בע"ה י אייר התשעו
מישל בן שושן
בהר מוש
חטא הארץ
הבורא ציווה שהארץ תוציא עץ פרי עושה פרי.(כשיש לעץ עצמו טעם פרי).אבל הארץ הוציאה עץ עושה פרי בלבד.למה חטאה הארץ? למה האדם חטא?ואיך הם יכולים לחזור בתשובה?
שתי תשובות אפשריות:
- הארץ ידעה שהאדם יחטא. היא פחדה שיהיה הראשון לחטא וכך לא היתה לו אפשרות להתנצל. כדי להגן על האדם, הארץ חטאה!!. לכן, על האדם לעשות תשובה ראשון כדי שהארץ תעשה גם היא תשובה . חטאה תלוי בחטא האדם, אז התשובה שלה תלוי בתשובה של האדם!
- האדם חטא בגלל שהארץ חטאה לפניו: עץ הדעת היה העץ היחיד שהיה עצו בטעם פרי. כי העץ הזה הושתל, במיוחד על ידי ה' אחרי שהארץ חטאה. לכן, הפיתוי היה רב מדי לטעום מהעץ הזה שאין עץ אחר דומה לו ביקום! בגלל חטא הארץ האדם וחווה חטאו! בהסבר הזה, על הארץ לעשות תשובה ראשונה ואחר כך האדם יחזור בתשובה.
המחלוקת בין שתי האפשרויות מסמלת את הדילמה של האדם:
- האם הוא חי בעולם מעוות ולכן הוא חוטא. אם כן, על העולם להיות מתוקן אם רוצים אדם מתוקן
- או שהעולם מושלם ואם יש עיוותים בעולם זה בגלל שהאדם משחיט אותו!
אם כן, תשובת האדם כרוכה בתשובת העולם ותשובת העולם כרוכה בתשובת האדם!
אין אדם יכול להתעלם מאחריותו. התיקון שלו ישפיע על תיקון כל העולם. הוא חייב להתחיל בעצמו ולא להפיל את האשמה על העולם. אם הוא יתחיל בתיקון, ה' מבטיח לו שהעולם יתוקן אף הוא.
זו המשמעות של מצוות השמיטה:
הרי יש לנו שתי הוראות:
- "ושבתה הארץ שבת לה'". כאילו הארץ צריכה לשבות!(היינו מצפים שהמצווה תהיה על האדם שלא לעבוד האדמה! אלא שהפסוק מדבר, כביכול אל הארץ עצמה!!)ניתן לקרוא את המילה "ושבתה" כאילו מדובר על מעשה תשובה! על הארץ לשוב למצב המתוקן שלה, לעשות תשובה.
- "שדך לא תזרע.."- כאן זה החלק של האדם: על האדם לשבות את עבודת הארץ. זה החלק שלו במהלך השביתה או התשובה.
אם כן, יש שני מהלכים מקבילים: על הארץ לשוב ועל האדם לשוב.
פעם בשבע שנים, יש לחזור למצב האידיאלי שהיה לפני החטאים. במצב הזה, הארץ נותנת את יבולה בלי עבודת האדם!! כי הרי עבודת האדמה על ידי האדם הוא "עונש" על החטא שלו!! שהוא נגזרת מחטא הארץ!! כלומר כולם אשמים במצב, אז יש לחזור בתשובה, כל אחד ממקומו.
לפי המו"ש, אילו לאדם היתה אמונה חזקה ורצון כן לחזור בתשובה שלמה, בשנת השמיטה, הארץ היתה יכולה להוציא פרות כאילו האדם עבד אותה! כאילו אנו נמצאים בגן עדן, כשהאדם לא היה זקוק לזרוע כדי שהאדמה תוציא את יבולה!
אבל יש אפשרות יותר מציאותית:
האדם חסר אמונה. הוא ישאל: אבל מה יהיה אם אני לא אעבוד, לא אוכל ?? ואז באה ההבטחה של ה': הוא יעשה שהשנה השישית תיתן יבול עבור שלוש שנים: השישית, השביעית והשמינית!
אבל זו תכנית חלופית למצב האידיאלי.
