ואתחנן אש

 

בע"ה טו באב התשעו

מישל בן שושן

 

ואתחנן אש

מתוך שיעוריו של הרב אורי שרקי

 

  1. משה לא נכנס

משה רצה להיכנס לארץ אלא כדי לבנות בית המקדש (ההר הטוב) אבל בית המקדש היה אז נצחי,  כמידתו של משה, מידת הנצח. בית המקדש לא היה יכול להיחרב!.

בזמן ההוא , בני ישראל לא היו עדיין מסוגלים להיות במצב אידיאלי ולזכות במקדש כל הזמן(זה יקרה ב"ב בסוף ההיסטוריה) . אם כן, ה' מפחד שמה נגיע למצב שישראל יחטאו, לא יוכל להחריב את בית המקדש,  ויהיה צורך להכחיד את העם עצמו! (זה מזכיר את האמירה  שעשה ה' טובה לישראל שהחריב בעצם רק "עצים ואבנים" ולא את העם כולו, בחורבן הבית) לכן ה' בחר שבית המקדש לא ייבנה על ידי מושה . כדי שהמסגרת לא תהיה נוקשה יותר מדי. ה' מבקש ממשה להפסיק לבקש ממנו כי הוא עלול להיענות לבקשת משה!! וזה יהיה קשה מדי עבור העם עצמו.

לכן משה אומר: "ויתעבר ה' בי למענכם"

ולכן ה' אומר לו "אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה". כי אם תוסיף, אענה לבקשתך!! וזה לא טוב עבור ישראל!!

לגבי הרצון של משה "לראות" את הארץ בלבד, על זה אין בעיה וה' הראה לו אותה.

  1. תורת ארץ ישראל

ספר משנה תורה הוא חזרה על התורה (ראה מקור למטה). אם כן מה הוא מחדש? הוא מסודר כולו לפי תורת ארץ ישראל.

זו הסיבה שרבי יהודה(ברכות כא) היה דורש סימוכין רק בספר דברים. כי רק הוא מסודר בסדר של ארץ ישראל.לכן אין אנו מוסמכים ללמוד הלכות מתוך סמיכות מילים ועניינים, רק מספר דברים בלבד.כי יש בתורת ארץ ישראל סדר חברתי ארגוני שאין בארבעת החומשים הראשונים!

כתוב בספרי (ראה למטה) שהתורה והמצוות נתנו רק עבור קיומן בארץ ישראל. ובחוצה לארץ, אנו ממשיכים לקיימן רק כ"ציונים" בשאיפה לחזור לארצנו. אם שווצרי יגור בסהרה ושם ימשיך לעשות סקי , זו רק כדי לא לשכוח איך עושה סקי כשיחזור בארצו!. קיום המצוות בחו"ל נראות מאוד לא טבעיות ומנותקות מהקשרם. זה יצר יהדות מוזרה. אבל עכשיו שחזרנו לארץ, יש להחיות בחזרה את קיום מצוות התורה באופן טבעי .

כפי שאומר משה רבינו במפורש בפרשה שלנו:

"ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני ה' א-להי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה" (דברים ד' ה').

הגלות היא אפשרות להציל את העם ולחנך אותו בחזרה במידה והוא יסטה מהתורה בארץ ישראל:

'העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ כי אבד תאבדון מהר מעל הארץ אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה לא תאריכן ימים עליה' (שם שם כו)

כלומר התורה הבטיחה לנו שלעולם היא לא תיתן לנו להשחית את דרכנו יתר על המידה. כי אם באמת היינו מתיישנים בארץ והיינו מאריכים ימים עליה, התורה אומרת 'כי השמד תשמדון' (שם שם כה), לכן על מנת להציל אותנו מכך, אומרת התורה: 'והפיץ ה' אתכם בעמים ונשארתם מתי מספר' (שם שם כז). כלומר הגלות היא וסת הביטחון הנותן לנו בטחון שהארץ לא תשחית אותנו לעולם (מהר"ל, נצח ישראל). ולכן מתוך בטחון שלם בקב"ה אנחנו יכולים להיכנס לארץ ישראל.

כמובן הכניסה לארץ ישראל נותנת אופי חדש למצוות, ועשרת הדברות ניתנות מחדש ביישום מעשי. במקום לדבר על ידיעה מטאפיזית של "צריך לשמור את השבת משום ש-'כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ'" (שמות כ יא), התורה נותנת כבר טעם סוציאלי 'למען ינוח עבדך ואמתך כמוך' (דברים ה יד). נותנת גם טעם היסטורי: 'וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים' (שם שם טו). כמו כן מזכירה גם את טובת העולם הזה בכיבוד אב ואם: 'ולמען ייטב לך' (שם שם טז) ולא רק את טובת העולם הבא 'למען יאריכן ימיך', זאת היא תורה ארץ ישראל המחוברת גם אל הארציות הממשית הפוליטית הסוציאלית וההסטורית.

 

 

 

 

מקורות

ספרי דברים פיסקא מג

 

דבר אחר ואבדתם מהרה, ושמתם את דברי אלה וגו', אף על פי שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוצה לארץ היו מצויינים במצות שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים, משל למלך בשר ודם שכעס על אשתו וטרפה בבית אביה אמר לה הוי מקושטת בתכשיטיך שכשתחזרי לא יהו עליך חדשים כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בני היו מצויינים במצות שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים הוא שירמיהו אומר +ירמיה לא כ+ הציבי לך ציונים וגו' אלו המצות שישראל מצויינים בהם, +שם /ירמיה לא כ/+ שימי לך תמרורים זה חורבן בית המקדש, וכן הוא אומר +תהלים קלז ה – ו+ אם אשכחך ירושלם וגו' תדבק לשוני וגו', +ירמיה לא כ+ שיתי לבך למסילה דרך הלכת אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל ראו באלו דרכים הלכתם ועשו תשובה מיד אתם חוזרים לעריכם שנאמר +שם /ירמיה לא כ/+ שובי בתולת ישראל שובי אל עריך אלה.

 

תוספות מסכת גיטין דף ב עמוד א

 

המביא גט -..ומה שנוהגים לכתוב י"ב שורות בגט אומר ר"ת משום דגט גימטריא י"ב ור"י שמע בשם רב האי גאון ובשם רבינו סעדיה משום דכתיב ספר כריתות כשיעור י"ב שיטין המפסיקין בין ארבעה חומשי ספר תורה כדאמר בבבא בתרא (דף יג:) שצריך להניח ארבעה שיטין בין כל ספר וספר והפסק שבין וידבר למשנה תורה לא חשיב שאינו אלא חוזר ושונה מה שלמעלה.