שופטים מוש

בע"ה ה אלול התשעו

מישל בן שושן

 

משפטים מוש

 

הערה מקדימה:

ספר דברים עוסק בעיקרו בתורת ארץ ישראל. כמה ימים לפני הכניסה לארץ, משה מוסר את ההוראות שלו להקמת חברה בארץ. הפרשה שלנו עוסקת במוקדי השלטון (משפט, כהונה, מלכות, נבואה..) והצורך לבקר אותם.

במשך אלפיים שנות גלות, לא היו ליהודים על מה לבסס את פשט הפסוקים. לא היה להם שלטון כדי להגשים את כל מה שהתורה דורשת, במיוחד בספר דברים.

לכן, רוב הפרשנים, המשיכו בכל זאת לפרשן את הפסוקים האלה, אבל, כדי לתת להם תוקף, בסיטואציות שבהם הם חיו, הם העבירו את המושגים הפשוטים של ארץ, מלכות, כהונה, משפט, לעולם רוחני יותר. כך, המלחמה נגד אויב הופכת המלחמה נגד היצר הרע. המלך או הכהן הם הרבי של הקהילה והשערים של העיר הפכו לגופו של האדם עצמו. אי אפשר היה לעשות אחרת בהעדר ארץ וחברה ריבונית בארצה.

הם עשו במצוות התלויות בארץ, את מה שאנו עדיין עושים היום עם ספר ויקרא בהעדר בית מקדש וברבנות!

אני מתפלא על היכולות המופלאות של הפרשנים להמשיך ולפרשן פסוקים שהיו, בזמניהם לא רלוונטים.

אבל הבעיה העיקרית לעניות דעתי היא שעכשיו שב,ה חזרנו לארץ והקמנו מדינה ריבונית, עלינו לשים לב למה קרה ולא להתנהג כאילו אנו עדיין בגלות בעיר נידחת בקצה פולין.

אנו ספוגים בפרשנות של חכמנו באלפיים שנו הגלות. היא נחוצה לנו כי היא מעצבת את המוסר היהודי ותפקוד החברה במצבים שונים. אבל, עלינו להתחיל לקרוא את הפסוקים כפשוטם ולחזור לפרשנות ארץ ישראלית של הפסוקים שמדברים על ארץ ישראל. המלחמה היא מלחמה. האויבים הם אויבים, השופט הוא שופט והמלכות היא מלכות. מוטלת על הדור שלנו עבודה עצומה של חזרה ללימוד התורה לפי הכוונות המקוריות של ישיבה בארץ.

הרבה רבנים ופרשנים עובדים בכיוון הזה אבל הם, לצערי עדיין מיעוט. רוב הדרשות עדיין ממשיכות את הפרשנות הגלותית בלי לשנות פאזה. כנראה שלא קל לחזות בעיננו בשוב ה' ציון. ולא פשוט לשנות הרגלים בני אלפיים שנה. אבל לפחות, יש להתחיל לשים לב לבעיה. לא מדובר על עזיבת המסורת, ולא על "רפורמים" או כל האשמות שווא ומיניהם. אלה לשוב ולקרוא את פשט הכתוב במצב החדש-ישן של יהדות בארץ ישראל חיה וקיימת.

 

בכל זאת, בואו נלמד את הפרשנות של האדמו"ר הוותיק והמוערך של התחלת החסידות, המאור ושמש. הוא ממקד כל ההוראות כלפי מוקדי השלטון אל עבר "הצדיק". כלומר הוא בעצמו. הוא המלך, הוא הכהן, הוא הלוי, הוא הנביא. ואכן כך היו פני הדברים בגלות. רבה של הקהילה עסק בכל תחומי החיים האלה וריכז באישיות אחת את כל מוקדי השלטון שעליהם מדברת התורה, בלית ברירה.

אבל, באותו זמן, בל נשכח את התחלת דברנו: הכל הולך להשתנות כי חזרנו ארצה! יש שופטים ויש מלכים ויש צבא ויש חיילים ויש אויבים , כולם אמיתיים שדורשים מאיתנו להחיות את קריאת התורה כדי להפיח בם רוח יהודית אוטנטית ורלוונטית!!

 

 

שופטים ושוטרים

צדיק אמיתי הוא זה שיודע לשים שופטים ושוטרים על עצמו. השופטים, זה כוח הביקורת על עצמו. הוא חייב לחזור בתשובה כל הזמן, כלומר, לראות את עצמו כל רגע בביקורת . השוטרים הם האמצעים שהאדם נוקת כדי לתקן את עצמו אחרי הביקורת שהוא העביר על עצמו.

צדיק אמיתי הוא זה שיודע לחיות בתשובה תמידית, כלומר זה ששם על עצמו שופטים ושוטרים אישיים.

