לך לך פי 4

בע"ה י מרח שוון התשט

מישל בן שושן

 

לך לך פי3

ניתן לקרוא את הפרשיות שלנו (וגם עוד הרבה פרשיות בתורה ) בצורה כזו :

  • סיפור, תיאור מצב. בעיה , כישלון, או תיאור נקודת מוצא.
  • ה' מדבר אל האדם (אברם-אברהם-שרה..), כדי לטפל בבעיה הקודמת, להתגבר על הכישלון או לתת כיוון חדש, לדרוש מהאדם להתעלות מעל השלב שבו היה נמצא
  • סיפור חדש ,שבדרך כלל מתאר את ההתקדמות שאליה הגענו ביחס לדבר ה'. הסיפור הוא בעצם תגובה של האדם לדרישה של ה'
  • ה' מדבר שוב , יחסית להתקדמות שקראנו בסיפור הקודם, וכך מתקדמים או נסוגים, הכל יחסית לצורה שבה האדם מגיב לדבר ה'.
  • סיפור…

סיכמתי בטבלה את השלבים השונים:

מאורע ה' מדבר אל אברהם
נוח תרח עוזב אור כשדים ולוקח איתו אברם  
לך לך   לך לך :הבטחה לגוי גדול
אברם מגיע לשכם  
  הבטחת הארץ  והזרע
רעב בארץ, אברם יורד למצרים  
עולים ממצרים ואברם נפרד מלוט (ה' מדבר "על" אברם, לפרעה)
  הבטחת הארץ וזרע ככוכבים
מלחמת המלכים  
  ברית בין הבתרים: ארץ לזרע מאברהם
לידת ישמעאל  
  ברית מילה: בשורת לידת יצחק לאברהם
וירא 3 מלאכים בשורת לידת יצחק לשרה
הפיכת סדום  
אברהם בגרר (ה' מדבר "על" אברהם לאבימלך)
שרה מולידה את יצחק  
גירוש ישמעאל  
  הצדקת גירוש ישמעאל.כי ביצחק יקרא לך זרע
ברית בין אבימלך לאברהם  
  לך לך אל ארץ המוריה
עקידת יצחק הבטחת הזרע והארץ

 

לא נלמד כאן את כל השלבים  אני מציע בחום לנסות לקרוא את הפרשה בצורה כזו, כך שכל דיבור הוא בעצם דרישה של ה' והסיפור מתאר איך העולם, האדם, הגיב לדרישה הזו.

אבל ,כן נתייחס לארבע נקודות חשובות ונשווה ביניהן בעזרת שני מפרשים ישראלים דגולים:

  • הרב יואל בן נון
  • והרב תמיר גרנות (מתלמידיו)

יש הרבה "הבטחות", על הזרע והארץ. יש לפחות שתי בריתות ויש שתי בשורות על לידת יצחק (אחת לאברהם והשנייה לשרה). למה כל כך הבטחות, בריתות ובשורות על אותו הדבר?

לפי מה שהצעתי לעיל (שלבי "דרישה-תגובה"), ניתן לאומר, שה' מצפה מאברהם לעבור תהליך מסוים. לא לחינם החכמים מדברים על סדרה של עשרה נסיונות שנתנסה אברהם אבינו. אברהם חייב לעבור, שלב אחרי שלב, תודעה, הבנה, חוויות שיובילו אותו למטרה הסופית, להיות אב נכון ליצחק. אבל בדרך, יש הרבה מסימות אחרות ודרכים שונים שאברהם יפתח בנוסף להולדת יצחק. אברהם הוא גם אב המון גוים וגם אב ראשון לעם ישראל. את שני הפנים האלה, אברהם יפתח בדרכו בשלבים שיובילו אותו , ואותנו, להבין מה משמעות יצירת עם ישראל מתוך אומות העולם. כלומר מה המשמעות הלאומית ומה משמעות האוניברסאלית של ישראל.

 

אכן,ה' היה יכול , מההתחלה, לבשר לאברהם על הולדת יצחק. במקום זאת, הוא מדבר על ברכה שתצא מאברהם. אברהם , בצדק, יכול להבין שמדובר בתלמידים (הרי אין לא ילדים). בשלב שני, ה' מסביר לו שזה חייב לעבור דרך זרעו ממש. אברהם, בצדק, מבין שזה דרך ישמעאל שעכשיו נולד לו. רק בשלב מאוחר יותר, ובעזרת שרה, אברהם יבין שזה חייב לעבור דרך יצחק !

