בע"ה כד אייר התשעה
מישל בן שושן
בחוקותי גז
מה היא "תורת ה'"?
על מה אבדה הארץ? על "עזבם את תורתי". במקום זה, הם התעסקו בתורה!
מדובר אם כן על יהודים שחיו בזמן בית שני, שעסקו בתורה כל הזמן והם הוגלו לאלפי שנים בגלל ש"עזבו את תורתי"! מה פירוש הדברים? הרי למדו תורה! איך אפשר להאשים אותם ב"עזבם את תורתי"??ההבדל הוא בין עיסוק בתורת ה' ובין עיסוק בתורת האדם עצמו. כאילו כל אחד היה עוסק במה שהיה נוח לו ולא במה שהיה מבוקש ממנו. כל אחד עשה את תורתו ולא את תורת ה'.
אבל, נהיה כנים, כשאדם עוסק בתורה, הוא עושה זאת כי הוא חושב (או טוען) שזו תורת ה'!! כל אחד חושב שהתורה של השני היא לא תורת ה' והתורה שלו היא תורת ה'!! זו הבעיה:
אם כן מה היא תורת ה'???
התשובה כואבת : אף אחד לא יודע מה היא תורת ה'!! כמו שאף אחד איננו יכול לטעון שהוא יודע בוודאות מה היא כוונת ה' או מה הוא רצון ה'. יש לנו הרבה נתונים שיכולים לעזור לנו לנחש אבל אין אף אחד שיכול להיות "במאה אחוז בטוח" שמה שהפרשנות שלו של התורה היא האמת המוחלטת. ה' עשה זאת בכוונה! הוא נתן לנו תורה שדורשת מכל אחד לחפש כל הזמן את משמעותה. כל אחד חייב לקחת אחריות על הפרשנות שלו. אבל, הוא חייב להיות מאוד ענו: אולי זו לא הפרשנות האמיתית המוחלטת. אני עושה את מה שנראה לי רצון ה'. אבל אני כל הזמן בחיפוש אחר רצון ה'.
נצייר את הסיבתיות לחורבן בית המקדש:
- היהודים חשבו שיש להם את האמת ביד והשני לא הבין כלום. כל אחד חשב שתורתו היא בהחלט תורת ה'. לכן, השני איננו מקיים את תורת ה'! ויש לשנוא אותו על כך כי הוא רשע.
2זה הביא לשנאת חינם על ידי אנשים ש"קיימו את התורה"!!
- שנאת החינם גרמה לחורבן הארץ.
אם כן , העניין הזה איננו דבר של מה בכך. הוא עיקר התפיסה שגורמת לנו להישאר בארץ ולחיות לבטח בארצנו או , להיפך, לגלות ולסבול את ייסורי הגלות, או לסבול את המלחמות של אויבים שיקים ה' עלינו בארץ!
נמצא שאם אני בטוח בעצמי עד כדי כך שאני לא יכול לסבול שאולי אני טועה, אז ה' מערער את ה"ביטחון" המסולף הזה על ידי חוסר ביטחון בארץ! ולהיפך: אם אני נמצא כל הזמן בחיפוש אחרי רצון ה' ומקבל שאולי , מה שאני עושה איננו מספיק או איננו רצון ה', אני במצב של עמל רב ללכת בדרכי ה' ולהיות בענווה וחיפוש מתמיד. אז אני לא זקוק להתעוררות הביטחון בארץ ואני יושב בארץ "לבטח"!
לסיכום: ה' דורש שהתורה שאנו מקיימים תישאר כל הזמן התורה שלו ולא שלנו: מכיוון שאני לא יכול לראות את האלוהים, הוא לא נמצא "בכיס שלי", אני כל הזמן בעמל רב כדי להבין ככל שניתן את רצונו, לשאול כל הזמן "מה הוא רוצה?" מה עלי לעשות כדי להתאים ככל הניתן לרצונו?, רק אז, ה' מבטיח שאני אחיה בבטחה ובשלום.
