בע"ה יב תשרי התשע"ח
מישל בן שושן
האזינו פי 3
מתוך שיעור של הרב תמיר גרנות
- תוכן השירה
- המעגל ההיסטורי
לדעת הרמב"ן ,יש בשירה הזו את כל תולדות עם ישראל. לא רק העבר אלא גם העתיד! אבל מסתבר שיש פרקים שכן השירה רומזת עליהם ויש שאינם נרמזים בה.
מה יש בה?
- א. בחירת ישראל
- ב. הנחלת הארץ
- ג. חטא נטישת ה'
- ד. הגויים, כשליחי ה', מענישים אותם
- ה. גאולה: ה' מעניש הגויים על זה שפגעו בישראל
מה שאין:
- ברית אבות, או כל ברית אחרת בין ה' לעמו
- שעבוד מצרים ויציאת מצרים (חוץ מ"ימצאהו בארץ מדבר"..)
- הדטרמיניזם
יש לציין גם כן, שהשירה מתארת דברים שעדיין לא קרו, אבל היא לוקחת בחשבון שכן כבר קרו. אבל, יורת מכך, יש הרגשה של דטרמיניזם. כאילו , אין ספק שישראל יינטשו את דרך ה'. אין בחירה בין שתי דרכים (במקרה ו.. ובמקרה ו.. ) כבר בפרשת וילך,, כהקדמה, משה כבר אמר :"כי ידעתי כי אחרי מותי השחת תשחיתון..!
וכל מה שמתואר מבחינה היסטורית, איננו תלוי בהתנהגות זו אחרת. פשוט זה יקרה!!
בכך, פרשת האזינו יוצאת דופן, אפילו יחסית לשאר ספר דברים.
- אין גלות
- לדעת רש"י , אין גלות בשירה! יש פורענויות קשות אבל אין רמז לגלות כמו שמצאנו בקללות בחוקותיי וכי תבוא ואפילו והיה אם שמוע ב"שמע".
יש רמז אחד לגלות והוא הפסוק האומר "אמרתי אפאיהם (אשים אותם בפינה רחוקה, פאת השדה)", אבל, כאמור, לפי רש"י , זה נשאר רק במחשבה האלוהית כי בסופו של דבר, ה' לא מגלה את עמו בגלל מה שיאמרו הגויים ("לולי כעס אובי אגור.."). גלות ישראל , יהיה מסר ניצחון לגוים, ואת זאת, ה' לא רוצה.
- אבל לדעת הרמב"ן, השירה כן מדברת על הגלות, ומסתמך גם הוא על אותו הפסוק "אפאיהם..".
- אין תשובה
הגאולה באה רק כדי שלא יהיה חילול ה'! כלומר, כדי שכל הגויים ידעו שישראל הוא עם ה' וכדי שהמסר האלוהי יצדק מול אומות העולם, ה' יגאל את עמו, אפילו אם הם לא יעשו תשובה! ה' כן נקום בגויים על הרשעות שלהם (הכוללת את פשעיהם נגד ישראל). זה מאוד שונה ומפתיע יחסי לכ מה שקראנו בתורה עד כה. אבל זה מתאים לתיאור הקטסטרופאלי של משה בפרשת וילך: היצר שלכם רע. כך אתם. הוא לא מותיר, כביכול שום פתח לבחירה בין טוב לרע. אתם רעים ותעשו הרע!. במצב כזה, הגיוני (אבל מוזר) שאין מקום לתשובה. ואין תנאי כזה לגאולה.
אבל, יש לזכור שמשה אמר את הדברים האלה (שהעם רע ושישחיתו..) רק אחרי שה' בעצמו תיאר את הדברים בסגנון הזה! בהתחלת פרשת וילך ("הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה…").
הרב תמיר מעיר: זו הפעם היחידה בכל ספר דברים שה' מדבר! והוא מדבר למשה וליהושוע ,ממשיך דרכו ,כי הדברים נוגעים למה שיקרה אחרי משה:
- העם ישבע ,ישמן, ויעזוב את דרך ה'
- הפרת הברית
- הסתר פנים, רעות וצרות…
לכן, ה' מצווה שיכתבו את השירה כדי שתהיה לעד! בשעה שהרע יקרה, שיקראו השירה
וכמעט כל הדברים שראינו חסרים בשירה לעיל, הם כן מופיעים בדברי ה' בפרשת וילך(ברית אבות, תשובה..)
- מי אומר השירה משה או ה'?
- כדי לנסות לענות על כל השאלות האלה, הרב תמיר שואל "מי מדבר בשירה, משה או ה'?". לכאורה, לפחות בהתחלתה, נראה שמשה הוא זה שמדבר. וה' נזכר רק בגוף שלישי.
- אבל מפסוק לה בפרק לא, ה' מדבר בגוף ראשון: "לי נקם ושילם…"
- ושוב משה חוזר ומדבר בפסוק לו: "כי ידין ה' עמו..".
- ושוב משה "מצטט" את דברי ה' בגוף ראשון: "ראו כי אני אני הוא.."(לא-לט,מב)
- רק בפסוק האחרון משה חוזר ומדבר בעצמו . הוא חוזר על מה שאמר ה' לגבי הנקמה(אשיב נקם לצרי): "ונקם ישיב לצריו וכיפר אדמתו עמו".
המסכנה של הרב תמיר: זו שירת ה'!! הוא זה שציווה על הכתיבה ופסוקים שלמים הם ציטוט של דבריו בגוף ראשון. משה "רק" מעביר את הדברים, מסביר , בונה להם הקדמה וסיום אבל זו לא השירה שלו אלא היא של ה'!!
אבל יש לשים לב לפרט מאוד מעניין: מתי ה' מתחיל לדבר בגוף ראשון?:
"ויאמר :"אסתירה פני מהם".."
