בע"ה ה חשוון התשע"ב

מישל בן שושן

 

לך לך אה

 

ויעבר אברם בארץ…והכנעני אז בארץ

 

• מכאן שאברם נקרא "עברי".בלי להתגאות. הוא סתם עבר.
• ייתכן שהכנעני לא היה יושב בארץ עד לתקופה הזו! ולכן הודיע על זאת הפסוק. (וכשהתורה מדברת על "ארץ כנען" בפסוקים הקודמים, היא דברה על שם העתיד!)
• כנען= 190=שנות אברהם (100) ושנות שרה (90) כשנולד להם יצחק. כלומר, מהרגע שיצחק נולד, יש אפשרות להתמודד עם בעלות על הארץ, מול כנען! (זה מחזק את קשר שנעשה בהבטחות של ה' אל אברהם בין הזרע ובין הארץ)
• כנען הוא "עבד" לחם ויפת. כל מה שבבעלות עבד, הוא בבעלות רבו. ולכן, כל אדם מצאצאי שם או יפת שהיה בא לארץ כנען היה יכול לזכות, משפטית, בארץ הזאת. ה' הציע לאברהם לבוא ולקחת את הארץ בתור צאצא של שם.
• המדרש בתורת כוהנים (פרשת קדושים- כ-כ"ד) טוען שהארץ הזאת הייתה שייכת לבני שם . ובאו הכנענים וכבשו אותה מידיהם. כך שאברהם חוזר לארצו המקורית של שם.
• מכל האפשרויות האלה יוצא שחשוב לבסס, בשלב ראשוני, את החוקתיות של נתינת הארץ לאברהם. ברור שהמישור המשפטי הזה איננו מספיק כדי "לזכות", מוסרית , בשמירה על ברית מיוחדת , בין העם לבין האלוהים ובין הארץ הזאת. אבל כאן, האור החיים מיישב את הטענה המשפטית לפני כל דיון על שמירת הברית המוסרית עם ה' לגבי זכות יישוב הארץ, בשלב שני.

 

 

ויהי בימי אמרפל מלך שנער….

 

אברם יצא למלחמה , לא כל כך בגלל לוט. (האור החיים מטאר יחסים עכורים בינו לבין לוט מהתחלת דרכם! וההפרדה ביניהם הקלה מאוד על אברהם. ) אברהם יוצא למלחמה כי "נשבה אחיו". כי המלכים לקחו את לוט "בין אחי אברם" ! כאילו קראו תיגר על אברם ועל רכושו. לכן אברם לא מבקש מהם , בדרכי שלום, להחזיר להם את לוט, אלא נלחם בהם: כי הם באו נגד אברהם, נגד שליחותו בארץ הזו! ולוט הוא סמל משפחת אברהם שחשוב להילחם עבורו בתור "בן אחי אברהם".

 

וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי…(טו-יד)

 

את = עם! ה' ינהיג את מידת הדין גם כלפי עם ישראל במצרים! ואכן, במכת החושך, ה' ימית את כל הרשעים מבני ישראל. זה פירוש ""את (עם)הגוי (מצרים) דן אנוכי (את ישראל)."

 

ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עוון האמורי עד הנה (טו-טז)

 

יש שני "קיצים":

1. קץ הגלות של ישראל : 400 שנה אחרי לידת יצחק.
2. קץ של החזרה לארץ : זה לא בהכרח יקרה אחרי סוף הגלות!!! כי יש צורך בעוד שלב: זכייה בארץ על ידי צדקות ישראל או רשעות הגויים הגרים בארץ! אין בהכרח שני הקיצים יתאימו אחד עם השני! והנה ההסבר:

כלל: שיש  רשע שיש לו קצת זכות מול צדיק שיש קצת עוונות : אין לצפות בכלל לניצחון של אחד מהם.

אם יש רשע גמור (ללא שום זכות לצידו) מול צדיק (אפילו אם הוא לא גמור), הצדיק מנצח!

רשע מול צדיק גמור, הצדיק מנצח!

