בראשית מי

בע"ה כו תשרי התשע"ג

מישל בן שושן

 

בראשית מי

מי השילוח

 

בראשית ברא

ברא מלשון "בריא"!ה' חיזק את היסודות של עולמו! ומה הם היסודות? השמים והארץ.כלומר על האדם לדעת ששני היסודות  שדרכם הוא צריך לעבוד את ה' (או בלשון ה"מי השילוח": ללכת לפי רצון ה'),הם השמים  והארץ.  השכל והלב, הגשמיות והרוחניות. מה שנתפש (הארץ) ומה שלא נתפס לגמרי , אבל מאמינים כי יש לנו מושג כל שהוא , שהוא קיים (השמים). המורגש והלא מורגש.ואין לחשוב שעבודת ה' צריכה לעבור רק דרך אחת או השמים או הארץ!

 

 

אעשה לו עזר כנגדו

המטרה של האלוהים היא למצוא לאדם "עזר". מישהו שיעזור לו להיות יותר "אדם". (דרך אגב, הרעיון הראשון היה למצוא לו עזר מתוך הבהמות והחיות! אבל זה לא הלך והאדם לא מצא עזר באף אחד מהם- כלומר, אין שום בריה בעולם שיכלה לעזור לאדם להיות יותר אדם- ורק אז, ה' הביא לו את האישה).

האמצעי היחיד שיכול לעזור,חייב להיות "כנגדו". כלומר להיות בהתנגדות אליו. זו הדרך היחידה שיכולה לעזור באמת לאדם להיות יותר אדם!

בסופו שלדבר,הבן זוג הוא מיסודו "כנגד" בן זוגו אבל המטרה העליונה (המטרה של הבורא) היא שכל אחד מבני הזוג יתגדל ויתקרב יותר לכוונת הבורא בבריאתו את האדם.

 

 

ויאמר האדם: האישה אשר נתת עימדי היא נתנה לי..

חטא אדם הוא בעיקר על זה שהוא לא לקח אחריות על מעשיו!

אדם טען שהאישה היא "שליחת הבורא" ששם על ידו כדי להשלים אותו. האישה היא כמו ,רב , או תלמיד חכם גדול, שאומר לאדם מה יש לעשות. אבל, ה' מאשים את האדם על זה שהוא "שמע" לאישה בלי לבחון בעצמו האם הדבר נכון או לא!

כי סוף סוף, האחריות היא בידי האדם המבצע . האחריות לא יכולה ליפול רק על מי שמנחה את האדם, גדול או קרוב לאלוהים שיהיה!

אם כן , מתי יש לשמוע לחכמים?

במידה ולאדם יש ספק, יש לבחון אתמה שאומר לו הרב בכמה הביטים. העקרוני שבניהם הוא : האם אין לרב או לתלמיד חכם, (או לאישה במקרה שלנו) כל נגיעה בדבר. כלומר, האם ההוראה שמקבלים היא אמיתית ונקייה מכל נגיעה. העובדה שכאן האישה כבר אכלה מעץ הדעת, דבר שהיה אסור, יכול היה לפסול את העצה שלה לאכול כי היה לה אינטרס מובהק לשטף את בעלה בחטא כדי לא להרגיש "לבדה בחטא"! לכן, על האדם היה להיזהר מהעצה הזאת כי אשתו אכלה לפני שנתנה לו לאכול!! היא היתה נוגעת בדבר ולכן עצתה היתה פסולה.אחריותו שלמה.

 

וקץ ודרדר תצמיח לך

נראה לי שהמילה "תצמיח" מורה גם על זה שה' איננו מתאר כאן "עונש" אלא הוא מתאר התוצאות שמעשי האדם מצמיחים לו!. כלומר מעשיך גורמים לתוצאות הבאות. ואין כאן "עונש" במובן הנוצרי של המילה.

קוץ= רשעים. כלומר, חטא אדם הראשון יכול לגרום לבני אדם להיות רשעים בדרכם.

דרדר= יכולים לצאת ממנו צדיקים (לא רק רשעים כמו הקוץ) אבל יהיו מחלוקות בין הצדיקים. הגמטריה של "צדיק" היא 204= דר. "דרדר" = 2צדיקים! כלומר מחלוקת בין בני האדם, אפילו בין הצדיקים!

דרך אגב, שמעתי מחברי יואל עמיאל פירוש יפה :

קוץ=196

ההבדל בין האות "ר" והאות "ד" הוא הקוץ בקצה הימני של האות. וההבדל בגמטריה הוא 200-6=196 הקוץ! והקוץ הזה הוא ההבדל בין ה,ד" וה"ר" . הבדל קטן אבל הבדל גדול מאוד. כמו בין ה' "אחד" או "אחר"!!

 

הלא אם תיטיב שאת

קין הביא קרבן. יש לו זכות היוזמה !

