בע"ה חי סיוון התשע"ט

מישל בן שושן

 

שלח לך פי4

 

כלב ויהושוע (הרב תמיר גרנות)

בדרך כלל, אנו מחברים בין שני האנשים "הטובים" :כלב ויהושוע, שדיברו טוב על הארץ , נגד 10 המרגלים הרעים שגרמו לעם לסרב לעלות לארץ ולמות במדבר. אבל עיון בפסוקים מראה שיש הבדלים משמעותיים בין כלב ליהושוע . הבדלים שיכולים ללמד על שתי התפיסות השונות של הציונות עד היום.

 

עיון בפסוקים:

אחרי שעשרת המרגלים דיברו רעה על הארץ, הראשון והיחיד שמדבר הוא כלב:

במדבר פרק יג  (ל) וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ:

כלב לבדו , מול כל העם מנסה להעלות את המורל. הוא פשוט אומר "YES WE CAN"! יכול נוכל לה!

אחר כך, ממשיכים העם להתלונן על כל התכנית לעלות לארץ ומגיעים אף להציע למנות מנהיג חדש שיחזיר אותם למצרים. רק אז, שומעים על משה ואהרון:

במדבר פרק יד (ד) וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה: (ה) וַיִּפֹּל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פְּנֵיהֶם לִפְנֵי כָּל קְהַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

אבל הם לא מדברים!. הם "נופלים על פניהם"! ואז, אנו שומעים לראשונה על התגובה של יהושוע. :

ו) וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה מִן הַתָּרִים אֶת הָאָרֶץ קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם: (ז) וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד:(ח) אִם חָפֵץ בָּנוּ יְקֹוָק וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת וּנְתָנָהּ לָנוּ אֶרֶץ אֲשֶׁר הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:(ט) אַךְ בַּיקֹוָק אַל תִּמְרֹדוּ וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַיקֹוָק אִתָּנוּ אַל תִּירָאֻם:(י) וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעֵדָה לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים וּכְבוֹד יְקֹוָק נִרְאָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: פ

יהושוע וכלב מדברים ביחד אבל יהושוע כתוב ראשון. כאילו הוא המדבר העיקרי וכלב איתו. בניגוד לכלב, יהושוע מסתמך על רצון ה'. יש לעלות כי זו מצוות ה'! לא למרוד בה'! בעזרת ה' יהיה בסדר! בעוד, כלב דיבר על ליבם של האנשים כדי לתת להם כוח נפשי, יהושוע מסתמך על המימד הדתי. כאילו הוא אומר מה שמשה היה צריך לאמר. מהרגע שמשה מגיב והוא לא מדבר, אז , יהושוע, בתור תלמידו של משה, אומר את מה שמשה, לדעתו היה צריך לאמר! יהושע לא אומר שהדבר קל, בהישג יד, כמו כלב. יהושע לא שולל את העובדה שזה מאוד מסוכן וכמעת בלתי אפשרי. הוא רק מבקש לסמוך על ה'! האם ההבדל הזה ביניהם יתגלה בהמשך?

 

כשה' כועס על העם ומחליט שכל הדור הזה ימות במדבר, הוא מציין:

(כד) וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה ..

בדברי ה', רק כלב זוכה להיכנס לארץ בזכות זה שרק הוא "מילא אחרי ה'"! מה עם  יהושע ? ומה עם  משה??