נחזור אל הפסוק:
"אם בחוקותי (ולא בחוקות שלכם- שאתם בטוחים שהבנתם במאה אחוז את רצון ה'- שאתם מפסיקים לחשוב שהתורה שייכת לה' ולא לפרשנות שלכם) תלכו (ההליכה דורשת חוסר קיבוע חיפוש מתמיד) ואת מצוותי (ולא המצוות שנוחות לכם ומביאות לכם הנאה) תשמרו , ועשיתם אותם (העובדה שאתם תשארו עם הענווה והספק על "מה הוא רצון ה'" לא צריך למנוע אותכם לפעול ולקחת סיכונים: עליכם לקיים את התורה איך שאתם מבינים אותה, בכל הכוח וההתלהבות- ולהשאיר טיפה של ענווה, חיפוש, לימוד ושמיעת דעת הזולת)…ושבת לבטח בארצכם (כי ה' לא יעורר עילנו אויבים כדי לערער את הביטחון המופרז בדרכנו)."
"לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דבריהם על דין תורה(בבא מציעא ל)" כלומר, דברי עצמם העמידו על דין תורה שהיו אומרים "זהו דין תורה " (ציתות מהגלילי זהב)
התמימות
יש עוד דרך לעשות את "תורת ה'" בענווה: להיות יהודי טוב ופשוט שעושה הכל בתמימות ולא מנסה להסביר ולתת נימוקים וטעמים לכל דבר כי הם נוחים לו . כי בלי הנימוקים האלה הוא היה מתקשה לקבל עליו עול המצוות. אלא הוא עושה בתמימות ובהכנעה את "מה שצריך", מה שמקובל, מה שלימדו אותו לעשות.
התמימות הזאת, שהייתה רווחת בעדות ישראל בתפוצות, נעלמת משתי סיבות:
- היום, כולם מרגישים חובה להבין כל דבר ולהפוך כל דבר ל"אינטלקטואלי". להיות תמים הפך לגנאי.
- החזרה לארץ ישראל, מפגישה שיטות שונות, מאלצת התמודדות עם סוגיות קשות שנמצאות במחלוקת פרשנית. כל אזרח בישראל, במהרה מוצא את עצמו בתוך "מחנה" זה או אחר. או שהוא חילוני או חרדי או ציוני או מסורתי. מתוך המחנה הזה הוא נאלץ להצדיק את השתייכותו ולהעמיק את השתייכותו , במיוחד בעיתי משבר. שתם עשרה השבטים מתעוררים בחריפות ניגודיהם. בדומה למה שקרה בבית שני, כול אחד מרגיש שהוא צודק ושהשני טועה לגמרי! לכן לימוד זה של ה"גלילי זהב", נראה לי מאוד חיוני כדי שלא נגלוש לשנאת חינם ונשמור על ענווה בחיפוש מתמיד אחרי "תורת ה'".
להרוויח כסף?
לטענת עשיו, יעקב היה אמור לקבל את העולם הבא ועשיו העולם הזה. מכאן הטענות של הנוצרים כלפי היהודים: אתם אוכלים את הלחם שלנו. למה אתם מתעסקים בענייני הכסף? עבור עשיו, שני העולמות נפרדים הם . מי שדתי, צריך להתנזר מהעולם הזה ולהיות כולו רוחני.
קבלת התורה היא עיסוק בעולם הזה!! העולם הבא, אומר יעקב, הוא עובר דרך העולם הזה. אין נתק בניהם. איך יהודי נהיה "קדוש"? כשהוא מתעסק בשוק ביראת שמים. עבור הרב, מצווה להתעסק בעולם הזה, בכל החומריות שלו. רק כך אנו מקיימים את התורה. רק כך, אנו זוכים לעולם "הבא". יש להרוויח ככל שאפשר כסף. זו לא בושה. להיפך. אבל, אין להחשיב את הכסף כמטרה בחיים אלא כאמצעי לחיות טוב ולקיים את התורה!