 

מכאן, האור החיים מסביר: אם ישראל יהיו צדיקים גמורים (למשל כמו שהיו אחרי מתן תורה, אחרי יום הכיפורים) אז הם היו יכולים להיכנס מייד לארץ ישראל. אבל חטא המרגלים גרמה שהם איבדו את התואר "צדיק גמור" והיה להם חוב. לכן, היה צריך לחכות לזמן שהאויבים, האמורי, יהפכו לרשעים גמורים כדי שיוכלו לקבל את ארץ כנען! וזה היה מגיע, לפי חשבון ה', בדור הרביעי בלבד. כלומר, ה' נותן בפסוק הזה "רשת ביטחון" לכניסה לארץ: או בזכות ישראל, או, לכל המאוחר אחרי דור רביעי, כי אז תתמלא סאתם של האמורי, בדור הרביעי. ארבעים שנות נדודים במדבר באו כדי להמתין שרשעת הגויים תהיה "גמורה" כי ישראל איבדו את הצדקות "הגמורה" שלהם!!

 

ביום ההוא כרת ה' ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת .. (טו-יח)

 

למה כתוב "נתתי" בלשון עבר?הרי אין לאברם עדיין זרע! אלא כמו שפירש הרב לעיל, לגבי "והכנעני אז בארץ" שמבחינה משפטית, יש זכות לאברהם ולזרעו לרשת את הארץ מידי הכנעני.זה , הוא כבר נתן!

נשאר, כמו שאמרנו לעיל, לזכות בעוד מישורים אחרים את הארץ.

מלחמת אברהם נגד ארבעת המלכים היא סמל של הכיבוש העתידי של זרעו של אברהם את 10 העמים היושבים בחבל הארץ הזאת: עד כה, כבשו ישראל רק 7 עמים, וגם זאת, לא לגמרי. לא על ידי יהושוע ולא על ידי המלכים שבאו אחריו. ושלושת העמים הנוספים, (הקדמוני, הקני והקניזי) אף פעם לא כבשו אותם. וזה יקרה רק באחרית הימים. אבל כל הכיבושים האלה, מסומלים על ידי ניצחון של אברהם על ארבעת המלכים:

• שלושת המלכים= שלושת העמים הנוספים (קניזי, קדמוני, קיני)
• המלך הרביעי = תדעל מלך גויים, הוא מלך כל 7 הגויים הראשונים.

כך ש4 אלה מסמלים את 10 העמים שישראל יכבשו בסוף.

עיקר הנתינה היא לעתיד. למרות שיש "נתינה" מבחינה משפטית בעבר.

 

ותאמר שרי אל אברם: חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך….(טז-ה)

 

• למה שרי כועסת על אברם ?

הגר היא שפחת שרי. אישית. היא קבלה אותה מאת פרעה במצרים. היא "שפחת מלוג", כלומר, הקרן (הגר) נשאר אצל האדון (שרי) והפירות (הילדים של הגר) אצל בלעה (אברם). כך שכוונת שרי ברורה: רק הבן יהיה של אברהם והגר תישאר שפחתה.

יש אפשרות לשחרר שפחה מעבדות: כשהאדון בועל אותה לשם אישות (כלומר ברצון מוצהר לשחרר אותה ושתהיה אשתו). השפחה הופכת לבת חורין לכל דבר במקרה כזה.

שרי לא רוצה שהגר תשוחרר כבת חורין. זה מאוד חשוב לה (ראה למטה, למה).

אברם בא על הגר כשהוא חושב שהיא משוחררת. ושרי כועסת עליו שהוא לא הבין כי היא לא רוצה לשחרר את הגר! היא עומדת על זה שהגר תישאר "שפחתה". וגם המלאך שפוגש את הגר בבריחתה מבית אברם, הוא מציע לה לחזור בתור "שפחה" אצל שרה ולהמשיך בתפקידה , ולהוליד בן לאברם.

• למה כל כך חשוב לשרי שהגר תישאר שפחה?