אחרי כמה פסוקים, מגלים שה' "הוסיף" בניצולים גם את יהושוע וגם את דור הצעירים (טפכם):

(ל) אִם אַתֶּם תָּבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לְשַׁכֵּן אֶתְכֶם בָּהּ כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן: (לא) וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִהְיֶה וְהֵבֵיאתִי אֹתָם וְיָדְעוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר מְאַסְתֶּם בָּהּ:

למה יהושע מתלווה לכלב ברשימה של הנכנסים לארץ? נעיין באותו הסיפור שמשה מספר אותו בספר דברים:

דברים פרק א  (לד) וַיִּשְׁמַע יְקֹוָק אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם וַיִּקְצֹף וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר: (לה) אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה אֵת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָתֵת לַאֲבֹתֵיכֶם: (לו) זוּלָתִי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הוּא יִרְאֶנָּה וְלוֹ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרַךְ בָּהּ וּלְבָנָיו יַעַן אֲשֶׁר מִלֵּא אַחֲרֵי יְקֹוָק:  (לז) גַּם בִּי הִתְאַנַּף יְקֹוָק בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר גַּם אַתָּה לֹא תָבֹא שָׁם: (לח) יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הָעֹמֵד לְפָנֶיךָ הוּא יָבֹא שָׁמָּה אֹתוֹ חַזֵּק כִּי הוּא יַנְחִלֶנָּה אֶת יִשְׂרָאֵל:

משה מכריז שה' החליט בעקבות חטא המרגלים, שהוא בעצמו לא ייכנס לארץ! (כלומר אין לחכות לחטא הסלע שיקרה בעוד 38 שנה. כבר כאן, הוחלט שמשה לא ייכנס!

ואז, יהושוע, בתור מחליפו של משה, ייכנס! אם כן יש לנו שלוש קבוצות אנשים שייכנסו לארץ בגלל סיבות שונות:

• כלב בן יפונה: הוא נכנס כי היה לו האומץ להתנגד לשאר המרגלים וניסה להפיח כוח בעם כדי להיכנס.
• יהושוע בן נון: הוא נכנס בעיקר בתור מחליפו של משה רבנו שלא ייכנס!
• הילדים בני פחות מגיל עשרים, בזכות התפילה של משה.

אם מסתכלים על אותם האנשים ,כלב ויהושע, נפגשים בניהם ארבעים וחמש שנים אחר כך, בספר יהושוע, מגלים אותם ההבדלים הסמויים והגלויים בין כלב ליהושוע:

יהושוע מנהיג את העם וכבר כבש את הארץ ומתחיל לחקל אותה לשבטים:

 

יהושע פרק יד (ו) וַיִּגְּשׁוּ בְנֵי יְהוּדָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל וַיֹּאמֶר אֵלָיו כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים עַל אֹדוֹתַי וְעַל אֹדוֹתֶיךָ בְּקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ:(ז) בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אָנֹכִי בִּשְׁלֹחַ מֹשֶׁה עֶבֶד יְקֹוָק אֹתִי מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ וָאָשֵׁב אֹתוֹ דָּבָר כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבִי:(ח) וְאַחַי אֲשֶׁר עָלוּ עִמִּי הִמְסִיו אֶת לֵב הָעָם וְאָנֹכִי מִלֵּאתִי אַחֲרֵי יְקֹוָק אֱלֹהָי:(ט) וַיִּשָּׁבַע מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר אִם לֹא הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרְכָה רַגְלְךָ בָּהּ לְךָ תִהְיֶה לְנַחֲלָה וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם כִּי מִלֵּאתָ אַחֲרֵי יְקֹוָק אֱלֹהָי:(י) וְעַתָּה הִנֵּה הֶחֱיָה יְקֹוָק אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר זֶה אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מֵאָז דִּבֶּר יְקֹוָק אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֶל מֹשֶׁה אֲשֶׁר הָלַךְ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וְעַתָּה הִנֵּה אָנֹכִי הַיּוֹם בֶּן חָמֵשׁ וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה:(////יג) וַיְבָרְכֵהוּ יְהוֹשֻׁעַ וַיִּתֵּן אֶת חֶבְרוֹן לְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה לְנַחֲלָה:

 

כלב אומר ליהושע "אתה ידעת את הדבר. .על אודותיי ועל אודותיך.." במילים אחרות: אתה יודע בדיוק את ההבדל ביננו וההבדל בגללו ה' הכניס אותנו ! זו צורת לחץ דיפלומטי כדי ששבט יהודה יקבל את החלק שלו ולכלב תינתן חברון! כלב מתאר את הסיפור כאילו הוא לבדו דיבר טוב על הארץ. בניגוד ל"אחי אשר עלו עמי"! הוא לבדו "מילא אחרי דבר ה'"!!

