בע"ה א אלול התשעא
מישל בן שושן
שופטים אה
"שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שערך אשר ה' א' נותן לך לשבטך.."
שופטים.. תתן… בכל שערך
סמיכות פרשיות: הפסוקים האחרונים של הפרשה הקודמת דנו במצוות שלוש רגלים. יש ריכוזיות הפולחן במקדש. מכיוון שיש להקים בית משפט בירושלים על יד המקדש , היינו חושבים שיש גם ריכוזיות במערכת המשפט וכמו שאסור להקריב קרבן על במה מחוץ למקדש, יש איסור לשפוט מחוץ לירושלים. לכן, באה מייד הפשרה שלנו להגיד שאין ריכוזיות שיפוטית ויש להקים בתי משפט בכל עיר ולכל שבט, בגלל עינוי הדין שיכול להיגרם.
שופטים ושוטרים
מה מלמד אותנו ה"וו" שמחבר את שתי המילים האלה? אם אין אפשרות לכוף את החלטות השופטים, אין חיוב למנות שופטים! אם אין שוטרים , אין שופטים! אפילו אם יש שוטרים אבל הם לא יכולים לאכוף על הציבור את החלטות השופטים, אז זה מצב ש"אין שוטרים" ואין חיוב למנות שופטים!. ולהיפך, אפילו אם אין שוטרים, אבל יראת השופטים והכבוד הניתן להם הוא כזה שאין צורך בשוטרים, אז השופטים הם בעצם "שופטים שוטרים" ואין צורך בשוטרים!
תתן לך
אלה שממנים את השופטים צריכים לדעת שהם יהיו כפופים לשופטים ולשוטרים . לא בגלל היותם ממנים אותם, הם יהיו "מעל לחוק"!. וזה פירוש המילה "לך". כמו "גם עלך"!
בכל שערך
יש השוואה בין כל בתי המשפט, אפילו זה שיושב בירושלים. כולם שווים. זה מה שמלמדת אותנו המילה "בכל". לעשות הקש בין כל בתי המשפט בחשיבותם. בית דין של 23 דיינים יכולים לדון בדיני נפשות בכל עיר בישראל.
"לא טתה משפט לא תכיר פנים ולא תקל שוחד…."
הכתוב מדבר בלשון נוכח. כמו שהתחיל לדבר אל כל אחד מבני ישראל "שופטים תיתן לך.." כלומר על כל אחד מישראל להיות אחראי על מינוי דיינים, התורה ממשיכה לדבר לאותו אזרח (ולאו דווקא לשופט עצמו) כדי שיהיה אחראי על טיב השיפוט! הוא חייב למנות שופטים טובים שישפטו משפט צדק, שלא יקחו שוחד, שלא יטו המשפט.. כלומר, האחריות לא נופלת רק על השופטים אם הם עושים עבודה לא טובה אלה כל אזרקח חייב להרגיש עצמו אחראי לטיב המערכת. במינוי, ובאפשרות להדיח שופטים אם לא עושים עבודתם נאמנה. לכן, לפי הא"ה הכתוב מדבר אל כל אחד ואחד ולא רק לשופטים עצמם!
"כי ימצא בקרבך באחד שעריך אשר ה' א' נותן לך איש או אישה אשר יעשה את הרע…."(יז-ב)
בקרבך
יש חייוב בערבות בין כל האזרחים. אף אחד לא יכול להתעלם ממעשה הפשע של האחר! המילה "בקרבך" מציינת ש"האחר" נמצא "בקרבך"!! כך לפחות צריך להרגיש. לטוב ולרע.
יש , לפי הא"ה חייוב גדולה יותר לערבות כלפי אנשי העיר. ואחר כך אחריות על אנשי המדינה כולה.
"אשר ה' נותן לך"
הא"ה אומר: "מתכוון לאמר שעל מנת כן ה' נתנה לך"!!! כלומר שסיבת מתן ארץ ישראל לעם והחיוב לשבת בה היא: הדאגה לזולת והערבות ההדדית!! אם ה' נתן לך עיר, שערים, זה כדי שתרגיש אחראי על היושבים בה ולהיות ערב למעשיהם ובעיותהם!!!
"על פי שנים עדים או שלושה עדים יומת המת…" (יז-ו)
למה קוראים לו "המת"? היה צריך לכתוב "יומת האיש או יומת הפושע אבל למה כתוב "יומת המת"??
כדי ללמד שיש מערכת משפט הניתנת לאדם ויש מערכת משפט של האלוהים. אין לנו להיכנס במערכת המשפט של האלוהים! אם אין מספיק ראיות או עדים כדי להרשיע אדם שחייב מיתה, אין לנו להמית אותו! כי הוא "מת" כבר בידי שמים! כלומר הוא "יטופל" על ידי מערכת המשפט האלוהית. אנו לא אלוהים! אין לנו להתרעם על זה שפושע לא הוצא להורג בגלל חוסר ראיות או מסיבה תכנית. יש לנו לפעול לפי המשפט ולהשאיר לאלוהים לטפל בשאר! לכן כתוב "יומת המת" כלומר, האדם הזה אמור למות, הוא כבר "מת". או שבני אדם ימיתו אותו בעצמם על ידי מערכת המשפט , או שהוא יומת על ידי שמיים!