הבל הביא "גם הוא". כלומר, הבל נותן הרגשה שהוא עושה את הדברים כ"מצוות אנשים מלומדה" כלומר, סתם בגלל שכולם עושים. לכאורה יש זכות לקין ולא להבל! ולכן קין כעס מאוד כשה' קיבל את מנחת הבל ולא קיבל את מנחתו! לכן, ה' מופיע לקין ומנסה להסביר לו למה הוא לא קיבל את מנחתו:

  1. נכון שהבל לא יזם. אבל מצד שני, הבל הביא מבכורות צאנו" זאת אומרת שהוא חשב הרבה, ובחר במיטב הצאן. הוא עשה משהוא אישי.אפילו אם היוזמה הראשונה לא באה ממנו,הבל הקריב משהוא מיוחד. (וזה מה שאנו עושים בעצם כל הזמן על ידי קיום מצוות או בתפילות: אנו משתמשים ביוזמות של האחרים: מילים שנכתבו על ידי אחרים, מצוות מנצתוו על ידי אחרים- כדי להביע משהוא אישי ולעשות עבודה מיוחדת אישית). ולכן ה' קיבל את מנחתו.
  2. לעומת זאת, הכעס של קין מראה שהוא עשה את מנחתו רק ביחס לאחיו. כאילו הוא אומרף אני יותר עשיר ממך, לכן אני נותן צדקה. הוא לא פעל עבור המעשה לשם המעשה.הוא פעל עם מניעים של קנאה ותחרות. וזה מה שפסל את קרבנו.
  3. ה' מסביר לו: אם אתה עושה לעשות דבר טוב (אם אתה רוצה ל"שאת"),אז אתה חייב לעשות זאת בצורה בלתי תלויה (תיטיב). תעשה את הטוב רק בשביל הטוב עצמו ולא יחסית לאחרים שעושים או לא עושים, שמקבלים שכר יותר או לא. האיכות של המתנה נבחנת על ידי נקיות הכוונה לפני ואחרי המעשה.

 

זה ספר תולדות האדם בדמות אלוהים עשה אותו..

  • צלם= גוף החיים, בלי שום התפשטות. כמו תינוק שנולד ואין לו עדיין שום דבר מצידו. יש לו רק את הכלים (הגוף) שהוא קיבל ולא עשה שום דבר אישי,הוא עדיין לא קיבל צורה אישית
  • דמות= ההתפשטות של האדם . כלומר מה שהאדם עשה עם הכלי 0הגוף והחיים) שהוא קיבל. זאת התרומה של האדם לחייו.הדמות היא התשוקה המיוחדת של האדם. הרצון המיוחד שלו. תרומתו לעיצוב אישיותו ומעשיו.
  • בדמות אלוהים עשה= זאת הכוונה של הבורא: הוא רצה שהאדם יפתח לו דמות! כמו שהבורא התפשט בבריאה, כך הוא רצה שהאדם יתפשט כל הזמן. שתהיה לאדם כל הזמן תשוקה להתפשט!!
  • זה ספר תולדות= אם האדם יזכה להיות גם צלם וגם דמות, אז יהיו לו הרבה חידושים ותולדות בעולם.("ספר" מלשון מספר רב)

 

 

פן ישלח ידו ולקח מעץ החיים  (מי השילוח חלק שני)

אילו אדם היה אוכל מעץ החיים, הוא היה עושה מיד תשובה גמורה! אבל ה' לא רצה שיעשה תשובה!! אלא בעתיד!!

מכאן, נראה לי להבין שאדם הושם בגן עדן בעיקר כדי ששם יחטא!. כי הרי הוא נברא מחוץ לגן והוא הוצא משם מיד אחרי החטא.

נראה לי לפרש זאת כך:   ה' התכוון לברוא את האדם כפי שהוא היום ("אחרי החטא").  אבל הוא רצה שהאדם

  1. ירגיש כל הזמן שיש מה לשפר בחייו, לתקן. שיהיה לאדם כיוון בחיים. למשל, שהוא יחשוב על המצב האידיאלי שלו לפני החטא, וירצה כל חייו לשאוף למצב טוב יותר.
  2. שהאדם ירגיש אחריות על המהלך הזה. הוא חטא אז הוא חייב לתקן. ולא יפיל את האחריות על השאיפה להיות יותר טוב על ה'!

לכן, סיפור חטא עץ הדעת סופר בתורה! כדי שהאדם יהיה כל הזמן בתהליך של שאיפה לטוב ולתיקון.

זה מסביר למה ה' ברא עץ הדעת! ולמה ה' נתן לאדם את הפיתוי לאכול אותו. ולמה הוא מנע ממנו לאכול מעץ החיים מיד. זה גם מסביר למה האדם לא נברא לכתחילה בגן עדן . כאילו מצבו הטבעי היה מחוצה לו והגן היה מקום מסתורי שבו ארע דבר מכונן שיגרום לאדם להיות כל הזמן בחיפוש אחר תיקון ושיפור מצבו.

  • אני חושב שהסיפור של חטא עץ הדעת כאילו כוונת הבורא היתה לברוא אדם אידיאלי אבל קרתה תקלה איומה ואז, הבורא מצא לו תכנית מגירה שתתקן את המעוות, היא קריאה נוצרית של "חטא קדמון" שחדר לתוך היהדות ושאינו תואם את פרשנות חז"ל. או לפחות הפירוש הנפלא הזה של המי השילוח!
  • אני חושב שסיפור עגל הזהב דומה מאוד רק שמדובר על ה"חטא הכללי " בתוספת ל"חטא הפרטי " של אדם הראשון. כי מוזר שמיד אחרי שיוצרים עם ושנותנים לו תורה, יש צורך לספר את סיפור חטא העגל!
  • מה חיפש ה' בבריאת האדם? היתה לה' השלמות. אבל הוא רצה לברוא את "ההשתלמות". כדי ששלמותו הבורא תושלם על ידי ההשתלמות!! (פירוש הרב קוק)

ולכן חשוב לברוא אדם שהוא בתהליך של השתלמות!! ולא במצב אידיאלי!!

  • סיפור חטא אדם הראשון מציב מיד את האדם בתהליך של השתלמות!!