 

שתי בריתות

אפשר אולי להבין את ההתקדמות בשלבי "ההבטחות". אבל קשה להבין למה יש שתי בריתות. ברית הוא דבר רציני מאוד, סופי שמחייב את כל הצדדים מכאן והלאה. אם הסברנו שיש התקדמות בהבטחות כדי להסביר דברים מסוימים לאברהם, אי אפשר לעשות כך עם הבריתות. לכן, אנו חייבים לשאול את עצמנו מה פשרם של שתי הבריתות . במה הן שונות , ולמה הן שתיים. לכן, אני מציע שנשווה , בעזרת הרב יואל בין נון, בין שתי הבריתות: ברית בין הבתרים וברית המילה.

  1. ברית בין הבתרים: פרק טו (א) אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר יְקֹוָק אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר …ב) וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֲדֹנָי יֱקֹוִק מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר:(…:(ד) וְהִנֵּה דְבַר יְקֹוָק אֵלָיו לֵאמֹר לֹא יִירָשְׁךָ זֶה כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ:(ה) … וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ:(……:(יג) וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה:(….:(טז) וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה …(יח) בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְקֹוָק אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת:(יט) אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִזִּי

(ביען שתי הבריתות , יש את כל פרק טז  =  לידת ישמעאל)

  1. ברית המילה :  פרק יז (.. וַיֵּרָא יְקֹוָק אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים:(ב) וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד:(ג) וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל פָּנָיו וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים לֵאמֹר:(ד) אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם:(ה) וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ:(ו) וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם וּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ:(ז) וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ:(ח) וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים:(ט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם:(י) זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ הִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר:(יא) וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם…

 

נסכם בטבלה את ההבדלים:

ברית מילה ברית בין הבתרים
גישה דתית: טבעית, משפחתית,. בריאת העולם, מציאות, גישה היסטורית, מהפכנית.

הכל תלוי בהיסטוריה. כיבוש הארץ יציאת מצרים

הגדרת הארץ : קדושה בלתי תלויה בשלטון קדושה ראשונה קדושה שנייה וקדושה שלישית הכל תלוי בשלטון הכל תלוי במוסר שיעשו בארץ ישראל לעשות צדקה ומשפט
ברית מיד .אברהם מקיים מיד. לא תלויה במה שקורה בהיסטוריה דומה לקבורה בארץ אברהם בתרדמה הכל יתרחש רק בעוד 400שנה!
גבולות= ארץ כנען .מקום מגורים בלבד גבולות= "הארץ" תלוי במה שנכבוש מהפרת עד הנילוס! "לרשתה"
רבי יהודה הלוי, המקובלים, החסידים, הרמב"ם הרמב"ן
מה שקורה הוא רק גילוי של משהיה נסתר

אין חידוש רק גילוי הנסתר אין אכזבות או משברים

עיקר הברית הוא חידוש
עיקר הברית הוא משפחת האבות עיקר הברית היא הארץ
ביציאת מצרים מתחברות שתי התפיסות: ההיסטוריה עםפ ברית המילה!

 

 

על ידי ניתוח הפשט ושימוש במילים שונות (למשל "הארץ" במקום "ארץ כנען"..) ניתן להסיק כמה מסקנות:

ברית בין הבתרים  תלויה כולה בעתיד. אברהם בתרדמה, הוא חולם. וה' מבשר לו על ההיסטוריה של עם ישראל. הכל תלוי במה שישראל יעשו. איך הם יגיבו ואיך ה' יגיב למעשיהם. גם קדושת ארץ ישראל תיקבע רק לפי הכיבושים. כמו , שלמשל, הרמב"ם, מתאר את הקדושה הראשונה והשניה והשלישית: הכל לפי מה שקרה בפועל בהיסטוירה. ה' נותן רק את המסגרת הרחבה: מנהר פרת ועד הנילוס. אין הגדרה מדוייקת. הכל תלוי במה שהעם יקבע בפועל. "כל המקום אשר תדרוך כף רגליכם בו לכם נתתיו"(כמו שמשה יסביר יותר מאוחר). כלומר, זו ברית שתלויה כולה במה שהעם יעשה. ה' יגיב למעשה ישראל ויפעל בהתאם. גם הארץ תוגדר בהתאם.