 

צדק צדק תרדוף

אחרי שהאדם עשה תשובה והוא צדיק, עליו להמשיך ולחשב את עצמו כמי שעדיין לא עשה כלום . מנקודת הצדק הוא צריך לרדוף עוד ועוד אחרי הצדק. כלומר, אין מצב שבו האדם יכול לנוח ולחשוב שהוא כבר הגיע אל המטרה העליונה. אחרי הצדק יש עוד צדק לרדוף!

 

למען תחיה וירשת את הארץ

המאור ושמש, כמובן, אינו מדבר על ארץ ישראל אלא .. על הארץ העליונה של האדם! הרוחניות!!

 

 

 

כי יפלא ממך דבר

הפשט מדבר על שופט שיש לו ספק איך להכריע את הדין. מצווה עליו לעלות לירושלים כדי לשאול את השופט העליון או הכהן ולקיים את דברו. כי אם יסרב לשמוע אל השופט בירושלים, אז הוא ייקרה "זקן ממרה" וחיי במיתה!!

המאור ושמש מפרש עניין זה בצורה קצת שונה:

הוא רואה כאן הנחיה של התורה לכל החסידים, כדי שירכו אל הרבי שלהם שיתיר מהם כל ספק . הרבי, הצדיק, היא זה שיפטור לחסידים הבאים אליו כל ספק בהחלטות החיים של חסידיו!!

בספק, לדעת המו"ש, הוא תוצאה בחטא עץ הדעת. זה מה שגרם לתלמוד הבבלי להציג את כל הספקות בין התנאים והאמוראים. זה, לדעתו מצב בלתי רצוי. וה"צדיק" בא כדי לתקן את כל העיוות הזה. הפתרון קל: לנסוע אל הצדיק ולשאול אותו!! וכל זאת, הוא מוצא בפסוקים שלנו.

 

ובאת אל הכהנים הלויים

הם ה"צדיק" שיש לעלות אליו כל פעם שיש בעיה. ויש להיזהר ללכת אל הצדיקים "האמיתיים" ולא אל צדיקים מדומים! (כנראה שאז היתה כבר בעיה של ריבוי רבנים שרצו כל אחד ליצור מסביבם חצר של חסידים. והמו"ש דואג  שחסידיו ילכו שבי אחר נביאי שקר.

מחוץ לצדיק, החסיד אינו יכול להשיג שום דבר אמיתי בהלכה ובתורה.(!)

 

שום תשים עליך מלך

תלמידי חכמים הם המלכים. כבר התלמוד הבבלי כותב בגיטין סב: "מאן מלכי?..רבנן!". (הגלות התחילה לפני התלמוד הבבלי!)

י ש להידבק אל צדיק הדור וקדושי ה'. וכן הוא כותב בשם רבו רבי אלימלך מליזנסק:" שהאדם צריך לבחור לו צדיק שיהיה רבו". "יש להידבק בעפר רגלי החכמים, צדיקי הדור כי הם יפתחו עיני שכלו לחזות בתורה"

 

וכי יבוא הלוי..

הלוי רומז לעובד השם שנקרא לוי מפני שנלווה אל השם להיות מעובדיו. והוא הצדיק שבחר בו השם לנהל עם בני ישראל….

 

לא תשחית את עצה

"מלמד שאסור להרים יד נגד צדיקי הדור האמיתיים לדמות שאינך צריך אליהם..כי ממנו תאכל"!!(!!!)

(אפילו עצי הארץ הם האדמו"ר עצמו!! ולא רק השופט, השוטר, המלך הלוי והכהן)

 

כי תצור אל עיר לתפסה

הפסוק מדבר על מלחמה והמאור ושמש, כדרכו, מפרש הפזוק כאילו מדובר בגופו של האדם עצמו.:"עיר רומז לגוף האדם" והמלחמה היא מלחמה נגד היצר הרע. ואין להידמות לצדיקים. אין לחשב עצמו כצדיק במקום צדיק הדור..

 

הערה:

לא הגזמתי בריבוי המאמרים שעוסקים ב"צדיק". כמעט ולא מצאתי מאמר אחד בכל פרשנות הפרשה שלנו שאינה עוסקת בכבוד ובנחיצות שיש לצדיק הדור. הוא המרכז כל השלטון והכל עובר ממש דרכו.

זו לא רק פרשנות של חכמים שחיו בגלות אלא פרשנות של חסיד גדול, מראשי החסידות שייסדו את התנועה והיה חשוב בעינם לקשור את כל תורת החסידות בפסוקי התורה.

בחכמתם הם ראו לנכון לעשות זאת בזמנם ובמצב העם היהודי אז. יהי רצון שנשכיל להבין שחזרנו לארצנו ונמצאים אנו היום במצב שונה ועלינו להרים את כפפת הפרשנות הארץ ישראלית של תורתנו הקדושה.