"כי תבא אל הארץ אשר ה' א' נתן לך וירשתה וישבת בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגויים אשר סביבותי. שום תשים עליך מלך.."(יז-יד)
יש סתירה בין הפסוקים! אחד אומר שהעם בעצמו מחליט אם הוא רוצה מלך ורק אז יש למנות מלך. אבל הפסוק השני נראה מצווה על המלכת מלך בישראל, בכל מצב!!
במסכת סנהדרין (כ:) יש מחלוקת בין רבי יהודה שסובר שיש מצווה למנות מלך, ורבי נהוראי שסובר שלא, מלך הוא דבר רע, ולראיה המינוי של שאול שבו שמואל וה' בעצמו כועסים מאוד על הרצון להמליך מלך!
- הא"ה מקבל את הדעה של רבי יהודה כי היא ההלכה הפסוקה על ידי הרמב"ם. "שלושה דברים צריכים ישראל לעשות בחזרתם ארצה: להמליך מלך, לבנות בית המקדש ולמחות את זכר עמלק".
את הפסוק הראשון , הוא מסביר כך: אם תרצו להמליך מלך "ככל הגויים" אז זה דבר רע מעיקרו ויש הרבה מגבלות שעליהם תצטרכו להגביל את המלך הזה. מה שלא מצא חן בעיני שמואל זה לא הרצון במלך אלא הרצון "להיות ככל הגויים"!
לסיכום: צריך שיהיה מלך. אבל אם המוטיבציה היא "להיות כמו הגויים" זה רע ואז יש מגבלות.
- אבל הא"ה מסביר גם דעת רבי נהוראי: המשטר (מלוכה או דמוקרטיה..) תלוי במצב העם וברוצנו באותו הזמן.( זו , דרך אגב הדעה של הנציב מוולוזין). המצב האידיאלי הוא שלא יהיה שום מלך אלא שישראל יקבלו עליהם ה' כמלך!
"תמים תהיה עם ה' אלוהיך"(יח-יג)
אם תהיה תמים, זאת אומרת, שלא תצטרך לדרוש את העתיד למכשפים ולמגידי עתידות, אז ה' מבטיח לך ש"תהיה תמים" כלומר, תהיה שלם, לא יחסר לך כל דבר. "אם תהיה תמים(לא תתחכם) עם ה', אז תהיה תמים (שלם)"!
"כי הגויים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך ה' אלוהיך "(יח-יד)
קיימת מערכת "מזלות". יש כוחות לאנשים מסוימים לנבא עתידות. אבל אסור לישראל להשתמש במערכת הזאת.
- כדי להיות תמים (ראה הפירוש הקודם)
- כי יש לישראל אפשרות להתגבר על מערכת זו. התורה מציעה דרך להתגבר על המזל. המזל לא ישלוט על ישראל במידה והם ילכו בדרך ה' ולא ילכו דרך המערכת הזאת!!
- במידה וישראל יקנאו בגויים "על שהם יודעים את העתיד", אז ה' ישלח להם נביאים שיגידו להם העתיד!
"ואם ירחיב ה' א' את גבולך כאשר נשבע לאבותיך ונתן לך את כל הארץ אשר דבר לתת לאבותיך"(יט-ח)
מתי , סוף סוף, ה' יקיים את הבטחתו לאברהם לתת לו את כל הארץ "מנהר מצרים עד נהר פרט", מתי יתן בידי ישראל את כל הגויים, לא רק את שבעת העמים אלא את עשרת העמים שהבטיח לאברהם? בגאולה האחרונה! ומתי זה יקרה? כשישראל יפסיקו לעבוד את ה' מתוך יראה ויתחילו לעבוד אותו מתוך אהבה!! וזה פירוש "כי ירחיב ה' את גבולך" הרחבת הגבולות האנושיות זו היא העבודה מתוך אהבה ושמחה!
"..מי האיש הירא ורך הלבב…ילך וישוב לביתו .."(כ-ח)
במלחמת הרשות, כל מי ש"מפחד" מהמלחמה פטור מהמלחמה פן יגרום לחבריו החיילים לפחד גם הם. וממה אדם יכול לפחד? מעוונותיו!!
כל פחד, לפי הא"ה בא מעבירות. בין שהוא מודע אליהן בין שהוא לא מודע שעבר עליהן!!
ואחד מהסימנים שיכול האדם להשתמש בו כדי לדעת אם הוא עשה עבירות, זה ללכת למלחמה ולפחד! הפחד שנוצר אז מגלה שיש בו עבירות!!
והיציאה למלחמה דורשת ניסים להינצל ממוות! ועבירות לא עוזרות לנסים!
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 