וזה מתחבר בדיוק למה שה' אומר בעצמו בפרשת וילך: "הסתר אסתיר פני .."!!
- הצעה לתשובות מאת הרב גרנות:
אחרי שעשינו את החיבור הנדרש בין התחלת דברי ה' בפרשת וילך וסופם בתוך השירה, מסתבר שהעניין הוא הסתרת פני ה': ה' יסתיר פניו ואז יש שתי אופציות לעם
או שיבינו שבכל זאת ה' מאחורי הקלעים ואם הוא הסתיר פניו, זה היה כעונש וניסיון
או שלא יבינו זאת ויעזבו אותו לגמרי!
השירה באה בדיוק במצב הזה של הסתר פנים כדי להיות לעד ולעזור להבין את מה שאי אפשר לראות בבהירות במציאות שתתרחש אז. כי אז, לא יהיה סתם הסתר אלא הסתר כפול. מצב נורא שבו קשה מאוד יהיה לנחש שעדיין ה' נמצא באיזה שהוא מקום, מאחורי הקלעים! למרות הכל! כמו שקרה לצערנו בהרבה תקופות ובמיוחד בשואה.
ייתכן שכל השירה באה כי ה' מתכוון לזמן הזה של הסתר פנים. לכן, הוא מתאר ישר את המצב הזה . בלי לעבוד דרך כל הבחירות והברכות והקללות ומהלכי התשובה. הוא ישר מדבר על הזמן הגרוע מכולם, בו עם ישראל ימצא את עצמו במצב של הסתר מוחלט. עד להשמדה כמעט מוחלטת.(אשביתה מאנוש זכרם. )
השירה מבטיחה שני דברים אחרי התקופה הנוראה הזו:
- שלב ראשון: ה' ינקם באובים
- שלב שני: הוא יחזור להגן על ישראל ("אני אמית ואחיה, מחצתי ואני ארפא.."
אפילו אם השלב השני (הגאולה ) לא הגיע עדיין, ניתן להבחין בשלב הראשון שהסתר פנים פג. ואת זאת, לומדים במגילת אסתר, כשעדיין את גאולה אבל תולים את המן ובניו. זה השלב הראשון שמבשר על השלב השני.
היינו אולי חושבים שה' פועל רק מתוך אינטרס שלו (כדי להראות מי צודק, לגויים), לכן, משה בא ומוסיף משפט שמסביר שה' גואל את עמו גם כי הוא קשןר אליהם ולא רק כדי לפגוע בגויים:
"ועל עבדיו יתנחם"!
כבר בהקדמה , בפרשת וילך, משה "הרגיע" אותנו "הלוא הוא אביך קנך.." והוא כבר הסביר שאין עונש בלא חטא שקדם לו :"שחת לו לא בניו מומם ..הלה' תגמלו זאת.. כי ה' :"תמים פעולו..כל דרכיו משפט.."
כלומר, כל דברי הברית, כל עניין התשובה, כל זה מובן מאליו!!
רק שבשעת הסתר פנים, נראה שהם לא קיימים! והמבחן ענק הוא! ולכן באה השירה הזו , עבור התקופה ההיא של הסתר פנים.
על הסגנון הדטרמיניסטי:
הרב תמיר גרנות מציע שתי תשובות(השנייה היא הכי מעניינת לע"ד)
- השירה מדברת על מצב מאוד מסויים ואין הוא נכנס לנסיבות שגרמו להגיע אליו. לכן, יש לנו הרגשה כאילו ה' "מבטיח" שאנו נחטא. אבל , אין עונש בלא חטא. כלומר, יש לקרוא זאת כך: "אני לא רוצה שזה יקרה אבל אם זה יקרה, אז…" ושירה מדברת על האפשרות השנייה.
- שירת האזינו היא ההסתכלות האלוהים על ההיסטוריה. וזה שונה לגמרי מכל מה שקראנו עד כה , במיוחד בספר דברים שעניינו הבחירה החופשית. כל זה היה בעיני האדם וחשוב מאוד שהאדם יחשוב במושגי הבחירה החפשית. אבל, בראות אלוהית, , בעיני מי שיודע הכל, מי שיודע שהאדם יחטא, החטא הוא כבר לא אפשרות אלא הכרח! ה' ברא את האדם ויודע את יצרו . הוא יודע שהוא יחטא!
מקום הבחירה החפשית הוא "אחרי החטא ואחרי העונש"! ברגע של התשובה! רק אז, בעיני האלוהים , יש מקום לבחירה החפשית. חטא יהיה! עונש יהיה! השאלה האם תהיה תשובה. ורק שם נמצאת הבחירה החפשית!
הרמב"ם מדבר על הבחירה החפשית של האדם, רק בתוך הלכות תשובה! כי שני המושגים קשורים אחד בשני: התשובה והבחירה.
אי טוב מוחלט שבו האדם לא חטא. זו אשליה. זה אופטימי מדי .(וגם התורה קובעת בעצמה שאין אדם שלא יחטא). טבע האדם הופך את החטא להכרחי. אבל החידוש הגדול הוא שקיימת תשובה. וזה, בידי האדם בבחירה חפשית.
התשובה נולדת בנקודה שבה מידת הדין ומידת הרחמים נפגשות:
- מידת הדין= עונש, הסתר פנים..
- מידת הרחמים= נקמה בגוים, נחמתו על עם ישראל
בדיוק שתי הנקודות שמתארת השירה.
- אם אין משפט, אין דחף לתשובה
- אם אין רחמים, אין אמון בה' שהוא רוצה לקבל אותנו בחזרה ואז אין תשובה
התשובה קיימת רק בהצטרפות הדין והרחמים!!
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 