בע"ה ז מרח שוון התשעח
מישל בן שושן
לך לך פי2
למה משפחת תרח עוזבת את אור כשדים?
- הרב אבן עזרא:
יש לחתוך את הפסוקים ולסדר אותם בכרונולוגיה מתאימה: לך לך נאמר לאברם כבר בארו כשדים ושם משמחתו קבלה את הציווי לעזוב. אחר כך חלק המשפחה נתקע בחרן ואברם הגיע לכנען..בציווי ה' אליו
- 2. הרמב"ן
חולק לגמרי על הראב"ע. תרח עזב מרצונו ואברם קיבל הצו להגיע לכנען כשהוא היה בחרן.
- 3. מניטו:
מניטו מתבסס על המדרש ורש"י:
רש"י בראשית פרק יב :והכנעני אז בארץ – היה הולך וכובש את ארץ ישראל מזרעו של שם, שבחלקו של שם נפלה כשחלק נח את הארץ לבניו, שנאמר (בראשית יד יח) ומלכי צדק מלך שלם, לפיכך (פסוק ז) ויאמר ה' אל אברהם לזרעך אתן את הארץ הזאת, עתיד אני להחזירה לבניך שהם מזרעו של שם:
העברים גרו פעם בארץ "כנען" שהיתה נחלתו של שם בן נח. אבל הכנענים גרשו אותם וכבשו את הארץ שנקראת "אז" כלומר, בתקופה הספציפית שעליה מדברים :"ארץ כנען". כלומר, העברים חיו בגלות באור כשדים. אחרי המאורעות של מגדל בבל, הסירוב להשתחוות לנמרוד, ה"שואה" של העברים באור כשדים, אז העברים פשוט "חוזרים הביתה" אל ארץ כנען. אין צורך בצו אלוהי. כולם יודעים לאן יש לחזור אחרי שואה: הביתה.
כמו בכל יציאה מגלות, גם כאן, ביציאה מגלות אור כשדים יש שלושה חלקים בעם שמתנהגים בצורה דומה:
- חלק נשאר כמובן בגלות בגלל שהוא נשרף בשואה = הרן בן תרח
- חלק אחר שיצוא מהגלות אבל איננו מגיע ליעודו הסופי= תרח ונחור שנשארים בחרן
- חלק שלישי שכן מגיע לארץ= אברם
4.הרב טויטו (במקור ראשון של פרשת נח)
הרב טויטו שם לב לדבר פשוט: בכל דור מאדם הראשון, התורה מספרת לידת בן אחד מיוחד ולידת הרבה "בנים ובנות" נוספים בלי להזכיר את שמם. קבמשך 20 הדורות מאדם ועד אברם, נולדים הרבה "בנים ובנות" בכל דור.
אבל כשמגיעים לנוח, לנח נולדים רק שלושה בנים בלבד. כאילו הם בנים חשובים שניתן לבנות דרכם את האנושות שהבורא ייחל לה מההתחלה. זה לא כל כך מצליח , לא בכל דור ודור ולא עם שלושת בני נח.
גם כשמגיעים לתרח אבי אברם, נולדים לו, כמו אצל נח,רק שלושה בנים (ולא כתוב "בנים ובנות") כאילו מנסים עם תרח לבנות סוף סוף את התולדות בכוונת הבריאה.
אם כן, חשובים מאוד שלושת הבנים של תרח. הם נושאים בחובם את התקווה של הבריאה כולה. תקווה שעברה מדור לדור דרך בן אחד מיוחד, עד נח, ואחר כך דרך שם, ואחר כך דרך עבר (דור בניין מגדל בבל). תרח הוא הצאצא של עבר שמנסה להביא את הבשורה המיוחלת אחר פיזור האנושות במגדל בבל: אחדות האנושות.