 

מסקנה:

שני אנשים מתוך 12 התרים דברו טובה על ארץ כנען. אבל שניהם מזוויות שונות:

כלב, הוא זה שהלך אל קברת האבות במערת המכפלה (לפי המדרש), קשור מאוד לזהות היהודית. יש בו גאווה יהודית. הוא משבט יהודה, שבט המלוכה, שממנה יצמח בית דוד. בית דוד היא שושלת. דוד יוצא מיהודה ומבועז ..ובניו ימשיכו להיות מלכים עד סוף הדורות , עד משיח "בן" דוד. חשובים עבורם הייחוס המשפחתי .

כלב מסמל את הכוח הלאומי, הגאווה הלאומית ומסירות הנפש של העם עבור גורלו.

 

יהושוע, לעומתו הוא בעיקר התלמיד של משה. לפי ספר דברי הימים, ליהושוע בין נון לא היו ילדים! כמו משה, לא ילדיו הם ממשיכים את דרכו אלא תלמידיו. יהושוע לא מדבר אל "רוח העם" אל "נפש יהודי הומיה" אלא על ה', דבר ה', מצוות ה'.. הוא ממשיכו של איש האלוהים.

 

אם כן כלב ויהושוע מייצגים לעניות דעתי את שתי העמדות הציוניות בימינו:

• הציונים שבאו לבנות את הארץ במסירות נפש מתוך גאווה לאומית, כדי להציל את עמם מהגלות והאנטישמיות. עם כוחות נפשיים אדירים, אפילו אם הם לא עשו זאת מתוך מצווה דתית (לפעמים נגדה!). הם התיחסו לאבות, לנביאים, לדורות הקודמים אבל לאו דווקא למצוות התורה. כלב בן יפונה הוא הגיבור שלהם.
• הציונים הדתיים, שבגדול, באו לבנות את הרץ מתוך מצווה, מתוך הגשמת ההבטחה המשיחית.

הם שתי ההנהגות העיקריות של הציונות. בנוסף, ומסביבם יש את ה"דור החדש", העם שממלא את המדינה ופועל למענה.

 

למה משה מתפלל עבור יהושע?

בהתחלת הסיפור, כתוב שמשה משנה את שמו של יהושוע:

במדבר יג (טז) אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת הָאָרֶץ וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ:

רש"י :(טז) ויקרא משה להושע וגו' – התפלל עליו יה יושיעך מעצת מרגלים:

יהושוע נקרא בתורה יהושוע כבר במלחמת עמלק! אם כן, שינוי שמו מ"הושע" ליהושוע" קרה אולי הרבה זמן לפני סיפור התרים! למה התורה מזכירה זאת עכשיו? ולמה משה מרגיש הצורך להגן על יהושוע בפני "עצת המרגלים"? למה לא להגן על כולם או על כלב גם כן?

נראה שהתשובה ברורה מההצעה שלנו לעיל:

ליהושע אין כוח וכלים כדי להתנגד לעצת המרגלים! לכלב יש את הכוח הזה.

לכן, יש צורך לחזק את יהושוע! יהושע מתחזק על ידי היוד שמשה רבו מוסיף לשמו! יהושוע בנוי כולו מכוחו של משה רבו. אין לו מעצמו כוח כמו שיש לכלב! לכלב אין צורך בספר תהילים קטן בכיס שיגן עליו!!

