בע"ה כח תשרי התשע"ב
מישל בן שושן
נח אה
אלה תולדות נח נח…
התורה מחפשת "תולדות" שיהיו ראויים לשם "תולדות"! כלומר, אדם שיביא לעולם בן שימשיך את מסורת אבותיו יחד עם חידוש שיוסיף מעלה רוחנית לדור קודמיו. מניטו ז"ל , על סמך פירוש האור החיים, הסביר שאת ה"תולדות" האמיתיות האלה, נמצא רק אצל יצחק. לכן, רק על הסדרה "אלה תולדות יצחק..", המסורת נתנה כותרת בשם "תולדות". אבל עבור סידרת "אלה תולדות נוח.." הם נתנו את כותרת "נח" ולא "תולדות"! למה? כי החידוש שהביא נוח בדור שלו היה רק שהוא אפשר את המשך האנושות (שזה דבר גדול מאוד בפני עצמו!) אבל הוא לא הביא ילדים כאלה שיהיו ראויים למלא אחר ההגדרה של "תולדות" אמיתיים.
לכן, מפרש האור החיים: אלה תולדות נוח: נוח! החידוש העיקרי שהביא לעולם נח , זה נח עצמו ! ולא שום דבר אחר (במובן התולדות) .
ותשחת הארץ לפני האלוהים… …הנני משחיתם את הארץ .."
פעם אחת המילה "להשחית" מובנה, כנראה שהארץ התקלקלה. ובפעם השנייה, נראה שהמובן שונה , מדובר על ה' שרוצה להשמיד את הארץ. וזה לא ייתכן שאותה מילה תשמש במובנים כל כך שונים! כי אם הארץ כבר "נשחתה" אז מה הצורך שה' "ישחית" אותה עוד יותר!!?
אלא כך מסביר האור החיים הקדוש את המהלך:
כשאדם עושה עבירה, הוא מוליד "משחית". בלשון המשנה באבות "הוא בורא לו קטגור אחד",מלאך משחית, כלומר , האדם עצמו מוליד כוחות הרסניים שהם התוצאות מהעבירה שלו. הכוח המשחית הזה, איננו בא מה' בכלל! אלא ממעשה האדם !
הכוח המשחית הזה, איננו יכול לפעול עד שהוא מקבל את "האור הירוק" מה'.
ה' עושה "משפט" ומחליט אם לתת חופש פעולה למלאך המשחית הזה או לא, לפי מכלול שיפוטו. זה יכול לקחת הרבה זמן עד שהמשחית יוכל לפעול ,אם בכלל. המלאך המשחית הזה "לוחץ" לכיוון הפעלת מידת הדין נגד האדם שעבר את העבירה .
"ותשחת הארץ"= היו כל כך עברות, כל כך משחיתים נולדו, עד כדי כך שהארץ התמלאה משחיתים! התמלאה הסאה עד כדי כך שהיה מאוד קשה לבורא העולם להחזיק בהמתנה את כל קריאות הקטרוגים האלה.
"ואני הנני משחיתם את הארץ"= ה' מחליט שהוא איננו יכול עוד להרגיע את המשחיתים האלה שמבקשים לפעול! והוא נותן להם את ה"אור הירוק " לפעולה של השחתת העולם! ה' לוקח את האחריות על ההשחתה. אבל הוא מציין שהחלטתו נבעה מהלחץ האדיר של כמות המשחיתים שנולדו ממעשי בני האדם!!
ניתן כך להבין קשיים אחרים:
למשל, הצורך במצרים להרחיק את "המשחית" מהבתים בנתינת דם על המשקוף ועל המזוזות. אפילו אם נגיד אחר כך שה' הוא זה שפעל שם, ולא מלאך ולא שרף ולא שליח…הוא לוקח את האחריות הכוללת, אבל הפסוקים מדברים ב"משחית" שיבוא לנגוף!!
זה מסביר את המילים "לפני האלוהים":
בסוף פרשת בראשית, התורה מספרת את השחתת הארץ וההתלבטויות של הבורא כלפי בריאתו. אבל שם, הטקסט משתמש בשם ה' ולא בשם אלוהים!. האור החיים מסביר ששם, עדיין היה אפשר להפעיל את מידת הרחמים ולא להשמיד את העולם. אבל, אחרי שכוחות המשחית גברו, אז, בפרשה שלנו, משתמשים בשם "אלוהים", של מידת הדין שמוכרחה לפעול בלחץ ה"משחיתים"! כאילו הם באים "לפני" האלוהים ודורשים לפעול! והוא מוכרח לתת להם לפעול !!
עשה לך תיבת…
למה ה' איננו מציל את נוח בנס כל שהוא? למה הוא מבקש לבנות תיבה??
כתוב שספר יחזקאל (14-14) שכדי להינצל מפורענות כללית, צריכים להיות שלושה צדיקים ביחד .(צדיקים בדרגת צדקות של נח, איוב ודניאל). במקרה כזה, שלושת הצדיקים לא נפגעים מהעונש הקולקטיבי. אבל אם יש רק שניים או רק אחד, אין זכותו מספיקה כדי שה' יציל אותו מהעונש הכללי!
נח היה במצב כזה: הוא היה הצדיק היחיד. בניו לא היו צדיקים מספיק כדי להצטרף אליו בהקשר הזה. לכן, אם נוח לא היה בונה תיבה הוא לא היה ניצול!!