שלום או ביטחון?
יש שני משפטים שנראים כפולים. אבל בעצם כל אחת נוגעת לעניין אחר:
- ושבתם לבטח בארצכם= לא יהיו מלחמות ולא אויבים.
- ושמתי שלום בארץ= יהיה שלום בין היהודים.
הרב קובע שרוב הזמן, השלום בין היהודים קשה להשגה יותר מאשר נצחו על אויבים.
אחדות בעם מצליחה לנצח האויב. אבל פירוד בעם מביא למלחמות עם אויבים שה' שולח לנו בגלל שאנו לא מצליחים לעשות שלום בינינו. קשים יותר האויבים הפנימיים שגורמים לפירוד מאשר האויבים החיצוניים.
בדיחה:
הרב מספר שפעם היו שני רבנים בעיר אחת. היו הרבה מחלוקות ומריבות בניהם.
אמר אחד: אני עכשיו מבין למה ה' הסכים לאברהם "אם יהיו חמישים צדיקים בתוך העיר (סדום), אני לא אצטרך לשלוח את מלאך המוות להרוס את העיר, הם יעשו זאת (הצדיקים) לבדם בעזרת המחלוקות שלהם!"
קללות
- "ולא תיתן ארצכם יבולה": אם אתם חשובים שהיא "ארצכם" שלכם, ולא ארץצו של ה'. אם אתם חושבים שאין לכם מה לעשות כדי לזכות בה יותר, אז היא לא תיתן את יבולה!!
2."ואכלתם בשר בניכם" תצטרכו לאכול אצל הילדים שלכם מרוב עוני. וזו קללה! אבל יש קללה יותר חמורה שאיננה כתובה בתורה, והיא , שאפילו אצל בניכם לא תוכלו לאכול (או שזה לא יהיה כשר, או שהם לא יזמינו אתכם!) אבל עד כדי כך לא כתבה התורה!!
3 . לפעמים, בתוך הקללות נמצאות ברכות. רק שה' רצה להגן על הברכות מהעין הרע ומהקטרוגים ושולח ברכה במסווה של קללה.
4 . "והשמתי אני את הארץ". זה פלה באמת שארץ ישראל נשארה , במשך גלות ישראל, שממה! ה' בעצמו גרם שהארץ תישאר שממה ושאף עם לא יבוא להצמיח אותה וליישב אותה. רק כשישראל חוזר על אדמתו, אז מתעוררים כל התשוקות אליה מצד העמים!!
- "וזכרתי את בריתי יעקב" זה נראה ברכה אבל זהו קללה: אני אזכור שבעצם הבטחתם לי שאתם בני יעקב ותשמרו הברית איתו! ואני אכעס יותר על עוזבכם את הברית.
6."ואף את בריתי יצחק"= יותר חמור הדבר כי אסכור שבחרתי בכם ולא בעשיו. האם אתם באמת זכיתם בזה?
- "ואף את בריתי אברהם" זה עוד יותר חמור כי אז אזכור שבחרתי ביצחק ולא בישמעאל. האם אתם זכאים יותר מישמעאל?
- "והארץ אזכור" וזו חמורה מכולם כי לכם נתתי הארץ הזאת האם אתם זכיתם בה??
נחמה:
"ואף גם זאת בהיותם…לא מאסתים ולא געלתים.."
אפילו אם ישראל יהיו רשעים מאוד, שלא ילמדו תורה ולא יקיימו מצוות, אני אגאל אותם בסוף, בתנאי שהם יחזיקו עצמם כיהודים! כמו שאב לא יגרש את בנו לצמיתות. רק בזכות שהוא בנו!
"אף שיפשעו ובגדו , מיכון שיתייחסו לעם ישראל, יגאלם וישיבם לאדמתם ושם ישובו ויטהר אותם " (הגלילי זהב)
דברי תורה על פרשת השבוע ,חגים, ועוד 