אפשר להגיד ש יהושע מסמל את כוח התלמיד (בזכות הרב), וכלב מסמל את כוחו של הבן(בזכות אביו)

 

כלב	יהושע
יהודה	אפרים (יוסף)
החלטה מתוך לבבו	בתור ממשיך דרכו של משה
הכוח של העם	עזרת ה'
מלכות בית דוד	מנהיג חד פעמי
תורת האב	תורת הבן
משיח בן דוד	משיח בן יוסף

 

מקורות לעיון נוסף:

השושלת של כלב ויהושוע:

תלמוד בבלי מסכת סוטה דף לה עמוד א   ויהס כלב את העם אל משה – אמר רבה: שהסיתן בדברים, פתח יהושע דקא משתעי, אמרי ליה: דין ראש קטיעה ימלל? אמר: אי משתעינא אמרי בי מילתא וחסמין לי,

דברי הימים א פרק ז  (כ) וּבְנֵי אֶפְרַיִם שׁוּתָלַח …(כו) לַעְדָּן בְּנוֹ עַמִּיהוּד בְּנוֹ אֱלִישָׁמָע בְּנוֹ:(כז) נוֹן בְּנוֹ יְהוֹשֻׁעַ בְּנוֹ:

לפי  הגמרא, יהושע רצה לדבר אבל העם עצר אותו מיד בטענה שאין לו ילדים! הוא "ראש קטיעא" (חסר ילדים) ולכן, קל לו לבקש מהעם לעלות ולסכן את ילדיהם בעוד שהוא עצמו אין לו ילדים! והגמרא מסתמכת על דברי הימים שלא כותבת את המשך שושלת יהושוע. היא נגמרת איתו.

 

לעומתו, לכלב יש הרבה נשים והרבה ילדים. בין נשותיו, אפרת היא כנראה מרים! ואפילו בת פרעה, בתיה התחתנה איתו!

דברי הימים א פרק ב (ט) וּבְנֵי חֶצְרוֹן אֲשֶׁר נוֹלַד לוֹ אֶת יְרַחְמְאֵל וְאֶת רָם וְאֶת כְּלוּבָי:

… (יח) וְכָלֵב בֶּן חֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת עֲזוּבָה אִשָּׁה וְאֶת יְרִיעוֹת וְאֵלֶּה בָנֶיהָ יֵשֶׁר וְשׁוֹבָב וְאַרְדּוֹן:(יט) וַתָּמָת עֲזוּבָה וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר:(כ) וְחוּר הוֹלִיד אֶת אוּרִי וְאוּרִי הוֹלִיד אֶת בְּצַלְאֵל: ס

(כד) וְאַחַר מוֹת חֶצְרוֹן בְּכָלֵב אֶפְרָתָה וְאֵשֶׁת חֶצְרוֹן אֲבִיָּה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת אַשְׁחוּר אֲבִי תְקוֹעַ:

…(מב) וּבְנֵי כָלֵב אֲחִי יְרַחְמְאֵל מֵישָׁע בְּכֹרוֹ הוּא אֲבִי זִיף וּבְנֵי מָרֵשָׁה אֲבִי חֶבְרוֹן:(מג) וּבְנֵי חֶבְרוֹן קֹרַח וְתַפֻּחַ וְרֶקֶם וָשָׁמַע:

תלמוד בבלי מסכת סוטה דף יא עמוד ב "וכלב בן חצרון הוליד את עזובה "…. – בן חצרון? .. בן יפנה הוא! בן שפנה מעצת מרגלים. ואכתי בן קנז הוא, דכתיב: +שופטים א+ וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב! אמר רבא: חורגו דקנז הוה.

רש"י מסכת סוטה דף יא עמוד ב חורגו דקנז – בן אשתו של קנז היה כלב ונמצא עתניאל אחיו מאמו.