זה היה אמנם מאוד בעייתי עבור הבורא שהחליט בכל זאת להציל אותו, אבל , מידת הדין לא היתה מאפשרת זאת! מה שהיה יכול ה' לעשות , זה לתת עצה לנח איך להינצל בכוחות עצמו!
"עשה לך" כלומר תפעל למען עצמך! כמו שיאמר לאברם "לך לך"! לעצמך! זה לטובתך!
האמת היא שזה גם לטובת ה' ! כי הוא החליט להשאיר את האפשרות של אנושות מחודשת בעולם. אבל אי אפשר להגיע לזה בלי שנח בעצמו יעשה מעשה!!
כמו כן, נבין את נתינת הדם על המשקוף של בני ישראל במצרים: הם חייבים לעשות מעשה שיציל אותם מהפורענות הקולקטיבית!
התיבה , היא בעצם מגינה על נוח, היא כמו "כופר נפשו"! לכן אולי כתוב שהתיבה צריכה להיות מצופה ב"כופר" מבית ומחוץ. אולי הסוכה שאנו בונים היא גם כן מן "מגן" שאנו בונים ,סמלית ,עבור כל הקטרוגים וה"עין הרע" שבאים אחרי שהרווחנו כל כך כסף ואספנו את כל היבול בגורן!
למה ה' מסביר לבני האדם כי הוא החליט לא להשמיד יותר את העולם?
הא"ה מסביר כי הוא חייב להרגיע אותם, כדי שיולידו שוב ילדים! כדי שלא יימנעו מלהוליד! הבורא "זקוק" לבני האדם כדי שיולידו ילדים, הוא כבר לא עושה זאת עבורם מאז שהוא ברא את האדם הראשון! לכן, חשוב להבטיח להם שכדאי להם להוליד ושהילדים לא יכחדו לגמרי באיזה שהוא שלב!
נזכיר כאן הפירוש הנפלא של השם משמואל: ה' לא מבטיח שהוא לא יחריב את העולם. כי אין לזה משמעות רצינית. אם כבר הוא עשה זאת פעם אחת, והתנאים יחזרו על עצמם שוב, אז אין סיבה שלא ינקוט באותם האמצעים כדי לטפל בבעיה! אלא, ה' מבטיח שהוא לא ייתן לעולם להידרדר עד כדי כך שיצטרך להשמיד את העולם! כלומר: לפני המבול, ה' נתן חופש פעולה אדיר לבני האדם, בלי להתערב בכלל. אבל מעכשיו, הוא יפעל יותר ,בשלבים מוקדמים יותר: הוא יעניש מהר יותר, הוא יתריע יותר, .. ההתערבות שלו תמנע שהמצב ידרדר כמו שהוא יתדרדר עד למבול! ואת זה הוא חייב להודיע כדי להסביר את ההתערבויות שלו ואת המצוות שהוא יתחיל לתת לבני האדם.
ויהי כל הארץ שפה אחת..
בני האדם רצו לגור ביחד במקום אחד, בעיר גדולה אחת. המגדל היה משמש להם לסימן שרואים אותו מרחוק כדי לחזור תמיד לאותה העיר. בני האדם רצו לעשות דברים אחדים, ביחד. זה נראה יפה אבל זה מונע את הפלורליזם!! הם רצו שכולם יחשבו אותו דבר, שכולם יהיו זהים! לא לתת חופש פעולה ומחשבה לכל אחד!!
וזה מה שה' לא יכול לקבל! הוא לא ברא בני אדם שונים ורבים כדי שכולם יחשוב אותו דבר!! להיפך, ריבוי בני האדם ופיזורם על פני כל הארץ, כלומר שיחיו תחת אקלימים שונים, בארצות שונות, כדי שיהיו לכל אחד דעות משלו, מזג משלו, "גילוי אור" אישי. כנראה שמטרת בריאת האדם היא כדי להרבות בהישגים שונים ומגוונים של שבעים פני ההשגחה בעולם! לכן, הוא לא המית אותם, אלא הוא תיקן את המצב בבלבול השפות ופיזור האנושות. הפלורליזם הוא כנראה כוונת הבריאה!!
ויקח תרח..
למה תרח ברח מאור כשדים? הפסוק שלפני אומר את התשובה: כי שרה ואברם היו עקרים!! ומשנה מקום משנה מזל!!
ויהיו ימי תרח..
למה רק כאן לא כתוב "כל ימי " ורק "ימי"? יש שתי אפשרויות פירוש:
1 לשבח: תרח חי 57 שנים יותר מאביו נחור. כי יש לו זכות גדולה בזה שהוא התחיל מהלך עבור אברם.
2 לגנאי: אילו הוא היה ממשיך ומתישב בארץ כנען ולא נתקע בחרן, הוא היה חי עוד יותר!!
למה אברם עזב את אביו?
אברם ראה שאבין הגיע לגיל 143, זאת אומרת, 5 שנים פחות מנחור סבו. זה הזמן המשוער שיכול למות אדם (5 שנים פחות או יותר מאביו) ולכן , אין מה ללמוד עוד ממנו הוא קרוב למות!
ה' מצווה לו לעזוב: לך לך= המהלך של עזיבת אביך וההליכה לארץ כנען, זה לטובתך. וייתכן שזה לטובת אביך שיחה בזכות ההליכה שלך לארץ כנען ששם יהיה לך זרע!