 

ברית המילה היא שונה לחלוטין: היא איננה תלויה בזמן. אברהם ער, שומע ומקיים מייד את המצווה. היהודי מוגדר כך מלידתו ונכנס לברית כשהוא עדיין תינוק. לא מצפים ממנו שום צעד נוסף כשיגדל. הוא כבר יהודי לכל חייו.

גם הארץ מוגדרת בצורה שונה: היא ארץ כנען שכבר גבולותיה הוגדרו בפרשת נוח. קדושת הארץ אינה תלויה בכיבושה. הארץ תמיד תהיה קדושה, ללא תלות בשלטון ישראלי עליה. אין קדושה ראשונה או שניה. יש רק קדושה תמידית.

 

שתי התפיסות האלה , הדתית (ברית מילה) וההיסטורית (בין הבתרים), , ממשיכות אצל כל החכמים בתלמוד , אצל הראשונים ועד היום. למשל, רבי יהודה הלוי דוגל ביהדות, משוג ברית המילה והרמב"ם או הרמב"ן מחזיקים בדיעה הפוכה שמקורה בברית בין הבתרים.

 

שתי התפיסות האלה קיימות ביהדות. ועלינו להחזיק בשתיהן גם יחד!

 

וכאן, אנו יכולים להבין לעומק את משמעות המצווה שנצטוו בני ישראל ביציאת מצרים: כל ערל לא יאכל בו! חייבים ביציאת מצרים, בזמן מימוש ברית הבתרים, לקיים את ברית המילה גם יחד.

"בדמייך חיי"! בדם המילה ובדם קרבן הפסח!!

וכן כשנכנס יהושוע וכבש את הארץ: מיד יש למול את בני ישראל! כדי לחבר בין שתי בריתות, בין שתי התפיסות, הדתית וההיסטורית!

 

שתי בשורות

מיד אחרי ברית המילה, ה' מבשר לאברהם על הולדת יצחק . אבל, בפרשה הבאה, שלושה מלאכים באים כדי שוב לבשר על הולדת יצחק. הפעם, הדגש הוא על שרה :"איה שרה אשתך". למה שתי בשורות על הולדת אותו הבן? נביא את הפסוקים ונסכם בטבלה:

  1. בשורת לידת יצחק לאברהם:(טו) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ:(טז) וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ:(יז) וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד:(יח) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ:(יט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו:(כ) וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ .(כא) וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת:

אברהם עושה ברית מילה לכל ביתו

פרק יח שלושת המלאכים:

  1. בשורת לידת יצחק לשרה וירא אליו ה' באלומי ממרה..ט) וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל:(י) וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו:(יא) וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים:(יב) וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן:(יג) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל אַבְרָהָם לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי:(יד) הֲיִפָּלֵא מֵיְקֹוָק דָּבָר לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן:(..
הבשורה לאברהם הבשורה לשרה
שם אלוהים= כינוי (האלוהים). הטבע. אוניברסאלי. מידת הדין שם ה': רחמים, אישי, יהודי,
סיפור לאומי, חזון היסטורי. סיפור אישי משפחתי. אורחים, סעודה.
בעיה לאומית. הבן בא כדי לממש הברית הבן בא בגלל מצוקה אישית של עקרים
בהקשר :ברית מילה:, גם ישמעאל נימול. בהקשר :סדום ועמורה. כדי שגם אברהם יוכל לממש את ייעודו אבל ה' מראה לו המגבלות של האוניברסאליות
אברהם הוא בן הברית שרה היא האישה של..
, אב המון גוים יהיה לגוי גדול
האב: חזון, ייעוד, קשרי חוץ… (גם יצחק) האם. התכנסות, הרחקת ישמעאל,(גם רבקה)

הרב תמיר גרנות משווה בין שתי הבשורות. ברורים ההבדלים:

הראשונה, לאברהם, קוראת יחד עם ברית המילה. כאילו הבן בא כדי שיהיה למי לעשות ברית!.