רש"י דברי הימים א פרק ב (ט) ואת כלובי – זהו כלב כמו שמוכיח למטה וכלב בן חצרון

רש"י שמות פרק כד פסוק יד חור – בנה של מרים היה, ואביו כלב בן יפנה, שנאמר (דברי הימים א' ב יט) ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור. אפרת זו מרים, כדאיתא בסוטה (יא ב):

דברי הימים א פרק ד (טו) וּבְנֵי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה עִירוּ אֵלָה וָנָעַם וּבְנֵי אֵלָה וּקְנַז:..(יח) וְאִשְׁתּוֹ הַיְהֻדִיָּה יָלְדָה אֶת יֶרֶד …. וְאֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה בַת פַּרְעֹה אֲשֶׁר לָקַח מָרֶד:

מגילה יג א:  "ואלה בני בתיה אשר לקח מרד" וכי מרד שמו והלא כלב שמו אמר הקב"ה יבא כלב שמרד בעצת מרגלים וישא את בת פרעה שמרדה בגלולי בית אביה

 

 

 

 

ירחמיאל

 

יהודה—פרץ—חצרון—רם—עמינדב—–נחשון ——שלמא—בעז—עובד—ישי—דוד—שלמה———-

 

כלובי—(אפרת- מרים))—-חור—אורי—בצלאל

 

יוסף-—אפרים—בריעה—רפח—רשף-תחל—תחן—לעצן—עמיהוד—אלישמע—נון—יהושע.

 

לוי—קהת—עמרם–משה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

גפן ,תאנה ורמון  (הרב מנשה וינר)

 

העם מתבגר. אחרי שהייה שנה שלמה בהר סיני ולקראת הכניסה לארץ, העם שנולד במצרים כעם, מתחיל את שנות ה"התבגרות" שלו. הוא מתחיל לרצות "לבדל". לכן, הוא מסרב להמשיך לאכול את המן שבאה מהשמים ומחכה ללחם שיצא מהארץ מכוח עצמם. הם רוצים בשר , לא מתוך רעב אלא מתוך תאווה.

לכן, ביחס לשבעת המינים של ארץ ישראל, הם מזלזלים בכל מה שקשור למן:

 

דברים פרק ח (ח) אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ:

 

המן= הלחם= החיטה והשעורה.

שמות פרק טז (ד) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם ..

שמות פרק טז (לא) וַיִּקְרְאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ מָן וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ:

במדבר פרק יא (ו) וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ:

במדבר פרק כא (ה) וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל:

במדבר פרק יא :(ז) וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא .. וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן:

 

אבל המן הוא גם הדבש של התמרים והשמן של הזיתים:

 

משבעת המינים, נשארים שלושה שאינם קשורים למן: התאנה , הרימון והגפן!

בדיוק שלושת המינים שהתרים מביאים איתם מהארץ!:

 

(כג) וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם וּמִן הָרִמֹּנִים וּמִן הַתְּאֵנִים:(כד) לַמָּקוֹם הַהוּא קָרָא נַחַל אֶשְׁכּוֹל עַל אֹדוֹת הָאֶשְׁכּוֹל אֲשֶׁר כָּרְתוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

 

ארץ חיטה ושערה   ….                                                  וגפן ותאנה ורימון … ארץ זית שמן דבש
המן	המרגלים מביאים איתם:
לחם=חיטה ושערה	ענבים רימונים  תאנים
דבש (תמרים), שמן (זית)	כמו שכתוב לגבי הבכורים

 

למה להזכיר ש"הימים ימי ביכורי ענבים"?

במדבר פרק יג (כ) וּמָה הָאָרֶץ .. וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים:

כנראה שזה קשור לדוגמאות הביכורים שנוקטת בהם הגמרא:

 

משנה מסכת ביכורים פרק ג משנה א [א] כיצד מפרישין הבכורים יורד אדם בתוך שדהו ורואה תאנה שבכרה אשכול שביכר רמון שביכר קושרו בגמי ואומר הרי אלו בכורים ורבי שמעון אומר אף על פי כן חוזר וקורא אותם בכורים מאחר שיתלשו מן הקרקע:

לסיכום:

המרגלים מביאים איתם שלושת המינים מתוך שבעה שבהם משתבחת ארץ ישראל. ארבעת המינים האחרים , קשורים למן , הלחם מהשמיים שהעם מאס בו.