והנה מה שמספרת התורה:
בראשית פרק יא (כד) וַיְחִי נָחוֹר תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת תָּרַח:(כה) וַיְחִי נָחוֹר אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת תֶּרַח תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת: ס(כו) וַיְחִי תֶרַח שִׁבְעִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן:(כז) וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח תֶּרַח הוֹלִיד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן וְהָרָן הוֹלִיד אֶת לוֹט:(כח) וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ בְּאוּר כַּשְׂדִּים:(כט) וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם נָשִׁים שֵׁם אֵשֶׁת אַבְרָם שָׂרָי וְשֵׁם אֵשֶׁת נָחוֹר מִלְכָּה בַּת הָרָן אֲבִי מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה:(ל) וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד:(לא) וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם:(לב) וַיִּהְיוּ יְמֵי תֶרַח חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן: ס
מתוך שלושת בני תרח , באור כשדים, אחד מת צעיר: הרן! אמנם הוא משאיר כמה ילדים: לוט, שרי ומלכה.
יש עוד תקלה חמורה: אשת אברם, שרי, היא עקרה!
זה כבר יותר מדי בעיות! מתוך שלושה ילדים רק אחד יכול להוליד צאצאים! אנו רחוקים מה מסורת :"ויולד בנים ובנות"!
אם כן, הקושי הזה להוליד, מניע את תרח לשנות מקום! (אולי זה ישנה המזל!) הרב טויטו מתבסס אם כן על רצף הפסוקים: הרן מת, מנסים לאחות הקרעים על ידי זה שאברם ונחור אחיו לוקחים להם לנשים את בנות הרן שמת כדי להפרות את אחיהם המת (כמן ייבום) וכשאחת מהנשים עקרה (שרי) אז תרח משנה איסטראתגיה ומחליט לעזוב את המקום הארור הזה ונוסע לכיוון ארץ כנען (הארור גם הוא על ידי נח!).
מסקנה (לע"ד)
נראה לי שניתן לתת מקום לכל אחת מההסברים האלה לקראת הסבר כולל משמעותי אחד:
להוליד ילדים זו המטרה העליונה של התורה (זה ספר תולדות ..) אבל להוליד ילדים באופן ביולוגי בלבד זה לא מספיק. יש להבין שיש תוכן, משמעות, חיפוש רוחני בכל דור שחייב להיות משודרג בדור הבא. על האדם להבין שהבאת ילדים לעולם דורש ממנו מהלך רוחני עמוק.
לכן, ה' מונע ילדים ממי שהוא רוצה ללמד איך יש להביא ילדים! לכן כל האבות יהיה להם קשיים רבים להביא ילדים. זה ילמד אותם שהבאת ילדים לעולם, בסיפור התולדות של התורה מחייבת מהלך רוחני עמוק.
לכן, כבר בדור של תרח אבי אברם, התורה מספרת בהתחלת הקשיים להביא ילדים וזה התחלת כל הסיפור המעניין של התולדות!
מה שגורם למשפחת תרח "לזוז" קדימה, זה הקושי להוליד!
מה שמעניין עוד יותר זה שהקושי הזה להביא ילדים קשור כל הזמן עם הקושי להנחיל את הארץ!
מי יזכה לנחול בארץ? רק מי שמוכן ללכת לגלות עבורה כל עוד הוא לא זוכה בה.
כלומר, הישיבה בארץ ישראל, איננה כישיבת כל ארץ אחרת. היא לא "טבעית" כמו שההולדה במשפחה הזאת איננה "טבעית"
- רק מי שמוכן להבין שיש לזכות כל הזמן בארץ יכול לזכות בישיבה בה כל עוד הוא ממשיך לזכות בה!
- רק מי שמוכן לעשות מאמצים כבירים (לעבור נסיונות), להתקדם בהבנות שלו, יכו לזכות בזרע!!
לכן הבטחת הזרע והבטחת הארץ קשורות זו בזו כל הזמן.!
העם שייוולד מהסיפור הזה יזכה בארץ שלו באופן שנראית על טבעית והוא יחיה בצורה שנראית על טבעית. כל זאת, כדי למשוך את האדם החי בחוקי הטבע להבין שיש מימד אחר, על טבעי (ולא סתם אל-טבעי) שמנהל את העניינים ושיש לפנות אליו כל הזמן, דרך העולם הטבעי!!
מי הוא ממשיכו של אברם?