השנייה, לשרה. היא מוקד הביקור. הפעם, לידת יצחק לא באה כדי למלא תפקיד לאומי דתי אלא כדי שלשני הזקנים הצדיקים האלה ייוולד סוף סוף בן! זה עניין משפחתי, אנושי. גם הסיפור הוא אנושי. קבלת אורחים, דיבור לבני הזוג בדרישה שכל אחד ידבר עם השני (למה זה צחקה שרה, איה שרה אשתך, ..)

בראשון, אברהם צוחק. בשני שרה צוחקת. ואכן זה סימן שמבינים שייוולד יצחק.

מהרגע שישמעאל "מצחק" בהווה, יש לגרש אותו! כי הצחוק חייב להיות באמת רק לעתיד לבוא!

ההבדל הוא רק בין התפיסה הדתית לאומית לתפיסה המשפחתית

אלא גם בין התפיסה האוניברסאלית (כל זרע אברהם יימול ואברהם יהיה אב המון גוים) ותפיסה לאומית שדורשת גירוש הזרים, יצירת משפחה, שעל זה דואגת האימא, שרה.

האבא , אברהם רוצה בן כדי שהוא ימלא תפקיד , חזון (ימשיך בשושלת, יטפל בחברה שהקים האבא, ימשיך את שם המשפחה..) והאם , שרה, שדואגת לחיי הגרעין המשפחתי ויש להגן עליו

 

גם אצל יצחק ורבקה אנו פוגשים דאגות שונות דומות

רבקה אוהבת את יעקב ולה , ה' מגלה שיש להפריד אותו מעשיו. בעוד שליצחק, יש ראייה כוללת, מכילה, גם לזה וגם לזה והוא ממשיך לדאוג לעשיו!

 

הקונטקסט גם הוא חשוב (ראה ההערה הראשונה)

ברית המילה, בבשורה הראשונה לאברהם , מסמלת את כל מה שאמרנו לגבי ייעודו של אברהם כאב לגוי גדול ולהבטחת זרע , גויים, בשורה לאנושות

הבשורה השנייה, לשרה עם המלאכים, מחוברת להפיכת סדום: זה לימוד גדול עבור אברהם: הוא צריך ללמוד שיש גבול לדאגה אל הגויים כולם. ה' נותן לו את האפשרות לדאוג לסדום. והוא בעצמו מגלה, בסופו של דבר שאפילו עשרה צדיקים אין שם! יש גבול לאוניברסליות! , ולכן יש מקום לדאוג ליצירת עם ישראל עם קדושה מרוכזת שיהיה אור לגויים לעתיד. אבל אי אפשר לטפל בכל בעיות כל העולם גם יחד. אי אפשר לקדם את המשימה עם כל אומות העולם מיד. סיפור סדום, בעצם, מצדיק את עמדת שרה: יש לגרש את הלא רצויים וליצור עם קטן , פנימה, שתפקידו יהיה גם אוניברסאלי, אבל לעתיד ולא מיד.

 

 

דבר תורה בבית הכנסת

אילו לא היתה כתובה בכלל פרשת לךלך, מה היינו מפסידים ?

הרי יצחק ייולד רק בווירא. נעשה לו ברית מילה.

נראה שכל מה שכתוב בלך לך הם רק טעויות של אברהם. הוא חשב שלוט יירש איתו הארץ ואחר כך הוא חשב שזה אליעזר ואחר כך ישמעאל. ורק בסוף מודיעים לו שזה יצחק.

 

האמת שאנו, הקוראים, חייבים להבין את כל השלבים האלה שעבר אברהם. את כל הסניונות שלו

כדי להבין שיש מקום בתוך עם ישראל לפן האוניברסאלי

 

התחלנו ב"ונברכו בך כל משפחות האדמה

והגענו ליצירת עם קטן , עם ישראל.

 

אבל המוסר השכל ברור:

אי אפשר להגיע לברכת כל העמים עכשיו. (סיפור סדום הוא הוכחה נוספת)

לכן יש צורך ביצירת עם ישראל שיהיה עד במשך כל ההיסטוריה לכוונת הבורא עבור כל האנושות.

בסופו של דבר, כן ייברכו כל משפחות האדמה אבל זה ייקח זמן!

 

ישמעאל, בנו של אברהם "מצחק" כי הוא חושב שעכשיו כבר הגענו אל התכלית

 

שרה תלמד את אברהם שרק לעתיד, נוכל לצחוק. ולכן ה' קורא לו יצחק בעתיד.