 

 

זה יכול להסביר את הימצאותם של הפרשיות הנוספות בפרשה:

 

פרשת הנסכים: קידוש היין, הענבים. נקבעת הלכה שיש להביא יין יחד עם קורבנות המועדים ובנוסף למנחת הסולת. ייתכן שזו הזדמנות לקדש אחד משלושת הפרות שהביאו המרגלים: הענבים

 

מצוות חלה: זו קדושת הלחם: החיטה והשעורה!

 

מצוות ציצית: הסכנה שיש במעשה התיור. "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עניכם" דבר שעשו המרגלים

 

 

 

 

 

אשכל:

 

בין שלושת הפירות שהביאו המרגלים, יש אחד שהתורה מיחדת אותו: הענבים:

 

במדבר פרק יג  (כג) וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם וּמִן הָרִמֹּנִים וּמִן הַתְּאֵנִים: (כד) לַמָּקוֹם הַהוּא קָרָא נַחַל אֶשְׁכּוֹל עַל אֹדוֹת הָאֶשְׁכּוֹל אֲשֶׁר כָּרְתוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

הם מגיעים ל"נחל אשכל". ואחרי שהם כורתים משם זמורה ואשכול ענבים, התורה מסבירה שהמקום נקרא "נחל אשכול". אם כן, למה לקרוא לנחל הזה בשם שיינתן לו רק אחרי מעשה כריתת הזמורה?

הגאון מוולנה מבקש לשים לב שהמילה "אשכל" הראשונה נכתבת ללא וו. אבל, האשכול שכורתים המרגלים נקראת "אשכול" עם וו וכן שמו של הנחל המחודש הוא "אשכול" עם וו. כאילו אכן הנחל נקרא "אשכל" (בלי וו )ובני ישראל קראו לו "אשכול" (עם וו). הם הוסיפו הוו!

וכאן המקום לזכור שבמקום הזה גרו שלושת החברים של אברהם ענר אשכל וממרא. ייתכן מאוד שהחברים האלה נתנו את שמם למקומות באזור. כמו "אלוני ממרא ונחל אשכל!:

 

 

בראשית פרק יד (יג) וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם:…(כד) בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם:

 

עניין הענבים נמצא מהתחלת התורה. יש אומרים שעץ הדעת היה גפן. מהענבים אפשר להשתכר או להתעלות רוחנית. נוח השתכר אחרי שנטע גפן.

לכן, הטיפול ביין הוא חשוב. הוא יכול להוביל לטוב או לרע!

הוספת הוו למילה "אשכל" היא אולי נסיון לקדש את הענבים! וזה יכול להסביר את מצוות הנסכים שבאה מיד אחרי פרשת המרגלים.

 

אבל ברצוני להציע כיון מחשבה נוסף:

נשווה את הסיפור שלנו למה שרבקה אומרת ליעקב בנה כשהיא ממליצה לו לברוח ללבן:

 

בראשית פרק כז :(מב) וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ:(מג) וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי וְקוּם בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן אָחִי חָרָנָה:(מד) וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ:(מה) עַד שׁוּב אַף אָחִיךָ מִמְּךָ וְשָׁכַח אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לּוֹ וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד:

 

ההבדל בן עשיו ליעקב, שני האחים התאומים מזכיר את ההבדל בין כלב ליהושע. ייתכן שהגאולה תבוא עם החיבור של שניהם!  אשכל הענבים שהם נושאים "בשניים" מזכיר את המילה "אשכל" שעליה מדברת רבקה

 

(כג) וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם

 

אולי ניתן לחפש משמעות חדשה לדברי רבקה הסתומים דווקא בנסיון לחיבור בין כלב ליהושוע , באחרית הימים, "יום אחד"!