אם הגענו למסכנה שהמטרה היא שהארץ תינתן לזרעו של אברם. אם הבננו שדווקא מהבן שאשתו עקרה ה' דורש מהלך הכרוך בירושה, הארץ לזרע שלו, אז מעניין לעקוב אחרי אברם שמודיעים לו זאת: אשתך עקרה. אבל לך ולזרעך נתתי את הארץ הזאת! אברם יעבור כמה שלבים קשים (נסיונות) עד שבפרשה הבאה יבין מה משמעות לידת יצחק. בנתיים, נתחיל עם אברם את כל המהלך(עם הרב מנשה וינר)
1.לוט
א. התחלת הדרך:
הרעיון הראשון שעליו חושב אברם זה שלוט הוא זה שימשיך את זרעו. ללוט תינתן הארץ אחריו. כשה' מדבר על "ךזרעך אתן את הארץ הזאת" אברם חושב קודם כל על לוט!
למה? כי לוט הוא בנו של אחיו שמת צעיר. הוא היורש הטבעי! בנוסף לזה, הוא מרגיש שמות הרן מחייבת אותו לטפל בלוט ולקחת אותו כבן. נקרא את הפסוקים:
בראשית פרק יב (א) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ …(ד) וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְקֹוָק וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן:
לוט הולך עם אברם. לא כתוב עדיין שאברם לוקח את לוט! אלא לואט הוא זה שמידבק לאברם! לוט מצטרף למהלך. אין לו אב. ועבורו , אברם דודו ולא נחור דודו השני, הוא זה שיש ללכת אליו. כשאברם רואה זאת, אז אברם מחליט לקחת את לוט עמו:
(ה) וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן
לוט ושרי אחותו, שניהם בני הרן שמת, מצטרפים אל אברם והוא מחליט "לקחת אותם"! למה יש "לקחת" אישה שכבר הוא לקח בסוף הפרשה הקודמת? נראה לי שיש לראות במילים האלה "ויקח" את הקשר המשפחתי ההדוק שנוצר בין אברם לאשתו לאחיינו: זו המשפחה החדשה שנוצרת. שרי היא עקרה אבל היא ממשיכה להיות אשת אברם (הוא לא משלח אותה למרות שהיא עקרה) בזכות זה שיש לו כמן בן :לוט!
ב. ההיפרדות
אחרי הירידה למצרים והעלייה ממנה בעושר רב, רועי אברם ורועי לוט רבים בניהם. רש"י מסביר שרועי לוט בטוחים שלוט הוא היורש של אברם ולכן הם מתנהגים כאילו הכל שייך כבר להם! אברם איננו מרגיש שהוא כבר מת ! הוא חי ויש לו תפקיד רב עדיין. לכן, הוא מציע ללוט להיפרד בנתיים. (למשל, אדם שנותן לבנו לגור בבית קטן על ידו עם אשתו עד שהוא יירש אותו והוא יבוא לגור בביתו! אבל כל עוד הוא חי, הבן יגור בבית הקטן! ולא ייקח כבר את מקומו!) אברם מציע הצפון או הדרום אבל לוט בוחר במזרח, סדום. עבור אברם, זה עדיין זמני .
דרך אגב, אברם קורא ללוט "אחי" כמו שהוא ביקש משרי להיקרא "אחותי".:
יג(ח) וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶיךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ:(ט) הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי …:
דרך אגב, בשלב הזה, ה' מתערב כדי להסביר לאברם שלא לוט יהיה יורשו:
(יד) וַיקֹוָק אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה: (טו) כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם:(טז) …קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה..
אם שמים לב למסעות אברם בארץ, הוא מתנועע רק "לאורכה" של ה ארץ: אלון מורה-שכם, אלוני ממרי חברון, באר שבע. הוא מצייר קו ישר צפון דרום. כאילו הוא וויתר בחייו על הציר מזרח מערב (לרחבה). הוא עזב הציר הזה ללוט! ה' מסביר לו שלא כך פני הדברים: לך שייכים גם הצפון, הדרום , המזרח והמערב. יש לנסוע ללרוחבה ולאורכה.
