בע"ה יב תשרי התשעז

מישל בן שושן

 

האזינו מוש

 

זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור..

ה"מאור ושמש" מרגיש הצורך להביא כאן פירוש עקרוני על פסוק אחר בתורה:

"כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ" (שמות כ-י)

לא כתוב "בששת ימים" אלא "ששת ימים"

לפי התרגומים הרגילים, חושבים שמדובר בתקופת זמן מסויימת שבה הבורא ברא את עולמו. כמה זמן זה לקח לו לברוא את העולם? שישה ימים!

אבל זה לא מה שכתוב! וזה גם לא הגיוני בכלל לדבר על "יום" כשאין עדיין אדם שעומד על כדור הארץ ורואה השמש זורחת ושוקעת כדי לקבוע שעבר יום. ועדיין אין שמש ואין כוכבים כדי לדבר על מערכת זמן כמו שאנו קובעים אותה. אם כן, יש פעם ולתמיד להוציא את הפרשנות המוטעית הזו שהעולם נברא "ב" שישה ימים.

אם כן מה משמעות הפסוק?

התורה מודיעה לאדם שהוא נולד בעולם מורכב.

העולם הוא מורכב משישה ימ ים. כל יום הוא עולם ומלואו.כל יום הוא מימד. כל יום הוא עניין אחר. ויש עניינים רבים ושונים מאוד אחד מהשני. והקדוש ברוך הוא בחר לברוא לו עולם מורכב מאוד לכתחילה.

האדם הוא לא זה שמסבך את העניינים. העניינים מסובכים כבר, לפני שהוא מופיע על כדור הארץ!

גם כשאדם נולד, הוא לכאורה "טהור" ויש לו הרגשה שבמשך ההתבגרות שלו, הכל מסתבך. הוא יכול להרגיש אשם בסיבוכים האלה. לא כך הדבר: אומרת התורה לאדם: ה' ברא את העולם מורכב ומסובך!

מה עליך לעשות? למצוא הרמוניה בעולם!

זה תפקיד השבת: לאחד את כל חלקי הפאזל המפוזרים! לתת להם כיוון, משמעות.

למה עלי לזכור את יום השבת? כי עלי לזכור שלמרות הבלגן שנראה בבריאה, מאחורי הבלגן הזה יש אל אחד ויש משמעות ויש כיוון. ואת זה שם הבורא בתוך השבת!

 

עכשיו נחזור אל הפסוק בפרשה שלנו:

על האדם ללמוד היסטוריה! ועליו ללמוד את כל המערכות שמרכיבות את העולם! הוא חייב להבין את המורכבות וללמוד אותה. אפילו את המורכבות שקדמה לו. "שאל אביך ויגדך" "בינו שנות דור ודור". כי התפקיד של האדם הוא לשים סדר בדברים!! ולא להתעלם מהבלגן!!

יכול אדם "דתי" לחשוב שהמטרה היא להסתגר בעולם פשוט, עולם כביכול רוחני, בלי לגעת בעולמות החיצוניים. הפסוק בא להזהיר אותו ולדרוש ממנו שיפנה אל מורכבות העולם. כפי יכולתו.

 

נראה לי שאין פסוק ברור יותר כדי לחייב את כל ילדי ישראל ללמוד את כל מצועות "הליבה", מקצועות החול ובכללם מקצוע ההיסטוריה!

 

לו חכמו ישכילו זאת

יש כאן שני מילים שהמקובלים משתמשים בהם כל הזמן: חכמה (ספירה עליונה מאוד) ומלכות (הספירה התחתונה)

"זאת" היא תמיד המלכות בשפה הקבלית.

המטרה היא לגלות החכמה במלכות

כלומר, לגלות כוונת הבריאה בתוך העולם הגשמי

בהמשך להסבר לעיל, ניתן להמשיך ולאומר שעל האדם  להתחבר אל מורכבות וגשמיות העולם כדי לגלות בה את האחדות, המשמעות, הרוחניות, את יד ה' בעולם.

רק אז, "יבינו לאחריתם"