בע"ה 14 תשרי התשע"ג
מישל בן שושן
הסתרת הפנים והשירה
שירת האזינו נאמרת על ידי משה. אבל באמצע, משה מדבר בשם ה':
"ויאמר:"אסתירה פני מהם…" וזה נמשך עד סוף השירה! כלומר, השירה של משה כוללת את שירת ה'( שכותרתה "אסתירה פני..")
בדרך כלל "ההסתר פנים" מתפרש כמו דבר איום ונורא.ה' משאיר את האדם לבד, ללא גילוי נוכחותו.
אבל ניתן לראות בו צדדים חיוביים ואף הכרחיים:
- צורת השירה, בניגוד לפרוזה, היא כולה "בהסתר"! היא לא אומרת את הדברים במפורש! וההסתרה של השירה, מגלה לפעמים את הפנימיות העמוקה ביותר של המשורר מצד אחד, ושל הקורא מצד שני!! כלומר, השירה משתמשת בצורת ההסתרה (או האליפסה) כדי לגלות הרבה יותר ממה שהפרוזה מגלה לכתחילה!
- במובן הזה, נראה לאומר שאם ספר דברים הוא התחלת התורה שבעל פה, אז שירת האזינו היא התורה שבעל פה בריבוע!! כי היא משאירה את האדם מפרש אותה עוד יותר מאשר הפרוזה! רש"י בעצמו נותן לאותם הפסוקים פירושים שונים אחד אחרי השני! וכשמתבוננים על כל הפרשנים המסורתיים, אין שני הסברים לאותה מילה או לאותו פסוק! זו הזמנה לכל קורא לגלות את הנסתר שבטקסט על ידי הנסתר והפנימיות האישית שלו עצמו! וזה תכלית התורה שבעל פה!
- "אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם" נראה לי לפרש פסוק זה באופן מאוד חיובי: ה' רוצה שנגיע לאחרית הימים, זאת אומרת לשיא הגילוי והגאולה, דווקא על ידי השלב הנעלה ביותר שהוא גילוי הנסתר. ה' יסתיר עוד יותר את האור כדי לתת לנו הזדמנות לגלות אותו עוד יותר!!
- מה שמאפשר יחסים משמעותיים בין בני אדם, בין איש לאשתו, בין האדם והאלוהים, זה דווקא קיום דברים נסתרים בתוך כל אחד. בתוך האדם עצמו, הרוב נסתר עבורו! וכל חייו הוא יגלה דברים חדשים השייכים לעצמו, לרצונו…החיפוש אחר הנסתר אצל האחר הוא גם עוזר לגלות את הנסתר בתוכנו!
- כל תפילה היא שיח בין הנסתר (הפנימי) שבתוכי עם הנסתר האולטימטיבי שהוא האלוהים. הדו שיח הזה מאשר את קיומי ואת קיום האלוהים! והשירה איננה רחוקה מתפילה. הרי אנו משתמשים הרבה בשירה בתפילות שלנו. (תהילים, פיוטים..)
- התהליך שעבר עם ישראל אחרי יציאתו ממצרים, הוא דומה לתהליך של חינוך ילד: בהתחלה, מטפלים בכל צרכיו בלי לדרוש ממנו שום השתתפות. ולאט , המצב משתנה ומלמדים אותו לחיות בעצמאות. זה דורש הסתרת הנוכחות של ההורים. הכניסה לארץ מלווה בהסרת ענני כבוד המגינים על העם, בהפסקת המן והבאר. כל התהליך הזה הוא חיובי כי הוא דורש בגרות ואחריות מהעם. גם הפסקת הנבואה בבית שני היא שלב של התקדמות באחריות שדורש ה' מעמו. ככל שה' פחות מגלה את נוכחותו, הוא דורש בגרות ואחריות גדולה יותר מהעם. ואם הוא עושה זאת, חזקה עליו שהוא משער שיש התקדמות מספקת בבשלות העם כדי לעבור לשלב הבא! כואב להורים להפסיק לטפל בילדם. אבל מצד שני הם מאוד גאים ומרוצים כשהילד עף לבדו בכוחות עצמו! כך שהסתרת הפנים, באה , ברוב הזמן, דרך כאבים עצומים, אבל כדי לשדרג את בגרותו של העם, לקראת גילויים גדולים הרבה יותר מצידו!
- שירת הים היתה השירה מצד ישראל אחרי התפעלותם. שירת האזינו היא שירת משה שמגלה את שירת ה' עצמו! וזה מזמין אותנו לשיר! להתפלל, להלל, להמשיך לגלות את הפנימי ביותר הנסתר בתוכנו ובתוך האחר.אומרים חכמים שחזקיהו המלך לא הפך למשיח בגלל שלא אמר שירה. אם אנו מצפים למשיח, עלינו לשיר!!
- אחד הדברים שנראים לי מופלאים בקוממיות עם ישראל בארצו, זו פריחת השירה הישראלית. הלוואי ונוכל להשחיל אותה בתוך התפילות שלנו. זה, לדעתי הסימן המובהק ביותר על היות תקומה זו התחלה והזדמנות לגאולה!!