נראה לי שהסיפור עם אבימלך, כשאברם יכרות איתו ברית ויבטיח לו שזרעו לא יבקש את החלק הזה של הארץ, הולך באותה הטעותהבסייית של אברם. הוא מוכן לעזוב חלקי ארץ שלמים רק כדי ליצור שלום בינו ובים מתנגדיו!! וה' מסביר לו שהוא טועה: "לרוחבה" גם כן!!
ג. מלחמת המלכים
אברם מוכן לסכן את נפשו ואת נפש כל תלמידיו וחבריו כדי .. להציל את לוט מסדום! "נשבא אחיו" כמו אב שדואג.. לבנו! יורשו!
אבל כאן נופלת האכזבה הגדולה: אחרי שחרור לוט מהשבי, לוט חוזר לגור…בסדום!! (זה מזכיר לי מקרה שבו שצה"ל מסכן את חייליו להציל יהודים בני ערובה במדינה זרה, ואחר כך היהודי שנצלו, במוקם להבין ולחזור הביתה למדינת ישראל, חוזרים לארצות מגוריהם בגלות!!).
כאן אולי באה נקודת השבירה. אברם מבין שלא לוט הוא היורש!:
וזה יכול להסביר את הפחד החדש של אברם: פרק טו (א) אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר יְקֹוָק אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד:(ב) וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֲדֹנָי יֱקֹוִק מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי…..
- אליעזר
האופציה השנייה של אברם היא
……וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר:(ג) וַיֹּאמֶר אַבְרָם הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי!
למה אליעזר הוא אופציה?
הפתרון הראשון היה לקחת משהוא מהמשפחה..לוט. זה לא היה נכון. אם כן יש עוד אנשים שיכולים להיקרא "זרע": האנשים שאברם גייר! אנשים שהם תלמידיו המובהקים של אברם!
הלה כבר כתוב בתורה שאברם לקח אתו , בבוא לארץ כנען את האנשים שהם גיירו לאידיאולוגיה שלהם:
ה) וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן
אברם ושרי , אמנם עקרים אבל הם "עשו נפשות"! האם זה לא ביטוי שמזכיר עשיית ילדים? אולי על הזרע הזה מדבר ה'!! ובתוך כל הנפשות האלה, הכי קרוב לאברם הוא אלי עזר.
דרך אגב, נראה לי שיש רמז בדבר :"אלי עזר" דומה מאוד ל"אלי זרע"!! זה הזרע שהאל נתן לי!!
כלומר זו אופציה מאוד רלוונטית עבור אברם. (דרך אגב,אליעזר גם הוא חשב על זה . ובמידה והוא לא יירש את אברם, אז אולי ביתו תינשא ליצחק בדור הבא!)
ואז ה' מסביר לאברם שלא אליעזר יירש אותו אלה זרעו ממש!
:(ד) וְהִנֵּה דְבַר יְקֹוָק אֵלָיו לֵאמֹר לֹא יִירָשְׁךָ זֶה כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ:(ה) וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ:
זה שלב נוסף בחינוך של אברם כדי שיבין מה משמעות הבקשה שממנו יהיה בן ראוי להמשיך בניית הזהות הישראלית. הזרע יהיה כמו הכוכבים בשמים!
לע"ד: ההשוואה עם הכוכבים היא בדרך כלל מוסברת בריבוי הכוכבים וריבוי הזרע. נראה לי שיש אולי להוסיף שהכוכבים נראים מאוד רחוקים, לא בהישג יד. הם רחוקים בשמים, מקורות לחלומות , השראה לדברים נעלים, שאינם שייכים לחוקי הטבע הארציים. כך יהיה עם ישראל: תמיד הוא יראה לא נורמלי! בשמים! זורח בנקודות קטנות מאוד, מתוך החושך המוחלט!
- ישמעאל
הפתרון הבא , מוצע על ידי שרי בעצמה. היא הבינה שה' רוצה משהוא מאברם ומשרי. מכיוון שהיא עקרה, יש פתרון טכני: אימא פונדקאית!
נראה שהיה כבר אז מקובל ששפחה יכולה להוליד בן והוא יחשב כאילו הוא הבן של הגבירה:
רחל ולאה נתנו את זילפה ובלהה ליעקב כדי שהן יולידו בנים במקומן. ואנו מונים ארבע שבטי ישראל שנולדו מהשפחות האלה ובכל זאת אנו קוראים לאמהות שלנו "שרה רבקה רחל ולאה בלבד . אנו לא מזכירים זלפה ובלהה! הן ידעו להוליד עבור הגבירות ולהסתלק מהאמהות הרשמית!
