלה!

אילו ישראל היו נכנסים לארץ מיד, היו חיים את ימות המשיח ולא היו יותר גרים.

חטא המרגלים גרם שהמצב האידיאלי הזה לא קרה. ולכן, אחת מהתוצאות של החטא היה שכן יהיו גרים עוד! כלומר לא הגענו לימות המשיח למרות הכניסה, 38 שנה מאוחר , לארץ כנען.