לסיכום:
בדומה ליום השבת, שבו האדם מתבקש לעשות כאילו אין לו צורך לעבוד כדי לאכול, כך בשמיטה, עושים כאילו אין צורך בעבודת האדמה!
כלומר, חוזרים למצב לפני החטא כשלאדם לא היה צורך לעבוד.
אבל יום השבת ושנת השמיטה הן לא הרוב. הרוב הם שש שנות העבודה וששה ימי המעשה. השבת והשמיטה באים כדי לשאוב את האדם כלפי המצב האידיאלי שאליו יש לשאוף כל הזמן, גם בזמן העבודה. השבתות האלה נותנות טעם וכיוון לאדם בחיים שלו על האדמה.
בשנת השמיטה, יש לחזור למצב בריא של אכילה. זו המצווה העיקרית בשמיטה: לאכול את פרות הארץ!!
"והייתה הארץ לכם..לאכלה"
פרות העץ, בשש שנים, הופכים בקלות למוצרים כלכליים. מדברים על הקרקע כנכס. בעל הקרקע מרגיש עליון על פני העני. התפוקה והרווח הופכים לעיקריים.
כל זה מתאפס בשנת השמיטה:
אסור להפוך פרי למוצר כלכלי. אין לסחור בפרות. כל העצים שייכים לכל האזרחים. אין בעלות על הפרות . חוזרים אל המצב האידיאלי של גן עדן. אין כלכלה, אין מעמדות , אין קנאה, אין זלזול בטבע. אסור להשתמש לקלקל את הטבע. יש לכבד אותו וליהנות ממנו בטבעיות.
כל התהליכים האלה , מטרתם להפיח רוח בריאה יותר ביחסים של האדם והעולם מסביבו.
כמו שהבת בא כדי להפיח טעם וכיוון לאדם בעולם העשייה והריצה המטורפת אחרי היעילות הכלכלית.
בנימה אישית:
כמה חבל שכל הלכות אלה הפכו להלכות "כשרות". שכחנו את העיקר ומתייחסים עדיין למצוות השמיטה כבעיות של כשרות. עד כדי כך שניתן הרושם שאסור לאכול מפרות שביעית!! בדיוק ההיפך מהמטרה! ההיפך ממה שמצווה הפסוק! המצוות עשה היחידה :"תהיה כל תבואתה לאכול" , "והייתה ארץ לכם לאכלה"
אם נקרא תעודת כשרות היום, על כל מוצר כתוב:
"ללא חשש ערלה שביעית וטבל"
כמה עצובה הודעה זו!
הייתי מקבל שיש חשש לטבל: אל תדאגו הופרשו תרומות ומעשרות
אני מבין החשש מפני פרות ערלה שיש איסור גמור לאכל מהם. אל תדאגו, אין חשש ערלה
אבל להגיד "אין חשש שביעית" זה מוציא אותי מדעתי!
אפשר לכתוב: "פרות אלו אינם בקדושת שביעית."כלומר ניתן למכור או להשחית אותם, אין בהם קדושת שביעית. אבל לכתוב "ללא חשש שביעית" זה כאילו אנו חוששים מהקדושה עצמה!
האם היינו מקבלים קרקע "ללא חשש קדושת ארץ ישראל" כאילו השייכות לארץ ישראל, בגלל הקדושה הכרוכה בה והמצוות התלויות בה, מהוות עבורנו תרדה וסלידה כמו אל עבירה!???
האם היינו מקבלים אישה "ללא חשש קידושין" כאילו אל תדאגו, איתה תעשו מה שבא לכם, היא לא בהסכם קידושים!! הרי דבר זה אבסורד!!
נכון שיש להתייחס בצורה מיוחדת לפרות השביעית, הם קדושים, כלומר הם מאלצים אותנו לכבד אותם וליהנות מהם בקדושה. אז מה? על זה חוששים??
מי חושש מהשבת כי הוא קדוש?
מי חושש מהישיבה בארץ ישראל כי היא קדושה??….מי חושש לקנות מפרות הארץ ולעזור לצמיחת החקלאות בארץ ישראל בגלל "חשש שביעית" והולך לקנות פרות האויבים שלנו בכסף רב??…
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 