לכן שרי מציעה את הגר השפחה האישית שלה (מתנה מפרעה מלך מצרים) כאימא פונדקאים. הבעיה היא שהגר לא מלאה את התפקיד המיוחל והיא לקחה את מקום שרי! שרי לא קבלה זאת כי היא רצתה "להיבנות ממנה" ולא שהגר תיקח את מקומה לגמרי!
לאברם, כנראה, היה מאוד נח עם הולדת ישמעאל. סוף סוף, הוא מצא יורש מזרעו!! ושרי היא זו שנתנה את הגר ! אם כן הכל מסתדר אחרי חיפושים מייגעים!
וכאן הנסיון הקשה ביותר: ה' איננו מסכים: לא, לא על זה מדובר. כי רק מי שיצא ממש מבטן שרי הוא יהיה הזרע!
הערה :
ספרתי 19 עשרה פעמים ,בהם ה' מדבר עם אברם בפרשה שלנו.
צריכים להוסיף לדיבורים האלה, את המאורעות, המצבים הסביבתיים שה' מכניס אברם לתוכם,כדי "להגיד לו" משהוא. או לפחות לצפות ממנו תגובה מסויימת. למשל, כשהתורה כותבת "ויהי רעב בארץ" זה מצב סביבתי בו אברם נדרש להגיב. זה לא פחות מזעזע אותו מאשר דיבור במילים של ה' אליו. התגובה של אברם למאורע או לדיבור היא המעניינת סיפור התורה.
כל הדיבורים האלה (בין במילים, בין מתיאור מצבים סביבתיים) אמורים לאתגר אברם. לתת לו אפשרות להתקדם בכיוונים חדשים. אחרי כל "דיבור" , התורה מתארת את התגובה של אברם . ולפי התגובה הזאת, ה' שוב פונה אליו כדי לתקן או לאתגר אותו בכיוון חדש. אם המהלכים נראים ארוכים ומרובים, זה בגלל שה' איננו רוצה להכתיב התקדמות אלה לאפשר שהיא תקרה מתוך נפשו של אברם. רק התקדמות שבאה מלמטה היא נכונה אמיתית, עמוקה ומשמעותית. לכן, זה לוקח זמן ותהפוכות. אבל עומק המהפכות הנדרשות וחשיבותם דורש זאת.
מסקנה:
במשך כל הפרשה ה' מלמד את אברם איך להגיע מעצמו אל המדרגה הרצויה: מבקשים ממך להוליד בן שייקרא זרע, שימשיך את סיפור התולדות וימשיך לבנות את הזהות המיוחדת של עם ישראל רק אם אתה תלמד להתנתק מכל הפתרונות ההגיוניים והטבעיים כדי להביא ילד לעולם.
כי הבאת יצחק לעולם, ואיתו עם ישראל, זה דבר בלתי טבעי, בלתי הגיוני. בליתי צפוי.
ובכל שלב, אין לנו מושג איך זה ייגמר עד שזה נגמר!
עם ישראל בנוי כולו על המבנה המיוחד הזה
הוא תמיד ימשיך לקוות לגאולה למרות שאין לו מושג איך זה יקרה . רק כשזה קורה הוא מבין את כל מה שעבר עד כה! עד שזה לא קורה אין לנו מושג איך זה יקרה אבל אנו מאמינים שזה יקרה!!
גם הארץ וגם הזרע קשורים בתכונה הזאת: רק מי שחווה ומוכן להמשיך לחוות חיסרון, גלות, עקרות זמנית, יכול להוליד זרע ולרשת ארץ בעלי משמעות אמיתית ועמוקה
רק מי שמוכן לעבור את כל הנסיונות האלה יכול לזכות גם בזרע וגם בארץ. יש רק להמשיך בהבנות האלה כל הזמן. במידה ונשכח את הסיפור הזה ואת חיוב הזכייה המתמדת, הגלות והעקרות בפתח!
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 