מטרת כל הסיפור היא שאברם צריך להוליד בן משרה. הבן המיוחד הזה, חייב לבוא אחרי שאברהם התפטר מהקליפות שהיו בו מבית אביו. כדי שיצחק יצא "נקי" מהקליפות האלה, חשוב שיצא ישמעאל שיקח איתו את הקליפות האלה. אבל אם ישמעאל ייוולד מהגר "בת חורין", ישמעאל יהיה הבן של אברהם ולא עוד בן אחר יוכל להיוולד ממנו!! ויצחק לא יוכל להיוולד משרה כי כבר נולד בן מבת חורין. קשה מאוד יהיה להוציא זרע ישראל מישמעאל כי יהיו בו עדיין הקליפות של ארם.

• אני אנסה לתרגם את עניין הקליפות:

לידת יצחק היא המטרה של כל הבריאה! לכן פרשת "תולדות יצחק" תיקרא כך כי רק ביצחק מתחילים תולדות בני האדם האמיתיים. למרות שמילת תולדות הופיעה עבור כל דור מאדם, רק ביצחק הפרויקט הזה מצליח. אברם עדיין לא מבין זאת. שרה כן. עבור אברם, לידת בן כל שהוא, מספיקה. אבל זה בן "ביולוגי" ולא בן של "תולדות". כל הניסיונות וכל הייסורים שיעבור אברהם יש להם מטרה אחת: שיבין מה תפקידו כאב של יצחק. הוא צריך אם כן להיפטר מהתפיסות המעוותות של הורות ביולוגית נטו. הוא צריך לעבור עוד מסע מפרך של ניסיונות עד שיבין מה זאת אומרת להיות "אב" אמיתי, מבחינת התולדות. ושרה יודעת זאת והיא זאת שתצליח להביא אותו להבנה ולתוצאה המיוחלת. כל המסע הזה יסתיים אחרי העקידה. ואז, אין יותר תפקיד לשרה והיא מתה!

 

ולא יקרא עוד שמך אברם והיה שמך אברהם..(יז-ה)

 

המדרש אומר "אברם אינו מוליד, אברהם כן מוליד…" אבל אברם כל "הוליד" את ישמעאל!!

אלא שה' מסביר לו, שלא על ההולדה הזאת הוא מדבר! לידת ישמעאל היא רק שלב הכרחי ללידת יצחק.

והוא מזכיר גם את שרה באומרו "שרי אינה מולידה שרה כן מולידה" כי יצחק חייב לבוא מאברהם ושרה.

ויאמר אברהם אל האלוהים: לו ישמעאל יחה לפניך (  יז-יח)

 

אברם עדיין לא מבין . ומתפלל עבור ישמעאל. אבל ה' עונה לו:

 

ויאמר אלוהים אבל שרה אשתך יולדת לך בן…(יז-יט)

 

הוא לא עונה לו על ישמעאל. הוא מסביר לו שהעיקר הוא לפניו: "אבל"!! לא הבנתה כלום, הבן יבוא משרה והבן הזה יבוא נגד כל ההיגיון כי שרה ואתה עקרים. וחשוב שיבוא כהפתעה וכנס. כי בן כזה לא יכול להיות "מובן מאליו". לכן יקרא שמו "יצחק"! כלומר צחוק הבא מאי היגיון, אי התאמה, …

אם המטרה היתה להביא בן מאברם, זה כבר נעשה אבל המטרה היא להביא בן מאברהם ומשרה "אשתך"!!

ורק אחרי שהסביר לו כל זה, ה' מודיע לו שיברך גם ישמעאל כמו שביקש.

האור החיים הקדוש מוסיף: הקושי של אברהם להבין שמיצחק הזרע ימשיך ולא מישמעאל, יעלה לו "ביוקר"! יצחק ייוולד עם נשמה "נקבית"! ורק אחרי העקידה , יצחק יקבל נשמה "זכרית" ורבקה בת זוגתו תיוולד מיד. אברהם צריך לעבור את ניסיון העקידה כדי להבין סופית מה ה' ביקש ממנו מההתחלה. מה זה להיות אב של יצחק: שהבן הזה יהיה מצמאי בחיפוש אחרי דרך השגת האמת. והוא ימשיך את המסורת מצד אחד ויחדש בדורו דבר שלא היה קיים בדור שלפניו. כך יוכל להתחיל את סיפור התולדות האמיתי!